התביעה הוגשה בעילה שלפי חוק בפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן "החוק"). הצדדים הסמיכוני לתן את פסה"ד לפי סע' 4(ג) לחוק, והגישו סיכומים ומסמכים.

1. המנוח, יליד נובמבר 1942, נפגע בתאונת דרכים מיום 13.7.16, בהיותו כבן 74.

2. המנוח נפטר בגיל 76, ב 26.1.19, בטרם נבדק על ידי מומחה אורטופד שמונה מטעם ביהמ"ש. בהתאמה, תוקנה התביעה על דרך צירוף רעייתו של המנוח, בתורת יורשת עזבונו.

3. בהמשך הגיעו הצדדים להסכמה, על פי הצעתי, להעמיד הנכויות הרפואיות של המנוח , שנבעו מן התאונה, כדלקמן:

א. תקופת אי כושר בת 3 חודש )נכות זמנית מלאה 100%

ב. נכות זמנית 50% לעוד 3 חודש 28

ג. נכות רפואית צמיתה 7.5%

4. ב"כ התובע מפנה לפגיעות ומבקש לפסוק את הסכום המקסימלי שבשיקול דעת ביהמ"ש באב הנזק הלא ממוני. הנתבעת גורסת שאין לפסוק מעבר לסך של 7727 ₪.

5. ביחס להפסד השכר שעד לפטירה: המנוח עבד כיועץ לחברת חיפושי נפט ועל פי אישורי ניכוי במקור לשנת 2015 שולם לו לאחר ניכוי מס (בשיעור הפוחת מ 25%) סך של 201,501 ₪ . היינו 16792 בממוצע לחודש. ב"כ התובעת מפנה לכך שמעבר לשיעור הנכויות הזמניות הגבוהות המוסכם לתקופה בת חצי שנה, עבר המנוח גם ניתוח קבוע חוליות , כאשר בתאונה סבל משבר של גוף חוליה. ב"כ התובעת מבקש אפוא לערוך חישוב הפסדי השכר על פי הפסד מלא לששה חודשים ומאז לפי 10% מבסיס ההשתכרות ועד לפטירה.

הנתבעת מצידה צירפה לסיכומיה דו"ח חקירה וציינה כי המנוח חדל לשמש כדירקטור באותה חברה ששלמה שכרו באוקטובר 2014, ואף הגיש נגדה תביעה בגין אי תשלום שכר והוצאות, שנמחקה לבקשתו, כך שככל הנראה אישור ניכוי המס מתייחס לא להכנסה השנתית ב 2015, אלא לאותו סכום ששולם לו בתמורה למחיקה של תביעתו. הנתבעת גורסת אפוא שיש לראות במנוח כמי שחדל לעבוד עוד לפני התאונה.

ב"כ התובעת מצידו מפנה בתשובתו למכתב מ 13.2.18 של יו"ר מועצת המנהלים אותה חברה לחיפושי נפט. במכתב מצוין שעד לתאונה היתה החברה בקשר שוטף עמו כדי לנצל כישוריו כדירקטור בחברות נפט אחרות , וכדירקטור לשעבר בחברה עצמה, אך מאז התאונה ובעטייה לא היה הוא זמין ליעוצים.

כלומר גם מן המכתב עצמו עולה שלעת כתיבתו כבר לא כיהן המנוח כדירקטור באותה חברה. לא צורפו מסמכים המבססים השתכרות כיועץ חיצוני להבדיל מדירקטור.

6. בגין עזרת צד שלישי מבקשת התובעת לפסוק סך 30,000 ₪. הנתבעת גורסת כי לא הוכחה עזרה המזכה בפסיקת פיצוי, אולם לפנים משורת הדין מציעה 2000 ₪.

7. הוצאות רפואיות ונסיעות: צורפו קבלות על טיפולים יעוצים של אורטופד ומומחה ברפואת כאב וקבלה מאסותא – כנראה על ניתוח. סה"כ הקבלות שצורפו נסכמות כמעט ב 14000 ₪. התובעת מבקשת לפסוק מעל 40,000 ₪. הנתבעת מפנה לכך שלא ברור הקשר בין הקבלות שצורפו לבין התאונה, וגם לא ברור האם קיבל התובע החזר מקופ"ח. לאור סימני השאלה, הנתבעת מציעה לפצות ברבע מן הסכום המצטבר, היינו ב 3500 ₪.

8. לאחר עיון במסמכים ובסיכומים אני מחייב הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר:

א. 38000 ₪

ב. 4891 ₪ סכום כולל בגין שכ"ט עו"ד

ג. 705 ש"ח בגין החזר אגרה.

9. פטור מיתרת אגרה.

ניתן היום, כ"ט טבת תש"פ, 26 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.