בפניי בקשות הדדיות למחיקת סעיפים מתצהירי הצדדים.

באשר לתצהירו של מר סלע- התובעת טוענת לסעיפים שמהווים עדות מפי השמועה.

בנוגע לסעיף 8, הדברים שנאמרו על ידי נציגי הנתבעת אכן מהווים עדות מפי השמועה. באשר להמשך הסעיף, מאחר שהדברים האמורים שם נאמרו למיטב זכרונו של המצהיר על התרחשויות שנודעו לו במהלך עבודתו כמנהל הנתבעת, אין להורות על מחיקתם.

בנוגע לסעיף 9, מדובר בהפניה לטענה של התובעת שאכן מופיעה בתצהיר מטעמה. לפיכך אין להורות על מחיקת סעיף זה או חלקו.

בנוגע לסעיף 10, תחילתו של הסעיף לפיו התובעת סירבה להצעת נציגי הנתבעת אכן מהווה עדות מפי השמועה, אך אציין כי ממילא לא קיימת מחלוקת על סירוב זה המופיע גם בתצהיר התובעת.

עוד טוענת התובעת לסעיפים המהווים עדות סברה בתצהירו של מר סלע. בסעיפים 5, 6 לתצהיר מתייחס מר סלע לרציונל בבסיס הנחיות משרד התחבורה. בעניין זה אכן מדובר בעדות סברה שיש למוחקה.

בסעיף 10 יש למחוק את המילים "וגם אינה מצדיקה זאת". סעיף 11 אף הוא בגדר עדות סברה.

בסעיפים 16-19 מעלה מר סלע טענות משפטיות שמקומן בסיכומים ולא בתצהיר.

באשר לתצהירו של מר נתנאל פוזנר- הנתבעת טוענת לסעיפים המהווים עדות מפי השמועה.

בנוגע לסעיפים 6-7 המפרטים דברים שנאמרו למצהיר על ידי התובעת, מדובר בעדות מפי השמועה. כך גם לגבי האמור בסעיפים 16-17.

סעיפים 37 ו-44 אף הם עוסקים בדברים שנאמרו לתובעת ולפיכך דברים אלו מהווים עדות מפי השמועה.

הסוגיה האם חל אחד מהחריגים לכלל תידון בדיון ובמסגרת פסק הדין.

הנתבעת מוסיפה וטוענת לטענות משפטיות שאין מקומן במסגרת התצהיר. סעיף 9 אכן מהווה עדות סברה. כך גם סעיפים 36, 38, 41-43, 45, 50-52 המכילים טענות משפטיות שמקומן בשלב הסיכומים. המצהיר הובא כמצהיר עובדתי ולא כמומחה משפטי, ותצהירו אף אינו מנוסח כחוות דעת מומחה, ולפיכך אין מקום לטענות משפטיות במסגרת תצהירו.

עוד צודקת הנתבעת בטענתה כי סעיפים 24-27 המתייחסים לחשיבות ההנקה מעלים טענות שאינן בתחום מומחיותו של המצהיר. עם זאת, ככל שסעיפים אלו מבקשים להפנות למסמכים שקרא המצהיר ניתן להותיר חלקים אלו על כנם. שאלת קבילותם של המסמכים תידון בדיון.

הטענות להרחבת חזית ידונו בדיון.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ח, 03 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.