03 מרץ 2020
לפני: | ||
כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי | ||
התובע | אמנון פרום ע"י ב"כ: עו"ד עופר בר לב- הלשכה לסיוע משפטי | |
- | ||
הנתבע | המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי |
פסק דין |
לפני תביעה להכרה בליקויים בגב ובברכיים של התובע, כפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה. התביעה כללה במקור גם טענה בדבר קשר בין ליקוי במרפקים לבין העבודה, אך התובע לא עמד על טענה זו בסיכומיו.
עיקרי העובדות וההליך המשפטי
א. פרחים – משנת 1967 ועד 2010.
ב. עיבוד פרדסים – משנת 1948 ועד 1980.
ג. ירקות - משנת 1948 ועד 1990.
א. הרמה של כ- 200 ארגזי פירות מידי יום משנת 1956 ועד 1969. משקל כל ארגז בין 20- 30 ק"ג לארגז.
ב. הרמה של כ- 300 קרטוני פרחים מידי יום משנת 1967 ועד 2010. משקל כל קרטון בין 10 ק"ג ל- 110 ק"ג, תלוי בסוג הפרחים.
ג. הרמה של כ- 300 ארגזי ירקות מידי יום משנת 1948 ועד 1990. משקל כל ארגז בין 20- 30 ק"ג לארגז.
"1. מהו הליקוי של התובע במרפקים, גב וברכיים?
עמוד שידרה מותני היצרות ספינלית וצליעה לסירוגין, מחלה דיסקלית L3 עד S1.
ברך ימין – שחיקה (אוסטיאוארטריטיס); מצב אחרי החלפת ברך ימין 2011.
ברך שמאל – קרע סהרון פנימי; כנראה לאחר ארטרוסקופיה 2007 ומניסקטומיה חלקית.
מרפקים – אין תיעוד ללקוי.
ההדמייה היחידה המצוטטת הינה סיטי עמ"ש מותני דיסק 1S3L (18.7.16 מרפאת כאב תל השומר).
2. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
על פי העובדות המוסכמות, התובע עבד החל משנת 1950 כחקלאי, כ-18 ש' ביום לאורך כל השבוע.
העבודה כללה עיבוד פרדסים (1980 – 1948), ירקות (1990 – 1948) ופרחים (1967-2010).
מניתוח מרכיבי העבודה ניתן לאתר את המאפיינים עיקריים רלוונטיים:
הרמה יומיומית קרטונים במשקלים כבדים מאוד. מדובר בהרמת 200 עד 600 ארגזים ביום במשקל 20- 30 ק"ג. יש לשים לב כי בשנים 1967-1990 הייתה במקביל עבודה בפרחים וירקות ולכן ניתן להגיע לכמות של כ-600 ארגזים ביום. העמסה התבצעה לאורך השנים בצורות שונות, כמתואר בעובדות סעיפים 4-6 לאורך לפחות 3 שעות ביום.
עבודה בכיפוף ברכיים בגידול פרחים ותותים, לפחות 7 שעות ביום (סעיף 10 לעובדות).
נהיגה בטרקטור בשטח כולל רעד וזעזוע בכל הגוף.
מניתוח עבודת התובע לאורך עשרות השנים, מאפייני העומס בהרמת משקל (המשקל לטלטול ידני וכמות המשאות ליום), רעד כלל גופי מנהיגת שטח, עבודה בכריעת ברכיים לאורך שנים רבות ולאורך כ-7 שע' ליום, יש לקבוע כי קיימת סבירות מעל 50% לקשר בין עבודת התובע לליקוי בגב ובברכיים. כאמור לא נמצא תיעוד רפואי לליקוי במרפקים.
3. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו?
כמפורט בעובדות המוסכמות וניתוח העבודה בתשובה 2, הרי מדובר בעומס חריג על הגף במספר מאפיינים –
ברכיים – עבודה רציפה בכריעה על הברכיים לאורך שעות רבות. מצב זה מעמיס הן את החלק האחורי של הסהרונים והן את מפרק פיקה / ירך במדור הקדמי.
עמוד שדרה והרמת משקל חריג לטלטול ידני – כאמור מדובר במשקל 30- 20 ק"ג עד כ-600 פעם ליום ותוך כ- 3 שעות – לפחות בשנים 1967-90. מעיון בטבלה 3 המצ"ב למשקל המותר לטלטול ידני בעבודה מעל שעתיים ליום, עם הרמות בתדירות 360 – 30 לשעה, הרי שהמשקל המכסימלי הינו 14 ק"ג ולפיכך ברור כי התובע חרג מהמשקל המומלץ לטלטול ידני.
עמוד שדרה ורעד כל גופי מנהיגת שטח בטרקטור – מוכר כגורם ליקוי הפוגע בגב התחתון.
4. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
כמודגש בפתיח, התיעוד הרפואי שהעובר הינו חלקי אך עולה ממנו כי התובע בריא למעט יתר ל"ד ולפחות עד שנת 2007 בהיותו בן 72 שנים. הלך כ-9 ק"מ הליכה ליום כמפורט.
במצב זה יש לקבוע כי לאור השכיחות הטבעית לליקויים בגיל התובע הרי ש –
הליקוי בגב התחתון (שחיקה והיצרות ספינלית) הינו החמרה משמעותית עקב עבודת התובע כמתואר.
הליקוי בברך ימין (שחיקה תלת מדורית) הינו החמרה משמעותית עקב עבודת התובע.
הליקוי בברך שמאל (קרע במניסקוס פנימי) הינו גרימה מלאה עקב עבודת התובע".
"1. בחוות דעתך ציינת שתי פעולות שיכולות להשפיע על הליקוי בגב: הרמת משאות ורטט מנהיגת שטח. אנא הסבר מה מבין הפעולות גרמה לדעתך למצב הגב?
כמפורט בתשובות מקור 2 ו-3 לעיל, שתי הפעולות, כל אחת בנפרד ובוודאי כהשפעה מעצימה (סינרגטית) משפיעות על גב התחתון.
הרמת משקל לאורך שנים רבות של משקלים שהינם מעבר למותר לטלטול ידני –
הרמה יומיומית קרטונים במשקלים כבדים מאוד. מדובר בהרמת 200 עד 600 ארגזים ביום במשקל 30 – 20 ק"ג. יש לשים לב כי בשנים 1967-1990 הייתה במקביל עבודה בפרחים וירקות ולכן ניתן להגיע לכמות של כ-600 ארגזים ביום. העמסה התבצעה לאורך השנים בצורות שונות כמתואר בעובדות סעיפים 4-6 לאורך לפחות 3 שעות ביום.
כאמור מדובר במשקל 20-30 ק"ג עד כ-600 פעם ליום ותוך כ-3 שעות – לפחות בשנים 1967-90. מדובר בטבלה שצורפה למשקל המותר לטלטול ידני בעבודה מעל שעתיים ליום, עם הרמת בתדירות 360 – 30 לשעה, הרי שהמשקל המכסימלי הינו 14 ק"ג ולפיכך ברור כי התובע חרג מהמשקל המומלץ לטלטול ידני.
נהיגה בטרקטור בשטח כולל רעד וזעזוע בכל הגוף. מדובר ברטט כלל גופי בישיבה בטרקטור ונהיגת שטח. זהו מנגנון מוכר ומקובל לגרימת ליקוי בגב התחתון.
כל אחד ממרכבי העבודה בנפרד מספיק על מנת להיחשב בסבירות מעל 50% כקשר בין עבודת התובע לליקוי בגב התחתון. שילוב ותרומה מעצימה של שני המרכיבים מעצים ההשפעה יחדיו.
2. מה היה מנגנון הפגיעה בגב? האם מדובר בפגיעות זעירות או בתהליך תחלואתי מתמשך?
מדובר בפגיעות זעירות חוזרות ונישנות כמקובל במנגנון המיקרוטראומה –
רטט כלל גופי בנהיגה בטרקטור בתנאי שטח לאורך שעות רבות ושנים רבות.
הרמת משקל חריג מהמותר לטלטול ידני תוך תנועות כיפוף ויישור.
3. נא הסבר כיצד חישבת את מידת ההשפעה לעניין הגב, לאור גילו של התובע. האם מדובר בהשפעה משמעותית, בהשוואה לכל הגורמים למצב הרפואי.
כמפורט בתשובה 4 מקור, עולה כי התובע בריא למעט יתר ל"ז ולפחות עד שנת 2007 בהיותו בן 72 ש' הלך כ-9 ק"מ הליכה ליום כמפורט. למרות גיל התובע לא נמצאו כל עדות למחלות ניווניות תואמת גיל בשלד ולא מתועדים אירועי חבלה. מודגש כי באופן חריג לגילו ביצע פעילות גופנית ספורטיבית ללא מגבלה (הליכה 9 ק"מ ליום).
במצב זה לא ניתן לקבוע כי הליקוי בגב נובע משינוי טבעי לגילו. יש לקבוע כי החשיפה החריגה בעבודת התובע הינה בעלת השפעה משמעותית להחמרה בליקוי בגב. נקבע כהחמרה ולא גרימה מלאה רק מפאת גיל התובע ואפשרות לקיום שינוי ניוון / הזדקנות א-סימפוטמטיים לאורך השנים".
טענות הצדדים
לגבי הברכיים- המומחה קבע כי מצב הברכיים נובע מכריעה רצופה ממושכת. המומחה לא הזכיר כל תנועה בברכיים אלא תנוחה קבועה בלבד, למרות שבהחלטת המינוי פורטו תנועות שביצע התובע בברכיים. לפי הפסיקה נזק עקב תנועה קבועה אינו מהווה מיקרוטראומה בעבודה.
דיון והכרעה
"המומחה היועץ הרפואי הממונה על ידי בית הדין הוא המנחה את בית הדין בקביעות בשאלות שברפואה, ובית הדין כרגיל לא יסטה מחוות דעתו, אלא בנסיבות יוצאות דופן (עב"ל (ארצי) 346/06 המוסד לביטוח לאומי - בוארון [פורסם בנבו] (15.5.07), בפסקה 13; עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (6.6.05), בפסקה ו')"
וראו גם: עב"ל (ארצי) 43408-02-11 אהרונוף – המוסד לביטוח לאומי, 30.4.12; עב"ל (ארצי) 46434-06-11 עארף - המוסד לביטוח לאומי, 25.4.12; עב"ל (ארצי) 64257-12-14 יניב יהוד- המוסד לביטוח לאומי (8.8.16).
במהלך השנים הרבות בהן עבד התובע כחקלאי הוא ביצע מספר תנועות חוזרות ונשנות, אשר די בכל אחת מהן, כשלעצמה, כדי להקים את הבסיס העובדתי הנדרש לפי תורת המיקרוטראומה. מתוך כלל הפעולות, ציין המומחה שתיים מרכזיות שהשפיעו על מצבו של הגב. המומחה מציין עוד, כי ההשפעה המשותפת של שתי הפעולות בעבודה מעצימה את הפגיעה.
ניתן היום, ז' אדר תש"פ, (03 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
27/06/2019 | הוראה לתובע 1 להגיש זכות תשובה לתובע | חופית גרשון-יזרעאלי | צפייה |
08/07/2019 | החלטה שניתנה ע"י חופית גרשון-יזרעאלי | חופית גרשון-יזרעאלי | צפייה |
03/10/2019 | הוראה לתובע 1 להגיש ש הבהרה | חופית גרשון-יזרעאלי | צפייה |
02/12/2019 | הוראה למומחה רפואי בתי דין לעבודה להגיש חווד | חופית גרשון-יזרעאלי | צפייה |
03/03/2020 | פסק דין שניתנה ע"י חופית גרשון-יזרעאלי | חופית גרשון-יזרעאלי | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | אמנון פרום | עופר בר לב |
נתבע 1 | המוסד לביטוח לאומי | כפיר אמון |