לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי להיעתר לבקשה ולדחות את דיון ההוכחות תוך חיוב הנתבע בהוצאות.

צודק ב"כ התובע כי בית המשפט הבהיר לנתבע כי עליו להשיג ייצוג משפטי, יחד עם זאת, יש גם טעם בטענה שבשל הליך הגישור לא פנה הנתבע להשיג ייצוג משפטי (לא מצאתי התייחסות לנושא הגישור בתגובת ב"כ התובע). מקובלת עלי עמדת ב"כ הנתבע שיכולה להיגרם לנתבע פגיעה בזכויותיו, אם לא יהיה סיפק לעורכי דינו להיערך כראוי לדיון.

צודק ב"כ הנתבע כשהוא מציין כי התובע לא מילא אחר החלטתי בדבר הגשת מסמכים (וגם הנתבע לא מילא החלטה זו). בעניין זה ראו ההחלטה בפרוטוקול הדיון, עמ' 3 שורות 19 - 20. ראו גם החלטה מתזכרת בדבר המסמכים מיום 5.11.18 וכן החלטות מתזכרות 4.3.19 וכן 19.4.19.

אני סבורה אכן שהצגת המסמכים טרם הדיון חיונית לקיום דיון ההוכחות.

כמו כן, נמצא ביומני מועד שהינו עוד בשנת משפט זו לשמיעת דיון ההוכחות. לפיכך דומה כי באיזון בין הדברים - מחד דחייה לא ארוכה של תביעת לשון הרע - ומאידך זכות הנתבע להתגונן כראוי – יש מקום להיעתר לבקשה.

אני דוחה לפיכך ההוכחות ליום 24.11.19 שעה 09:30.

על שני הצדדים למלא אחר החלטתי בעניין הגשת כל המסמכים שמבקשים להגיש/ להציג במהלך דיון ההוכחות עד ליום 21.07.19.

על שני הצדדים להודיע בדחיפות טלפונית לעדים שזומנו לדיון אודות דחיית הדיון.

אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,340 ₪ בגין דחיית הדיון (סכום ההוצאות מופחת שכן, כאמור לעיל, בכל מקרה התובע לא מילא אחר ההחלטה בדבר הגשת מסמכים, ולפיכך הרי שבמעשיו סיכל אף הוא את קיום דיון ההוכחות).

יש לבצע התשלום תוך 30 יום מהיום.

על התובע לשלם את אגרת בית המשפט לא יאוחר מ – 7 ימים טרם דיון ההוכחות.

לגבי האמור בתגובת התובע כאילו היו חילופי דברים כלשהם בין הנתבע לבין בית המשפט, שלא בנוכחות הצדדים – אזי אציין כי דבר כזה לא היה ולא נברא, ודומה לכאורה שלא היה אף מקום להעלות חשד כזה.

המזכירות תקבע ת.פ. ליום 21.07.19.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח סיוון תשע"ט, 21 יוני 2019, בהעדר הצדדים.