בפניי בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" ו-"בקשת האישור"). עניינה של בקשת האישור בהפרת הדין באי סימון אזהרת חנק לילדים מתחת לגיל 5, של מוצרים המכילים פיצוחים או קטניות.

רקע ובקשת האישור

1. המבקשת, ילידת 1990, תושבת בקה אל גרביה נשואה ואם לילד בן כשנה.

2. המשיבות, לפי בקשת האישור, הן חברות מובילות בתחום הייצור, הייבוא, השיווק או המכירה של דברי מזון.

3. לפי בקשת האישור, ביום 30.10.17 ושבוע לפני כן, רכשה המבקשת בדוכן גן שמואל מוצרי מזון של המשיבות, כדלקמן:

א. NESTLE FITNESS שקדים ודבש, במחיר של 17.90 ₪, המיובא ומשווק על ידי המשיבה 1.

ב. CORNY חטיף דגנים, במחיר של 16.90 ₪, המיובא על ידי המשיבה 2.

ג. TO GO אשכולות גרנולה במחיר של 11.90 ₪ המשווק על ידי המשיבה 3.

ד. דליפקאן, פתיתי 6 דגנים מצופים דבש במחיר של 19.90 ₪, המשווק על ידי המשיבה 3.

ה. ENERGY חטיף דגנים במחיר של 18.70 ₪ המשווק על ידי המשיבה 4.

ו. שוקולד חלב עם אגוזים במחיר של 7.90 ₪ המשווק על ידי המשיבה 4.

ז. שוקולד מריר אגוזים במחיר של 6.90 ₪ המשווק על ידי המשיבה 4.

ח. שוקולד חלב מעולה עם שברי אגוזים במחיר של 6.90 ₪ המשווק על ידי המשיבה 4.

ט. שוקולד מילקה במחיר של 14.90 ₪ המשווק על ידי המשיבה 5.

סך הכל שילמה המבקשת 121.90 ₪ בגין המוצרים.

4. לפי תצהיר המבקשת, באותו יום בשעות הערב, לאחר שבעלה חזר מעבודתו, רצו לאכול כמה מהמוצרים, ולאחר בדיקתם הסתבר להם שהמוצרים מכילים פיצוחים שונים שאסור שיהיו בסביבת בנם. הם סברו שעל מוצרים אלה אמורה להיות אזהרה כלשהי לסכנות הכרוכות בצריכת פיצוחים או קטניות על ידי ילדים קטנים. באותו מעמד, הרגישה חוסר נחת וחרדות, ונגרמה לה עגמת נפש נוכח הסכנה שבנה, וילדים אחרים המגיעים לביתה היו עלולים להימצא בה. אילו היתה מודעת לקיומה של סכנת החנק הקיימת במוצרים שרכשה, לא היתה מסתכנת וקונה אותם כלל, והיתה מוכנה לוותר עליהם, גם אם היא ובעלה היו מעוניינים ברכישתם לצרכיהם שלהם. כך היתה נוהגת או אמורה לנהוג כל אם סבירה שבריאותו של בנה חשובה לה. לאחר מכן הוסיפה, שעקב רכישת המוצרים, ולאחר שגילתה שהם מסוכנים לבריאותו ולחייו של בנה, היו לה הרגשות שליליות עזות, אי נוחות ועגמת נפש, מה עוד שרכישת המוצרים פגעה באוטונומיה שלה.

5. בבקשת האישור טענה המבקשת, כי על פי תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), תשס"ו-2006, היה על המשיבות לציין במפורש על מוצרי קטניות יבשים את המילים "אזהרה: סכנת חנק לילדים מתחת לגיל 5" (להלן: האזהרה) בשפה העברית והערבית במסגרת ובאופן בולט לעין הצרכן, אך כל המשיבות נמנעו מלציין אזהרה זו על המוצרים, משיקולים כלכליים או עקב קלות ראש וסיכון חיי אדם, שכן ילדים בגילאים קטנים אינם יודעים או יכולים ללעוס היטב סוגים שונים של מזון, והם עלולים לשאוף אותם בדרכי הנשימה הצרות יותר שלהם, וסכנת החנק בקרבם גדולה יותר. נטען, כי חנק או שאיפת גוף זר היא אחת מסיבות המוות העיקריות בשנת החיים הראשונה לקטין.

6. לטענת המבקשת, מוצרי המשיבות שנרכשו על ידה לא סומנו כנדרש על פי דין, ולו היו המוצרים מסומנים באופן הולם, היתה המבקשת נמנעת מרכישתם. על כן, הנזק שנגרם לה הוא 121.90 ₪. המבקשת הציגה חלק מהקבלות של המוצרים, אך לדבריה היא מחזיקה במוצרים המקוריים למקרה הצורך. בנוסף על כך נטען שנגרם למבקשת נזק לא ממוני בגין פגיעה באוטונומיה שלה, בכך שלא אפשרו לה להחליט אם לרכוש את המוצרים אם לאו, המבקשת לא היתה מסכימה לרכוש את המוצרים, אילו ידעה על הסכנה הטמונה בהם, ואילו ידעה שהמוצרים האלה נמכרים בניגוד להוראות הדין. המבקשת סיכמה את הנזק האישי שלה ב-1,121.90 ₪.

7. עילות התביעה, כפי שצוינו בבקשת האישור, הן הפרת הוראות תקנה 2 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), תשס"ו-2006 (להלן: "תקנות בריאות הציבור"); הפרת הוראות סעיפים 17, 20, 23 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015; הטעיה לפי סעיף 6 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין; תרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין; רשלנות לפי סעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין; הפרת דיני החוזים הכלליים; עשיית עושר ולא במשפט והפרת תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935.

8. בבקשה לא פורטו תחילה מה השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל החברים בקבוצה, אשר יש אפשרות סבירה, שתוכרענה לטובת הקבוצה. כל שנטען הוא שהשאלות שהבקשה מעוררת הן שאלות משפטיות בעיקרן, שכן אין חולק שכל חברי הקבוצה רכשו את מוצרי המשיבות, או מי מהן, וכולם נמצאים בסביבת ילדים מתחת לגיל 5 שנים, וכולם הוטעו ברכישת מוצרים בשל אי קיומה של אזהרת חנק. לאחר מכן הוסף סעיף בו פורט כי יש לעסוק בשאלות המשותפות הבאות:

א. האם המשיבות היטעו את הצרכנים כאשר לא סימנו את המוצרים בהתאם להוראות הדין, ובמיוחד כאשר לא סימנו את המוצרים באזהרת חנק, כקבוע בתקנות בריאות הציבור?

ב. האם המוצרים נשוא הבקשה הוצגו בצורה מטעה כאשר התוית שעל גבי המוצרים לא הכילה אזהרת סכנת חנק?

ג. האם נגרם לחברי הקבוצה או מי מהם, נזק ממוני ונזק בלתי ממוני?

9. בקשת האישור עוסקת בקבוצה הבאה: "כל אלה אשר רכשו, ב-7 השנים האחרונות, מוצרי מזון אשר יוצרו ו/או יובאו ו/או שווקו על ידי המשיבות או מי מהן ואשר לא הכילו אזהרת חנק לילדים מתחת לגיל 5, כהוראות הדין, למרות היותם מכילים פיצוחים ו/או קטניות כהגדרתם בדין".

10. בבקשת האישור נטען שלחברי הקבוצה נגרם נזק ממוני של 100 ₪ לכל אחד מיחידי הקבוצה עקב רכישת מוצרי מזון שהמשיבות מייצרות, מייבאות או משווקות, שאינם כוללים אזהרת חנק. בנוסף על כך, נטען שנגרם לחברי הקבוצה נזק לא ממוני בסך 500 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה. המבקשת העריכה את המספר המשוער של חברי הקבוצה, בזהירות רבה, בכ-33,333 חברים, והעריכה את הנזק מכל משיבה ב-4 מיליון ₪, ומכלל המשיבות ב-20 מיליון ₪ (סעיף 81 א' לבקשה).

11. בבקשה לאישור נתבקש לאשר תביעה ייצוגית בעלת הסעדים הבאים:

א. קביעה כי המשיבות הפרו, כל אחת בתורה, את חובת סימון המוצרים באזהרת חנק, בניגוד להוראות הדין, וכי עילות התביעה שצוינו התקיימו.

ב. להורות למשיבות על תיקון אריזות המוצרים המוזכרים באופן העולה עם דרישות הדין בנוסח המפורט בתקנות בריאות הציבור, הן בשפה העברית והן בשפה הערבית, ולהפסיק לאלתר שיווקם של מוצרים החייבים בחובת סימון אזהרת חנק, שאינם מכילים את האזהרה.

ג. להורות למשיבות לפצות את חברי הקבוצה, כל אחת בנפרד בסכום של 4 מיליון ₪ כל אחת.

ד. לחייב את המשיבות בהוצאות התובענה, גמול למבקשת ושכר טרחה לבאי כוחה.

טענות המשיבות בתשובותיהן

12. כאמור, הבקשה כנגד המשיבה 1 נמחקה לבקשת המבקשת ובהסכמת המשיבה 1, ביום 19.3.18.

13. בתשובתה לבקשה טענה המשיבה 2, כי בית המשפט כבר הכריע בעניין המוצר נשוא התובענה, ואישר כי אין חובת סימון אזהרת חנק על גביו. זאת, משום שהוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית באותה טענה לגבי אותו מוצר, והמבקש באותה בקשה, 48231-01-14, הסתלק מבקשתו ללא צו להוצאות. בנימוקי ההסתלקות כתב המבקש, כי שוכנע מטענת המשיבה בדבר היעדר חובת סימון על אריזות המוצרים הנדונים בבקשה, ועל כן הוא סבור שאין טעם בהמשך ניהול ההליך. על כך החליט השופט קיסרי ביום 30.6.14, לאשר את ההסתלקות, וכי "לא בלי היסוס נמנעתי מלחייב את המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה שכן לאור נימוקי הבקשה נראה שמלכתחילה ניתן היה להימנע מהגשתה". המשיבה הסיקה מהחלטה זו, שהשופט קיסרי הביע את עמדתו ביחס לטענת המבקשת בהליך זה, ודחה אותה. לדבריה, העלמת החלטה זו מבית המשפט היא נסיון הטעיה חמור.

14. לפני שנמשיך בתיאור טענות המשיבה 2 אתייחס לטענה זו. בית המשפט לא אישר שאין חובת סימון אזהרת חנק על גבי המוצר מושא הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שבפניי. בית המשפט אישר הסתלקות המבקש מהבקשה לאישור. הסתלקות מבקשה לאישור אינה דחייה של הבקשה, ואינה קביעה שאין חובת סימון אזהרת חנק על המוצר. המשיבה 2 מפרשת שלא כהלכה את דברי השופט קיסרי, שלאור נימוקי הבקשה נראה שמלכתחילה ניתן היה להימנע מהגשתה. כשמבקש מציין בבקשתו ששוכנע שלא היה בסיס לבקשתו מלכתחילה, עומדת השאלה מדוע לא בדק זאת לפני הגשת בקשתו ונמנע מהגשתה מלכתחילה. בית המשפט לא אישר שאין חובה לסמן אזהרת חנק, אלא שמבקש שהשתכנע לאחר הגשת הבקשה שלא היה מקום להגישה מלכתחילה, היה צריך להשתכנע לפני הגשת הבקשה. על כן אני דוחה את טענת המשיבה 2, כאילו בית המשפט כבר הכריע שאין חובת סימון אזהרת חנק במוצר הספציפי. בהתאם לכך אני דוחה גם את כל הטענות המפנות לבקשות אחרות ביחס למוצרים שאינם נכללים ברשימה המפורטת בתקנות, שבהן אושרו הסתלקויות מהבקשה. אין באישורים אלה כל הכרעה בשאלה העומדת לדיון כאן. כפי שנקבע בסעיף 6 לחוק תובענות ייצוגיות, הסתלקות אינה מונעת המשך הדיון על ידי מבקש אחר (ס"ק (ג), ואם אין מבקש אחר, הבקשה נמחקת ולא נדחית (ס"ק (ד) (5)).

15. לטענת המשיבה 2, תקנות בריאות הציבור אינן רלוונטיות למוצר המדובר. בתקנה 2 (א) לתקנות נקבע:

"לא ייצר אדם, לא יארוז, לא ישווק, לא ייבא ולא יאחסן גרגירי קטניות, פיצוחים, גרעיני תירס תפוחים (פופקורן) וגרעיני תירס שנועדו להכנת פופקורן, וכן ממרחים ארוזים מראש למכירה קמעונאית, אלא אם כן על אריזתם צוינו המילים: "אזהרה: סכנת חנק לילדים מתחת לגיל 5", במסגרת, באופן בולט לעין הצרכן ובאותיות שחורות ברורות וקריאות, על רקע לבן, שגודלן לא יפחת משני שלישים גודל אותיות שם המזון. (ב) אזהרה כאמור בתקנת משנה (א) תצוין על האריזות האמורות בה, גם בשפה הערבית".

לדבריה, התקנות מפרטות רשימה סגורה של מזונות שעל אריזתם קיימת חובת סימון האזהרה. המונח "פיצוחים" הוגדר כ-

"סוגים שונים של גרעינים כגון גרעיני אבטיח, גרעיני דלעת וגרעיני חמניות, ואגוזים כגון אגוזי פיסטוק, אגוזי מקדמיה, אגוזי קשיו, אגוזי לוז, אגוזי מלך, אגוזי פקאן, אגוזי ברזיל ואגוזי אדמה (בוטנים), ולמעט אגוזי קוקוס".

המונח "ממרחים" הוגדר כ-

"ממרחים על בסיס שומני המכילים חתיכות פיצוחים קלופים".

16. המשיבה 2 טענה כי החטיף שהיא משווקת אינו בין סוגי המזונות שעל אריזתם חובה לסמן אזהרת חנק, שכן הוא אינו גרגרי קטניות, אינו פיצוח, אינו גרעיני תירס ואינו ממרח ארוז מראש. אמנם, אחד מרכיבי המוצר הוא אגוזי לוז, הנכללים כשלעצמם בהגדרת "פיצוחים", אך מרגע שאגוזי הלוז הפכו להיות רכיב בלתי נפרד מהחטיף, ואינם מצויים בתפזורת בתוך המארז. מכיוון שהמוצר בכללותו אינו נכלל בהגדרת "פיצוחים", אין התקנות חלות עליו. אגוזי הלוז שבתוך החטיף נאכלים כחלק מהחטיף ואינם ניתנים למאכל בנפרד ממנו. נטען, כי התקנות אינן מורות על סימון אזהרת חנק כאשר מדובר על מוצרי מזון רבי רכיבים, הכוללים רכיבים נוספים מעבר לפיצוחים או שבבי פיצוחים שהם חלק אינטגרלי מהמוצר. כך גם בפרוטוקול ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבה הוחלט על תיקון התקנות, ממנו עולה כי כוונת המחוקק היתה לפרסם אזהרת חנק על המוצרים המנויים בתקנות בלבד.

17. לטענת המשיבה 2, המבקשת לא צירפה לבקשתה חשבונית או אסמכתא על רכישת החטיף, ובכך יש כדי לשלול מהמבקשת את יכולתה להגיש את בקשתה בנוגע למוצר זה. המבקשת לא פירטה מתי רכשה והיכן רכשה את המוצר, ולא פירטה את הנסיבות בהן הסתבר לה שהמוצר מכיל אגוזי לוז, ומדוע לא הסתברה לה עובדה זו בחנות בעת רכישת החטיף. בהתאם לכך, היא אינה צרכן, ולא התקיימו לגביה הוראות סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן בדבר הטעיה. על החטיף נאמר במפורש שהוא מכיל אגוזים, וכך גם עולה מתמונת המוצר, והוא אינו מיועד לילדים קטנים מתחת לגיל 5, ולא נחזה להיות כזה. כמו כן נטען, שלמבקשת לא נגרם נזק ואין קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק, והתנאים להגשת תובענה ייצוגית אינם מתקיימים.

18. גם המשיבה 3 טענה שתקנות בריאות הציבור אינן חלות על המוצרים שהיא משווקת, דהיינו דגני הבוקר הידועים כדליפקאן, והמוצר אשכולות גרנולה עם שקדים ודבש TO GO. כמו המשיבה 2, טענה המשיבה 3, שהדגנים והגרנולה מושא הבקשה לאישור אינם נזכרים ברשימת המוצרים בסעיף 2 (א) לתקנות. דגנים וגרנולה אינם גרעיני קטניות, ואינם פיצוחים (גם אם הם מכילים חתיכות של פיצוחים), ואינם ממרחים ואינם גרעיני פופקורן תפוחים. לו חפץ מחוקק המשנה להטיל חובת סימון אזהרת חנק על דגנים המכילים חתיכות פיצוחים, או גרנולה המכילה חתיכות שקדים, היה עושה כן במפורש. נאמר, ששקדים, שחתיכות מהם מצויות בגרנולה, אינם נכללים כלל בהגדרת "פיצוחים". גם המשיבה 3 הסתמכה על פרוטוקול הדיון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות, לתמיכה בטענתה שרשימת המוצרים שעליהם חלות התקנות היא רשימה סגורה.

19. לטענת המשיבה 3, גם אם תקנות בריאות הציבור חלות על המוצרים, דינה של הבקשה להידחות, שכן כבר נקבע כי תביעה כספית לקבלת פיצוי בשל אי סימון אזהרת חנק, בשמם של חברי קבוצה שצרכו את המוצרים ללא פגע, היא תביעת סרק מובהקת שהוגשה בחוסר תום לב. לשם כך צוטטה החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט ענבר), לפיה חברי קבוצה שצרכו את המוצרים ללא פגע אינם זכאים להשבה, ואף לא נגרם למי מהם נזק לא ממוני. אציין, שהמבקשת לא טענה שלא צרכה את המוצרים.

20. גם המשיבה 3 טענה שלא מתקיימים יסודות העילות להטעיה, הפרת חוק החוזים וחוק ההגנה על בריאות הציבור, תרמית, רשלנות וחוסר תום לב. בנוסף על כך טענה שהמבקשת אינה זכאית להשבת עלות המוצר בסך 31.8 ₪, שכן ההשבה היא הדדית, ובצד השבת עלות המוצר, עליה להשיב למשיבה את המוצרים או את שווים, שכן אין טענה ביחס לטיבם של המוצרים, טעמם או היתרונות שניתן להפיק מהם. שוב הפנתה לפסק דין שעסק במקרה שבו המוצרים נצרכו במלואם, אך הפנתה גם לפסק דין שקבע שסעד בדמות השבת כל הסכומים ששולמו אינו מידתי, ומכאן שיש לקבוע השבה חלקית. בנוסף טענה שלא מתקיימים התנאים לאישור התובענה כתביעה ייצוגית.

21. לטענת המשיבה 4, בקשה זו היא נסיון חסר בסיס ללקט מוצרים המשווקים ונמכרים ברשתות השיווק והמרכולים, ולייצר יש מאין בקשות חסרות בסיס לאישור תובענות ייצוגיות. לדבריה, נראה כי המבקשת החליטה ליטול חלק במיזם של תביעות ייצוגיות, ולכן סקרה את המוצרים המכילים שקדים ואגוזים למיניהם, מתוך הנחה שגויה שעל מוצרים אלה חלה החובה לסמן אזהרת חנק, וכאשר נח מבטה על מוצרים המסומנים אחרת, ליקטה אותם לסל הקניות שלה. גם המשיבה 4 הפנתה למספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, שהסתיימו בהסתלקות, וטענה שהמבקשת אינה מראה טעמים מיוחדים לדון פעם נוספת בשאלות הממוחזרות. כבר עתה אומר, שהסתלקות אינה מעשה בי-דין, ואינה מונעת תביעה נוספת באותו עניין.

22. אף לטענת המשיבה 4, הוראות הדין המחייבות סימון אזהרת חנק, אינן חלות על המוצרים המשווקים על ידה. המוצרים הם טבלאות שוקולד מוצק וחטיף אנרגיה. הם אינם גרגרי קטניות, או פיצוחים, ואינם ממרחים ארוזים מראש למכירה קמעונאית. על כן אין חובה לציין אזהרת חנק על המוצרים, גם אם הם מכילים פיצוחים. לעניין "ממרח", נטען שעל פי התקן ממרח צריך להימרח בקלות בטמפרטורה שאינה נמוכה מ-15 מעלות, בעוד התקן קובע כי בטמפרטורה של 25 מעלות, יהיו טבלאות השוקולד "שבירות אך לא יתפוררו". לטענתה, שאלת תחולת התקנות על טבלאות שוקולד המכיל פיצוחים נדונה בהרחבה ובאופן ספציפי בעת אישור נוסח התקנות בכנסת, שם הובהר במפורש שהנוסח המאושר אינו חל ולא התכוון לחול על טבלאות שוקולד, גם אם הן מכילות שברי אגוזים או אגוזים שלמים.

23. נטען על ידי המשיבה 4, שהתקנות לא נועדו לקבוע סימון אזהרת חנק על כל מוצר העלול לסכן ילד מתחת לגיל 5. ילדים כאלה עלולים להיחנק גם מסוכריה רגילה, מסטיק, חתיכות מזון מוצק, גלעיני פרי וכיוצא בזה. מטרת התקנות היתה לטפל בסיכונים ידועים מסוימים, ובענייננו סיכונים הנגרמים מאכילה ישירה של פיצוחים בפני עצמם, או פיצוחים שלובים בממרחים. כך עולה מפרוטוקול הדיון בוועדת הכנסת.

24. המשיבה 4 הפנתה לת"צ (חיפה) 30819-12-13 ראני אסעיד נ' שטראוס גרופ, שדן באותן טבלאות שוקולד, ובאותן טענות בדבר היעדר סימון, בו הוגשה בקשה משותפת מוסכמת לדחיית בקשת האישור על הסף ללא צו להוצאות, ובית המשפט סיווג את הבקשה המוסכמת לדחייה על הסף כבקשת הסתלקות שאושרה. כפי שאמרתי לעיל, אישור הסתלקות אינו מעשה בי-דין, אף שהצדדים באותו תיק אמרו שהם מבקשים לדחות את הבקשה. זו בדיוק הסיבה שבגללה לא התקבלה בקשתם, שכן לבקשתם לדחות את הבקשה היתה עשויה להיות משמעות כלפי חברי הקבוצה החורגת מעניינם של הצדדים הישירים לתיק. בנסיבות אלה, הסתמכות על קביעה מפורשת כזו כאילו היא דחייה של הבקשה לאישור, אינה ראויה.

25. המשיבה 4 טענה שלא הפרה את התקנות ואת החוק ואת דיני החוזים, בהיעדר התקשרות חוזית בין הצדדים. אין בסיס לטענות תרמית ורשלנות, ולא נגרם למבקשת כל נזק. המבקשת קיבלה בדיוק את המוצר אותו ביקשה לרכוש, והיתה מודעת לקיומם של פיצוחים המשולבים במוצרים בעת שרכשה אותם ולסיכון הנטען עבור בנה. בהתאם, גם לא נגרם למבקשת נזק שאינו ממוני. המשיבה לא חשפה את המבקשת ואת בני ביתה לסיכון כלשהו, ושיטת המשפט בישראל אינה מטילה אחריות נזיקית בגין סיכון גרידא, אלא בגין נזקים.

26. נטען, כי השבת תמורה ששולמה עבור מוצר מזון הוכרה רק במקרים חריגים, בהם תכונות המוצר שנצרך או נרכש שונות באופן מהותי מתכונות המוצר אותו התכוון הצרכן לקנות. לצורך כך צוטטו דברי השופט מלצר בע"א 8037/06 ברזלי נ' פריניר (ניתן 7.9.14), שלפיהם השבת תמורה ששולמה עבור מוצר מזון הוכרה רק במקרים חריגים, בהם תכונות המוצר שנצרך שונות באופן מהותי מתכונות המוצר אותו התכוון הצרכן לקנות. התוספת, שלפיה הדברים חלים גם כאשר המוצר נרכש אך לא נצרך, לא מצויה בדברי השופט מלצר.

27. בנוסף, נטען שהבקשה אינה עומדת בתנאים הדרושים לפי סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות לאישור תובענה ייצוגית, בין היתר נטען שמדובר בזוטות, ובהיעדר פנייה מוקדמת. כבר עתה אומר, שדווקא מכשיר התביעה הייצוגית מיועד למקרים שבהם הנזק קטן מכדי תביעה אישית, אך מפוזר על חברי קבוצה רבים, המצדיקים ניהול תביעה עבור כלל חברי הקבוצה ביחד. כמו כן, אין חובה להקדים פנייה מוקדמת להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד מי שאינה רשות מנהלית. אמנם, השופט גרוסקופף קבע בת"צ 36086-07-11 חרסט נ' ידיעות אינטרנט שבנסיבות אותו מקרה היה מקום לפנייה מוקדמת, אף שצורך זה משתנה מעניין לעניין, כאשר דובר במקרה שבו עיקר הבקשה הופנה כלפי ההתנהגות העתידית של המשיבה, אך במקרה שלפניי, עיקר הבקשה אינו מופנה להתנהגות העתידית של המשיבות, אלא גם לפיצוי בגין התנהגות העבר. על כן, גם אם יש תוקף לפסק דינו של בית משפט מחוזי בעניין זה, אין הוא חל על המקרה שבפניי.

28. המשיבה 4 טענה שתצהיר המבקשת הוא תצהיר חסר ולקוי, ואינו מתייחס לכל מרכיבי התביעה האישית ולדרישות החוק בנוגע לאישור הבקשה, ואינו מסביר כיצד הגיעה לגודל הקבוצה הנטען והעריכה את הנזקים הבלתי ממוניים. כמו כן נטען, שעיון באסמכתאות הרכישה שהציגה המבקשת מדגיש את חוסר תום לבה. מדובר בשתי רכישות שנעשו באותו יום, באותה שעה, באותו מקום, בשתי קופות שונות על ידי מבקשת אחת, כאשר שתי הרכישות מורכבות רק ממוצרים הכלולים בבקשתה. דבר זה מאשש את טענת המשיבה שמדובר במבקשת שיזמה את הגשת הבקשה.

29. לבקשת המבקשת ובהסכמת המשיבה 5, נמחקה הבקשה כנגד משיבה 5 ביום 6.11.18, לאחר חקירת המבקשת ביום 28.10.18. למרות זאת אביא את טענות המשיבה 5, החורגות מהטענות של המשיבות האחרות, משום שטענות אלה עלו בחקירתה של המבקשת, והמבקשת התייחס אליהן בתשובתה המאוחדת לתשובת המשיבות 3,4,5.

30. המשיבה 5 הצביעה על כך שלפי הקבלות שצירפה, המבקשת רכשה רק מוצרים המכילים אגוזים או פיצוחים, לפי שתי קבלות שאחת מהן על רכישה בסך 68.5 ₪ ביום 30.10.17 בקופה 2 בשעה 21:10, והשנייה באותו יום בקופה 7, בשעה 21:09, דהיינו דקה אחת קודם. לא מובן כיצד רכשה את המוצרים בשתי קופות שניות, באותו יום באותה שעה. כמו כן נטען שעל פי גירסת המבקשת בתצהירה, היתה מודעת היטב להימצאות אגוזים במוצר של המשיבה 5, שהרי אלה הובלטו היטב, וגם בלי להיות מודעת לתקנות, היא היתה מודעת לסכנה בצריכת המוצר על ידי ילדים מתחת לגיל 5. נוכחות האגוזים בתוך המוצר, שלפי דברי המבקשת "אסור שיהיו בסביבות הבן שלנו", היתה ידועה למבקשת כבר כאשר רכשה מוצר הקרוי "שוקולד עם צימוקים ואגוזים", ולא בשעות הערב כאשר רצתה לאכול את המוצר יחד עם בעלה. עולה מתצהיר המבקשת, שכלל לא רכשה את המוצרים לצריכת בנה הקטן, ועל כן לא נגרם לה נזק.

תשובת המבקשת לתשובת המשיבות

31. המבקשת טענה שדווקא המשיבה 2 היא הנוהגת בחוסר תום לב מופגן, כאשר היא מעלימה את החלטת השופט קיסרי בעניין אלרוב נ' החברה המאוחדת מיום 29.6.14, בה נאמר במפורש שאין בהחלטה לאשר הסתלקות מעשה בי-דין, ו-"אין צריך לומר שאיני קובע דבר בשאלה אם יש בסיס לתובענה שהוגשה או לבקשה לאישור".

32. לדברי המבקשת, המשיבה 2 הודתה שאגוזי לוז כלולים בהגדרת "פיצוחים", אך לטענתה כשהפיצוחים מהווים חלק אינטגרלי מהמוצר, ואינם ניתנים למאכל בנפרד ממנו, אין חובת סימון. לטענת המבקשת אין בסיס להבחנה בין פיצוחים המהווים חלק בלתי נפרד מהמוצר לבין פיצוחים המעורבים עם רכיבי מזון אחרים בתוך אותה אריזה, ואין בסיס להבחנה בין דביקות הפיצוחים למוצר המכיל רכיבים אחרים. גם כאשר מדובר במוצר כמו חמאת בוטנים המכילה חתיכות בוטנים, יש חובת סימון אזהרת חנק, למרות שחתיכות הבוטנים דבוקות ליתר המוצר, והן חלק בלתי נפרד ממנו.

33. לטענת המבקשת, הרשימה בתקנות אינה רשימה סגורה. העמדה הרואה ברשימת השימושים שבסעיף ההגדרות רשימה סגורה, אינה עולה בקנה אחד עם לשון הפקודה והתקנות ועם התכלית שלהן. כאשר המחוקק מבקש ליצור רשימה סגורה הוא עושה זאת בדרך ניסוח ברורה וחד משמעית. תפקיד בית המשפט לפרש את החוק באופן המגשים את תכליתו. התכלית של החוק היא למנוע סכנת חנק מילדים מתחת לגיל 5 באמצעות חיוב סימון אריזות של פיצוחים ממרחים וכו'. הגדרת "פיצוחים" אינה הגדרה סגורה, אלא נוסחה בפקודת בריאות הציבור (מזון) בצורה של "סוגים שונים של גרעינים ואגוזים", ובהגדרות שבתקנות, "סוגים שונים של גרעינים כגון ... ". מכאן שאין רשימה סגורה של פיצוחים. אין גם רשימה סגורה של הדרך שבה נמכרים הפיצוחים, "בין שהם נמכרים עם הקליפה ובין בלעדיה". גם העובדה שההגדרה מיעטה את אגוזי הקוקוס הגדולים, מצביעה על כך שהתכלית היא להחיל את החובה על פיצוחים שבצורת אכילתם טמונה סכנה של חנק לילדים מתחת לגיל 5.

34. המבקשת טענה שאין אחיזה בפרוטוקול דיוני ועדת העבודה להחרגה של מוצרי מזון המכילים רכיבים נוספים. על פי הדין, הפרוטוקולים של ועדת הכנסת אינם מקור בלעדי לפרשנות התקנות (ע"א 280/09 סלופארק נ' מילגם (ניתן 22.2.11). הדיון בדבר הוספת או אי הוספת שוקולד, שהועלה על ידי אחד ממשתתפי הישיבה אינו מעלה או מוריד מהתחולה המחייבת של התקנות על סוגים שונים של פיצוחים או אגוזים, בין אם הם נמכרים לבדם, ובין אם הם מעורבים עם מצרך מזון אחר, לרבות טבלאות שוקולד, גרנולה וחטיפי אנרגיה. גם אם מחוקק התקנות לא התכוון מלכתחילה להחיל את התקנות על המוצר, נטען שהזמן אינו עומד מלכת, ועמו משתנה הפתרון שהחוק נותן, ומשעה שמתקין התקנות התקין את התקנות בדבר חובת סימון מוצרים, הן חלות על סוגי מוצרים שראה לנגד עיניו, ועל אלה שלא ראה לנגד עיניו משום שטרם הומצאו. התקנות חלות על כל מוצר מזון ארוז מראש, שיש בו סוגים שונים של פיצוחים העלולים לגרום סכנת חנק לילד מתחת לגיל 5, ללא קשר לאופן הימצאותם בתוך המוצר, כרכיבים נפרדים או כחלק ממוצר המכיל רכיבים אחרים.

35. לעניין הטענה שהמבקשת אינה צרכן, משום שלא הציגה קבלה על רכישת המוצר, נטען שהמבקשת העידה בתצהירה על נסיבות ומקום רכישת המוצר, שבוע לפני 30.10.17. בהתאם לכך נטען שהמבקשת הוטעתה, וכי נגרם לה עקב כך הנזק הנטען.

36. לתשובת המבקשת צורף תצהיר שבו העידה המבקשת שרכשה את המוצר שבוע לפני 30.10.17, ברכישה שכללה מצרכי בית ומאכל שונים, אך הקבלה אבדה ואינה מצויה ברשותה. המוצר נשוא הבקשה לא נצרך, והוא נמצא בידי בא כוחה. לדבריה, אמנם על המוצר היה כיתוב גדול שהמוצר מכיל אגוזים, אך הכיתוב בשפה העברית אינו מספיק. חלק מהרוכשים הם ערבים שלא מבינים את השפה העברית, ולא כל צרכן היודע לקרוא עברית מבין את משמעות הסיכון הכרוך באכילת מוצר המכיל אגוזים לילדים קטנים מתחת לגיל 5. לדבריה, היא אישה משכילה אך היתה מנותקת מעולם הילדים עד ללידת בנה, שביום הגשת הבקשה לאישור היה בן כשנה ו-3 חודשים. קודם לכן לא התעניינה בעולם הילדים. היא תמיד רכשה חטיפים שונים לצריכה אישית ולאירוח, ואף פעם לא שמה לב לאזהרה כלשהי. בעת הגשת הבקשה לאישור, הבן שלה היה בגיל שהוא הולך ובעל יכולת לתפוס חפצים, ומנהגם של ילדים בגיל זה להכניס כל דבר ישירות לפה. לכן הפעם, כשהיא ובעלה רצו לאכול מהמוצרים, שמו לב שחלק מהם מכילים פיצוחים שונים העלולים לסכן את בנם.

37. גם בתשובה לתשובות המשיבות 3,4,5 טענה המבקשת שהרשימה המופיעה בתקנות אינה רשימה סגורה, ועל פי תכליתה היא חלה על המוצרים. גם שקדים נכללים בהגדרת "פיצוחים", למרות שלא הוזכרו במפורש, הן משום שהם עונים להגדרה המילונית של "פיצוחים", והן משום שהגדרת "פיצוחים" אינה רשימה סגורה.

38. המבקשת דחתה את טענת המשיבה 4, שהרכישות נעשו כולן באותו יום בשתי קופות שונות, כששתי הרכישות מורכבות רק מהמוצרים נשוא התביעה. זאת, משום שכפי שטענה המבקשת כבר בבקשתה, המוצרים נרכשו בשתי הזדמנויות שונות, ביום 30.10.17 ושבוע לפני כן מדוכן גן שמואל. כמו כן, כעולה מהקבלות שצורפו לבקשה, הן כוללות מוצרים אחרים שנרכשו באותו יום ואינם חלק מהתביעה, כגון טים טם אוריגנו, לינדט אקסלנס, ברנפלקס בד"צ, ושוק' אגוזים. המבקשת אינה מכחישה ששתי הקבלות הן מאותו יום משתי קופות שונות. ההסבר לכך הוא שעת היתה המבקשת בקופה הראשונה, שכחה בסל הקניות חלק מהמוצרים, ולאחר ששילמה, שמה לב לכך. בינתיים הקופה נסגרה והיא נאלצה לפנות לקופה השנייה שם שילמה עבור יתר המוצרים. טענה זו נתמכה בתצהירה של המבקשת.

דיון והכרעה

39. הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוא שלב מקדמי לדיון בתובענה גופה. בגדר הליך מקדמי זה די בכך שבית המשפט ישתכנע, במידה הסבירות הראויה, כי המבקש ממלא לכאורה אחרי דרישות סעיפי החוק הנוגעים לאישור התובענה הייצוגית (ראו: ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא (2) 312, 329 (1997)). עם זאת, ראוי לעבור פרוזדור זה בזהירות מרובה וליתן את האישור רק במקרים מתאימים, העונים על כל התנאים הדרושים, לבל תתבררנה תביעות סרק ייצוגיות שאינן ראויות להתברר ככאלה על כל המורכבות והבעייתיות הכרוכות בהן (רע"א 6567/97 בזק - החברה הישראלית לתקשורת בעמ נ' עיזבון המנוח אליהו גת ז"ל, פ"ד נ"ב (2) 713 (1998)).

40. על כן, יש להידרש לבחינת התנאים לאישור התובענה כייצוגית בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות. לפי סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, "אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה[...]'', הוא אחד הרשאים להגיש בקשת אישור. בנוסף על המבקש לאשר תביעה כתובענה ייצוגית לעמוד בתנאים המפורטים בסעיף 8(א) לחוק התובענות הייצוגיות.

קיומה של עילת תביעה אישית

41. בהתאם לסעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות, על המבקשת להראות כי יש לה עילה בתביעה המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם (סעיף 4(א)(1)) וכי לכאורה נגרם להם נזק (סעיף 4(ב)(1)).

42. עילתה של המבקשת מבוססת על קנייה שביצעה ביום 30.10.17 בדוכן גן שמואל. המבקשת הצהירה שרכשה חלק מהמוצרים באותו מקום שבוע לפני כן, כאמור בסעיף 4 לתצהירה התומך בבקשה, אך בסעיף 5 לתצהירה דיברה אודות הגילוי שהמוצרים מכילים פיצוחים, והתחילה במילים "באותו יום בשעות הערב..." כלומר הגילוי היה ביום הקנייה האחד שעליו יש לה ראיות, ולא שבוע לאחר הקנייה הקודמת. כך גם העידה המבקשת, שהגילוי שאין אזהרת חנק אירע אחרי הקנייה השנייה, ולא אחרי הקנייה הראשונה (עמ' 20 לתמליל). אני מתקשה להאמין שהמוצרים שנרכשו שבוע לפני כן לא נצרכו, ולמרות זאת הלכה המבקשת לרכוש מוצרים נוספים מאותו סוג. אם הם נצרכו שבוע לפני כן, הרי כבר קודם לרכישה ביום 30.10.17, בניגוד לעדותה, היתה המבקשת ערה לסיכון שבקניית מוצרים הכוללים פיצוחים. על כן גירסת המבקשת, כי חלק מהמוצרים מושא הבקשה נרכשו שבוע לפני כן, לא הוכחה במידה מספקת.

43. אלו הקבלות המדוברות:

44. אני דוחה את ההסבר של המבקשת, כאילו הסיבה לשתי קבלות, בשתי קופות שונות בהפרש של דקה היא שהמבקשת שכחה בסל הקניות חלק מהמוצרים, ולאחר ששילמה, שמה לב לכך. בינתיים הקופה נסגרה והיא נאלצה לפנות לקופה השנייה שם שילמה עבור יתר המוצרים. לאחר חקירתה הנגדית של המבקשת, הגעתי למסקנה שהסבר זה אינו סביר, משום שיש הפרש של דקה אחת בלבד בין שתי הקניות. לא סביר שחלפה רק דקה מהזמן שבו הסתיימה הקנייה הראשונה, ועד שהסתיימה הקנייה השנייה, ובדקה זו גילתה המבקשת ששכחה חלק מהמוצרים, פנתה לקופאית כדי לשלם, קופאית זו אמרה לה שהקופה שלה סגורה, המבקשת הלכה מקופה 7 עד קופה 2, לא המתינה בתור בכלל, העבירה 5 מוצרים בקופה 2, ושילמה עליהם, וכל זאת בתוך דקה. כמו כן, הטענה לשכחה של מוצרים בסל הקניות אינה סבירה, משום שאין מדובר רק במוצרים קטנים שנחבאו בסל הקניות בין מוצרים אחרים, אלא גם במוצר ברנפלקס בד"צ, שהוא קופסה גדולה המכילה 400 או 500 גרם, שלא יכולה להתחבא באופן שאפשר יהיה לשכוח אותה. המבקשת העידה (עמ' 8 לתמליל), שהיו לה 8 מוצרים בסלסילה, והיא שמה את שלושת המוצרים הראשונים, שהם שתי חפיסות שוקולד וחטיף אחד, ולא שמה לב שיש לה עוד מוצרים, אלא כשהרימה את התיק מהסלסילה. כאמור, אינני מאמין שהמבקשת לא ראתה את הקופסה הגדולה. צריך להיות הסבר אחר לפיצול הקנייה בין שתי קופות, והאפשרות שהקנייה נעשתה במקביל על ידי אדם אחר, בניגוד לעדותה של המבקשת, סבירה יותר.

45. המבקשת צירפה צילומים של המוצרים שכביכול ניקנו ומצויים בידי בא כוחה. מהשוואת צילומים אלה לגירסתה של המבקשת, בתצהיר ובחקירתה הנגדית, עולות סתירות אלה:

א. המבקשת העידה שפתחה לפחות מוצר אחד מאריזתו (עמ' 11 לתמליל) אך מסרה לבא כוחה את כל המוצרים (עמ' 19 לתמליל). כל הצילומים של המוצרים מראים אריזות שלמות שלא נפתחו. או שהמבקשת לא פתחה שום מוצר, בניגוד לעדותה, או שהצילומים אינם של המוצרים שקנתה המבקשת.

ב. המוצר שניקנה על פי הקבלות הוא "מילקה שוקולד א" קוד 7622210288905 במחיר של 14.90 ₪. המוצר שצולם בבקשה כמוצר שכביכול ניקנה על ידי המבקשת הוא "מילקה – שוקולד חלב עם צימוקים ואגוזים", קוד 3045140280902. כפי שהציג בא כח המשיבה 5 לפי מש/1, מחיר המוצר 8.90 ₪ בדוכן גן שמואל (עמ' 12 לתמליל). המבקשת הסבירה שלפעמים בקופות משהו לא עובר, אז מעבירים משהו אחר (עמ' 13 לתמליל). איני מקבל הסבר זה. המוצר נסרק בצורה אוטומטית, ואם קנתה המבקשת מילקה שוקולד חלב עם צימוקים ואגוזים, שעולה 8.90 ₪, לא תחויב בתשלום עבור מילקה שוקולד א במחיר של 14.90 ₪. אציין, שהטענה שהמוצר לא עבר והיה צריך להעביר מוצר אחר, מגדילה את מספר הפעולות שהיה צריך לעשות באותה דקה שחלפה בין סיום הקנייה הקודמת לסיום הקנייה הזו. הוכח בפניי, גם על פי מש/2, שהמוצר שקנתה המבקשת לפי הקבלה, הוא "שוקולד מילקה אוראו 300 גרם", במחיר של 14.90 ₪, ולא מילקה שוקולד חלב עם צימוקים ואגוזים 100 גרם במחיר של 8.90 ₪. לא הוכח אף לכאורה, שהמוצר שקנתה המבקשת כולל אגוזים וחייב בחובת סימון, אף לפי טענת המבקשת.

ג. עלה בחקירתה הנגדית של המבקשת, שסימון המחיר על גבי המוצרים המצולמים, למשל ו/2 שצורף לבקשה נעשה על גבי מדבקה שבה המחיר מצוין בין שני פסים אדומים. לעומת זאת, המוצרים הנמכרים בדוכן גן שמואל, מסומנים במדבקת מחיר, שאינה כוללת פסים אדומים. מכאן, שהמוצרים המצולמים בבקשה לא ניקנו בדוכן גן שמואל. המבקשת עמדה על כך שקנתה את המוצרים בדוכן גן שמואל, והיא לא יודעת למה המדבקה שונה. זה אינו הסבר מספק. לא נסתרה הטענה שהטיח בא כח המשיבה 5 בפני המבקשת, שהמוצרים המצולמים בבקשה כבר היו בידי בא כח המבקשת, והמבקשת לא נתנה לבא כוחה את המוצרים שקנתה, כי הוא לא היה צריך את המוצרים, כדי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ביום 16.11.17, 17 יום אחרי הקנייה.

ד. אפשר, שכל ההבדלים האלה בין המוצרים, וכל התקלות בקנייה אירעו משום שכדברי בא כח המשיבה 5, הבקשה לאישור היתה מוכנה, כאשר נשלחה המבקשת עם רשימה לקנות מוצרים שייכללו בה, מצאה חלק מהמוצרים, וקנתה אותם, ביחד עם אדם אחר. אפשרות זו הוצגה בפני המבקשת, שתחילה הגיבה שהיא לא חושבת שזה נכון, ולאחר מכן אמרה שזה לא נכון, והיא היתה לבד וקנתה שתי קניות נפרדות בהפרש של דקה, ולא קיבלה רשימה, ולא פספסה, וקנתה בדיוק מה שביקשה לקנות (עמ' 17-16 לתמליל). היא לא קנתה לדבריה את המוצר שוקולד עוגיות אוראו, למרות שזה המוצר שנסרק בקופה, בעלות גבוהה הרבה יותר מהמוצר שהיא טוענת שקנתה. טענות אלה של המבקשת נסתרות על ידי העובדות שהוכחו, ולא ניתן להסתמך עליהן.

46. עילת התביעה האישית של המבקשת לא הוכחה. גירסתה של המבקשת אינה ראויה לאמון מספיק, על מנת לבסס עילת תביעה אישית לשם בירור תביעה ייצוגית עבור חברי הקבוצה בשאלת סימון אזהרות חנק על המוצרים שציינה. בהיעדר עילה אישית מוכחת, דין הבקשה להידחות, מבלי לדון כלל בשאלה אם תקנות בריאות הציבור חלות על המוצרים מושא הבקשה.

47. כאמור, איני מכריע בשאלת תחולת התקנות על המוצרים מושא הבקשה. על כן, אין לצטט את החלטתי כהחלטה הדוחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית ביחס לאי סימון אזהרת חנק.

48. למעלה מן המידה אומר, שאני מסכים עם השופט מלצר ועם השופט ענבר, שכאשר המוצר נצרך, ולא אירע אף אחד מהסיכונים התלויים בו, והוא אינו שונה באופן מהותי מהמוצר שהצרכן התכוון לקנות, אין מקום להורות על השבה. הדברים עשויים להיות שונים, כאשר המוצר לא נצרך. צודקת ב"כ המשיבה 3 כי כנגד השבת מחיר המוצר, יש להשיב את המוצר לידי המוכר, ולכן יש להתנות את ההשבה של מחיר המוצר בהשבת המוצר עצמו, ככל שלא חלף תאריך התפוגה, והמוצר נמצא. כמו כן, ספק אם הנזק הנגרם מאי סימון אזהרת חנק הוא השבת מחיר המוצר, הניתן לצריכה על ידי מבוגרים. אפשר שהנזק הנגרם הוא הטרחה הכרוכה בהרחקת המוצר מהישג ידם של ילדים בני פחות מ-5. הורים לילדים קטנים אמורים להשגיח על ילדיהם לא רק לפי אזהרת חנק, אלא גם לגבי דברים שאין חובה להזהיר מפניהם, כגון פירות וירקות קטנים, צעצועים קטנים, אבנים, וכל דבר קטן העשוי לגרום לחנק. הנזק הוא העבודה הנוספת הנדרשת להרחקת ילדים קטנים ממוצרים העשויים לגרום להם נזק.

סוף דבר

49. על פי כל האמור, משלא הוכחה העילה האישית של המבקשת, אין המבקשת רשאית לייצג את חברי הקבוצה, לפי סעיף 4 (א) (1) לחוק תובענות ייצוגיות, ועל כן אני דוחה את הבקשה. המבקשת תשלם לכל אחת מהמשיבות 2,3,4, הוצאות משפט בסך 8,775 ₪.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ט, 11 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.