ביום 6/3/2018 ניתן פס"ד הדוחה את התנגדות החייבת, כיון שלא הגישה סיכומים כפי שנקבע בשלהי דיון שהיה בנוכחותה.

לימים, ביקשה את ביטול פסה"ד ובהחלטה מיום 29/3/2018, בוטל פסק הדין וניתנה הוראה ביחס להגשת הסיכומים.

סיכומי החייבת והזוכה הוגשו, וכך גם תשובת החייבת לסיכומי הזוכה.

הזוכה הגיש לביצוע כנגד החייבת שיק ע"ס 10,000 ₪, מועד פירעון 20/1/2017 אשר נמשך מחשבון החייבת לפקודת עיראקי סמר.

בקשת הביצוע מציינת, כי הזוכה אוחז בשיק בחתימת החייבת וכי השיק הוצג לפירעון, אך לא כובד בידי הבנק הנמשך.

החייבת הגישה התנגדות יחד עם בקשה להארכת מועד כאשר רשם ההוצל"פ קבע, כי ההתנגדות והבקשה שהוגשו ביום 30/11/2017, הוגשו לאחר שכבר ביום 5/11/2107 חלף המועד האחרון להגשת התנגדות במועד.

הבקשה להארכת מועד נסמכת בתצהירו של מר אלכסנדר מזורסקי, המנהל ובעל המניות היחיד של החייבת המצהיר, כי הוא לא קיבל את האזהרה וגם לא ידע על קיום הדיון אלא למן יום 7/11/2017 מועד בו מסר סניף הבנק בו מתנהל חשבון בנק החייבת, כי הוטל עיקול על החשבון. למחרת פנה הוא לב"כ הזוכה והאחרון העביר לו את מסמכי פתיחת התיק ואישורי המסירה.

מוצהר כי בניגוד לעולה מאישור המסירה ומהתצהיר, הזוכה לא קיבלה מעולם כל אזהרה.

באישור המסירה נרשם, כי מנהל המבקשת סירב לחתום, אולם קובע / פוסק המצהיר, "גרסה זו הינה שקר גמור ואני מכחיש כי נפגשתי עם הזוכה לא כל שכן כי הוא מסר לי אזהרה ויידע אותי על פתיחת תיק הוצאה לפועל".

הערה: עיון באישור המסירה ובתצהיר המוסר מלמד מיד, כי אין בו זכר לכך שמנהל החייבת והזוכה נפגשו אי פעם או לא נפגשו, כל שיש שמה הוא, תצהיר מוסר מטעם הזוכה המציין, כי ביצע ביום 22/9/2017 מסירה לחייבת לאחר איתורה ברח' השיזף 18 נתניה. אישור המסירה מציין "מסר את הכתב לידי הנמען" וחלקו אינו קריא כלל בהתייחס לפרטי מקבל המסירה.

בתצהיר אמנם רשום שם המקבל ותוארו (מנהל) אך שם המקבל אינו ניתן לקריאה.

מכל מקום, לא נטען באישור המסירה על מפגש כלשהו בין הזוכה למנהל החייבת.

ההתנגדות עצמה נסמכת גם היא בתצהיר נפרד של אותו מנהל, מר מרוזרסקי, המצהיר בין היתר, אודות הסכם בין החייבת לבין חברה בשם אלקטרה בנייה לביצוע עבודות ריצוף וגבס בהקמת בניין בנתניה.

עיראקי סמר (הנפרע בשיק) הוא היה קבלן על עבודות ריצוף. החייבת אינה מכירה את הזוכה. מכל מקום, השיק נמסר מכוח התקשרות בין החייבת לקבלן (נספח ב') של התצהיר. התצהיר מפרט ליקויים רבים בעבודת הקבלן, את עזיבתו בנובמבר 2016, את מקום ביצוע העבודה ונוכח הפרת ההסכם מוצהר בסעיף 14, בוטלו כל השקים שניתנו לקבלן וטרם נפרעו והחייבת נאלצה להעסיק פועלים על חשבונה, חלף עבודת הקבלן שנטש את המקום.

בפי המצהיר בסעיף 19 גם טענות כנגד פועלים וקבלני משנה שניצלו את החייבת בכך שגבו ממנה מחירים אלו או אחרים והחייבת נאלצה לתקן על חשבונה ונגרמו לה נזקים כבדים אותה היא מייחסת לקבלן.

אין בתצהיר אף לא טענה אחת המופנית כלפי הזוכה שיש עמה כדי עילה למתן הרשות להתגונן.

ביום 1/2/2018 עמד המצהיר לחקירה נגדית. אישר, כי לנפרע היה עסק בשם אינפיניטי אשר ביצע עבודות שונות בערים שונות עבור החייבת, אולם העד לא ידע לומר, מה כמות הדירות שביצע הקבלן מכל מקום שגם בפרויקטים האחרים עשה עבודות ריצוף בהיקף של אלפי מטרים רבועים. העד אישר, כי אין ספק כי שווי העבודה שביצע הנפרע בכל 4 הפרויקטים עלה על 10,000 ש"ל (סכום השיק) כי הוא מתגורר ברח' השיזף 18 בנתניה, שם גם מען החייבת והכתובת שהופיעה באזהרה לחייבת היא כתובתו הקודמת בנתניה ושב וציין, כי מעולם לא קיבל את אישור המסירה ולא חתם עליה וכשנאמר לו כי כתוב באישור המסירה, כי אכן לא חתם וכי סירב לקבל את אישור המסירה ענה מתי, באיזה תאריך.

סיכומי המבקשת מציינים לעניין הארכת המועד, כי בחקירה הנגדית הכחיש מנהל החייבת, כי קיבל אזהרה לעניין פתיחת התיק, כי מסירה ללא חתימת מקבל היא תמיד בעייתית והמוסר לא הביא ראיות אובייקטיביות כי אכן ביצע מסירה למנהל המבקשת ואין להסתפק בתצהיר שהוא "שטנץ" (תבנית בעברית – ש.ר).

הסיכומים קובעים, כי הפסיקה הגמישה עמדתה וכיום יש נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים על מנת לאפשר בירור מחלוקת לגופו של עניין.

תחת הכותרת "לגופם של דברים" מסכמת המבקשת, כי פירטה בהתנגדותה את נסיבות פרטי השיק לנפרע, כיצד נהג הנתבע בהתחייבויותיו כלפי החייבת, איזה נזק נגרם לה וכן, כי השקים שניתנו ולא נפרעו ובכלל זה השיק נשוא ההתנגדות, בוטלו. (לא נטען בשום מקום מתי ניתנה הוראת ביטול ביחס לשיק נשוא ההתנגדות – ש.ר).

הסיכומים שבים על כל הטענות שיש והיו לחייבת כנגד הקבלן, הנפרע והיא רואה בחוב נשוא תיק זה כחיוב בר קיזוז, אלא שנעלמת מן הסיכומים אותה עסקה בין הצדדים בתיק זה המאפשרת קיזוז כלשהו שעה שאין כל ספק מן הסיכומים וההתנגדות שלא הייתה כל עסקה כזו.

סיכומי המשיב מציינים ביחס להארכת המועד, כי מנהל החייבת אישר כי מען החייבת בעת מסירת האזהרה לחייב היה אכן ברח' שיזף 18 בנתניה, כך גם רשם בכתב ידו ובתצהירו המוסר.

תצהירו של המוסר לא נסתר. הדעת נותנת, כי מוסר שלא מצא את החייבת במען שנמסר לו טרח ואיתר את מענה האחר לא עשה זאת מלמד יותר על מסירה מאשר על אי מסירה.

עפ"י הדין קיימת חזקת נכונות לעובדות המסירה הנ"ל והחייבת לא הצליחה לסותרה.

טענות ההגנה של החייבת אינם אלא טענות כישלון תמורה חלקי ובלתי קצוב.

הבקשה נעדרת פירוט הטענה הנ"ל ובה בעת הודע מנהל החייבת, כי שווי עבודתו של הנפרע עלה על עשרת אלפים ₪, סכום השטר.

החייבת לא פירטה איזה עבודות ריצוף כן ביצע הקבלן ב-4 פרויקטים שביצע בעבורה, עפ"י הסכם ההתקשרות שבין המבקשת לנפרע התשלום היה צריך להתבצע לאחר ביצוע עבודה בתנאי תשלום ש.35 ולא ברורה כלל טענת המצהיר, כי השקים שולמו מראש לנפרע ובד בבד טען כי העבודה לא בוצעה.

טענות קיזוז יכולים צדדים לשטר להעלות כאשר הם צדדים סמוכים ולא זה המצב בענייננו.

תשובת המבקשת לסיכומי הזוכה מציינים, כי טענת הזוכה, לפיה החייבת לא סתרה את חזקת המסירה כדין מנותקת מהמציאות ואינה מתמודדת עם גרסת מנהל המבקשת המכחיש, כי קיבל את המסירה.

עפ"י התשובה בשלב זה לא בוחנים את הגרסה אלא יש לקבלה כנכונה.

בחנתי את מכלול הכתבים ואציין כבר עתה, כי בהתעלם מהסוגיית הארכת המועד, אין למבקשת כל טענת הגנה מפני התביעה השטרית שהגיש נגדה המשיב.

המשיב הוא צד רחוק בשטר, הצד הקרוב והחייבת קיימו יחסים חוזיים אלו ואחרים קיומם והפרתם עלו בעדויות, אולם אין להם ולא כלום עם הזוכה.

השיק נשוא ההתנגדות כפי שעולה מהמסמכים שבתיק זה אינו מעיד, כי הבנק הנמשך לא כיבד אותו בשל מתן הוראת ביטול ע"י מושכת השטר.

שבתי ועיינתי בתצלום השיק בהתנגדות, כפי שמצוי בתיק ולא ניתן לאתר בו רמז כלשהו מדוע לא כובד השיק.

בוודאי שאין בו סימנים כלשהם לכך, כי ניתנה הוראת ביטול ביחס אליו ואין ספק גם, כי לא צורפה להתנגדות פניית החייבת אל הבנק הנמשך המורה לו לבטל את השקים.

אין כל תימוכין ואף לא עלתה טענה כזו, כי הזוכה ידע בעת שקיבל את השיק לידיו, כי ניתנה הוראת ביטול.

הזוכה אינו קשור לעסקת היסוד המפורטת בתצהיר המבקשת.

ההתקשרויות הללו אינן מעניינו של הזוכה, זולת אם ידע על הפרת ההתקשרות בטרם הגיע מועד הפירעון כאשר קיבל לידיו את השיק.

משלא עלה בידי לאתר כל טענת הגנה מפני התביעה השטרית שהגיש הזוכה כנגד החייבת, איני סבור, כי יש מקום לעסוק בסוגיית הארכת המועד.

עם זאת אציין, כי אם סבורה החייבת, כי המסירה כפי שנקבע בהחלטת רשם ההוצל"פ וכעולה מאישור המסירה ותצהיר המוסר, לאו מסירה כדין היא, מן הראוי היה שתתכבד ותאמת את עובדות המסירה באמצעות המוסר במסגרת חקירה נגדית שהיה עליה ליזום, כמו גם זימונו לדיון.

משלא נעשה כל ניסיון שכזה, הרי שהחלטת רשם ההוצאה לפועל המתבססת על נכונות עובדות המסירה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, אינה עומדת לערעור במסגרת הגשת בקשה להארכת מועד, או התנגדות, או שתיהן יחדיו.

כאמור לעיל אף אם אניח לטובת החייבת, כי ההתנגדות הוגשה במועד כטענתה (בשל אי ביצוע מסירה כדין) הרי שרשם ההוצל"פ קבע אחרת, ולא לי לעסוק בשאלה מדוע כך קבע, אלא לקבל זאת כנתון שאם חפצה החייבת לשנותו תתכבד ותעשה זאת עפ"י הדין.

אשר על כן, לא נותר לי אלא לדחות את ההתנגדות באין כל הגנה מפני התביעה שהגיש הזוכה כנגד החייבת לביצוע שטר שאין חולק, כי היא אשר משכה אותו לפקודת קבלן והזוכה הוא אשר אחז בו בעת הגשת בקשת הביצוע ומן הסתם עד היום.

החייבת תישא בהוצאות הזוכה לשכ"ט עו"ד בסך 1,000.00 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ועד התשלום המלא בפועל.

לשכת ההוצל"פ תקבל העתק מהחלטה זו, אשר אינה אלא פס"ד הדוחה את ההתנגדות והזוכה רשאי להמשיך בהליכי הוצאה לפועל, לאכיפת החוב בתיק ההוצל"פ, כמו גם החיוב הכספי הנ"ל.

מזכירות ביהמ"ש תסגור נא תיק זה.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ח, 09 מאי 2018, בהעדר הצדדים.