04 מרץ 2020

1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בנכות כללית מיום 20.7.17 (להלן – הוועדה) אשר קבעה כי נכותו הרפואית היציבה המשוקללת של המערער היא בשיעור של 65% מיום 1.8.2016.
2. יצוין, כי מהתיעוד שצרף המערער עולה כי ביום 31.1.16 אושרה לו נכות זמנית בשיעור 100% מיום 28.11.09 ועד ליום 31.7.16. החלטה זו הינה חלוטה.
3. בתום הזמניות התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון אשר קבעה למערער ביום 10.7.16 נכות בשיעור 65% מיום 1.8.16 ואילך.

הועדה הרפואית לעררים נשוא דיוננו דנה בשאלת הנכות (תום הזמניות) בהמשך לקביעת הועדה מדרג ראשון לעיל.

1. לטענת המערער בערעורו, הוועדה לא התייחסה לתקופה מוקדמת שלגביה התייחסה תביעתו 'לנכות ולשר"מ', מיום 05.2009 ועד לחודש 07.2016. בכך, שגתה לטענתו הוועדה ויש להחזיר את עניינו אליה פעם נוספת ולהורות לה להתייחס לטענותיו בנוגע לתחולת הנכות משנת 2009.

כמו כן במסגרת ערעורו עותר המערער כי תקבע לו נכות רפואית בשיעור 100% מיום 28.11.09 ושר"מ בשיעור 175% מחודש 5.10.

1. המערער לא התייצב לדיון שנקבע לפני, כאשר יום קודם לדיון הגיש המערער "הודעה ובקשה מטעם המערער לקראת הדיון". להודעה זו צירף המערער מסמכים רבים וביקש שלא להגיע לדיון שהתקיים למחרת. המערער לא שוחרר מהופעה. הבקשה הועברה לתגובת המשיב בדיון.
2. בדיון שהתקיים ביום 20.2.20 ביקש המשיב לטעון לגופו של עניין וטען כי בהחלטת הוועדה לא נפלה טעות משפטית וכי יש לדחות את הערעור.

הכרעה

1. מפרוטוקול הוועדה עולה –
2. המערער לא נכח בדיון, אלא נכחו בדיון אביו של המערער ובא כוחו, עו"ד סשה (אלכס) פטקין.
3. אביו של המערער ציין בפני הוועדה כי "אנחנו מערערים על התחולה שצריכה להיות מאז התאונה ב-2009 אך אין לי מסמכים המעידים על מצבו מלבד חוו"ד פרטית שהוצגה בפני הוועדה".
4. ב"כ המערער ציין בפני הוועדה כי המערער לא יכול היה להופיע בפניהם מחמת מצבו הרפואי וכי מבוקש שהערעור יהיה מבוסס על מסמכים, דהיינו, חוו"ד פרופ' אסא הנמצאת בתיק.

ב"כ המערער ציין כי הערעור הוא "רק על התחולה ולא על אחוזי הנכות, מבקשים לקבוע תחולה מ-2009".

ב"כ המערער גם הפנה לדברי פרופ' בלה גרוס לפי חווה"ד של פרופ' אסא.

1. בפרק הממצאים בבדיקת הוועדה צוין:

"...המסמכים היחידים אשר הוצגו הינם חוו"ד פרטית של פרופ' אסא מתאריכים 31.5.16 ו- 29.5.15.

הוסבר לב"כ התובע עוד בשיחה טלפונית מיום 18.7.17 (ע"י מזכירת הוועדה) שהוועדה תתכנס ללא נוכחות התובע אך עליו להמציא מסמכים עדכניים או כל מסמך שיש בו כדי להעיד על מצבו של התובע. על אף האמור, ב"כ התובע הגיע היום ללא מסמך עדכני.

הועדה עיינה בחוו"ד של פרופ' אסא ולא מצאה בתוכן הבדיקה ממצאים אובייקטיביים שמקנים נכות 100% כפי שטען עוה"ד בכתב הערר.

בחוו"ד צוין שהליכה לא יציבה אבל הולך ללא עזרת הליכון על בסיס מעט רחב.

לציין שצוין בחווה"ד שבדיקת הדמייה, CT מוח ובדיקת EEG תקינים ואין שום חוסר מוטורי שמסביר קשיי הליכה קשורים לפגיעה מוחית, האבחנה כלל לא ברורה.

באשר לתחולת הנכות פרופ' אסא מתייחס למכתב של פרו' בלה גרוס מ-2010 שבה צוין שיש החמרה בכאבי ראש ומוגבל בניידות אך לא צוינה חומרת ההגבלה בניידות ולא צוינה בדיקה נוירולוגית. לאור האמור הוועדה מסתפקת בדחיית הערר".

1. הנה כי כן, מהאמור עולה כי הערר התייחס רק למועד תחולת הנכות ולא לשיעור הנכות שנקבעה בדרג הראשון; כי המערער נדרש להמציא מסמכים שמעידים על מצבו בתקופה זו ולא המציאם; כי הוועדה התייחסה לטענות המערער בדבר תאריך התחולה תוך שקבעה כי אין מסמכים שמעידים על מצבו של המערער בתקופה שלגביה מתייחס הערר, למעט מסמך פרופ' בלה גרוס משנת 2010; וכי הוועדה דחתה את המסמך האמור משלא צוינה בו חומרת ההגבלה בניידות ולא צוינה בדיקה נוירולוגית.

הועדה התייחסה לחוות הדעת של פרופ' אסא שעמדה לפניה ודחתה את מסקנותיו תוך מתן הנמקה לכך.

1. יצוין כי גם לערעור שלפני לא צירף המערער כל מסמך נוסף המתייחס לתקופה משנת 2009, ממנה הוא טוען לתחולת הנכות.
2. מכל מקום, בתקופה זו כבר נקבעה למערער נכות רפואית בשיעור 100% והקביעה בעניין זה הינה חלוטה.
3. בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בית הדין מוסמך להתערב בהחלטות ועדה רפואית לעררים בשאלה משפטית בלבד.
4. בענייננו, המערער היה מיוצג בפני הוועדה על ידי עורך דין, הוועדה דנה בטענות המערער ובמסמכים שהציג בפניה. העדה ביקשה מהמערער עוד קודם הדיון להביא מסמכים שיתמכו בטענתו אך הדבר לא בוצע. הועדה התייחסה למסמך היחידי שכן הוצג בפניה ודחתה באופן מנומק את קביעותיו הרפואיות.

על כן – לא נפלה באיזו מפעולותיה של הוועדה כל טעות משפטית; מדובר בהחלטה שמבוססת על קביעה רפואית – אשר אין בסמכותו של בית הדין להתערב בה.

1. יום לפני הדיון, ב"הודעה ובקשה מטעם המערער לקראת הדיון" טען המערער טענות נוספות נגד המשיב. כך הוא ביקש "צו עשה לקיום חוק המל"ל", טען ל"הפרת חוק המל"ל", תבע פיצוי כ"השלכות להפרה", ופיצוי בגין "עוגמת נפש". טענות אלו לא פורטו בכתב הערעור המקורי והן נדחות. מעבר לצורך יודגש כי מכל מקום, בירורן של הטענות האמורות אינו נעשה במסגרת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים ואינן בסמכותו של בית הדין.
2. אשר על כן ובהעדר פגם משפטי, הערעור נדחה.

אין צו להוצאות .

1. באפשרות הצדדים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, ח' אדר תש"פ, (04 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.