28 יוני 2018

לפני:

כב' השופט מוסטפא קאסם

החלטה

1. התובע נפגע בעבודה ביום 14.6.17.

לתובע אושרה תקופת אי כושר ע"י הנתבע, וזאת החל מיום 15.6.17 עד ליום 26.7.17. בקשת התובע להכיר באי כושר בגין התקופה שמיום 27.7.17 ועד ליום 13.9.17 נדחתה.

מכאן התביעה שלפני.

1. בשים לב לטיב המחלוקת, הצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מומחה רפואי,

וזאת על בסיס המצב העובדתי כדלקמן –

• 1. התובע יליד שנת 1963, במסגרת תפקידו כמנהל פרויקטים בשטח, נפגע בעבודה ביום 14.6.17, עת נפל לתוך בור ורגל שמאל נתפסה בין צינורות באתר העבודה.
  2. הנתבע הכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה ואישר לתובע תשלום בגין אי כושר לתקופה מיום 15.6.17 ועד ליום 26.7.17.
  3. הנתבע לא אישר את תקופת אי הכושר מיום 27.7.17 ועד ליום 13.9.17.

1. אשר על כן, אנו ממנים את ד"ר ציון עידו כמומחה רפואי מטעם בית הדין.
2. כב' המומחה מתבקש להשיב על השאלה שלהלן:

האם יש קשר סיבתי בין תקופת אי הכושר מיום 27.7.17 עד ליום 13.9.17, לבין התאונה מיום 14.6.17?

כב' המומחה מתבקש להשיב על השאלה הנ"ל מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום ממועד קבלת עותק החלטה זו.

שכרו של המומחה ישולם ע"י בית הדין כמקובל.

1. יש לשגר למומחה, יחד עם החלטה זו, את המסמכים הרפואיים הבאים –
   1. תיק רפואי מקופת חולים "כללית" (ידני וממוחשב) – נ/1.
   2. תיק רפואי מבית חולים "העמק" – נ/2.
   3. מסמכים רפואיים שצירף התובע – ת/1.
2. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 21 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

1. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ח, (28 יוני 2018), /בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.