טוען...

פסק דין שניתנה ע"י זיאד הווארי

זיאד הווארי06/09/2018

בפני

כב' השופט זיאד הווארי, סגן נשיא

העותרת:

גיל אריש תשתיות מים וביוב בע"מ

על ידי עו"ד אבי גולדהמר ושות'

נגד

המשיבים:

1.מועצה אזורית עמק הירדן

על ידי עו"ד י. קורין ואח'

2.פלגי מים בע"מ

על ידי עו"ד ניר ברזל ושות'

פסק דין

1. לפניי עתירה כנגד החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1 (להלן: "המועצה") מיום 21.11.18, לבחור בהצעת המשיבה 2 (להלן: "פלגי מים") כהצעה הזוכה במכרז מס' 25.8/2017 (להלן: "המכרז").

2. רקע עובדתי בתמצית:

א. במהלך חודש ספטמבר 2017 פרסמה המועצה את המכרז, לעבודות אחזקה ותפעול של מערכות ביוב בתחומי המועצה הכוללות: קווי ביב מאסף וביב ציבורי, לרבות קווי סניקה וקווי מים, תחנות שאיבה ומתקני ביוב (ראו נספח 1 לעתירה המתוקנת). האומדן במכרז עמד על סך 194,746.50 ₪.

ב. ביום 31.10.17 נפתחה תיבת המכרזים במעמד המציעים והתגלה כי הוגשו 4 הצעות במכרז. בין ההצעות היו הצעת פלגי מים אשר עמדה על סך 138,645 ₪ והייתה הזולה ביותר, והצעת המבקשת אשר עמדה ע"ס 173,491.11 ₪ (והייתה השנייה הזולה ביותר אחרי הצעת פלגי מים).

ג. ביום 14.11.17, נוכח הפער הכספי בין האומדן והצעת פלגי מים, קיימה ועדת המכרזים במועצה ישיבת הבהרות במעמד היועץ המקצועי מטעמה אשר ערך את האומדן- מר דוד סחוי (להלן: "היועץ") וכן נציג פלגי מים. לאחר שקיבלו הבהרות והובהר ע"י היועץ לגבי אופן הכנת האומדן ועמדתו לפיה ההצעה סבירה, התקבלה ההחלטה להמליץ על הצעת פלגי מים כזוכה במכרז מאחר וזו נמצאה כהצעה הזולה ביותר ואשר עומדת בתנאי המכרז.

ד. ביום 27.11.17 קיבלה העותרת הודעה על אי זכייתה במכרז (ראו נספח 6 לעתירה המתוקנת). העותרת פנתה למועצה בבקשות שונות להבהרות ועיון בהצעות.

ה. ביום 5.12.17 הגישה העותרת את העתירה המקורית. בד בבד עם הגשתה, הגישה בקשה לצו ביניים בה עתרה להורות למועצה להימנע מלהתקשר בהסכם עם פלגי מים ובאם נחתם הסכם לאסור על המשיבים מלפעול על פיו.

לאחר הגשת כתבי תשובה לבקשה נערך ביום 14.12.17 דיון בבקשה במעמד הצדדים. ביום 18.12.17 דחיתי את הבקשה לצו ביניים בהחלטה מפורטת בת 15 עמודים. במסגרת ההחלטה קבעתי כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת דחיית הבקשה וכן קבעתי כי סיכויי העתירה להתקבל הינם לכאורה נמוכים ביותר. אציין כי מטבע הדברים, במסגרת ההחלטה בצו הביניים עסקתי בהרחבה בטענות העותרת אודות הפגמים הנטענים שנפלו במכרז ובהצעת פלגי מים, ועל כן פסק דין זה יחזור על קביעות שניתנו על ידי במסגרת אותה החלטה, מקום בו הדבר יידרש וככל שלא הועלו באותו הקשר נימוקים חדשים.

ו. ביום 6.2.18 הגישה העותרת בקשה להגשת כתב עתירה מתוקן (אשר צורף לבקשה). בשל העדר כל התנגדות לתיקון המבוקש מצד המשיבות קיבלתי את הבקשה לתיקון כתב העתירה. בהמשך, הגישו אף המשיבות את תשובתן לעתירה המתוקנת.

ז. ביום 15.5.18 הגישה העותרת בקשה לחקור את מר זאב יעל- אשר משמש כמנהל מחלקת מים וביוב במועצה (להלן: "מר יעל") על תצהירו שתמך בכתב התשובה שהגישה המועצה. בדיון ביום 28.5.18, לאחר שמיעת טענות הצדדים בעניין, קיבלתי את הבקשה. בדיון ביום 18.7.18 נחקר מר יעל על תצהירו והצדדים סיכמו בעל פה את טענותיהם. בהמשך אף הוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים.

3. טענות הצדדים בתמצית:

א. לטענת העותרת קיימים ארבעה פגמים במכרז ו/או בהצעת פלגי מים אשר מצדיקים את פסילת הצעתה של פלגי מים.

פגם ראשון אליו הפנתה הינה הטענה כי צוות החירום בהצעת פלגי מים לא כלל מנהל עבודה כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח- 1988 (להלן: "התקנות") ועל כן המדובר בהצעה שדינה היה להיפסל על הסף. לטענת העותרת סע' 13 למכרז קבע את החובה להעמיד "צוות חירום המתגורר באזור", חייב את המציעים במכרז להציג 2 אנשים מטעמם שישמשו האחד כמנהל עבודה והשני כעובד המתגוררים במרחק של עד 50 ק"מ ממרכז צמח, אשר יהיו ערוכים לטיפול מידי בתקלות חירום באזור. פלגי מים הציגה מטעמה את מר מתן בן תנחום כ"ממונה תפעול" בלבד אשר אינו עומד בהגדרת סעיף 3 לתקנות. העותרת הפנתה לעבודות החירום אשר ביצוען נדרש במסגרת המכרז וטענה כי המדובר בעבודת בעלות סיכון לא מועט, הכוללות עבודות בניה הנדסית, אשר מצריכות מנהל עבודה מוסמך כפי דרישת התקנות. עוד הוסיפו וטענו כי גרסת המועצה בעניין זה אינה מהימנה ואינה עומדת בלשונו הברורה של המכרז.

פגם שני אליו הפנתה העותרת הינה הטענה שהצעת פלגי מים חרגה בכ- 28.8% מהאומדן שנקבע במכרז. המבקשת טענה כי המדובר בסטייה משמעותית ועל כן היה על ועדת המכרזים לפסול את ההצעה. לעניין זה טענה כי בפרוטוקול ועדת המכרזים אין נימוק מספק לקבלת הצעת פלגי מים חרף הסטייה הניכרת מאומדן.

פגם שלישי אליו הפנתה העותרת הינה הטענה כי קיים קשר פסול בין היועץ ובין אדם אחר הקשור לפלגי מים, אשר כלל לא דווח ע"י היועץ לוועדת המכרזים או למועצה ויש בו להוות חשש ממשי לניגוד עניינים המחייב את ביטול החלטת המועצה.

פגם רביעי אליו הפנתה העותרת הינה הטענה בדבר העדר התייחסות של ועדת המכרזים למרכיב איכות ההצעה כפי שמחייב המכרז. לטענת העותרת, אין בהחלטת הוועדה אזכור לניקוד עבור התרשמות מהמרכיבים המפורטים במכרז לעניין איכות ההצעה ודומה כי המועצה נתנה דעתה אך ורק לסוגית החיסכון הכספי, תוך שהתעלמה משיקול נדרש זה.

לטענת העותרת, כל אחד מהפגמים האמורים ובוודאי צירופם יחד מצדיק את ביטול החלטת המועצה להכריז על פלגי מים כזוכה במכרז בבחינת "הכמות עושה את האיכות". לשיטת העותרת יש לפסול את הצעת פלגי מים ולהכריז עליה כזוכה במכרז או לחלופין להורות לוועדת המכרזים להתכנס ולבחור בהצעה זוכה לאחר פסילת הצעת פלגי מים. במידה ולא יינתן אחד הסעדים הנ"ל, עתרה העותרת לחלופין להורות לוועדת המכרזים להתכנס ולבחור בהצעה המיטיבה עם המועצה, מבין ההצעות שעומדות בתנאי הסף, עפ"י הפרמטרים שנקבעו במכרז.

ב. מנגד, טענו המשיבות כי יש להורות על דחיית הבקשה.

המועצה טענה כי הצעת פלגי מים עמדה בכל תנאי המכרז, כאשר הדרישה לצוות החירום, כלל אינה מחייבת מנהל עבודה עפ"י דרישת התקנות והצו, שכן המדובר בצוות חירום המונה 2 אנשים בלבד, אשר כלל אינו רשאי או מוסמך להיכנס לבור או שוחה. לעניין זה הפנו להוראות הבטיחות למכרז אשר קבע כי כל פעולה הדורשת כניסה מעין זו תתבצע ע"י צוות של שלושה עובדים (ראו נספח 1 לכתב התשובה של המועצה). לטענת המועצה המכרז כלל לא דרש ולא הייתה ציפייה כי צוות החירום יבצע את העבודות אליהן הפנתה העותרת ולא הייתה כל כוונה כי אחד מחברי הצוות יהיה מנהל עבודה מוסמך כחוק. לעניין זה הפנתה לכך שבכל הנוגע לעבודה ולנושא הבטיחות, יש במסגרת המכרז הגדרה מפורשת של מיהו מנהל עבודה מוסמך כחוק, אלא שזו כלל לא רלוונטית לעניין צוות החירום.

לטענת המועצה, בחינת הסעיף הרלוונטי במכרז מלמד כי הדגש בכל הנוגע לצוות זה הינו מיקום מגוריהם והניידות שלהם, כאשר השימוש במונח מנהל העבודה נועד לצורך הגדרת האחראי מבין שני העובדים בלבד. לתמיכה הפנתה לכך שעל המציע היה להוכיח את מיקום המגורים של שני אנשי הצוות ולהציג צילום ת.ז. ורישיון רכב, אך לא נדרש להציג תעודת הסמכה למנהל מוסמך.

המועצה הפנתה לכך שגם מציעה אחרת במכרז פירשה את הדרישה האמורה כפי המועצה ופלגי מים. לעניין זה הפנתה לפסיקה ולפיה באם ניתן לפרש את תנאי המכרז באופנים שונים שמידת סבירותם שווה, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את המכרז. עוד טענה המועצה כי אף היועץ הבהיר בבירור לוועדת המכרזים כי בדרישתו לצוות חירום לא הייתה כל כוונה שאחד מהם יהיה מנהל עבודה מוסמך כחוק. לעניין זה הפנתה למכתב מטעמו של היועץ מיום 10.12.17 (ראו נספח 3 לכתב התשובה של המועצה).

אשר לסטייה בין הצעת פלגי מים והאומדן טענה המועצה כי סוגיה זו נדונה ע"י חברי ועדת המכרזים, אשר קיבלו הסברים ברורים ומספקים לעניין הפער הן מנציג פלגי מים והן מהיועץ, אשר הביע עמדה לפיה ההצעה סבירה. לאור האמור טענה כי המדובר בהצעה שנשקלה היטב ובאחריות.

המועצה דחתה את טענות העותרת לפיה לא נבחן רכיב איכות ההצעה, כאשר לעניין זה הפנתה לטבלת השוואה אשר ערך עבורה היועץ וממנה עולה כי גם ברכיב זה עולה הצעת פלגי מים על זו של העותרת. המועצה הוסיפה וטענה כי בהתאם לפסיקה, היא רשאית להסתמך על עמדת היועץ בעל במומחיות בתחום ולא נפל כל פגם בהתנהלותה.

לבסוף המועצה דחתה את טענות העותרת לעניין חשש לניגוד עניינים בין היועץ ופלגי מים. המועצה הפנתה למכתב הבהרה שכתב היועץ לעניין זה (ראה נספח 5 לתשובת המועצה) וטענה כי כל קשר בין היועץ ובין פלגי מים רחוק שנות אור מזה אותו מנסה העותרת לייחס וכי אין בנסיבות העניין כל חשש ממשי כי לניגוד עניינים באופן המצדיק את פסילת ההחלטה.

פלגי מים הצטרפה לעמדת המועצה וביקשה לדחות את העתירה. אף פלגי מים טענה כי אין כל שחר לטענות העותרת כאילו פעילות צוות החירום מצריכה כתנאי סף מינוי מנהל עבודה לפי התקנות וכי קריאת המכרז לגופו מלמדת כי תכלית הקמת צוות החירום הינו זמינותו ונגישותו. הפנתה לעניין זה לנוהל הבטיחות לפיו על הקבלן למנות מנהל עבודה מוסמך רק עם תחילת העבודות ולא בשלב הגשת ההצעות למכרז.

פלגי מים דחתה את הטענות לעניין סטיית הצעתה באופן חריג מהאומדן במכרז וטעה כי סוגיה זו נדונה ואושרה בישיבת ההבהרות של ועדת המכרזים, כאשר התמחור למכרז נעשה בהתאמה למודלים אחרים שמבצעת פלגי מים במקומות אחרים וכי בפועל הפער בין הצעתה והאומדן קטן מזה שטוענת העותרת. עוד הוסיפה כי יש לתת משקל להפרש המשמעותי בין הצעתה והצעת העותרת, כאשר בסופו של יום המדובר בכסף מן הקופה הציבורית.

אף פלגי מים דחתה את טענות העותרת בדבר ניגוד העניינים, תוך שטענה כי כל שהעותרת הציגה הינו קשר תיאורטי ורחוק ביותר שאינו מעלה כל חשש לניגוד עניינים. לעמדתה, לטענות העותרת בעניין אין כל בסיס ממשי ואף עפ"י הפסיקה אין בהן להביא לפסילת זכייתה במכרז.

4. דיון והכרעה:

כידוע, בכל הנוגע למתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטות ועדת המכרזים, מורה ההלכה הפסוקה, כי בית-המשפט לא נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין כ"וועדת מכרזים עליונה" (עע"מ 3190/02 בעניין קל בנין בע"מ לעיל; עע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ (19.6.06) בפסקה 14; ועע"מ 6203/11 הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נ' עיריית רמלה (27.12.11)). במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת המכרזים, נדרש בית-המשפט לבחון אם החלטת הוועדה, ככל החלטה מינהלית, ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים ענייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדרו של מתחם הסבירות (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 553 (2003)). בית-המשפט יתערב בהחלטת ועדת המכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטיות הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עיקרון השוויון וההגינות, זאת בצד האינטרס הציבורי שעניינו יעילות המינהל, תקינות פעילותו וחיסכון בכספי ציבור (ע"א 334/01 בעניין אבו שינדי, לעיל; עע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח (3) 293, 302 (2004); ועע"מ 6733/07 פסגת השינה בע"מ נ' משרד האוצר (10.12.08)).

לטעמי, בחינת מכלול טענות הצדדים מוביל למסקנה, כי המלצת ועדת המכרזים וזכייתה של פלגי מים במכרז ניתנו בסמכות וכדין, לאחר שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים ולא נפל בהן כל פגם המחייב התערבות בית המשפט.

כפי שכבר הבהרתי, בכל הנוגע לשניים מן הפגמים הנטענים עסקתי בהרחבה במסגרת ההחלטה שניתנה על ידי בבקשת העותרת לצו ביניים. הגם שהעותרת הרחיבה לעניין פגמים נטענים אלו במסגרת כתב העתירה המתוקן והסיכומים שהגישה, הרי שבסופו של יום לא מצאתי כי יש בטענותיה לשנות דבר מהקביעות אשר כבר ניתנו על ידי במסגרת הבקשה. על כן, בכל הנוגע לטענות אלו של העותרת, אחזור במסגרת פסק הדין בעיקר על אותן קביעות שכבר ניתנו, תוך הרחבה מקום בו הדבר נדרש.

פגם הראשון אשר לטענת העותרת נפל בהצעת פלגי מים- הינה הטענה כי לאור מהות העבודות נשוא המכרז, נדרש בהתאם לסעיף 13 למכרז כי צוות החירום המתגורר באזור יכלול מנהל עבודה שקיבל הכשרה על פי התקנות. לאחר בחינת טענות הצדדים, כולל טענות העותרת בעתירה המתוקנת ובסיכומים מטעמה, מצאתי כי אין בטענה זו ממש.

במסמך א' למסמכי המכרז נקבעו תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז אשר כוללים הדרישה לצוות חירום. הסעיף הרלוונטי לענייננו הינו כאמור סעיף 13 אשר קובע:

"צוות חירום המתגורר באזור

מאחר שבמסגרת החוזה המועצה דורשת כי הזוכה יעמיד צוות קבוע שיהיה ערוך לטיפול מידי בתקלות חרום באזור, וזאת בתוך פרק זמן קצר שלא יעלה על 1.5 שעת מהקריאה, הרי שכתנאי מקדמי נוסף נדרש כל מציע להציג, במסגרת הצעתו, 2 אנשים מטעמו, שישמש כמנהל עבודה וכעובד, ושברשות כל אחד מהם רכב, המתגוררים דרך קבע במרחק של עד 50 ק"מ ממכרז צמח ואשר ישמשו כאותו "צוות חירום". לצורך כל על המציע לפרט במסגרת נספח ח' למסמכי המכרז את שמות אותם אנשים...".

מקריאת הסעיף עפ"י לשונו ואף בהתאם להגיון המשפטי ולשכל הישר, עולה לטעמי כי הפרשנות שהעניקו המשיבות לסעיף 13 הנ"ל, הינה בבירור ההגיונית וסבירה יותר מזו אשר רוצה למצוא בו העותרת.

מקריאת סעיף 13 עולה לטעמי בבירור כי הדרישה מצוות החירום המתגורר באזור היא שיהא נגיש וזמין למקרי חירום בלבד, שיטפל בתקלות חירום ושייתן מענה ראשוני. באם אכן פרשנות הסעיף הינו שיהא מנהל עבודה מוסמך בצוות החירום כטענת העותרת, מדוע לא נדרש המציע לצרף אסמכתאות המלמדות על הסמכתו, כישוריו והסמכות שקיבל אותו "מנהל עבודה" בתחום הבנייה? לטעמי הדבר המלמד שהכוונה בסעיף זה לא הייתה למנהל עבודה מוסמך על פי דין, אלא רק שאחד משני אנשי הצוות יוגדר אחראי על הצוות ותו לא.

חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה שעיון בסעיף 13 למכרז מלמד כי אין במסגרתו כל הפנייה להגדרות מנהל עבודה בהתאם לחוק. לעומת זאת, ניתן לראות בבירור כי במסגרת סעיף 15 במסמך ז' למסמכי המכרז- שעניינו בטיחות והנחיות בטיחות, נקבע כי "הקבלן ימנה מיד עם תחילת העבודה מנהל (בעבודות בניה או בניה הנדסית, מנהל עבודה מוסמך כחוק) ויעמוד על כך שכל עבודה תתבצע תחת השגחתו הישירה של מנהל העבודה שמינה". אם כן, ניתן לראות בבירור כי כאשר קיימת במסגרת המכרז הדרישה למינוי "מנהל עבודה כחוק" הדבר מפורט באופן ברור ומודגש, כאשר בענייננו נקבע כי זה ימונה "מיד עם תחילת העבודה" ולא עם הגשת מסמכי המכרז (ראו נספח 1 לכתב התשובה של המועצה לצו הביניים).

יתירה מכך, עיון בהמשך הוראות המכרז מלמד כי בניגוד לטענות אותן מעלה העותרת, אין כל צפייה כי צוות חירום המונה 2 אנשים בלבד יבצע את העבודות שמתארת העותרת, כגון ירידה לבור או כניסה לשוחה. את האמור ניתן ללמוד בבירור לאור הוראות סעיף 10.4(ג) למסמך ז' למסמכי המכרז העוסק בבטיחות בעבודה וקובע מפורשות כי "כל פעולה הדורשת כניסה של עובד לתוך השוחה תבוצע ע"י צוות של 3 עובדים לפחות...". ברור אם כן כי עפ"י הוראות המכרז אין כל אפשרות לצוות החירום להיכנס לבורות או לשוחות. מעבר לאמור, אף סעיף 13.3 למסמך א' למסמכי המכרז קובע כי: "התיקון יבוצע ויושלם בתום יום עבודה אחד ממועד מסירת הזמנת התיקון לקבלן". אם כך פני הדברים, אין לצפות מצוות החירום אשר אמור להגיע לאזור התקלה בתוך פחות משעה וחצי, שהוא יבצע וישלים את עבודות התיקון, תיקון כזה נתון לעיקר הכוח שיגיע לאזור התקלה ויטפל בה.

נוכח כל האמור, אני מצטרף לפרשנות המועצה ופלגי מים שצוות חירום כשמו כן הוא- נועד לפתיחת סתימות, עצירת נזילות וגלישות וכיו"ב, ואין המדובר בעבודות בנייה כמשמעותן בתקנות או בכלל. עבודות בנייה, שיקום או החלפת קווי ביוב אינן מבוצעות במסגרת טיפול בתקלת חירום ואינן מבוצעות על ידי שני אנשים המוזעקים בבהילות מביתם. זו עבודה המצריכה היערכות מוקדמת, ציוד מתאים, צוות גדול ומיומן וגם מנהל עבודה מוסמך שישגיח על העבודות.

המכרז נשוא העתירה איננו מכרז לביצוע עבודות בנייה, אלא מכרז לעבודות "אחזקה ותפעול של מערכות ביוב בתחומי המועצה הכוללת, קווי ביוב מאסף וביבי ציבורי, לרבות קווי סניקה וקווי מים, תחנות שאיבה ומתקני ביוב". אומנם על פי חוזה המכרז יכול ובמהלך ביצוע עבודות התחזוקה יידרש הזוכה לבצע עבודות תיקון ושיקום המהוות עבודות בניה, אולם לעניין עבודות אלה נדרש הזוכה במפורש להגיש הצעות מחיר נפרדות לגביהן, ואף המועצה אינה מחויבת למסור לו את העבודה (ראה בהקשר זה סעיפים 2 – 4 ו- 2 – 5).

לאור כל האמור הפרשנות שנותנות המשיבות למונח "מנהל עבודה" לעניין צוות החירום כאמור בסעיף 13 למכרז, הינה לטעמי פרשנות הגיונית וסבירה יותר מזו אותה מעוניינת להחיל העותרת וזאת הן לאור לשון הסעיף, הן לפי ההגיון והשכל הישר והן בהתאם לשאר סעיפי המכרז.

ניסיונה של העותרת לקבוע כי יש להחיל על המונח "מנהל עבודה" במסגרת המכרז פרשנות דווקנית אחת ויחידה אינו סביר בנסיבות העניין, מקום בו לטעמי אין בו להתחקות אחרי כוונת המועצה עת ניסחה את המכרז ובוודאי מקום בו מושג זה פורש הן בפסיקה והן בשפת היום יום באופן שאינו תואם את עמדת העותרת. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו במסגרת עת"מ (חיפה) 20867-03-18 לסיכו בעמ נ' חברת החשמל לישראל ואח' (30.4.18), אליו הפנתה המועצה, שם נקבע:

"מכאן, שהמונח "מנהל עבודה" המופיע בחיקוק פורש בפסיקה שלא כמנהל עבודה מוסמך, אלא כאיש צוות בתפקיד ניהולי בכיר המעורב בעבודה, מה שפותח למשיבה 2 את הדרך לפרש מונח זה כמושג הרווח בלשון בני אדם המקובלת. ניתן למצוא עיגון לשוני במכרז לפרשנותה של משיבה 2.

אין לי אלא להצטרף באופן מלא לעמדה זו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה.

אלא שאף אילו הייתי קובע כי הפרשנות אותה מנסה להחיל העותרת לסעיף הינה סבירה בנסיבות העניין (וכך איני קובע), לא יהיה בכך להועיל לעותרת. כפי שכבר ציינתי בפסיקה נקבע כי אין בית-המשפט נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין כ"וועדת מכרזים עליונה". יתירה מכך בפסיקה כבר נקבע כי כאשר עסקינן במכרז יש לתת משקל ולהתחקות אחרי כוונת בעל המכרז (ראו ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, נה(1) 1 (1999)). בענייננו, הבהירו המועצה והיועץ באופן ברור כי לא הייתה כל כוונה שמנהל העבודה אשר ימונה במסגרת צוות החירום יהיה "מנהל עבודה" כהגדרתו בחוק (וראו לענייו זה מכתבו של היועץ ועורך מסמכי המכרז- המצורף כנספח 3 לכתב התשובה של המועצה). כפי שכבר קבעתי, לא ניתן לקבוע כי פרשנות זו אינה סבירה בנסיבות העניין ואף ההפך הוא הנכון.

אציין בקצרה כי כפי שיובהר בהמשך, לא מצאתי כל חוסר ניקיון כפיים בהתנהלות היועץ או המועצה וטענת העותרת כאילו עמדה זו של היועץ הובאה בדיעבד על מנת להכשיר את זכיית פלגי מים במכרז נטענה בעלמא ולא נתמכה בכל ראיה של ממש. יתירה מכך, במהלך הדיון בתיק והגם שהדבר אינו שכיח בעתירות מנהליות, קיבלתי כאמור את בקשת העותרת לחקור את נציג המועצה מר יעל על תצהירו שצורף לתשובתה וזאת בשל טענתה (הכללית ביותר) כי תשובת המועצה לעתירה מעלה "חשד בנוגע לאותנטיות של המסמכים שצורפו לה". אלא שאף שמר יעל נחקר באריכות ע"י ב"כ העותרת, הרי שמעדותו לא עלתה כל תמיכה בחשד עלום זה, כאשר עדות ברורה לכך ניתן לראות בעובדה שבסיכומי העותרת היא לא הפנתה ולו פעם אחת לתוכן העדות האמורה.

יתירה מכך, בפסיקה כבר נקבע מפורשות כי כאשר ישנן שתי פרשנויות סבירות ושוות למכרז, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן (ראו עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (28.2.11)). אף לאור האמור נראה כי אין להעדיף את הפרשנות מכוחה מעוניינת העותרת לפסול את הצעת פלגי מים.

אוסיף עוד, כי אף העובדה שמבין 4 המציעות במכרז פעלו 2 עפ"י הפרשנות אותה מעוניינת להחיל העותרת ו-2 עפ"י הפרשנות אותה מבקשות להחיל פלגי מים, יש לתמוך במסקנה, כי אין המדובר במצב בו החלטת המועצה להכריז על פלגי מים כזוכה במכרז אינה סבירה באופן המחייב התערבות בהחלטה המנהלית.

פגם שני אשר העותרת טוענת כי נפל בהצעת פלגי מים- הינו העובדה כי הצעתה הייתה נמוכה ב- 28.8% מאומדן המכרז, כאשר לטענת העותרת המדובר בפגם מהותי אשר חייב את פסילת ההצעה ע"י ועדת המכרזים במועצה ולכל הפחות חייב נימוק ענייני של ועדת המכרזים. גם בסוגיה זו עסקתי ברחבה במסגרת ההחלטה בבקשה לצו הביניים ואיני רואה כל מקום לשנות ממסקנתי הברורה שם לפיה לא רק שלא נפל פגם בהתנהלות ועדת המכרזים, וודאי שלא נפל פגם מהותי המצדיק את ביטול החלטתה, אלא שבהתנהלותה בעניין האומדן יש ללמד על התנהלותה המקצועית של ועדת המכרזים במסגרת הליכי המכרז.

לעניין זה ניתן לראות בבירור כי ועדת המכרזים לא "עצמה את עיניה" מול הפער האמור, אלא פעלה לבירור העניין אל מול היועץ ופלגי מים. כבר ביום 5.11.17 הגיש היועץ מסמך שעניינו בדיקת הצעות הקבלנים במכרז (ראו נספח 2 לכתב התשובה של המועצה). במסגרת מסמך זה קבע היועץ כי היות והצעת פלגי מים נמוכה ב- 28.8% מהאומדן מומלץ לזמנה לשימוע בפני ועדת המכרזים כדי לקבל הסבר על מרכיבי המחיר.

ביום 14.11.17 אכן ערכה ועדת המכרזים פגישת הבהרה במעמד היועץ. במסגרת ישיבה זו הסביר היועץ את האומדן שבנה עפ"י חישוב 35% רווח והוסיף כי על אף המחיר הנמוך של פלגי מים בהצעתה עדיין יש רווח של 15% ועל כן לדעתו ההצעה סבירה. בהמשך, נכנס לפגישה נציג פלגי מים אשר ענה ונתן הבהרות באשר לסכום ההצעה, לרבות תשובה לפיה המודל המבוקש במכרז זהה למודל אותו הם מבצעים במועצה אחרת ולפיו הם תמחרו את תשובתם במכרז.

רק לאחר שקיבלו הבהרות לכל שאלותיהם, כמו גם שמעו את המלצת היועץ, החליטו חברי ועדת המכרזים להמליץ לראש המועצה לקבל את הצעת פלגי מים.

עינינו רואות אם כן כי החלטת ועדת המכרזים בכל הנוגע לסוגיית ההפרש בין ההצעה הזוכה והאומדן התקבלה לאחר דיון מעמיק וקבלת הבהרות מצד פלגי מים. יתירה מכך, ההצעה הזוכה אף נתמכה ע"י היועץ אשר הינו מומחה בתחום נשוא המכרז והוא אשר הכין את האומדן.

אכן, כפי שטוענת העותרת ובצדק יש לבחון בצורה מעמיקה הצעה אשר חורגת מהאומדן שנקבע במכרז, תוך הפעלת מבחני הסבירות ותום הלב. בענייננו, שוכנעתי כי אכן פעלה וועדת המכרזים באופן ראוי, סביר ומקצועי, תוך שקיבלה הבהרות ברורות מפלגי מים באשר להצעתה וכן את תמיכת היועץ. לא מצאתי כי בנסיבות העניין עולה כל חשש ממשי לחוסר תום לב מצידה של ועדת המכרזים או לקיומה של "הצעה תכסיסנית" מצד פלגי מים, כפי שמנסה לרמוז העותרת.

אוסיף בתמצית, כי מקובלת עלי אף עמדת פלגי במים ולפיה בהתאם לאמור בסיור הקבלנים הרי שההצעות לא היו צריכות לכלול הוצאות חשמל בתחנות השאיבה, דבר שיש בו להקטין את הפער בין הצעתה והאומדן (ראו נספח ח' לכתב התשובה של פלגי מים). כן יש לתת את הדעת לעובדה שהצעתה עולה בקנה אחד עם הצעות שונות שנתנה במקרים אחרים (ראו נספחים ט', י,' , י"א', י"ב'), מבלי שעלו כנגדה בזמן אמת או בדיעבד טענות אודות הצעות גרעוניות או תכסיסניות. בסופו של יום, כפי שציינה פלגי מים בתשובתה, במכרז במסגרתו משולמים כספים ציבוריים יש לתת משקל ממשי לתכלית החיסכון לקופה הציבורית ואין כל פסול בקבלת הצעה נמוכה מן האומדן, שעה שאין בצידה חשש לתכסיסנות.

לאור כל האומר מצאתי כי אין ממש בטענת העותרת לעניין הפגם שנפל בהתנהלות ועדת המכרזים נוכח סטיית הצעת פלגי מים מהאומדן במכרז, ודינה להידחות.

פגם שלישי אשר לטענת העותרת נפל בהתנהלות ועדת המכרזים- הינו העדר התייחסות למרכיב איכות ההצעה של העותרת מול הצעת פלגי מים, בטרם בחרה להמליץ על זכייתה של האחרונה. לטענת העותרת, החיסכון האפשרי בדמות האומדן הנמוך "שבה את ליבה" של המועצה, כך שהתעלמה מחובתה לבחון את רכיבי איכות ההצעה.

בטענה זו של העותרת לא מצאתי דבר ואציין כי דומה שלא לחינם טענה זו כלל לא נשמעה במסגרת העתירה המקורית שהגישה העותרת.

סע' 6 לתנאי המכרז מלמד כי ההצעות במכרז ייבחנו על פי קריטריונים של גובה ההצעה הכספית (75%) והתרשמות המועצה ממרכיבים נוספים הכוללים ניסיון, כושר ביצוע, ידע מקצועי, יכולת כספית וטיב העבודה של המציע (25%).

כאמור, עיון במכתבו של היועץ מיום 5.11.17 (נספח 2 לכתב התשובה של המועצה), מלמד כי לאחר בחינת כלל ההצעות במכרז הוא המליץ על זימון פלגי מים לשימוע בוועדת המכרזים לשם קבלת הסבר לעניין מרכיבי המחיר בהצעתה. באותו מכתב הפנה היועץ לטבלאות שערך הן באשר לחישוב המחיר המשוכלל והן באשר למרכיבי האומדן. טבלה זו, אשר צורפה כנספח 4 לכתב התשובה של המועצה, מלמדת כי ערך בחינה של כלל הקריטריונים אשר צוינו במכרז בכל הנוגע לרכיבי "איכות ההצעה". כך, בין היתר, נתן ברכיב "כושר ביצוע" ציון של 90% לעותרת אל מול 85% לפלגי מים ומנגד ברכיב "ידע מקצועי" נתן ציון של 90% לפלגי מים אל מול 80% לעותרת. יצוין כי בכל הנוגע למרכיבי איכות ההצעה וללא כל קשר לשאלת האומדן הכספי, נתן היועץ ציון סופי של 90% לפלגי מים אל מול ציון סופי נמוך יותר לעותרת של 88.75% (כאשר פלגי מים מקבלת ברכיב זה את הציון השני בגבהו בין ארבע ההצעות במכרז ואילו העותרת את הציון השלישי בגובהו).

נוכח האמור ברור כי טענות העותרת כאילו לא נבחנו מרכיבי "איכות ההצעה" אין בהן דבר. שעה שהמועצה הסתייעה בשירותיו של יועץ מקצועי בעל מומחיות בתחום, הרי שמטבע הדברים יינתן משקל גדול ביותר להמלצותיו בתחום "איכות ההצעות" הכולל בתוכו מבחנים כגון ידע מקצועי וטיב עבודה אשר בחינתם דורשת ידע המצוי בתחום המומחיות של היועץ. כפי שטענה המועצה, בפסיקה כבר נקבע מפורשות כי בנסיבות כגון אלו רשאית ועדת המכרזים להסתמך על עמדתו המקצועית של היועץ מטעמה ואין בקבלת עמדתו משום פגם בשיקול דעתה:

"לגישתי, ככל שהאישור הניתן על ידי היועץ החיצוני נוגע לתנאי שהוא תנאי סף "פנימי", והערכתו מחייבת ידע כלשהו המצוי בתחום מומחיותו של היועץ החיצוני, מידת הפיקוח שתידרש מוועדת המכרזים בעת בחינת האישור תהיה מצומצמת ותתמצה לבחינה האם על פניו תואם האישור את תנאי המכרז. זאת, נוכח חסרונה המובנה של ועדת המכרזים בהערכת שיקולים מסוג זה. לפיכך, במקרה של תנאי סף "פנימי", בהעדר פגם גלוי באישור שניתן על ידי היועץ החיצוני, רשאית ועדת המכרזים להסתמך על האישור ואין היא צריכה להרהר אחר שיקול דעת המקצועי של היועץ". (עעמ 6117/15 ‏ ‏ ג.י.א. יזמה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל - מרחב עסקי דרום‏, 23.6.16).

במקרה שלפנינו, לא רק שגובה ההצעה הכספית של פלגי מים היה נמוך מזה של העותרת (דבר אשר כשלעצמו מהווה 75% בבחינת ההצעות), אלא שאף ברכיב "איכות ההצעה" מצא היועץ כי הצעת פלגי מים עולה על זו של העותרת. ועדת המכרזים כאמור קיבלה עמדה זו של היועץ ובעשותה כן פעלה באופן ראוי וסביר.

פגם רביעי אליו הפנתה העותרת- הינו הטענה לפי קיים קשר פסול, שלא היה ידוע מבעוד מועד, בין היועץ ובין פלגי מים.

לטענת העותרת, היועץ הינו בעל מניות יחיד ודירקטור בחברת ד.ס.ר שירותי יעוץ ותכנון בע"מ. חברה זאת היא בעלת מניות בחברת הבית הירוק שברח' פייגן חיפה בע"מ (להלן: "חברת הבית הירוק") והיועץ משמש בה כדירקטור.

מנגד, חברת תה"ל מהנדסים בע"מ הינה בעלת למעלה מ- 50% מהון המניות של פלגי מים, כאשר אדם בשם גיל עציון (להלן: "מר עציון") הינו סמנכ"ל בכיר ומנהל חטיבת הביצוע בה. לטענת העותרת אותו מר עציון הינו אף הוא בעל מניות בחברת הבית הירוק ומשמש בה כדירקטור.

לאור האמור טענה העותרת לקיומו של חשש לניגוד עניינים אשר כלל לא נמסר למועצה ע"י היועץ ויש בו להכתים את החלטת המועצה ולהצדיק את ביטולה.

בטענה זו של העותרת לא מצאתי דבר וחצי דבר.

במסגרת כתב התשובה לעתירה צירפה המועצה מכתב של היועץ בנוגע לטענות ניגוד העניינים (ראו נספח 5 לכתב התשובה). ממכתב זה עולה באופן ברור כי הקשר בין היועץ ומר עציון הינו לכל היותר קשר רחוק ביותר (שלא לומר מקרי), אשר אין בו להעלות כל חשש לניגוד עניינים כלשהו.

כעולה ממכתב היועץ, חברת הבית הירוק הינה חברה אשר נועדה לקדם הליכי תכנון של בניין מגורים שאחת מדירות הבניין שייכות לו ואילו מר עציון הוא אחד היורשים של דירה אחרת, כאשר הכהונה בדירקטוריון של החברה הינה נציגות של כל אחת מדירות הבניין וחלקו של מר עציון באותה חברה הינו 2.723%. עוד הוסיף היועץ כי מעולם לא שוחח עם מר עציון אודות עניינים הקשורים במועצה וכי מעולם לא ידע על הקשר של מר עציון לפלגי מים.

עמדה זאת של היועץ לא נסתרה כלל ע"י העותרת, אשר הסתפקה בהעלאת חשדותיה התיאורטיים בעלמא ומבלי להציג חשש סביר לניגוד העניינים הנטען. מכל מקום, קשר רחוק כמו זה המתואר במקרה שלפנינו אינו מעלה לטעמי כל חשש ממשי לניגוד עניינים פסול, אף לא בדוחק. יפים לעניין זה הדברים שהובאו בתשובת פלגי מים לעתירה:

"אין גם מחלוקת כי לא די, לעניין זה, בחשש רחוק או תאורטי (השופט אור בבג"ץ 7279/98 ח"כ שריד נ' ממשלת ישראל [6], כשם שאין די בחשש סובייקטיבי של מאן דהוא (בג"ץ 244/86 הנ"ל [4], בעמ' 185). ניגוד רחוק המקים חשש תאורטי להשפעה של אינטרסים זרים על ההחלטה אינו מספיק לפסילת ההחלטה (השופטת דורנר בבג"ץ 3132/92 הנ"ל [5], בעמ' 747)." (ע"א 6763/98‏ כרמי נ' מדינת ישראל, פ''ד נה(1) 418).

סוף דבר, לאחר בחינת כלל טענות העותרת לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהצעת חברת פלגי מים או בהתנהלותה של וועדת המכרזים במועצה, וודאי שלא פגם מהותי המצדיק התערבות בהחלטה המנהלית.

5. בהינתן האמור, אני מורה על דחיית העתירה.

העותרת תשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ נכון להיום.

6. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ח, 06 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
06/12/2017 החלטה שניתנה ע"י שאהר אטרש שאהר אטרש צפייה
18/12/2017 הוראה למשיב 1 להגיש תשובת המשיבות זיאד הווארי צפייה
06/09/2018 פסק דין שניתנה ע"י זיאד הווארי זיאד הווארי צפייה