1. לפני בקשת התובעים (להלן גם: "המבקשים"), בעלי דירות בבניין ברחוב בורגנסקי 3 נתניה (להלן: "הבניין"), לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, במסגרתה מבקשים הם לאכוף את הוראות פסק הדין מתאריך 13.1.2019, ולהורות לנתבעים (להלן גם: "המשיבים"), להסדיר את רישום הבית המשותף, ובד בבד רישום דירות התובעים בלשכת רישום המקרקעין.
2. ברקע הבקשה תביעת התובעים לאכוף הסכמי רכישת דירות בבניין ופועל יוצא לחייב את הנתבעים כאמור, לרשום את הבניין כבית משותף, תוך רישום הזכויות בדירות על שם התובעים. כמו כן, ביקשו התובעים לחייב את הנתבעים בפיצויים בשל התנהלותם. התביעה התבססה, בין היתר, על הסכמי מכר בהם כלולה התחייבות לרישום הבית המשותף תוך 24 חודשים מקבלת תעודת גמר, ואת רישום זכויות התובעים בדירות, תוך 12 חודשים לאחר רישום הבית המשותף.
3. הנתבע 1, אשר שימש כיזם ומי שבנה ומכר את הדירות בבניין (למעט לחלק מן התובעים אשר רכשו את אחת הדירות כדירת "יד שניה") והנתבע 2, עו"ד אשר ייצג את הנתבע 1 בהסכמי המכירה, טענו מנגד כי העיכוב ברישום אינו תלוי בהם, כי לא הפרו את ההסכמים, וכי מכל מקום, לתובעים אין כל יריבות עם נתבע 2, משזה שימש כבא כוחו של נתבע 1 וממילא לא התחייב בהתחייבות אישית כלשהי.
4. בדיון שהתקיים לפניי בתאריך 12.12.2018, הוצע לצדדים מתווה לסיום המחלוקת במסגרתו ובין היתר, נקבעו לוחות זמנים להשלמת הדרוש לרישום הבית המשותף, וככל שזה לא יבוצע, הוצעו לוחות זמנים לנקיטת הליכים משפטיים מתאימים על ידי הנתבעים. עוד הוצע, כי הסעד הכספי ימחק תוך שכל צד שומר על כל ומלוא טענותיו והכל כדלהלן:

"שמענו את הצעת ביהמ"ש לפיה:

נתבע 1 יפעל לקבל תעודת גמר ויעשה כן תוך 6 חודשים מהיום, אשר בסיומם יפקיד את התיק לרישום בטאבו. ככל שלצורך הוצאת אישור עירייה, לאחר שתונפק בע"ה תעודת גמר, יהיה צורך בתשלומי ארנונה או מים שוטפים אשר חלים על התובעים כדיירים, ישלמו אותם התובעים תוך 7 ימים מקבלת דרישה מב"כ הנתבעים.

ככל שלא תונפק תעודת גמר בתוך פרק הזמן האמור על ידי הנתבע 1, ינקוט הנתבע 1 בהליכים משפטיים מתאימים כנגד הגופים הרלוונטיים, 30 יום לאחר מכן, וזאת לצורך קבלת תעודת גמר כאמור.

ככל שהופקד התיק בלשכת רישום המקרקעין תוך 6 חודשים מהיום, לאחר קבלת תעודת גמר ואישור עירייה כמפורט לעיל, לא יידרש הנתבע 1 לנקוט בהליכים כאמור, אך יהיה עליו להשלים את כל דרישות רשם המקרקעין לצורך השלמת הרישום, תוך 45 יום מדרישה, וככל שהדבר אינו בשליטתו, יפנה בהליך מתאים או בפנייה לדיירים ככל שהעניין קשור בהם.

סוגיית הפיצוי הכספי תימחק בשלב זה תוך שכל צד שומר על מלוא טענותיו, אף אם יושלם הרישום.

יחד עם זאת, ככל שיושלם הרישום כמפורט לעיל, לא ינקטו התובעים הליכים כנגד הנתבע 2.

הנתבעים יודיעו עמדתם תוך 7 ימים והתובעים יודיעו עמדתם 5 ימים לאחר מכן." (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 19-33).

1. לאחר דין ודברים שהתקיים בין הצדדים לרבות הגשת בקשות שונות, הודיעו הצדדים בתאריך 11.1.2019 כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט לסיום ההליך, כאשר מנין 6 החודשים לנקיטת הליכים, יחל ממועד מתן פסק הדין. עוד הודיעו, כי בית המשפט יכריע בבקשת הנתבעים לחיוב התובעים בהוצאות (בקשה מיום 19.12.2018), לאחר מתן זכות תגובה לתובעים. בהתאם למוסכם, בתאריך 13.1.2019 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים (להלן: "פסק הדין"), התובעים הגישו תגובתם ושאלת ההוצאות הוכרעה בהחלטתי מיום 20.1.2019.
2. כשנה לאחר מכן, בתאריך 29.1.2020 ולאחר שחלפה תקופת 6 החודשים הקבועה בפסק הדין (בחודש יולי 2019), הגישו התובעים תביעה נוספת אשר כללה סעד בזיון פסק הדין וכן סעד כספי [ת"א 69807-01-20 – להלן: "התביעה השניה")]. בדיון הראשון שהתקיים בתביעה השנייה (30.6.2020), משלא היה מקום לבקשת סעד בזיון בתביעה נפרדת, וכאשר משיב 2 ציין כי הוא מניח "שתוך חודש תינתן לנו תעודת גמר...", קבלו הצדדים את הצעתי כדלהלן:

"בשלב זה, בהמלצת בית המשפט, מבלי להודות בטענות ההדדיות ותוך שכל צד שומר על כל ומלוא טענותיו, מקובל עלינו כי סעד הביזיון יימחק.

התביעה הכספית תועבר לבית משפט השלום בנתניה בשים לב לסכומה.

תעודת גמר תוצא על ידי הנתבעים או מי מטעמם תוך 30 יום מהיום והתיק יופקד לרישום בלשכת רישום המקרקעין תוך 60 יום מהיום (פגרות במניין).

ככל שהדבר לא ייעשה, יהיו רשאים התובעים להגיש בקשת ביזיון כדין.

שאלת ההוצאות תידון בהמשך ההליך כשכל צד שומר לעניין זה על טענותיו.

למען הסר ספק, אין בהסדר זה משום הודאה או הסכמה או ראיה כי פסק הדין בת"א 45953-12-17 הופר וטענותינו בעניין זה נשמרות לנו במלואן."

1. בהתאם, ניתן תוקף של החלטה למוסכם, סעד הביזיון נמחק והתובענה הועברה לבית משפט השלום בנתניה, לאור סכומה (1,050,000 ₪).
2. בתאריך 28.5.2021, בחלוף כשנה וחצי ממועד הגשת התביעה השניה, וכמעט שנתיים מחלוף המועד שנקבע בפסק הדין להשלמת הדרוש על ידי הנתבעים (07/19), הגישו התובעים את בקשתם דנן לפי פקודת ביזיון בית המשפט, במסגרתה טענו בתמצית, כי על אף חלוף המועד הקבוע בפסק הדין ושיתוף פעולה מצד התובעים לנדרש על ידי הנתבעים, טרם נרשם הבית כבית משותף וממילא טרם נרשמו דירות התובעים בטאבו.
3. הנתבעים טענו מנגד (תגובה מיום 24.6.2021) כי מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי ניכר; כי המשיבים פעלו להוצאת תעודת גמר ובין היתר ניתן אישור כיבוי אש, אלא שהמניעה טמונה בהליך אחר שמנהלים התובעים כנגד הנתבע 1 ונוגע לליקויים בחיפוי הבניין, אשר אי תיקונם והצורך בהתקנת רשתות הגנה, מונע את קבלת הנדרש על ידי העירייה. נטען אף כי אין טעם בהגשת תביעה כנגד העירייה, שכן תביעה שכזו היתה נדחית הואיל ויש טעם בעמדת העירייה. הנתבעים טענו עוד כי קיימת חלופה טובה יותר והיא הגעה לפתרון מוסכם עם העירייה שיאפשר את קבלת תעודת הגמר. הנתבעים הציגו התכתבויות עם העירייה וציינו כי הם פועלים בעניין, חרף הקשיים שאינם בשליטתם ותוך רצון לסיים את הרישום.
4. בתאריך 12.10.2021 התקיים דיון בבקשה ונשמעו טענות הצדדים. בין היתר טענו הנתבעים כי הסתבר כי באחת מדירות התובעים קיימת בניה לא חוקית אשר אף היא מונעת את קבלת תעודת הגמר, ולשם כך יש להכשיר את הבניה באמצעות היתר שינויים. נטען כי ענין זה נמצא בטיפול ונתבע 2 הוסיף, בין היתר, כי: "האדריכל פתח תיק מידע. יש לי התחייבות מעורך הדין של העירייה וממהנדס העיר וברגע שהיתר השינויים יוגש במכוון לגבי השינויים שבוצעו למעלה, כשאין לי מושג מי ביצע את השינויים, יקבלו היתר ותעודת גמר תוך 3 חודשים. הבקשה מוגשת בחודש הזה. עד סוף ינואר התיק יקבל תעודת גמר והיתר שינויים. לעניין הרשת וההליך בבית משפט השלום בנתניה יירשם בית משותף יחד עם הערה לפי תקנה 29." (עמוד 7, שורות 20-23).
5. בהיעדרו של נתבע 1, אשר לא התייצב חרף החלטתי, ובשים לב למהות הסעד, לא ניתן היה להכריע בבקשה. בהתאם למוצע על ידי ב"כ התובעים, נקבע דיון נוסף בחלוף התקופה במסגרתה, כך נטען על ידי המשיבים, עתידה להתקבל תעודת גמר. בשל היעדרותו הלא מוצדקת חויב נתבע 1 בהוצאות.
6. בתאריך 20.2.2022, סמוך למועד הדיון הנדחה, הודיע ב"כ הנתבעים כי בתאריך 14.2.2022 הוגשה בקשה להיתר שינויים, ומכאן שפתוחה הדרך לקבלת תעודת גמר ורישום הבניין כבית משותף. בכך, טענו הנתבעים, קיימו את הוראות פסק הדין. לאחר דין ודברים בין הצדדים ובשל מחלתו של נתבע 1 נדחה הדיון ליום 27.4.2022.
7. בתאריך 27.4.2022 התקיים דיון נוסף, הפעם גם במעמד נתבע 1. ב"כ התובעים טען כי דבר לא השתנה, הבטחות הנתבעים לא קוימו ואף ההוצאות שנפסקו לא שולמו.
8. מנגד טענו הנתבעים כי נסללה הדרך לתעודת גמר וכי נקיטת הליך כנגד העירייה, כאשר העירייה משתפת פעולה עם הנתבעים, אינה מתאימה. נשמעו הסברי הנתבע 2, והובהר כי הנתבעים ממתינים לקבלת היתר בניה וכי הם אינם יכולים להתחייב לדבר שאינו בשליטתם. עוד הובהר על ידי נתבע 2 כי רישום בטאבו "...זה עניין של חודש לאחר קבלת תעודת הגמר." (עמוד 12, שורה 1).
9. בסיומו של הדיון ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה:

"בשלב זה, תוך שכל צד שומר על כל ומלוא טענותיו, תינתן למשיבים ארכה עד ליום 1.8.22 להמצאת תעודת גמר.

ככל שתומצא תעודת גמר לתיק בית המשפט עד למועד האמור, יפסוק בית המשפט בשאלת ההוצאות בגין הליך הביזיון בלבד.

ככל שלא תוגש תעודת גמר עד למועד האמור, מכל סיבה שהיא, והמשיבים לא ינקטו בהליך בהתאם להוראות פסק הדין, תוכרע בקשת הביזיון על כל ראשיה, ללא צורך בדיון נוסף."

1. אלא שגם בחלוף המועד המוסכם כאמור, לא הומצאה תעודת גמר ובתאריך 2.8.2022 הגיש ב"כ התובעים בקשה למתן החלטה, כמוסכם.
2. במענה לבקשה, שב ב"כ הנתבעים וטען (2.8.2022) כי הדרך לקבלת תעודת גמר מצריכה, כטענתו, קבלת היתר בנייה לחריגות המצויות בקומה העשירית בבניין; כי בתאריך 18.1.2022 התקיימה ישיבה עם נציג העירייה על מנת לעמוד על סוג ההיתר הנדרש והפעולות הנדרשות על ידי אדריכל הנתבעים; כי בתאריך 21.3.2022 הוגשה הבקשה בהתאם לדרישות העירייה וכי בתאריך 11.7.2022 נקלטה הבקשה לדיון בוועדה המקומית. עוד נטען, כי הובהרה לנציג העירייה הדחיפות במתן החלטה לאור ההליכים דנן ומשכך, כך טענו המשיבים, קיימו את הוראות פסק הדין וכי הם אינם יכולים לעשות דבר חוץ מלהמתין להחלטה הועדה.
3. חרף הסכמת הצדדים כאמור, כי החלטה תינתן ללא צורך בדיון נוסף, מצאתי לקיים דיון על מנת לקבל הבהרות מהנתבעים, אף בשים לב לשוני בין המועדים שנטענו בתגובות השונות.
4. בדיון שהתקיים בתאריך 14.9.2022 הבהיר הנתבע 2 כי עד שהתיק שובץ לוועדה לצורך דיון בבקשת ההיתר, נתקבלו הערות מטעם העירייה, ובוצעו שינויים בהתאם. עוד צוין כי הואיל ומדובר בהיתר שינויים, ולא בהיתר ראשוני, מדובר בהליך פשוט יותר, והעריך כי תוך 30 יום מיום דיון בוועדה יינתן היתר. נטען כי הנתבעים לא צפו את דרישות העירייה וכי אלמלא סוגיית החיפוי והרשתות, היה נרשם כבר הבניין כבית משותף. הנתבעים הבהירו כי פניהם לפשרה, וכי הם מעוניינים בסיום העניין.
5. התובעים עמדו על טענותיהם, תוך שציינו כי מאסו בתירוצי המשיבים, כי הסוגיות המונעות קבלת תעודות גמר נעוצות כולן במחדלי הנתבע 1 כקבלן. בנסיבות אלה חיוב הנתבע 1 בהוצאות משמעותיות וקנס כספי חודשי ישפיעו על הנתבע 1 או מי מטעמו להזדרז ולעשות את הדרוש טוב יותר, לרבות בכל הקשור לנקיטת הליכים כנגד העירייה.

דיון והכרעה

שקלתי את טענות הצדדים וסבורני כי בשלב זה אין מקום לעשות שימוש בסעדים הקבועים בפקודת ביזיון בית משפט (להלן גם: "הפקודה"). עם האמור, מצאתי לחייב את נתבע 1 בהוצאות ההליכים, כפי שיפורט להלן. למען הסר כל ספק, הוראות פסק הדין נגעו לנתבע 1 ולפיכך בקשת הביזיון נוגעת לו ולו בלבד.

1. ראשית, אין חולק כי הוראות פסק הדין לא קוימו. כך, תעודת גמר לא נתקבלה עד לאמצע חודש יולי 2019 ואף לא בחלוף חודשים ארוכים מאז, חרף אורכות שניתנו והבטחות והנחות שונות של הנתבעים. שנית, נתבע 1 אף לא נקט בהליך כנגד הגופים הרלוונטיים בקשר לכך, כמצוות פסק הדין. כאמור, אי קבלת תעודת גמר אינה מעמידה כשלעצמה את נתבע 1 בהפרה של פסק הדין, לו היו נוקט בהליך מתאים בקשר עם אי קבלת התעודה, כאמור. מכל מקום, מצב הדברים הוא כי תעודת גמר לא נתקבלה ונתבע 1 אף לא נקט בהליך כלשהו, כמצוות הוראות פסק הדין וממילא לא נטען אחרת.
2. לכאורה, די היה בכך כדי לאכוף על הנתבע 1 את הוראות פסק הדין בדרך הקבועה בפקודה.
3. עם האמור לאור הפעולות שבוצעו לאחר הגשת הבקשה, הגם שנעשו בעצלתיים, סבורני כי בשלב זה, אין מקום לעשות שימוש בהוראות הפקודה וזאת למצער עד להחלטת העירייה בבקשת ההיתר שהוגשה על ידי הנתבעים.
4. אכן, הנתבע 1 התנהל בעצלתיים ולא הוצגה כל ראיה לפעולה שביצע במהלך תקופת 6 החודשים שנקבעו בפסק הדין. אף לא הוצגה ראיה לפעולה כלשהי חודשים ארוכים לאחר מכן, חרף מתן הבטחות לסיום העניין, תוך פרקי זמן קצרים, שלא נתמכו בראיות של ממש.
5. כפי שפורט בתגובת הנתבעים לבקשת הביזיון דנן, תגובה מתאריך 24.6.2021, פניה לעירייה, למצער בכתובים, נעשתה רק בתאריך 23.2.2020 והתחייבות לרישום הערה מתאימה בקשר עם חיפוי הבניין, ניתנה רק בתאריך 2.7.2020, כשנה לאחר תום התקופה שנקבעה בפסק הדין. כפי שעוד עלה מתגובה זו, עוד בתאריך 25.10.2020 הודיעה העירייה לנתבעים כי יש להגיש בקשה לקבלת היתר לאור "מרפסת פתוחה בק. 10". חרף זאת בקשה הוגשה רק בחודש פברואר 2022, כשנה וארבעה חודשים לאחר מכתב העירייה, תוך שנטען כי זו נקלטה בוועדה רק בתאריך 11.7.2022.
6. סבורני כי לו היה נתבע 1 פועל מיד ובסמוך למכתב העירייה בחודש אוקטובר 2020, יכול שהעניין היה מגיע לידי גמר והתובעים לא היו נדרשים לבקשה זו. כפי שפורט לעיל, התובעים לא מיהרו להגיש את בקשת הביזיון וזו הוגשה חודשים רבים לאחר חלוף המועד שנקבע בפסק הדין, תוך ציפייה שחלוף הזמן יביא לפתרון העניין, דבר שלמרבה הצער טרם ארע. לעניין זה, משמעות לסוגיית פסיקת ההוצאות.
7. עם האמור, הואיל ונתבע 1 ממתין למוצא פיה של הועדה, הרי שמקובלות עלי טענות הנתבעים כי בשלב זה לא ניתן לעשות דבר מה נוסף לבד מבירורים תכופים בוועדה (וראו גם עמדת ב"כ התובעים – עמוד 14, שורות 26- 27). בנסיבות אלה ובשלב זה, אף אין טעם בנקיטת הליך משפטי כנגד העירייה או גוף רלוונטי אחר, שכן לו תתקבל בקשת ההיתר, הרי שעל פניו ובשים לב לעמדת העירייה מיום 25.10.2020 (נספח לתגובת הנתבעים מיום 24.6.2021), תיסלל הדרך לקבלת תעודת גמר ובכך יבוא לציון גואל.
8. כידוע, הליך בזיון הוא הליך דרסטי וקיצוני שיעשה בו שימוש במקרים חריגים [ראו רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) עמוד 49, (להלן: "עניין שרבט"), בעמוד 61 בפסק דינה של כבוד השופטת ארבל]. עוד ידוע, כי מטרת הליך הביזיון הוא להביא לאכיפת ההחלטה השיפוטית במבט צופה פני עתיד (שם, עמוד 58). נקבע גם כי כאשר מדובר במחדל הניתן לתיקון, לא ייעשה שימוש בהוראות פקודת ביזיון בית משפט [עניין שרבט, בעמוד 58 בפסק דינה של כבוד השופטת ארבל]. סבורני כי לאור המפורט לעיל ובשים לב לכללים אלה, הרי שאין מקום לעשות שימוש בפקודה.
9. כאמור, לאור דברי הצדדים ואף עמדת העירייה הנ"ל, קבלת הבקשה להיתר תסלול את הדרך לקבלת תעודת גמר. משכך ובמבט צופה פני עתיד, אין מקום לקביעת סנקציה כאשר העניין, למצער בשלב זה, אינו בידיהם של הנתבעים.
10. עם זאת, שלא ישתמע מכך כי נתבע 1 יכול לנוח על זרי הדפנה. יובהר ויודגש כי מיד לאחר החלטת הועדה על נתבע 1 לפעול להשלמת הדרוש. כך, ככל שבקשת ההיתר תתקבל הרי שלאור הערכות הנתבע 2 בדיונים שהתקיימו, עליו להשלים את קבלת תעודת הגמר בהקדם ולכל המאוחר תוך 90 יום לאחר קבלת ההיתר; במהלך תקופה זו עליו אף להפקיד את התיק לרישום בטאבו. ככל שהבקשה להיתר תידחה, עליו לנקוט בהליך משפטי מתאים כמצוות פסק הדין, 30 יום לאחר ההחלטה או זמן קצר יותר כפוף לכל דין.
11. בשים לב לאמור, ולהלכות בעניין, הבקשה נדחית.
12. עם זאת, הגם שלא מצאתי לאכוף את נתבע 1 בסעדים לפי הפקודה, סבורני כי יש מקום לחייבו בהוצאות שנגרמו לתובעים, בשל התנהלותו וגרימת ההליכים דנן, ולפיכך יישא בהוצאות התובעים, יחד ולחוד, בסך 10,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשפ"ב, 18 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.