א. רקע:

1. בפני בקשת הנתבע, למתן צו שיופנה כלפי התובעת לעיון ספציפי במסמכים ובכלל זה:

עברו התעבורתי של נהג התובעת, רישומי המשמרות של נהג התובעת ב 7 הימים שקדמו למועד התאונה וכן מסמכי המכרז באמצעותו מונה השמאי מטעם התובעת.

2. עסקינן בתביעה ותביעה שכנגד שהוגשה בסדר דין מהיר בגין נזקי רכוש- רכב, שנגרמו לטענת הצדדים בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה, כאשר מי מהצדדים סטה לכיוון הרכב השני ועל כך המחלוקת העיקרית.

ב. טענות הצדדים:

3. לטענת הנתבע, מסמכים אלה נדרשים על מנת שיוכל לבסס את הגנתו כראוי, כאשר המבוקש רלוונטי למחלוקת נשוא התובענה ויש במסמכים המבוקשים על מנת לשפוך אור על המחלוקת בדבר האשם בתאונה.

4. לטענתו, עברו התעבורתי של נהג התובעת דרוש לבירור המחלוקת, תוך שהנתבע מדגיש את ה"תרבות הארגונית הפושעת" של חברות מסחריות, שממשיכות להעסיק נהגים שעוברים עבירות תעבורה פעם אחר פעם.

5. בנוגע לרישומי המשמרות של נהג התובעת משבעת הימים שקדמו לתאונה נטען כי הללו דרושים על מנת לבחון את שאלת עייפותו ותשומת ליבו של הנהג.

6. אשר לשמאי, לדידו של הנתבע נדרש גילוי מסמכי המכרז באמצעותו מונה השמאי מטעם התובעת וזאת נוכח עלות השמאות שלטענת הנתבע הינה מופרזת.

7. לטענת התובעת דין הבקשה להידחות מן הטעם שהיא איננה נתמכת בתצהיר וכי אין בהליכים הנדונים במסלול של סדר דין מהיר תחולה לפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ובכך לסעיף 113 לתקנות שמכוחן מתבקש צו גילו גילוי ספציפי. כמו כן נטען לגופה של הבקשה, כי יש לדחותה שכן אין במבוקש על מנת לסייע לבית המשפט בבירור עיקר המחלוקת וכי הבקשה הינה בבחינת "מסע דיג".

ג. דיון:

8. גילוי מסמכים בהליך המתנהל בסדר דין מהיר

בהתאם לתקנה 214ח(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הוראות פרק ט' לא יחולו על תביעות בסדר דין מהיר. הרציונל בבסיס הוראת התקנה הינו ההנחה כי כל המסמכים כבר גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים אשר צורף לתביעה בהתאם להוראות התקנות.

9. בבש"א (ת"א) 156307/03 לשם ד.נ טכנולוגיות בע"מ נ' עו"ד גיל כהן [פורסם בנבו] נדרש בית המשפט לסוגיה וקבע כך:

"העובדה שמדובר ב"סדר דין מהיר" ובתובענה המוגבלת לתביעה עד לסך 50,000 ש"ח, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים לחשיפת האמת (רע"א 4999/95 Alberici International נ' מדינת ישראל [1], בעמ' 44) ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון עבודות מתכת בע"מ [2], בעמ' 458)".

10. לעניין זה, ראה גם ספרם של כב' הש' רחמים כהן ומנחם קליין, סדר דין מהיר בבית משפט שלום, נבו הוצאה לאור, מהדורת תשס"ה – 2005, עמ' 39-40:

"תקנה 214ח השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, יוצאת מנקודת הנחה כי בעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים, ואם אינו עושה כן, יורה לו בימ"ש לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת שבין הצדדים".

11. גם בתא"מ 21766-02-12 אוחיון נ' אלמקיאס [פורסם בנבו] נדרש בית המשפט לסוגיה שבפנינו. בהכרעתה קובעת כב' השופטת אניספלד כדלקמן:

"הגשת תובענה בסדר דין מהיר אינה כרוכה מניה וביה בהענקת פטור למי מהצדדים מפני גילוי מסמכים רלוונטיים המצויים בידו, בחזקתו או בשליטתו ושאותרו על-ידו לאחר קיום חקירה ודרישה, או מפני הצגתם לעיון הצד שכנגד. היפוכו של דבר הוא הנכון; התקנות החולשות על הגשת כתבי-טענות בגדרה של תביעה כזו מטילות על בעלי-הדין חובה לפרט ולציין את טיבם והיקפם של המסמכים הרלוונטיים המצויים תחת-ידו ובשליטתו כבר בשלב הגשת כתבי-הטענות, זאת מתוך מטרה לייעל, לקצר ולפשט את בירור ההליך בתביעות כספיות כאלה. חובת גילוי של מסמכים רלוונטיים וחובת הצגתם לעיון עומדות במלוא היקפן על-פי אמות המידה שצוינו לעיל גם בהליך המתברר בסדר דין מהיר. כל אימת שבהליך משפטי עסקינן ניצב על מכונו האינטרס של בירור האמת, הן כאינטרס פרטי של המתדיינים הישירים הן כאינטרס ציבורי רחב החולש על תכלית פעולתה של הרשות השופטת. אינטרס זה אינו נסוג ואינו נגרע כשעסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר".

יוצא איפוא, כי צדדים להליך המתנהל בסדר דין מהיר מחויבים אף הם, לגלות את המסמכים המצויים ברשותם לצד האחר וככל שאלה לא גולו יכול בית המשפט להורות על גילויים.

12. חובת הגילוי - הרלוונטיות מחד ומניעת "מסע דיג" מאידך

בבסיס חובת גילוי המסמכים של צד אחד כלפי משנהו, עומדים מספר רציונאלים חשובים ובהם: הצורך בחשיפת האמת, יעילות דיונית במובנה הרחב, הזכות להליך הוגן – הנובעת מזכות הגישה לערכאות והשוויון תוך צמצום פערי מידע בין צדדים שונים להליך והעמדתם בנקודת פתיחה שווה.

משכך חזרו ושנו בערכאות השונות כי יש לאפשר גילוי מסמכים רחב ומשמעותי כאשר שאלת הרלוונטיות היא נר לרגלי בית המשפט.

עם זאת נקבע בפסיקה, לא אחת, כי על אף חשיבותה של זכות הגילוי והעיון במסמכים אשר תורמת לחקר האמת, אין מדובר בזכות מוחלטת. זכות זו עשויה לסגת בפני זכויות מוגנות אחרות (ראה רע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן- ישראל בע"מ [פורסם בנבו]).

בית המשפט העליון מפי כב' השופט סולברג הדגיש זאת אף ברע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשייך [פורסם בנבו] בעומדו על היקף הזכות לגילוי ועיון בין בעלי הדין ועל החובה ליתן ביטוי אף לאינטרסים אחרים העומדים על הכף:

"הזכות לגילוי ועיון עשויה לסגת מפני זכויות מוגנות אחרות (עניין ביטום, 100; עניין סקולר, 781; עניין מילגרד, פסקה 22). אחד הפרמטרים הרלבנטיים הוא מידת ההכבדה על הצד האחר. אין לאפשר דרישה למסמכים שיש בגילוים הכבדה בלתי סבירה על הצד שכנגד, בהתחשב ברלבנטיות של המסמך, ואין לאפשר להפוך את הליך גילוי המסמכים ל"מסע דיג" (רע"א 6753/14 סופר נ' פרל, [פורסם בנבו] פסקה 9 (21.1.2015); ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950))"

ד. הכרעה

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעת, בתגובה ובתשובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

13. הגם שההליך בפני מתנהל בסדר דין מהיר, ברור כי שרירים וקיימים, לענייננו, כללי הגילוי המחויבים בהליך המשפטי. השאלה האם להורות על גילויו של מסמך המוחזק בידי אחד הצדדים, תקבע עפ"י רלוונטיות המסמך לסוגיות שבמחלוקת, תרומתו לחקר האמת והשאלה האם אין בדרישה לחשיפתו, הכבדה גדולה ומיותרת או מסע דייג אצל הצד האחר.

14. בהתייחס לבקשה להמציא את רישומי המשמרות של נהג התובעת, ובשים לב לרלוונטיות שלהם למחלוקת נשוא התובענה ובפרט אופי התאונה, אני נעתר לבקשה. אני מוצא כי מדובר במסמכים ספציפיים, אשר מבלי לקבוע מסמרות לגבי תוכנם, יכול וקיימת בהם רלוונטיות לטענת האחריות להתרחשות התאונה בתיק ספציפי זה.

15. בהתייחס לבקשה להורות על המצאת עברו התעבורתי של נהג התובעת ומסמכי המכרז באמצעותו מונה השמאי מטעם התובעת –דינה להידחות.

15.1 לגבי עברו התעבורתי של נהג התובעת אציין כי מדובר בבקשה לקבלת מסמכים כלליים וקרוב לוודאי כי מדובר על התייחסות לעבר עבור מספר שנים רבות.

קיים קושי בייחוס הרלוונטיות של פרטים כלליים אלו לשאלת האחריות להתרחשות התאונה או להכרעה בסוגיה הספציפית מי מהנהגים סטה כלפי משנהו בתאונה המסויימת שנידונה כעת. פשיטא, כי סוגיה זו תוכרע בעדויות הצדדים, העדים, תמונות ומנגנוני הפגיעה. גם אם עברו התעבורתי של נהג התובעת היה מתברר כ"עשיר", או לחילופין כ"דל", אין בכך על מנת ללמד על התנהלותו בתאונה זו.

15.2 כך גם ביחס להמצאת המסמכים הנוגעים למכרז ומינויו של השמאי. מדובר בבקשה כללית אשר הטענות לחשיפתם לא הניחו את דעתי בכל הקשור לרלוונטיות של אלה בבירור האמת ובהכרעה בשאלת האחריות או הנזק. ככל וסבור הנתבע כי סכום שכר הטרחה מופרז או מעבר לסטנדרט המקובל, וכי יש בכך על מנת לשלול את זכותו של התובע לתבוע סכום זה, יוכל לטעון זאת במסגרת טיעוניו ובית המשפט ידון בכך.

לשם כך יוכל הנתבע גם לחקור את נציג התובעת בדיון שיתקיים.

16. נוכח כל המפורט לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה.

17. התובעת תמציא לנתבע עד ליום 3.2.19 את יומן השיבוץ של הנהג ב-7 הימים טרם מועד התאונה.

18. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ט, 28 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.