09 אוגוסט 2018

לפני: כב' השופטת איריס רש

נציג ציבור (עובדים) מר יהודה פיגורה

נציג ציבור (מעסיקים) מר עמירם אלון

החלטה

1. לפנינו תביעה להכיר בפגיעה של התובע בכתף ימין וכן בעמוד השדרה הצווארי

כמחלות מקצוע מכח תורת המיקרוטראומה וכן להכיר באירוע תאונתי שארע לתובע ביום 20.7.2016 לאחר שבעת הרמה של מכסה חש כאב עז בצוואר הנמשך לאזור הזרוע והכתף.

במכתבו מיום 11.6.2017 דחה הנתבע את התביעה להכיר באירוע התאונתי מיום 20.7.2016 בנימוק כי אין קשר סיבתי בין הנזק בכתף ימין לבין האירוע הנטען מיום 20.7.2016 וכן כי מועד הפניה לטיפול רפואי ראשוני שולל את הקשר בין האירוע הנטען לבין הנזק בכתף ימין.

כך גם במכתבו מיום 14.8.2017 דחה הנתבע את התביעה להכרה בכאבי צוואר וגב כמחלת מקצוע או מכח תורת המיקרוטראומה בנימוק כי לא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו אשר גרמו לכאבי צוואר וגב; לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה; המחלה התפתחה על רקע תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. גם התביעה להכרה בכאבים בכתף ימין נדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 31.10.2017 על בסיס אותם הנימוקים.

2. מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית שלו ושל מר שמעון דודסון שעובד עימו. תצהירו של מר דודסון התייחס אך ורק לאירוע התאונתי מיום 20.7.2016.

התובע ומר דודסון נשמעו בפנינו בחקירה נגדית.

הנתבע זמן לעדות מטעמו את מר רוני זוהר המשמש כמנהל מדור פיקוח קבלנים בבזק צפון וכאחראי על התובע ועל מר דודסון. מר זוהר נחקר בפנינו בחקירה ראשית.

3. לאחר ששמענו את הראיות הסכימו הצדדים למנות מומחה רפואי בקשר לאירוע התאונתי על בסיס העובדות הבאות:

א. התובע הינו יליד 24.1.1960.

ב. התובע עובד בבזק משנת 1991. בתפקידו האחרון התובע משמש כמפקח על קבלנים.

ג. ביום 20.7.2016 התובע נדרש לבדוק מכסה גוב במשקל של כ -40 ק"ג.

לצורך הרמת המכסה, התובע כופף את הברכיים ובגב ישר משך את המכסה ביד ימין אותו הרים יחד עם עובד נוסף. בעת ההרמה התובע חש בכאב עז בכתף ימין, בסמוך לשכמה מאחור ובסמוך לצוואר.

ד. לאחר האירוע, התובע נעדר מעבודתו מחמת חופשה במשך מספר ימים.

ה. לתובע לא הוצאו תעודות אי כושר בעקבות האירוע.

ו. יד ימין היא היד הדומיננטית של התובע.

ז. מאז האירוע התובע לא מרים מכסים ו/או משאות כבדים.

4. הצדדים נותרו חלוקים בשאלה האם לנוכח תנאי עבודתו של התובע מתקיימת תשתית עובדתית מיקרוטראומטית לצורך מינוי מומחה רפואי ובפרט לנוכח תקופת העבודה האחרונה כפי שיפורט להלן. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה ושאלה זו עומדת להכרעתנו.

ואלו העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות ממכלול הראיות:

5. התובע , יליד 1960, מהנדס מכונות בהשכלתו, עובד בחברת בזק מאז שנת 1990.

6. משנת 1990 ועד לשנת 2011, התובע עבד בעבודת שטח במחלקה המטפלת בהגנה של כבלים תת קרקעיים.

7 בשנים 1991 ועד לשנת 2004-2005, התובע שימש כטכנאי הגנת כבלים תת קרקעיים במחלקת ליחוץ אויר.

במסגרת עבודתו, התובע נדרש לפתוח 10-20 מכסי תאים (גובים) מברזל ובטון במשקלים שנעים בין 20-60 ק"ג (עמ' 8 ש' 31-32, עמ' 13 ש' 1-2, 12-13, עמ' 15 ש' 1-3 לפרוטוקול). מכסים מפלסטיק שוקלים 20 ק"ג והמכסים מבטון משורין שוקלים 60 ק"ג. לצורך פתיחת גובים שעשויים מבטון התובע נעזר במכשיר המסייע בהרמה (עמ' 9 ש' 11-15 לפרוטוקול).

התובע נדרש לפתוח גוב, להיכנס לתא, לערוך בדיקה לכבלים ואם יש תקלות לתקן ולעבור לגוב הבא או לחילופין בהעדר תקלות לסגור את הגוב ולעבור לגוב הבא וכן הלאה (עמ' 8 ש' 28-32 לפרוטוקול והודעה של התובע לחוקר).

8. בשל משקלו הכבד של המכסה, פתיחת המכסה נעשית תמיד על ידי שני אנשים (עמ' 7 ש' 28-31, עמ' 9 ש' 1-2 לפרוטוקול).

פתיחת המכסה מתבצעת על ידי כיפוף הברכיים, יישור הגב ומשיכת המכסה באמצעות יד ימין(עמ' 8 ש' 1-5 לפרוטוקול).

9. משנת 2005 ועד לשנת 2011 התובע עבר לתפקיד של מנהל ברשת, במסגרתה עסק בעבודות הקשורות בחיבורי כבלים. בעבודה זו היקף הרמת מכסי הגובים הצטמצמה ל – 5-10 מכסים בשבוע (עמ' 9 ש' 3-8 לפרוטוקול).

10. בשנת 2011 עבר התובע לתפקיד של פיקוח במסגרתו ירד היקף פתיחת מכסי הגובים לממוצע של 4-5 מכסים בשבוע (עמ' 9 ש' 9-10, עמ' 14 ש' 31-32 לפרוטוקול).

11. יום עבודה של התובע עמד על 8.5 שעות -9 שעות. לעיתים עבד התובע שעות נוספות.

דיון והכרעה

12. בהתאם להלכה הפסוקה על מנת להוכיח תביעה לפי תורת המיקרוטראומה יש להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר בגוף ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים. עוד נקבע כי יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה. מכאן, שפעולות החוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות המבוצעות על פי סדר משתנה אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה [עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המל"ל (ניתן ביום 28.7.2002); עב"ל 293/09 ראובן יעקב נ' המל"ל (ניתן ביום 27.1.2010) ובעב"ל 703-05-13 גלינה אודוביצ'נקו נ' המל"ל (ניתן ביום 5.3.2015)]. באשר לתדירות התנועות נקבע כי תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו, אך עדין יש להראות כי התנועות חוזרות ונשנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע [עב"ל 465/07 עופר יהודאי נ' המל"ל (ניתן ביום 20.12.2007); עב"ל 47434-09-13 קיבאן חקנזרי נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 9.3.2015); עב"ל 57714-11-12 המל"ל נ' אסתר נוח (ניתן ביום 22.12.2014)].

13. בענייננו, אנו סבורים כי בתקופת העבודה הראשונה של התובע היינו בשנים 1991 – 2005 ניתן לבודד את פעולת ההרמה של מכסה הגוב כפעולה חוזרת ונשנית שפעלה על מקום מוגדר. אמנם, התובע ביצע גם פעולות נוספות בין פתיחת מכסה גוב אחד למשנהו כגון: כניסה לתא, בדיקה של הכבלים ותיקון תקלות ואולם לעיתים, התובע לא נדרש לתיקון תקלה ועבר מיד לגוב הבא ושוכנענו כי לצורך ביצוע הרמת מכסה הגוב, התובע ביצע תנועות חוזרות ונשנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר בעמוד השדרה הצווארי ובכתף ימין. עוד נציין כי גם אם קיים ספק בשאלה האם היקף פעולות הרמת המכסים עולה כדי ההיקף הנדרש על מנת לעמוד בדרישת ה"חוזרות ונשנות", סברנו כי לנוכח תקופת העבודה של התובע בעבודה זו (תקופה של כ – 14 שנה) יש מקום למינוי מומחה רפואי שיאפשר את בירור הספק הנ"ל. באשר לתקופות שלאחר שנת 2005 הוכח בפנינו כי היקף פעולת הרמת מכסי הגובים שבוצעה על ידי התובע הייתה מצומצמת (5-10 מכסים בשבוע) ולא נעשתה ברציפות, כך שלא מתקיימת תשתית טראומתית.

14. אשר על כן, אנו ממנים מומחה רפואי לצורך בחינת הקשר הסיבתי של האירוע התאונתי מיום 20.7.2016 על פי הסכמת הצדדים וכן לצורך בחינת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה של התובע בחברת בזק עד לשנת 2005 לבין הפגימות מהם הוא סובל בעמוד השדרה הצווארי ובכתף ימין לפי תורת המיקרוטראומה.

15. ההחלטה על מינוי מומחה רפואי תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ח, (09 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.