13 יוני 2018

1. ביום 21/12/2017 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעים בשל זכויות המגיעות לו עקב עבודתו אצל הנתבעים וסיומה.

2. הנתבעת 1 נדרשו להגיש כתבי הגנה תוך 30 ימים מיום שנמסרו לה כתבי בי-דין, וחרף העובדה שאלה נמסרו להם, לא הגישו כתבי הגנה.

 3. משלא הוגש כתבי הגנה במועד, ומשאלה לא הוגשו אף בחלוף ארכה נוספת שניתנה, ובהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, ניתן בזאת פסק דין חלקי כנגד הנתבעת 1 על יסוד כתב התביעה.

4. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. פיטורים שלא כדין בסך 50,000 ש"ח.

ב. הודעה מוקדמת בסך של 20,674 ₪.

ג. הפרשי פנסיה בסך 57,760 ₪.

ד. פיצויי פיטורים בסך 73,279 ₪.

ה. פדיון חופשה בסך 39,970 ₪.

ו. דמי הבראה בסך 4,158 ₪.

ז. עמלות ופרמיות בסך 50,000 ₪.

ח. הוצאות נסיעה 15,277 ₪.

לסכומים האמורים (בסעיפים א-ו) יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת 1 שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, בסך כולל של 5,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום, וכן תישא בעלות האגרה ששולמה על ידו בסך 552 ₪, אחרת יישאו הסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

5. ההליכים כנגד שאר הנתבעים יימשכו.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ח, (13 יוני 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.