11 מרץ 2019

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

נציג ציבור (עובדים) יוסי דרדיגר

נציג ציבור (מעסיקים) אליעזר קלאי

החלטה

1. מונחת לפנינו בקשת הנתבעת, עמותת מוסדות קול יעקב ביתר עילית, לדחיית התביעה שהגיש כנגדה מר אורי אברהם על הסף. זאת מן הטעם שהסכסוך בין הצדדים הוכרע בהסכמה בבוררות שניהלו ביניהם, על פי שטר בוררות כתוב וחתום, בבית דין צדק לקהילות האשכנזים בביתר עילית. על פי האמור בבקשה הבוררות הסתיימה בפסק בוררות שניתן עוד ביום 14.3.2016 ואשר עותק ממנו צורף לבקשה.

2. ברקע הבקשה כתב תביעה שהגיש התובע כאן ושבו נטען כי הוא מורה בהכשרתו, וכי הועסק משך 10 שנים כמלמד ומפקח במוסד תלמוד תורה שהפעילה הנתבעת (להלן: העמותה) בביתר עילית. יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בפיטורי התובע שהיו לשיטתו, שלא כדין. התביעה העומדה על למעלה ממליון שקלים וכוללת בחובה תשלום פיצויי פיטורים, תשלום זכויות סוציאליות הנובעות מתקופת העבודה ומסיומה וכן פיצויים בעילות שונות.

3. תגובת התובע לבקשת סילוק תביעתו על הסף התבקשה והתקבלה ובמסגרתה מודה התובע כי הצדדים ניהלו ביניהם הליך בוררות. אלא שלטענתו סופו היה במתן אישור על ידי אותו בית דין צדק לפתוח בהליך זה. ולראיה מצרף התובע את נוסח האישור. בנוסף טוען התובע כי ממילא פסק הבוררות לא אושר. בתשובה לתגובת התובע עומדת העמותה על דעתה כי פסק הבוררות שריר וקיים, כי לא ביקשה לבטלו וכי לתובע אף שולמו סכומי כסף על חשבון הנפסק בו. מוסיפה העמותה וטוענת כי 'האישור' שהציג התובע איננו חתום על ידי מי מהבוררים, לא התקבל אצלה וספק אם יש לו ערך כלשהו שכן אין לבית דין צדק סמכות לשנות פסק בוררות שיצא תחת ידו.

4. לאחר ששקלנו את מכלול טענות הצדדים דעתנו היא כי דין הבקשה דחייה. אמנם צודקת העמותה בטענתה כי הסכם בוררות הוא בעל תוקף גם ללא אישורו של בית המשפט, ובכלל זה בית הדין, מהרגע שחלף המועד להגשת בקשה לביטולו על פי העילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: החוק) או מועדים להגשת ערעור בזכות או ברשות אם כך הסכימו ביניהם הצדדים (סעיף 21א וסעיף 29ב לחוק בהתאמה). אלא שבעניינו נטושה בין הצדדים מחלוקת רבתי בשאלה כיצד הסתיים הליך הבוררות. קרי, האם בפסק בוררות סופי בעל תוקף אם לאו. ונזכיר כי גם לגישת העמותה פסק הבוררות קוים בחלקו בלבד. נטעים בהקשר זה כי על פי האמור בשטר הבוררות שנחתם בין הצדדים ובין היתר, שמורה לרבנים הזכות "...להוסיף, לתקן, לשנות את פסה"ד שינתן על ידם בהתגלה להם עובדות או נימוקים חדשים". בנסיבות אלה ובשלב זה לא ברור האם יש באמור כמו גם בתניות נוספות שבהסכם ובכללן ההסכמה שלא לפנות לערכאות אזרחיות משום "כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות", כלשון סעיף 21 לחוק, שלא להעניק להסכם הבוררות מעמד של מעשה בית דין. המדובר אפוא במחלוקות אשר ההכרעה בהן מצריכה בירור עובדתי שאין מקומו בבקשה כאן. והדברים יפים גם ביחס לטענות שעניינן שימוש לרעה בהליכי משפט מצד התובע, חוסר תום לב וכל כיוצא באלה.

מבלי לגרוע מהאמור נזכיר את הידוע והוא שכלל מושרש הוא בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיו סילוק על הסף של תביעה, לא כל שכן דחייתה, יעשה במשורה (דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3 (1994)). כאמור דומה שהדברים יפים מקל וחומר כאן לנוכח המחלוקות העובדתיות שנתגלעו בין הצדדים.

5. לשם קידום ההליך הריני מורה לעמותה להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מהיום. למען הסר ספק נוסיף, כי בנסיבות העניין דעתנו היא שאין מקום להעתר לבקשה למתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד. עם זאת מעתה ואילך יקפידו הצדדים היטב על המצאת כתבי בי דין אהדדי.

6. ישיבה מקדמית תשמע ביום ביום 18.6.2019 בשעה 12:30. המזכירות תמציא לצדדים זימון לדיון והחלטה בדבר השלמת הליכים מקדמיים גם בדואר.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשע"ט, (11 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

זחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בית הדין, לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופטת לבדה.