12 אפריל 2021

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

החלטה

1. מונחת לפני בקשת התובע מאמש, 11.4.2021, לצירוף מסמכים לתצהיר עדותו הראשית ובהם דפי חשבון הבנק שלו; העתקי המחאות וד"וח כספי של הנתבעת לשנת 2019. על פי התובע אסמכתאות אלה אותרו על ידו רק בשעות הלילה של יום 8.4.2021 ויש בהם כדי ללמד על גובה שכרו הנכון וכן על תקצוב הנתבעת על ידי משרד החינוך.

לשם שלמות התמונה אוסיף כי ישיבה להוכחות קבועה למחר בבוקר.

1. הנתבעת מתנגדת לבקשה נחרצות בעיקר בשל עיתוי הגשתה, ומאחר שלדידה היא מצטרפת להתנהלות הדיונית של התובע אשר הובילה להארכת ההליך ולהסתעפותו שלא לצורך. מוסיפה הנתבעת כי מדובר במסמכים מלפני שנים שבעיתוי זה אין בידה לעמוד על פשרם.
2. אשר לדעתי ובראש, אומר כי הטענה ולפיה דפי חשבון הבנק אותרו על ידי התובע רק לפני מספר ימים מעוררת למצער, תמיהה בשים לב להצהרת התובע עצמו לפרוטוקול ישיבת בית הדין מיום 25.10.2021 ולפיה "יש לי דפי חשבון כמעט של כל התקופה" (עמ' 3, בשורה 30). כמו כן היה על התובע להמתין להחלטת בית הדין בטרם עשה דין לעצמו וצירף את האסמכתאות לבקשה, מבלי שהתקבלה רשות בית הדין לעשות כן.
3. ובכל אופן ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים דעתי היא כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, ואבאר.

ההלכה הפסוקה הנוהגת בבתי הדין לעבודה מקלה באפשרות להגיש ראיות נוספות, הרלוונטיות לסכסוך בין הצדדים, וזאת גם אם הוגשו שלא במועד או שלא בהתאם לכללי סדר הדין. זאת מתוך המגמה הכללית של חשיפת האמת ועשיית צדק בהליך השיפוטי, ובנסיבות בהן 'ניתן לומר כי העוול שיכול להיגרם למשיבים כתוצאה מהאיחור בהגשת המסמך ניתן לתיקון על ידי חיוב המערער בהוצאות בסכום הולם, בעוד שהעוול העלול להיגרם למערער אם לא תותר הגשת המסמך המבוקש, לא יהא ניתן לתיקון (ראו מיני רבים: בר"ע (ארצי) 308-01-11 עופר שמואלי – אי.איי.אם מערכות ורכיבים (1999) בע"מ (7.2.2011)). הדברים יפים בשינויים המחויבים גם כאן.

1. אמנם נכון הוא שספק אם לפניי טעם מספיק לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה ואף דעתי היא שבשקידה סבירה ניתן היה לאתר את המסמכים קודם לכן ולהגישם 'בדרך המלך'. עם זאת דפי חשבון הבנק והעתקי הצ'קים שמבקש התובע להציג נוגעים לאחת הסוגיות המרכזיות שבמחלוקת בין הצדדים, והיא גובה שכר התובע. על כן ובשים לב לרלוונטיות של המסמכים ליריעת המחלוקת עמדתי היא כי יש להתיר לתובע לצרפם לתצהיר עדותו הראשית.
2. שונים הם פני הדברים ככל שהעניין נוגע לדו"ח הכספי של הנתבעת לשנת 2019. התובע חדל לעבוד אצל הנתבעת בשנת 2015 ובנסיבות אלה עמדתי היא שלדו"ח הנוגע לשנת 2019 משקל ראייתי חלקי לכל היותר. משכך ובשים לב לעיתוי הגשת הבקשה ולרצון שלא להפוך את מגמת בתי הדין האמורה למתן רשות לבעל דין ליצור בהליך 'אנדרלמוסיה' ולהתעלם כליל מסדרי הדין, דעתי היא שאין לקבלו כראיה בשלב זה.
3. הנתבעת לא הבהירה האם בדעתה לבקש להשלים ראיותיה כלל שבית הדין יעתר לבקשה (או חלקה). ובכל אופן, בשים לב לוותקו של התיק ולסמיכות הזמנים הריני קובעת כי ישיבת בית הדין מחר תשמע כסדרה. בידי הנתבעת לבקש להשלים את ראיותיה מחר, בדרך של השלמת חקירה ראשית של המצהיר מטעמה. ולחילופין, אשקול להתיר לה להשלים את ראיותיה במועד אחר, וככל הנדרש.
4. הוצאות הבקשה ימצאו את ביטוין הברור בעת פסיקת ההוצאות בתום ההליך העיקרי. ואם יתברר כי דרושה ישיבה נוספת לשם השלמת ראיות הנתבעת גם קודם לכן. או אז אשקול גם פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה.

ניתנה היום, ל' ניסן תשפ"א, (12 אפריל 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.