ביום 17/6/2018 ניתנה החלטת כב' השופטת קרן אניספלד, המורה על מחיקת הנתבעים 1, 3, 4, 5 מכתב התביעה. כמו כן נקבע בהחלטה האמורה, כי התובענה תתברר בציר היחסים שבין התובעים לבין נתבע 2, לרבות בהודעה לצד שלישי שהגיש הוא.

למחרת היום הגישו התובעים בקשה לביטול מחיקת הנתבע 5, ולמתן פס"ד בהעדר הגנה כנגדו.

כב' השופטת קרן אניספלד קבעה, כי אם יינתן פס"ד ע"י הרשם יבוא הוא חלף מחיקת התובענה כנגד הנתבע 5 ואם תדחה הבקשה ,תעמוד ההחלטה על מחיקת הנתבע 5, בעינה.

ביום 15/5/2018 ניתנה על ידי החלטה בבקשת התובעים ליתן פס"ד בהעדר הגנה כנגד נתבעים 3 ו-5.

הבקשה נדחתה, באשר לא הייתה הלימה בין עובדות כתב התביעה למבוקש בבקשה:

כתב התביעה מייחס לכל אחד משני התובעים נזק מכומת, אולם הבקשה למתן פס"ד "מנכסת" את מלוא הסכום הנתבע ע"י שני התובעים לתובעת 1 בלבד.

מכאן, נקבע גם, כי לבקשה נוספת שתוגש בשם התובע 2 יצורף יפוי כוח ממנו לב"כ התובעים.

בחלוף חודשיים מאז, מבהירה התובעת עתה, כי פנתה אל התובע 2 ועודה ממתינה ליפוי כוח חתום ממנו.

גם ביהמ"ש ממתין לכך ותוהה מדוע נמצא לנכון להגיש תביעה בשם התובע 2, שעה שאין בנמצא יפוי כוח לעשות זאת בכלל, ול"נכס" את תביעתו של התובע 2 לתובעת 1, כפי שביקשה בבקשה מיום 15/5/2018.

אין זה סביר, כי תוגש תביעה בשם פלוני, שעה שאין בנמצאיפוי כוח לעשות זאת.

העובדה, כי בבקשה הנוכחית מופרד חלקו של כל תובע^[1] אינה מעלה ואינה מורידה מהחובה המוטלת על מגיש תביעה בשם הזולת, להצטייד ביפוי כוח מבעוד מועד ולא בדיעבד.

לא שוכנעתי, כי ב"כ התובעת 1 אכן מייצג את התובע 2 ולפיכך הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ח, 21 יוני 2018, בהעדר הצדדים.

1. ההפרדה באה לידי ביטוי ב"פסק דין" שהוכן ע"י מגיש הבקשה ↑