בפני דרישת הנתבע 3 לפסוק לטובתו הוצאות בגין דחיית התביעה, לבקשת התובע במהלך דיון ההוכחות.

דיון והכרעה

1. התביעה דנן הוגשה ביום 12.12.17 כנגד שלוש נתבעים הרשומים בכותרת.

התובע והנתבעים הינם אחים.
המדובר בתביעת לשון הרע שהוגשה על סך של 400,000 ₪, פיצוי ללא הוכחת נזק. בסעיף 46 פורט הסכום הנדרש מכל אחד ואחד מהנתבעים, כאשר מהנתבע 3 נדרש סך פיצוי של 100,000 ₪, נטען לכפל הפיצוי שכן נטען שהפרסום בוצע בזדון.

ברקע הסכסוך עסק משפחתי.

כנגד הנתבע 3 נטען בכתב התביעה כי השתתף בשיחה שהתנהלה עם לקוח של החברה מר סרגיי דוידוב, וציין במהלכה כי התובע ביצע מעשי קומבינות ומעשים פליליים במהלך עבודתו בחברת עמוס סופר ובניו.

1. הנתבעים 1 – 3 הגישו כתב הגנה משותף באמצעות עו"ד ברקאי. בכתב ההגנה נטען כי הנתבע 3 לא נכח באירועים נשוא התביעה, כמו כן צוין כי נתבעים 1 ו- 2, אשר נכחו באירוע נשוא התביעה, לא הוציאו דיבתו של התובע רעה וגם נטען להגנות לפי חוק איסור לשון הרע.
2. עוד טרם דיון קדם המשפט הראשון ביקש התובע בהסכמת הנתבעים 1 ו- 2 לדחות התביעות נגדם, ואכן ניתנו פסקי דין לדחיית התביעה נגד הנתבעים 1 ו – 2.
3. לאחר מתן שני פסקי הדין ביקש עו"ד ברקאי להשתחרר מייצוג ואני אישרתי את בקשתו.
4. בדיון קדם המשפט אליו התייצב הנתבע כשאינו מיוצג ציין כי ההסכמות לדחיית התביעות נגד הנתבעים 1 ו -2 היו תמורת וויתור על תביעות והוא לא הסכים לתנאי זה.
5. באותו דיון, לאחר ששמעתי טענות הצדדים, המלצתי על דחיית התביעה ללא צו להוצאות. מאחר והתובע לא הסכים לבקשה, קבעתי את התיק להוכחות תוך שאני מציינת בפני הנתבע 3 שעליו להשיג ייצוג משפטי.
6. מספר ימים טרם המועד שהיה קבוע להוכחות, הגיש הנתבע 3 בקשה לדחיית הדיון, באמצעות בא כוחו דהיום, עו"ד שפינדל, ונטען שם כי הנתבע פנה אליהם לייצוג בסמיכות להגשת הבקשה והתבקש זמן הדרוש להיערך לייצגו. ב"כ התובע התנגד בתוקף. לאחר קבלת עמדות הצדדים החלטתי לדחות את הדיון אולם חייבתי את הנתבע 3 בהוצאות (וראו נימוקי ההחלטה שם, החלטה מיום 21.06.19).
7. בין לבין הוחלף ייצוגו של התובע, כאשר מי שהחל לייצג את התובע הינו בא כוחו דהיום עו"ד אלון ברקוביץ סאסו.
8. ביום 24.11.19 התייצבו הצדדים לדיון ההוכחות שנקבע מראש. במהלך הדיון נחקר תחילה הלקוח, מר סרגיי דוידוב, בנוכחותו נאמרה על פי הטענה אמירת לשון הרע נגד התובע. הנ"ל נחקר חקירה ראשית ונגדית. כמו כן התובע נחקר בחקירה ראשית.
9. בסיום החקירה הראשית של התובע התנהל בהסכמת הצדדים שיח לפשרה מחוץ לפרוטוקול. בסיום הדיון הודיע ב"כ התובע שהוא מבקש לדחות את התביעה. ב"כ הנתבע ביקש לנהל את ההליך עד תומו, אולם לא היה מקום לעשות כן ברגע שהתובע מודיע שהוא מבקש לדחות את התביעה. ב"כ הנתבע עתר לפסיקת הוצאות.
10. ב"כ הנתבע טען כי יש לפסוק לטובת הנתבע הוצאות משמעותיות שכן מדובר בתביעת סרק וכי התובע הוא "תובע סדרתי" המטריד את הנתבע 3 בתביעות סרק רבות שאין בהן כל ממש. מדובר במי שמשתמש לרעה בהליכים משפטיים ויש לפסוק נגדו הוצאות עונשיות. לנתבע 3 נגרמו הוצאות בסכומים נכבדים, התביעה הוגשה נגד הנתבע 3 בסכום גבוה. הנתבע נערך לדיון הוכחות. הוצע לתובע לדחות את התביעה עוד בקדם המשפט והוא סירב לעשות כן.
11. ב"כ התובע טען שאין מדובר בתביעת סרק. כמו כן טען כי הציע לחברו למחוק את התביעה עוד טרם דיון ההוכחות אולם חברו סירב באופן גורף. באשר לתביעות הנוספות שהוגשו על ידי התובע טען שאין לערב בין הדברים וכי מדובר בתביעות מוצדקות.
12. לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי את טענותיהם, החלטתי לפסוק הוצאות לטובת הנתבע, אולם החלטתי כי ההוצאות יהיו מפוחתות מההוצאות שנגרמו בפועל - בסך של 2,340 ₪.
    ההוצאות הינן מופחתות שכן - לא התרשמתי לכאורה כי מדובר בתביעת סרק כפי שטען הנתבע. תוצאת ההליך טרם ידועה כיוון שלא נשמעו כל העדים, אולם על פניו, לא סברתי שמדובר בתביעת סרק.
    יחד עם זאת אכן המלצתי לדחות את התביעה, לאור העובדה שהטענה נגד הנתבע 3, הייתה בגין אירוע נקודתי בודד, שלא הייתה לו חשיפה גדולה (ככל ויוכח שבכלל התקיים, וככל ויוכח שהנתבע 3 השתתף בו, שכן הנתבע 3 הכחיש השתתפותו באירוע הנטען).
    ב"כ התובע והתובע נעתרו להמלצת בית המשפט ובכך חסכו את המשך דיון ההוכחות וכן חסכו את שלב הסיכומים. מטרת בית המשפט היא לעודד פשרות, ולעודד חיסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים.

באשר לטענת הנתבע 3 לפיה התובע מגיש נגדו תביעות סרק נוספות, אזי מדובר בתביעות שאינן בטיפולי ואין אני יכולה לקבוע שאכן מדובר בתביעות סרק, וכי התובע אכן שם לו למטרה לרדוף את הנתבע 3, ולהשתמש לרעה בהליכים, כפי שנטען בדיון.
בתיק שלפני לא מצאתי שהתובע עשה שימוש לרעה בהליכים משפטיים. לא מצאתי גם פסול בכך שלא הוצגו לי הסכמי הפשרה עם הנתבעים האחרים. מקובל שצדדים עושים הסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט ומודיעים לבית המשפט רק על דחיית התביעה.
לכל האמור לעיל אוסיף כי ב"כ התובע ציין כי פנה לחברו טרם הדיון והציע למחוק את התביעה. ב"כ הנתבע אישר טענה זו ואולם ציין כי לא היה מקום להסכים למחיקה. יחד עם זאת לא נמסר לי כי הייתה הצעה נגדית לדחיית התביעה לה סירב ב"כ התובע. דומה לכאורה כי ניתן היה לחסוך את קיומו של דיון ההוכחות, בשיח בין עורכי הדין עוד טרם הדיון.

ראו בעניין זה דברי ב"כ התובע במהלך טיעונו בעניין ההוצאות: "....הסיבה שבה לא הועלתה בקשה למחיקה טרם ההוכחות היא בגלל שיחתי עם ב"כ הנתבע וסירובו הגורף לנושא...".

לסיכום

1. אשר על כן אני מורה כי התובע ישלם לנתבע 3 סך של 2,340 ₪. הסכום הנ"ל ישולם לידי בא כוחו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידי הצדדים.
2. בשולי הדברים, ולאור בקשת ב"כ התובע להשבת אגרה, אציין כי לא ניתן להחזיר את האגרה מאחר וכבר נשמעו דיוני הוכחות, ניתן להשלים הטיעון לגבי "טעמים מיוחדים" (ראו ההחלטה מיום 03.11.19 וכן ההחלטה בסיום דיון ההוכחות).
3. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א כסלו תש"פ, 19 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.