26 דצמבר 2018

לפני:

כב' הרשמת רעות שמר בגס

החלטה

1. עניינה של החלטה זו בבקשת המבקשות להורות למשיבות להפקיד ערובה לצורך הבטחת הוצאותיה בתביעה שהגיש נגדה.
2. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובתה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מהטעמים המפורטים להלן:
3. תקנה 116 א (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ו – 1991 קובעת כדלקמן (להלן – התקנה):

היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט – 1969 יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שיירשמו.

1. הגם שאין בחוק הגדרה למונח "ראשית ראיה" מקובל לפרשו כראייה שיש בה ממש, גם אם היא איננה תומכת בכל פרטי התביעה ואינה מהווה מסכת משפטית שלמה של ראיות (ע"א  688/89  הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פד"י מה (3) 188 (1991).
2. כעולה מסעיף 20 לכתב ההגנה שהגישו המבקשים, המבקשים טוענים כי שילמו למשיבות, אשר הועסקו אצלן כעובדות משק בית, שכר גלובאלי אשר כלל את כל הזכויות הסוציאליות.
3. די בכך כדי לבסס ראשית ראייה להוכחת תביעתן של המשיבות, וזאת משעה שסעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 אוסר על תשלום שכר כולל. הפסיקה הכירה אמנם באפשרות לכלול בשכר עבודה רכיבים כדוגמת שעות נוספות, נסיעות ודמי הבראה ובלבד שהסכמת העובד לכך היא ברורה ומפורשת.
4. בסעיף 46 לכתב ההגנה נטען כי למשיבות לא נמסרה הודעה לעובד או הסכם עבודה משום שהועסקו כעובדות בלתי חוקיות וסירבו לחתום על הסכם שיעגן את זכויותיהן.
5. משעה שהמבקשים מודים בכתב ההגנה כי המשיבות הועסקו בניגוד לחוק וללא הסכם כתוב, הרי שעל פניו לא קיימת הסכמה ברורה ומפורשת של המשיבות לכך שהשכר ששולם להן הוא שכר כולל ועל המבקשים מוטל הנטל לסתור חזקה זו.
6. בהקשר זה אציין כי המסמכים שצורפו לתצהיר הנתבעת 2 כנספחים 1,2 אינם הסכם עבודה או הודעה לעובד והמשיבות אף טענו בתגובתן לבקשה כי אינן מכירות מסמכים אלה.
7. בהתייחס לטענת המבקשים כי יש לדחות את תגובת המשיבות מהטעם שלא הגישו תצהיר לתמיכה בטענות אציין כי ההוראה בתקנות סדרי הדין האזרחי המחייבת תמיכה בתצהיר אינה חלה בבית הדין לעבודה (ע"ע (ארצי) 43323-01-14 יניב גרינברג נ' Wind River Systems Inc (23.7.2015). השאלה אם נדרש תצהיר בבקשה שאיננה בקשה לסעד זמני נבחנת בשים לב לסוג הטענות המועלות בה (ע"ע (ארצי) 367391-09-12 כנעאן נ' מפעל מתכת חניתה בע"מ (17.1.2013).
8. בנסיבות דנן לא סברתי כי נדרש תצהיר בתמיכה לתגובת המשיבות, וזאת משעה שעיקר טענותיהן בתגובה מתבסס על הטענות העולות מכתבי הטענות והמסמכים שבתיק.
9. בנסיבות אלה, שבהן התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה בתקופה הנטענת לכתב התביעה וקיים חוב לכאורה שנתבע בגין שכר עבודה, הרי שקיימת מחלוקת הטעונה בירור משפטי ועובדתי אודות תנאי העסקתן ונסיבות סיום יחסי העבודה.
10. לפיכך, ומכל הטעמים המנויים לעיל, שוכנעתי כי המשיבות עמדו בנטל המוטל עליהן להוכיח כי מתקיימות בעניינו נסיבות הפוטרות אותן מהפקדת ערובה ועל כן הבקשה נדחית.
11. הקביעות בהחלטה זו הן קביעות לכאוריות בלבד שכוחן יפה לצורך ההכרעה בבקשה בלבד ואין בהן כדי להשליך על ההליך העיקרי.
12. משנדחתה הבקשה תישא המבקשת בהוצאות המשיבות לבקשה זו בסכום של 1,000 ₪ לכל משיבה אשר ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ט, (26 דצמבר 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.