1. לפניי בקשה למתן צו ביניים, במסגרתו יורה בית המשפט למשיבה 1 (להלן: "המועצה") להימנע מלהתקשר עם המשיבה 2 (להלן: "פלגי מים בע"מ") בהסכם שהינו פועל יוצא של מכרז מס' 25.8/2017 (להלן: "המכרז") ובאם נחתם הסכם כזה לאסור על המשיבות לפעול על פיו.

2. רקע עובדתי בתמצית:

א. במהלך חודש ספטמבר 2017 פרסמה המועצה את המכרז, לעבודות אחזקה ותפעול של מערכות ביוב בתחומי המועצה הכוללות: קווי ביב מאסף וביב ציבורי, לרבות קווי סניקה וקווי מים, תחנות שאיבה ומתקני ביוב (ראו נספח א' לבקשה). האומדן במכרז עמד על סך 194,746.50 ₪.

ב. ביום 31.10.17 נפתחה תיבת המכרזים במעמד המציעים והתגלה כי הוגשו 4 הצעות במכרז. בין ההצעות היו הצעת פלגי מים בע"מ אשר עמדה על סך 138,645 ₪ והייתה הזולה ביותר, והצעת המבקשת אשר עמדה ע"ס 173,491.11 ₪ (והייתה השנייה הזולה ביותר אחרי הצעת פלגי מים בע"מ).

ג. ביום 14.11.17, נוכח הפער הכספי בין האומדן והצעת פלגי מים בע"מ, קיימה ועדת המכרזים במועצה ישיבת הבהרות במעמד היועץ המקצועי מטעמה אשר ערך את האומדן- מר דוד סחוי (להלן: "היועץ") וכן נציג פלגי מים בע"מ (ראו פרוט' ישיבת ההבהרות- נספח יג' לבקשה). לאחר שקיבלו הבהרות והובהר ע"י היועץ לגבי אופן הכנת האומדן ועמדתו לפיה ההצעה סבירה, התקבלה ההחלטה להמליץ על הצעת פלגי מים בע"מ כזוכה במכרז מאחר וזו נמצאה כהצעה הזולה ביותר ואשר עומדת בתנאי המכרז (ראו נספח ח' לבקשה).

ד. ביום 27.11.17 קיבלה המבקשת הודעה על אי זכייתה במכרז (ראו נספח ד' לבקשה). המבקשת פנתה למועצה בבקשות שונות להבהרות ועיון בהצעות.

ה. ביום 5.12.17 הגישה המבקשת את העתירה ובמסגרתה את הבקשה שלפניי. ביום 6.12.17 נתתי צו זמני במעמד צד אחד האוסר על המועצה להתקשר עם פלגי מים בע"מ בהסכם שהינו פועל יוצא של המכרז וזאת עד להכרעה בבקשה.

ו. ביום 14.12.17, לאחר שהמשיבות הגישו תשובות מטעמן לבקשה, התקיים דיון במעמד הצדדים, בו טענו בהרחבה לעניין צו הביניים.

3. טענות הצדדים בתמצית:

א. לטענת המבקשת נפלו בהצעת פלגי מים בע"מ שני פגמים אשר הצדיקו את פסילת הצעתה. פגם ראשון אליו הפנתה היה העובדה כי ההצעה לא כללה הצגת מנהל עבודה כדרישת החוק, אלא "ממונה תפעול" בלבד. לטענת המבקשת סע' 13 למכרז אשר קבע את החובה להעמיד "צוות חירום המתגורר באזור", חייב את המציעים במכרז להציג 2 אנשים מטעמם שישמשו האחד כמנהל עבודה והשני כעובד המתגוררים במרחק של עד 50 ק"מ ממרכז צמח, אשר יהיו ערוכים לטיפול מידי בתקלות חירום באזור. פלגי מים בע"מ הציגה מטעמה את מר מתן בן תנחום אשר אינו עומד בהגדרת סעיף 3 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח- 1988 (להלן: "התקנות"), פקודת הבטיחות בעבודה וצו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית, תשכ"ב- 1961 (להלן: "הצו"). המבקשת הפנתה לעבודות אשר יבוצעו במסגרת המכרז, אשר הינן עבודת בעלות משמעות רבה וסיכון לא מועט, הכוללות עבודות בניה הנדסית, אשר מצריכות מנהל עבודה מוסמך כפי דרישת התקנות והצו.

פגם שני אליו הפנתה המבקשת הינו העובדה שהצעת פלגי מים בע"מ חרגה בכ- 28.8% מהאומדן שנקבע במכרז. המבקשת טענה כי המדובר בסטיה משמעותית ועל כן היה על ועדת המכרזים לפסול את ההצעה. לעניין זה טענה כי בפרוטוקול ועדת המכרזים אין נימוק מספק לקבלת הצעת פלגי מים בע"מ חרף הסטיה הניכרת מאומדן.

המבקשת הפנתה למאזן הנוחות וטענה כי זה נוטה לטובתה, כאשר אי מתן הצו יצור מצב בו תתקשר המועצה בהסכם על פי המכרז ועלול להעמידה בפני שוקת שבורה ולחסום אפשרות החזרת המצב לקדמותו.

ב. מנגד, טענו המשיבות כי יש להורות על דחיית הבקשה.

המועצה טענה כי הצעת פלגי מים בע"מ עמדה בכל תנאי המכרז, כאשר הדרישה לצוות החירום, כלל אינה מחייבת מנהל עבודה עפ"י דרישת התקנות והצו, שכן המדובר בצוות חירום המונה 2 אנשים בלבד, אשר כלל אינו רשאי או מוסמך להיכנס לבור או שוחה. לעניין זה הפנו להוראות הבטיחות למכרז אשר קבעו כי כל פעולה הדורשת כניסה מעין זו תתבצע ע"י צוות של שלושה עובדים (ראו נספח 1 לכתב התשובה של המועצה). לטענת המועצה המכרז כלל לא דרש ולא הייתה ציפייה כי צוות החירום יבצע את העבודות אליהן הפנתה המבקשת ולא הייתה כל כוונה כי אחד מחברי הצוות יהיה מנהל עבודה מוסמך כחוק. לעניין זה הפנתה לכך שבכל הנוגע לעבודה ולנושא הבטיחות, יש במסגרת המכרז הגדרה מפורשת של מיהו מנהל עבודה מוסמך כחוק, אלא שזו כלל לא רלוונטית לעניין צוות החירום

לטענת המועצה, בחינת הסעיף הרלוונטי במכרז מלמד כי הדגש בכל הנוגע לצוות זה הינו מיקום מגוריהם והניידות שלהם, כאשר השימוש במונח מנהל העבודה נועד לצורך הגדרת האחראי מבין שני העובדים בלבד. לתמיכה הפנתה לכך שעל המציע היה להוכיח את מיקום המגורים של שני אנשי הצוות ולהציג צילום ת.ז. ורישיון רכב, אך לא נדרש להציג תעודת הסמכה למנהל מוסמך.

המועצה הוסיפה כי מציעה אחרת במכרז פירשה את הדרישה האמורה כפי המועצה ופלגי מים בע"מ. לעניין זה הפנתה לפסיקה ולפיה באם ניתן לפרש את תנאי המכרז באופנים שונים שמידת סבירותם שווה, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את המכרז. עוד טענה המועצה כי אף היועץ הבהיר בבירור לוועדת המכרזים כי בדרישתו לצוות חירום לא הייתה כל כוונה שאחד מהם יהיה מנהל עבודה מוסמך כחוק. לעניין זה הפנתה למכתב מטעמו של היועץ מיום 10.12.17 (ראו נספח 3 לכתב התשובה).

אשר לסטיה בין הצעת פלגי מים בע"מ והאומדן טענה המועצה כי סוגיה זו נדונה ע"י חברי ועדת המכרזים, אשר קיבלו הסברים ברורים ומספקים לעניין הפער הן מנציג פלגי מים בע"מ והן מהיועץ, אשר הביע עמדה לפיה ההצעה סבירה. לאור האמור טענה כי המדובר בהצעה שנשקלה היטב ובאחריות.

לטענת המועצה מתן צו הביניים עלול לגרום לה נזק כבד, ומשמעותו למעשה הותרתה ללא גורם שיתפעל את מערכת הביוב וללא מענה במקרה של תקלה במערכת. הוסיפה כי מלבד טענה כללית, המבקשת כלל לא פירטה מהו הנזק אשר עלול להיגרם לה אם לא יינתן הצו הזמני.

פלגי מים בע"מ הצטרפה לעמדת המועצה וביקשה לדחות את הבקשה. לעניין מאזן הנוחות הפנתה לפסיקה לפיה במכרז למתן שירותים על בסיס ריטיינר חודשי הנטייה הינה שלא לתת צו זמני, שכן לא יהיה קושי להורות על החלפת הקבלן באם תתקבל העתירה.

פלגי מים בע"מ הצטרפה לעמדת המועצה לפיה קריאת המכרז מלמדת כי תכלית הקמת צוות החירום הינו זמינותו ונגישותו, ולפיכך אין כל צורך שאחד מהשניים יהיה מנהל עבודה כחוק. הפנו לעניין זה לנוהל הבטיחות לפיו על הקבלן למנות מנהל עבודה מוסמך רק עם תחילת העבודות ולא בשלב הגשת ההצעות למכרז.

פלגי מים בע"מ דחתה את הטענות לעניין הצעתה הזולה מזו של המבקשת וטענה כי סוגיה זו נדונה ואושרה בישיבת ההבהרות של ועדת המכרזים, כאשר התמחור למכרז נעשה בהתאמה למודלים אחרים שמבצעת פלגי מים בע"מ. עוד הוסיפה כי יש לתת משקל להפרש המשמעותי בין הצעתה והצעת המבקשת, כאשר בסופו של יום המדובר בכסף מן הקופה הציבורית.

4. דיון והכרעה:

כידוע, הכלל שהתגבש מימים ימימה הוא, שצו זמני הנו סעד מן היושר הנתון לשיקול דעת בית המשפט, במקרים כאלה, בית המשפט בודק אם התקיימו במקרה שלפנינו כללי היושר הנהוגים כגון ניקיון כפיים וכדומה.נ

בפסיקה החדשה יותר נקבע, כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן צו ביניים עליו לבחון ככלל שני עניינים. הראשון הוא סיכוי העתירה להתקבל והשני הוא עניין "מאזן הנוחות". ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך ואולם, אבן הבוחן העיקרית בסופו של יום היא בשיקולי "מאזן הנוחות". (ראו בר"מ מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות – נציבות המים, פורסם בנבו). יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט חשין:

"אכן, עיקרה של בקשה למתן צו ביניים רואה אני במה שקרוי 'מאזן הנוחות' - יהא כינויו של אותו מאזן אשר יהא: שימור הססטוס קוו אנטה, שינויו של הססטוס קוו, נזקים בלתי הפיכים וכיוצ"ב - מאזן נוחות להבדילו מסיכויי העתירה לגופה שאני רואה בהן יסוד מישני בבקשה" (בג"צ 2598/95 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, פורסם בנבו)

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שצורפו מטעמם, נחה דעתי כי מאזן הנוחות בנסיבות העניין של הבקשה נוטה לטובתן של המשיבות ואף סיכויי העתירה המנהלית להתקבל לכאורה הינם נמוכים ביותר. לפיכך מצאתי דין הבקשה להידחות. להלן נימוקיי;

א. מאזן הנוחות:

כאמור, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי בענייננו נוטה מאזן הנוחות לטובתן של המשיבות.

אכן, כאשר עסקינן בעתירות מנהליות העוסקות בדיני מכרזים ניתנים לא פעם צווים זמניים לשם שימור והקפאת המצב הקיים, שכן אי מתן הצו עלול להביא לכך שהזוכה במכרז יתחיל בביצוע עבודות, באופן אשר עלול שלא לאפשר החזרת המצב לקדמותו היה ותתקבל העתירה בסופו של יום.

אלא שאלו הם לא פני הדברים במכרז אשר לפנינו, שכן המדובר במכרז לשם מתן שירותים (על בסיס ריטיינר חודשי) ולפיכך דומה כי לא יהיה כל קושי ממש "להשיב את המצב לקדמותו" (באמצעות החלפת הקבלן הזוכה) באם תתקבל העתירה. יפים לעניין זה הדברים אשר נאמרו לאחרונה ע"י בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעת"מ 50339-07-17 גולדשטיין שירותי תברואה נ' חב' נמל אשדוד בע"מ(21.8.17):

"באשר למאזן הנוחות אף בחינת השיקולים הנדרשים בעניין זה מובילה לדחיית הבקשה. שכן עסקינן בעתירה שעניינה מכרז למתן שירותים. במקרה מסוג זה, לא ייטה בית המשפט ליתן צו, שכן היה והעתירה תתקבל לא תהא מניעה להסב בדיעבד את ההתקשרות לאחר, זאת לעומת מכרזים הקשורים לבנייה, או הקמת תשתיות, שבהם אי מתן הצו יכול לייתר את העתירה [ראו לדוגמא: בר"מ 6146/12 כנפי יונה תיירות ונופש בע"מ נ' רם שן שירותים והשקעות בע"מ (פורסם בנבו, 21.08.2012)].

בענייננו כאמור המדובר במכרז לניקיון שטחים וציוד תפעולי ואיסוף פסולת. על כן במידה ויתקבל המכרז לא תהיה כל מניעה להפקיע את הזכייה מידיה של המשיבה ולהעבירה לאחר".

אין לי כאמור אלא להצטרף באופן מלא לעמדה זו.

יתירה מכך, על פי תשובת המועצה כבר הודע לנותן השירות הנוכחי על הפסקת ההתקשות ביום 1.1.18 ולפיכך משמעות צו הביניים הינו הותרת כל יישובי המועצה ללא גורם שיתפעל את מערכת הביוב וללא מענה במצב של תקלות, לרבות סיכון של הזרמת שפכים לכנרת ולנהר הירדן.

בנוסף, במהלך הדיון שנערך לפניי התגלה לי לראשונה כי הגם שנותנת השירות למועצה כיום (אשר הודע לה כאמור על הפסקת ההתקשרות ביום 1.1.18) הינה "אגודת המים עמק הירדן", הרי שבפועל מי שמבצעת את העבודות כקבלן משנה הינה המבקשת. מידע זה לא פורט במסגרת כתב העתירה או הבקשה, הגם שלא יכול להיות חולק כי המדובר במידע רלוונטי שהיה על המבקשת לגלותו.

כידוע, בהיותו של צו זמני סעד מן היושר, הרי שחובתו של מבקש הצו להניח לפני בית המשפט את התמונה במלואה, גם אם זו אינה פועלת לטובתו. התנהלות מסוג זה, די בה לעיתים אף לבדה, כדי להביא לדחיית העתירה כפי שקובעת ההלכה בעניין:

"אי גילוי נאות של העובדות החשובות לענין בגוף העתירה מהווה אי נקיון כפיים המצדיק לכשלעצמו דחיית עתירה ללא התייחסות לגופא, שכן היא אינה ממלאת כראוי אחר החובה להציג בפני בית המשפט תמונה מלאה ואמינה על בסיסה עליו להכריע (ראה בג"צ 1156/03 נאדיה אלסעדי ואח' נ' שר הפנים (טרם פורסם); בג"צ 1228/93 הר שמש נ' ועדת הערער שהוקמה על פי חוק מקרקעי ישראל התש"ך-1960 (לא פורסם); בג"צ 421/86 יוסף אשכנזי נ' שר התחבורה, פ"ד מא(1) 409)" (ראו בג"צ 9775/06 ראיסה דמישב ואח' נ' משרד הפנים, תק-על 2007(1), 688).

כן יפים הדברים שנקבעו לעניין זה ע"י כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 9200/06 אליהו רזין נ' Bea Hotels N.V, תק-על 2006(4), 3498 (2006):

"כלל בסיסי הוא במסגרת פנייה לבית המשפט, כי על בעל דין לפרט בפנייתו את כלל הנתונים הרלוונטיים לצורך ההחלטה השיפוטית, בין אם הם מיטיבים עמו, ובין אם הם מרעים עמו.

כאמור, עיון בעתירה ובבקשה מלמד לטעמי כי למצער, היה על המבקשת לגלות כי עפ"י המצב הקיים היום, היא מבצעת בפועל את העבודות נשוא המכרז ומקבלת תקבולים בשל כך. משלא עשתה כן, אין מנוס אלא לקבוע כי הבקשה הוגשה תוך אי גילוי עובדות מהותיות מצד המבקשת.

בשים לב לכל האמור, לא מצאתי כי הנזק האפשרי אשר יגרם למבקשת נוכח דחיית בקשתה לצו זמני עולה על הנזק הפוטנציאלי למועצה ולתושבים בה. נוכח האמור, ובהתחשב בעמדתי לעניין סיכויי העתירה שלכאורה נמוכים מאוד כפי שאפרט מיד, אני קובע כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבות.

ב. סיכויי העתירה:

כפי שכבר ציינתי, גם לעניין סיכויי העתירה, סבור אני כי סיכוייה לכאורה נמוכים ביותר.

כידוע, בכל הנוגע למתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטות ועדת המכרזים, מורה ההלכה הפסוקה, כי בית-המשפט לא נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין כ"וועדת מכרזים עליונה" (עע"מ 3190/02 בעניין קל בנין בע"מ לעיל; עע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ (19.6.06) בפסקה 14; ועע"מ 6203/11 הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נ' עיריית רמלה (27.12.11)). במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת המכרזים, נדרש בית-המשפט לבחון אם החלטת הוועדה, ככל החלטה מינהלית, ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים ענייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדרו של מתחם הסבירות (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 553 (2003)). בית-המשפט יתערב בהחלטת ועדת המכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עיקרון השוויון וההגינות, זאת בצד האינטרס הציבורי שעניינו יעילות המינהל, תקינות פעילותו וחיסכון בכספי ציבור (ע"א 334/01 בעניין אבו שינדי, לעיל; עע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח (3) 293, 302 (2004); ועע"מ 6733/07 פסגת השינה בע"מ נ' משרד האוצר (10.12.08)).

לטעמי, עיון במסמכים שצורפו לעתירה, מעלה כי המלצת ועדת המכרזים ניתנה לכאורה בסמכות כדין, לאחר שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים ולא נפל בה פגם המחייב התערבות בית המשפט.

על התנהלותה המקצועית של ועדת המכרזים ניתן ללמוד מהאופן בו התנהלה אל מול אחד מהפגמים הנטענים מכוחם טענה המבקשת כי יש לפסול את הצעת פלגי מים בע"מ- העובדה כי הצעתה הייתה נמוכה ב- 28.8% מאומדן המכרז.

לעניין זה ניתן לראות בבירור כי ועדת המכרזים לא "עצמה את עיניה" מול הפער האמור, אלא פעלה לבירור העניין אל מול היועץ ופלגי מים בע"מ. כבר ביום 5.11.17 הגיש היועץ מסמך שעניינו בדיקת הצעות הקבלנים במכרז (ראו נספח 2 לכתב התשובה של המועצה). במסגרת מסמך זה קבע היועץ כי היות והצעת פלגי מים בע"מ נמוכה ב- 28.8% מהאומדן מומלץ לזמנה לשימוע בפני ועדת המכרזים כדי לקבל הסבר על מרכיבי המחיר.

ביום 14.11.17 אכן ערכה ועדת המכרזים פגישת הבהרה במעמד היועץ. במסגרת ישיבה זו הסביר היועץ את האומדן שבנה עפ"י חישוב 35% רווח והוסיף כי על אף המחיר הנמוך של פלגי מים בע"מ בהצעתה עדיין יש רווח של 15% ועל כן לדעתו ההצעה סבירה. בהמשך, נכנס לפגישה נציג פלגי מים בע"מ אשר ענה ונתן הבהרות באשר לסכום ההצעה, לרבות תשובה לפיה המודל המבוקש במכרז זהה למודל אותו הם מבצעים במועצה אחרת ולפיו הם תמחרו את תשובתם במכרז.

רק לאחר שקיבלו הבהרות לכל שאלותיהם, כמו גם את המלצת היועץ, החליטו חברי ועדת המכרזים להמליץ לראש המועצה לקבל את הצעת פלגי מים בע"מ.

עינינו רואות אם כן כי החלטת ועדת המכרזים בכל הנוגע לסוגיית ההפרש בין ההצעה הזוכה והאומדן התקבלה לאחר דיון מעמיק וקבלת הבהרות מצד פלגי מים בע"מ. יתירה מכך, ההצעה הזוכה אף נתמכה ע"י היועץ אשר הינו מומחה בתחום נשוא המכרז והוא אשר הכין את האומדן.

בנסיבות אלו, דומה לכאורה כי טענת המבקשת לעניין הפגם שנפל בהחלטת ועדת המכרזים עת לא פסלה את הצעת פלגי מים בע"מ בשל הסטיה מהאומדן במכרז, לכאורה אין בה ממש ודינה להידחות.

אשר לפגם השני לגביו טענה המבקשת- נטען כאמור, כי מאחר ומהות העבודות נשוא המכרז הינן עבודות בנייה ובנייה הנדסית שכוללות תעלות בעומק העולה על 120 ס"מ ובורות שופכין העולים על עומק של 5 מטרים, נדרש בהתאם לסעיף 13 למכרז כי צוות החירום המתגורר באזור יכלול מנהל עבודה שקיבל הכשרה על פי התקנות והצו

אלא שלאחר עיון מעמיק בטענות הצדדים ובהוראות המכרז, מצאתי כי לכאורה אין בטענה זו ממש.

במסמך א' למסמכי המכרז נקבעו תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז אשר כוללים הדרישה לצוות חירום. הסעיף הרלוונטי לענייננו הינו סעיף 13 שקובע:

"צוות חירום המתגורר באזור

מאחר שבמסגרת החוזה המועצה דורשת כי הזוכה יעמיד צוות קבוע שיהיה ערוך לטיפול מידי בתקלות חרום באזור, וזאת בתוך פרק זמן קצר שלא יעלה על 1.5 שעת מהקריאה, הרי שכתנאי מקדמי נוסף נדרש כל מציע להציג, במסגרת הצעתו, 2 אנשים מטעמו, שישמש כמנהל עבודה וכעובד, ושברשות כל אחד מהם רכב, המתגוררים דרך קבע במרחק של עד 50 ק"מ ממכרז צמח ואשר ישמשו כאותו "צוות חירום". לצורך כל על המציע לפרט במסגרת נספח ח' למסמכי המכרז את שמות אותם אנשים...".

מקריאת הסעיף במכלול ואף בהתאם להיגיון המשפטי ולשכל הישר, עולה לטעמי כי הפרשנות שהעניקו המשיבות לסעיף 13 הנ"ל, לכאורה הינה ההגיונית, המתקבלת על הדעת והסבירה יותר מזו אשר רוצה למצוא בו המבקשת.

מעיון בסעיף 13 עולה לכאורה כי הדרישה מצוות החירום המתגורר באזור היא שיהא נגיש וזמין למקרי חירום בלבד, שיטפל בתקלות חירום ושייתן מענה ראשוני. באם אכן פרשנות הסעיף הינו שיהא מנהל עבודה מוסמך בצוות החירום כטענת המבקשת, מדוע לא נדרש המציע לצרף אסמכתאות המלמדות על הסמכתו, כישוריו וההסמכות שקיבל אותו "מנהל עבודה" בתחום הבנייה? לטעמי הדבר מלמד שהכוונה בסעיף זה לא הייתה למנהל עבודה מוסמך על פי דין, אלא רק שאחד משני אנשי הצוות יוגדר אחראי על הצוות ותו לא.

חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה שעיון בסעיף 13 למכרז מלמד כי אין במסגרתו כל הפנייה להגדרות מנהל עבודה בהתאם לחוק. לעומת זאת, ניתן לראות בבירור כי במסגרת סעיף 15 במסמך ז' 2 למסמכי המכרז- שעניינו בטיחות, נקבע כי "הקבלן ימנה מיד עם תחילת העבודה מנהל (בעבודות בניה או בניה הנדסית, מנהל עבודה מוסמך כחוק) ויעמוד על כך שכל עבודה תתבצע תחת השגחתו הישירה של מנהל העבודה שמינה". אם כן, ניתן לראות לכאורה כי כאשר קיימת במסגרת המכרז הדרישה למינוי "מנהל עבודה כחוק" הדבר מפורט באופן מפורש, ברור ומודגש, כאשר בענייננו נקבע כי זה ימונה "מיד עם תחילת העבודה" ולא עם הגשת מסמכי המכרז (ראו נספח 1 לכתב התשובה של המועצה).

יתירה מכך, עיון בהמשך הוראות המכרז מלמד לכאורה כי בניגוד לטענות אותן מעלה המבקשת, אין כל צפייה כי צוות חירום המונה 2 אנשים בלבד יבצע את העבודות שמתארת המבקשת, כגון ירידה לבור או כניסה לשוחה. את האמור ניתן ללמוד בבירור לאור הוראות סעיף 10.4(ג) למסמך ז'1 למסמכי המכרז העוסק בבטיחות בעבודה וקובע מפורשות כי "כל פעולה הדורשת כניסה של עובד לתוך השוחה תבוצע ע"י צוות של 3 עובדים לפחות...". ברור אם כן כי עפ"י הוראות המכרז אין כל אפשרות לצוות החירום להיכנס לבורות או לשוחות. מעבר לאמור, סעיף 13.3 למסמך א' למסמכי המכרז שהינו חלק מסעיף 13 הנוגע לצוות החירום, קובע כי: "התיקון יבוצע ויושלם בתום יום עבודה אחד ממועד מסירת הזמנת התיקון לקבלן". אם כך פני הדברים, אין לצפות מצוות החירום אשר אמור להגיע לאזור התקלה בתוך פחות משעה וחצי, שהוא יבצע וישלים את עבודות התיקון, תיקון כזה נתון לעיקר הכוח שיגיע לאזור התקלה ויטפל בה.

נוכח כל האמור, אני מצטרף לפרשנות המועצה ופלגי מים בע"מ שצוות חירום כשמו כן הוא נועד לפתיחת סתימות, עצירת נזילות וגלישות וכיו"ב, ואין המדובר בעבודות בנייה כמשמעותן בתקנות או בכלל. עבודות בנייה, שיקום או החלפת קווי ביוב אינן מבוצעות במסגרת טיפול בתקלת חירום ואינן מבוצעות על ידי שני אנשים המוזעקים בבהילות מביתם. זו עבודה המצריכה היערכות מוקדמת, ציוד מתאים, צוות גדול ומיומן וגם מנהל עבודה מוסמך שישגיח על העבודות.

המכרז נשוא הבקשה איננו מכרז לביצוע עבודות בנייה, אלא מכרז לעבודות "אחזקה ותפעול של מערכות ביוב בתחומי המועצה הכוללת, קווי ביוב מאסף וביבי ציבורי, לרבות קווי סניקה וקווי מים, תחנות שאיבה ומתקני ביוב". כך כתוב על גבי חוברת המכרז והעבודות פורטו בסעיף 8 למסמכי המכרז. אומנם על פי חוזה המכרז יכול ובמהלך ביצוע עבודות התחזוקה יידרש הזוכה לבצע עבודות תיקון ושיקום המהוות עבודות בניה, אולם לעניין עבודות אלה נדרש הזוכה במפורש להגיש הצעות מחיר נפרדות לגביהן, ואף המועצה אינה מחויבת למסור לו את העבודה (ראה בהקשר זה סעיפים 2 – 4 ו- 2 – 5 למסמכי המכרז).

לאור כל האמור, סבור אני כי הפרשנות שנותנות המשיבות למונח "מנהל עבודה" לעניין צוות החירום כאמור בסעיף 13 למכרז, הינה לכאורה פרשנות הגיונית המתקבלת על הדעת והסבירה יותר מזו אותה מעוניינת להחיל המבקשת, וזאת הן לאור מהות המכרז, תכליתו והוראותיו השונות שפירטתי לעיל.

אלא שאף אילו הייתי קובע כי הפרשנות אותה מנסה להחיל המבקשת לסעיף הינה סבירה בנסיבות העניין לא יהיה בכך להועיל לכאורה למבקשת. כפי שכבר ציינתי בפסיקה נקבע כי אין בית-המשפט נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין כ"וועדת מכרזים עליונה". יתירה מכך בפסיקה כבר נקבע כי כאשר עסקינן במכרז יש לתת משקל ולהתחקות אחרי כוונת בעל המכרז (ראו ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פד"י נה(1)1 (1999)). בענייננו, הבהירו המועצה והיועץ באופן ברור כי לא הייתה כל כוונה שמנהל העבודה אשר ימונה במסגרת צוות החירום יהיה "מנהל עבודה" כהגדרתו בחוק (וראו לענייו זה מכתבו של היועץ ועורך מסמכי המכרז- המצורף כנספח 3 לכתב התשובה של המועצה, שם הדגיש היועץ כי נתן הבהרה לעניין כבר במעמד פתיחת המכרז כפי שכבר קבעתי, לא ניתן לכאורה לקבוע כי פרשנות זו אינה סבירה בנסיבות העניין ואף ההפך הוא הנכון.

יתירה מכך, בפסיקה כבר נקבע מפורשות כי כאשר ישנן שתי פרשנויות סבירות ושוות למכרז, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן (ראו עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (28.2.11)). לאור האמור דומה לכאורה כי אין להעדיף את הפרשנות מכוחה מעוניינת המבקשת לפסול את המכרז.

בקצרה אוסיף כי אף העובדה שמבין 4 המציעות במכרז פעלו 2 עפ"י הפרשנות אותה מעוניינת להחיל המבקשת ו-2 עפ"י הפרשנות אותה מבקשות להחיל פלגי מים בע"מ, יש לתמוך במסקנה הלכאורית, כי אין המדובר במצב בו החלטת המועצה להכריז על פלגי מים בע"מ כזוכה במכרז אינה סבירה באופן המצדיק התערבות ערכאה זו.

לאור כל המפורט לעיל, דומני כי סיכויי העתירה להתקבל הינם לכאורה נמוכים מאוד.

5. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי במאזני צדק ודין את טענות הצדדים, מאזני הנוחות ומאזני האינטרסים של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. פועל יוצא, הנני מורה על ביטל הצו הזמני שנתתי במסגרת הבקשה ביום 6.12.17.

אני קובע את העתירה לדיון מוקדם ליום 26/02/18 שעה 12:00.

המשיבות יגישו תשובה לעתירה, עם העתק לעותרת, לא יאוחר מיום 11/02/18.

המבקשת תשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪.

6. המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ח, 18 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ערין בראנסה