אחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות ובתצהירים שצורפו לה, הנני מאשרת את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור, וזאת בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

רקע

1. ביום 13.9.2017, פנתה המבקשת בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), כנגד חברת דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (להלן – המשיבה), שעניינה טענה בדבר שיבושים רבים ועקביים באספקת שירותי התחבורה הציבורית, המתבטאים באיחורים של קווי האוטובוס, דילוג על תחנות ואי ביצוע הנסיעות, והכל בניגוד לתנאי רישיונה של המשיבה ולוחות הזמנים המפורסמים על ידה. בקשת האישור התבססה בעיקר על דו"ח שפורסם בחודשים פברואר ואוגוסט 2017 על ידי ארגון "15 דקות", ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל. יוער, כי במקביל לבקשת אישור זו, הוגשו מספר בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות כנגד חברות תחבורה ציבורית אחרות (אגד, מטרופולין, קווים, נתיב וסופרבוס).
2. ביום 8.11.2018, הוגשה תשובה מטעם המשיבה, אשר טענה כי דין בקשת האישור להידחות מהטעם שהמבקשת לא הציגה כל תשתית עובדתית לטענות המועלות על ידה, מלבד הדוחות של ארגון "15 דקות", ולא הראתה כל עילה אישית של המבקשת כנגד המשיבה. ביום 27.1.2019, הגישה המבקשת תגובה לתשובת המשיבה ובה עמדה על הנטען בבקשת האישור.
3. ביום 5.2.2019, נערך בפניי דיון במסגרתו נדונו מספר בקשות אישור שהוגשו כנגד חברות התחבורה הציבורית השונות, ובכללן בקשת האישור הנדונה. במהלך הדיון, שמעו הצדדים את הערות בית המשפט באשר לתשתית הראייתית על יסודה הוגשו בקשות האישור. כעולה מבקשת ההסתלקות שלפניי, על רקע הדברים, מעריכים כעת באי כוח הצדדים כי קיים צורך בביסוס סטטיסטי על מנת לאפשר דיון אפקטיבי בתיק. כעולה מתצהיר באי כוח המבקשת, בנסיבות האמורות, סבורים הם כי מוטב להסתלק מהבקשה הנוכחית ולבחון בעתיד אפשרות הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית אשר תגובה בראיות נוספות ובנתונים סטטיסטיים, זאת בייחוד לאור העובדה כי החל מחודש ינואר 2019 מופעלת, לדבריהם, מערכת בקרה משופרת וממוחשבת אשר יתכן שתאפשר לקבל נתונים שיאפשרו בחינה סטטיסטית של ביצועי המשיבה.
4. על רקע האמור ועל אף החשיבות שרואים המבקשים ובאי כוחם בסוגיה אודותיה נסובה בקשת האישור – איכות שירותי תחבורה הציבורית - הגיעו המבקשת ובאי כוחה למסקנה כי אין הצדקה להמשיך בהליך דנן, לכל הפחות במתכונת הנוכחית. על כן, ביום 15.7.2019, הגישו באי כוח המבקשת את בקשת ההסתלקות הנדונה.
5. כפי שהובהר בבקשת ההסתלקות ובתצהירים שצורפו לה, המבקשת ובאי כוחה לא קיבלו, ואף לא יקבלו בעתיד, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה או תמורה בקשר להסתלקותם מבקשת האישור, ואף תצהירים מתאימים צורפו.
6. עוד הוסכם בין המבקשת לבין המשיבה, כי לא יהא צורך בפרסום מודעה בדבר ההסתלקות מהתובענה.

דיון

1. לאחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות, בבקשת האישור ובתובענה וכן בכתב התשובה ובתגובה לכתב התשובה ובשים לב לנסיבות כמפורט לעיל והקשיים שמעורר ההליך לכאורה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לאשר את בקשת ההסתלקות בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.
2. נוכח השלב המוקדם של ההסתלקות, ומשאין ההסתלקות יוצרת מעשה בית דין החוסם מי מחברי הקבוצה לפנות לבית המשפט בהליך דומה, איני רואה מקום להורות על פרסום מודעה בדבר בקשות ההסתלקות.
3. אני מורה אפוא על מחיקת בקשת האישור, וכן על דחיית תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה.
4. אשר לשאלת חיוב המבקשת בהוצאות - ההלכה הפסוקה קבעה כי ככלל יש לנקוט גישה זהירה ומתונה בכל הנוגע למידת חיוב התובעים בהליכי תובענות ייצוגיות בהוצאות משפט, וזאת על מנת לשמר ולקדם את השימוש במנגנון התובענה הייצוגית ולהימנע מיצירת הרתעה כלפי תובעים פוטנציאליים בבואם להגן על אינטרסים ציבוריים (ראו: ע"א 7928/12 אי. אר. אמ טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (פורסם במאגרים, מיום 22.1.2015); והדיון הנוסף בפסק דין זה - דנ"א 944/15 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אי.אר.אמ טכנולוגיות בע"מ (פורסם במאגרים, מיום 29.3.2015); וכן ת"צ (י-ם) 21761-05-14 כהן נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (פורסם במאגרים, 2.9.2015) וראו גם את האסמכתאות הנזכרות שם). מנגד, בית המשפט העליון סייג כלל זה, בקובעו, כי העמדה העקרונית לפיה פסיקת הוצאות בתובענות ייצוגיות תינתן במשורה, אינה חלה במקרים שבהם מוגשות בקשות סרק בחוסר תום לב. בהקשר זה ההלכה אף קובעת, כי בבואו של תובע להגיש תובענה ייצוגית, נדרש הוא לערוך מלכתחילה בדיקה יסודית ומעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הצריכה לעניין (בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (פורסם במאגרים, מיום 22.11.2012), פסקה 19; רע"א 2444/08 שופרסל בע"מ נ' כהן (פורסם במאגרים, מיום 21.12.2008), פסקה 9(א)).
5. בענייננו, ניתן לקבל את הטענה כי הגשת בקשת האישור נוגעת לסוגיה בעלת חשיבות ציבורית וכי אין מדובר בתובענה קנטרנית שהוגשה שלא בתום לב. כמו כן הלכה למעשה, לאחר ששמעו המבקשת ובא כוחה את הערות בית המשפט במהלך ישיבת קדם המשפט, בחרו הם להגיש את בקשת ההסתלקות הנדונה עוד בטרם שלב ההוכחות והסיכומים, ובכך חסכו עלויות ומשאבים הכרוכים בהמשך ניהול ההליכים באופן זה. מנגד יש לשקול את העובדה, שאין מדובר בבקשת אישור מפורטת ומעמיקה הכוללת תשתית ראייתית מספקת, וכן שבקשת ההסתלקות הוגשה מספר חודשים לאחר דיון קדם המשפט, באופן שהמשיבה נדרשה להגשת בקשה – שהתקבלה – למחיקת חלקים מהתגובה לכתב התשובה. על כן, זכאית איפוא המשיבה להוצאות בסך 7,000 ₪.

ב"כ המבקשת ימסור למנהל בתי המשפט הודעה מתאימה ביחס לתביעה הנדונה, לצורך רישום בפנקס תובענות ייצוגיות.

ניתן היום, י"ג אב תשע"ט, 14 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.