לפני בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת אמו של התובע כתובעת נוספת.

כעולה מכתב התביעה הוגש ביום 6.11.17 התובע הוא בנה של גב' ברכה כהן (להלן: האם) שהיא חברת האגודה השיתופית הנתבעת (להלן: האגודה). התובע עתר למתן פסק דין הצהרתי שכלל שני רכיבים: האחד – מורה כי החלטת האסיפה הכללית של האגודה מיום 30.10.14 בטלה ואין לפעול על פיה; השני – כי זכותו של התובע לפי החלטת האסיפה הכללית מיום 17.1.2008 תאכף.

ברקע הדברים טענות התובע לעיוותים היסטוריים ואי שוויון בחלוקת המשאבים בין בעלי הנחלות, חברי האגודה, והיא הקצאת מגרשי הרחבה לנחלה שהייתה של סבתו של התובע. עוד בכתב התביעה ציין התובע כי "ההתייחסות לתובע כוללת את אמו הגב' כהן".

לאחר הגשת כתבי הגנה, כתב תשובה וקיום ישיבת קדם משפט הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, שכוללת את הוספת האם כתובעת נוספת. בא-כוח התובע הסביר כי בקשה זו באה נוכח טענות הנתבעים להיעדר יריבות. בא-כוח התובע ציין כי אמו של התובע היא בעלת הנחלה באגודה, ותביעתו שלו נגזרת מזכויותיה של האם בנחלה, ומכך שהאם זכאית, לפי הנטען, להקצאתם של שני מגרשים בהרחבה. נוסף על כך נטען כי האם היא צד הכרחי ונדרש לצורך בירור התביעה וכי לאם עילות תביעה עצמאיות.

הנתבעים מתנגדים לבקשה. הם מפנים לשיהוי בהגשת הבקשה, לכך שהאם ביקשה בעבר להצטרף להליכים אחרים שהתנהלו מול האגודה בקשר למגרשי ההרחבה ובקשתה נדחתה, וכן טוענים כי לגופם של דברים אין לאם עילת תביעה וכי הסמכות לדון בטענותיה מסורה לרשם האגודות השיתופיות. לחלופין נתבקשה התנאת התיקון בתשלום הוצאות. התובעים השיבו לבקשה וטענו כי יש להתיר את התיקון.

לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות. אף שמדובר בהליך שנפתח לפני קרוב לשלוש שנים, ההליך מצוי בשלביו הראשונים ובטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית. משכך, הנטייה היא לאפשר תיקון שיביא לבירור מלא יותר של המחלוקות בין הצדדים ויחסוך הגשת הליך משפטי נוסף ומיותר (ר' רע"א 3051/17 פלונית נ' משרד הבריאות, פסקה 11 (6.7.2017); רע"א 5391/19 ברק בן שלמה נ' אורן גלעד, פסקה 9 (6.10.2019)).

זאת ועוד, קשה שלא להתרשם, מבלי להביע עמדה לגבי חוזקה של עילת התביעה כי צירופה של האם הוא אכן צירוף נדרש ומתבקש שכן נראה כי ככל שיש עילת תביעה הרי שזו מוקנית בראש ובראשונה לאם ולא בהכרח לתובע. מכאן שהתיקון אכן נדרש ונחוץ לצורך בירור המחלוקות לגופם של דברים.

מן הצד האחר, השיהוי בהגשת הבקשה יחייב את הנתבעים בהגשת כתבי הגנה מתוקנים, תוך התייחסות עם טענות חדשות. עם זאת, אין בשיהוי כדי למנוע את תיקון כתב התביעה מקום בו ניתן לתקן את העוול שיגרם לצד שכנגד בפסיקת ההוצאות הנובעות מהצורך בתיקון כתבי ההגנה (רע"א 330/85 מנחם אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ''ד לט(2) 556, 558 (1985); רע"א 7466/17‏ מאיר אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון, פסקה 8 (20.12.2017)).

לפיכך אני מתיר את תיקון כתב התביעה, בכפוף לכך שהתובע ישלם לכל אחד מהנתבעים באמצעות בא כוחם סכום של 2,500 ₪ כתנאי לתיקון (סכום כולל של 5,000 ₪). הסכום האמור ישולם עד ליום 6.8.20 וככל שלא ישולם עד מועד זה לא יותר תיקון כתב התביעה. לאחר ביצוע התשלום יינתנו הוראות לעניין הגשת כתבי הגנה מתוקנים. לעיוני ביום 7.8.20.

ניתנה היום, א' אב תש"פ, 22 יולי 2020, בהעדר הצדדים.