06 פברואר 2021

לפני:

כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

החלטה

1. לפני בקשת המבקשת (להלן: הנתבעת) להגיש ראיות נוספות באיחור ניכר, לאחר שהסתיים שלב ההוכחות והוגשו סיכומי התובע (להלן: הבקשה). הראיות אותן מבוקש להגיש הינן תלוש שכרו של המשיב לחודש 04/2008 וכן תלושי שכר מדגמיים של שני עובדי מדינה במשרדים בהם עבד המשיב. המשיב (להלן: התובע) התנגד לבקשה.
2. לטענת הנתבעת ראיות אלו יפריכו את טענות התובע בתביעתו, והיא הוגשה רק כעת נוכח העובדה שהתובע לא צירף את תלושי שכרו מהשנה הרלוונטית, 2008, ואיתור תלושים משנה זו ארכו זמן רב.
3. מנגד, לטענת התובע יש לדחות את הבקשה וליתן פסק דין בהיעדר סיכומי הנתבעת.

הנתבעת, מעסיקתו של התובע, מחזיקה בכל הראיות והמסמכים הרלוונטיים. מדובר בניצול לרעה של הליכי המשפט. הנתבעת ביקשה ארכה להגשת סיכומים מספר פעמים וחלף הגשת סיכומיה במועד הגישה בקשה זו. לפיכך לטענתו יש לדחות את הבקשה, לקבל את התביעה ולהשית על הנתבעת הוצאות בגין התנהלותה.

דיון והכרעה

1. ההלכה פסוקה היא "הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'. רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות...." (ר' רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, (ניתן ביום 30.7.02)).
2. עם זאת, נוכח חשיבות עקרון חשיפת האמת ועשיית הצדק יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך שבנסיבות מסוימות תועדף עשיית משפט צדק על פני שמירה קפדנית של כללי הפרוצדורה, לעיתים חרף מחדלים דיוניים של בעלי הדין (ר' דב"ע (ארצי) נה/285-3 מישל לנקרי נ' א.נ.ש חברה להחזקת נכסים והשקעות בע"מ (7.11.95); דב"ע (ארצי) נב/9-155 סולתם בע"מ נ' חנניה אסרף, פד"ע כד 279 (1992); ע"ע (ארצי) 2277-04-11 רחל סופר - עו"ד יהונתן צברי, (15.7.12) [עתירה לבג"צ נדחתה: בג"ץ 7033/12 עו"ד יהונתן צברי נ' בית הדין הארצי לעבודה, (9.10.12); ע"ע (ארצי) 53169-10-12 חגי דוד (דפוס משה) נ' יגאל אורמן, (4.4.13)).
3. בענייננו טוענת הנתבעת כי ראיות אלו לא היו בידה בשלב שמיעת הראיות, על כן לכאורה מתקיימות נסיבות מקלות בהן יש לבחון את הראיות אותן מבוקש לצרף לגופו של עניין, האם יש בהן כדי להאיר את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ולסייע לבית הדין להגיע לחקר האמת.
4. שעה שלא מן הנמנע כי יש רלוונטיות לראיות אלו ובשים לב לטענות הנתבעת בקשר לאסמכתא זו ונוכח המגמה המסתמנת בפסיקה, ולאור העובדה שלא נדרש הליך הוכחות וחקירות באשר למסמכים אלו, שוכנעתי כי יש להתיר קבלתם.
5. עם זאת, רשאים הצדדים לטעון באשר לקבילות משקל ראיות אלו. הנתבעת במסגרת סיכומיה, אשר יוגשו לא יאוחר מיום 21.2.21 והתובע – במסגרת סיכומי תשובה, אשר יוגשו לא יאוחר מיום 1.3.21.
6. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בגין הגשת סיכומי התשובה בסך 2,500 ₪. ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשפ"א, (06 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.