לפניי בקשת המשיבה 1 למחיקת שתי העתירות שבכותרת (שהדיון בהן אוחד בשעתו). זאת בעקבות כך שהמשיבה 1 הודיעה בתגובה להחלטתי מיום 27.8.2020 כי בקשות העותרים לקבלת מידע יבחנו על-ידה מחדש ותינתן בהן החלטות חדשות תוך 30 ימים. העותרים מתנגדים למחיקת העתירות. יתר המשיבים מסכימים למחיקה המבוקשת.

לאחר ששקלתי את הבקשה ואת מכלול התגובות שהוגשו ביחס אליה, אני בדעה כי דין שתי העתירות להימחק נוכח התייתרותן במתכונתן הנוכחית.

מקום שהרשות המנהלית מודיעה כי בכוונתה לשקול עמדתה בשנית תוך פרק זמן סביר, דרך המלך היא שהרשות המנהלית תקבל את ההחלטה המחודשת מכוח סמכותה, ובמידת הצורך יוכלו העותרים להעמיד את ההחלטה החדשה שתתקבל למבחן בית המשפט.

לא מצאתי הצדקה לסטות מדרך המלך האמורה במקרה דנן. מאחר שמהמשיבה 1 הודיעה כי בדעתה לבחון מחדש את בקשות המידע מטעם העותרים ולתת ביחס אליהן החלטות חדשות, אינני רואה להותיר את העתירות הנוכחיות על כנן, שכן הן מתייחסות להחלטות שאינן קיימות עוד. זאת ועוד; אפילו תהיינה לעותרים השגות לגבי ההחלטות החדשות שיתקבלו, הרי בכל מקרה בסיס טענותיהם יצטרך להתייחס להחלטות החדשות ולנימוקיהן, אשר העתירות הנוכחיות הוגשו טרם קבלתן. הזמן שחלף מאז הגשת העתירות הנוכחיות (שהדיון בהן עוכב לפי החלטתי מיום 1.8.2018 בהמתנה למתן הכרעה בדנ"מ 6602/17), וכן ההתפתחויות שאירעו מאז ראשית ההליכים ועד היום, תומכים אף הם במסקנה לפיה כי אין מקום להותיר את ההליכים הנוכחיים תלויים ועומדים. הכל, תוך שמודגש כי טענות הצדדים (שלא התבררו לפניי) שמורות להם, והדרך נותרת פתוחה להגשת הליכים מתאימים ככל שיתעורר צורך בכך.

לסיום אוסיף כי על-פני הדברים, המקום לשקול את טענות העותרים בדבר התמשכות הטיפול מצד המשיבים בעניין בקשותיהם למידע, אינה באמצעות הותרת ההליכים שבכותרת תלויים ועומדים אלא באמצעות הגשת בקשה מתאימה לפסיקת הוצאות.

אשר על כן, ונוכח הטעמים האמורים, אני פוסקת כדלקמן:

1. שתי העתירות הנוכחיות נמחקות עקב מיצוין במתכונתן הנוכחית.

2. ב"כ העותרים רשאים להגיש בקשה לפסיקת הוצאות לטובת מרשיהם, ככל שרצונם בכך, עד יום 14.10.2020. ככל שתוגש בקשה כאמור, ייקצבו מועדים להגשת תגובות ותשובות.

ניתן היום, ז' תשרי תשפ"א, 25 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.