1) אשר לבקשה לפסיקת הוצאות – כפי שנאמר בהחלטה מיום 10.4.18, זו תוכרע לאחר עיון בכתבי ההגנה המקורי והמתוקן.

2) אשר לבקשה ליתן בידי הנתבעת 1 זכות להגשת כתב הגנה מתוקן במועד דחוי לאחר הגשת הגנה ע"י הנתבעת 3 – הבקשה נדחית. לא שוכנעתי בקיומה של סיטואציה חריגה או ייחודית מבחינת ריבוי החזיתות הנטען. מצב דברים של קיום פלוגתאות של ממש בין נתבעים לבין עצמם, הוא שכיח למדי. הגנתו של כל נתבע מפני התביעה אמורה להיות ידועה לו, ואינה אמורה להשתנות בהתאם להגנתו של נתבע אחר. לכל היותר ניתן לבקש רשות להגשת כתב תשובה בידי נתבע, או לבקש תיקון כתבי טענות במידה ונודעות לנתבע (או לכל בעל דין) עובדות חדשות לאור כתב טענות שהגיש בעל דין אחר.

3) אשר לבקשה ליתן בידי הנתבעת 1 זכות להגשת כתב הגנה מתוקן – הבקשה לכאורה מיותרת. שהרי לנתבעת 1 לכאורה זכות קנויה להגשת כתב הגנה מתוקן בעקבות תיקון התביעה, וגם נושא זה התחדד בהחלטה מיום 10.4.18. דא עקא, בהתאם להוראת תקנה 94 לתקסד"א, היה על הנתבעת 1 להגישו תוך 15 ימים ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן לידיה. מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי מועד זה כבר חלף. זאת, שכן ההחלטה מיום 17.5.18 - בה נקבע כי מועד המצאתה ייחשב כמועד הגשת כתב תביעה מתוקן - לא הומצאה לנתבעת 1 ביום 31.5.18 אלא הומצאה לה עוד ביום 17.5.18 (וכך גם לנתבעת 3).

בנסיבות העניין, אני רואה בבקשת הנתבעת 1 להתיר לה הגשת כתב הגנה מתוקן, משום בקשה להארכת מועד להגשתו. נשאלת השאלה עד מתי להאריך המועד. כאמור לעיל, לא נעתרתי לבקשה להארכת מועד להגשתו לאחר המועד בו יוגש כתב הגנה ע"י הנתבעת 3. ברם, אילו היתה מוגשת לכתחילה בקשה להאריך לנתבעת 1 המועד ולהעמיד את המועד להגשת כתב הגנה מתוקן מטעמה כך שיהא זהה למועד שיעמוד לרשות הנתבעת 3 להגשת כתב הגנה ראשון בתיק, הייתי רואה להיעתר לה. זאת, מטעמי הגינות דיונית, כמו גם מטעמי יעילות, למניעת הגשת בקשות חוזרות ונשנות בנושאים טכניים מסוג זה. משום כך, אאריך המועד לנתבעת 1 עד למועד זה.

4) השורה התחתונה, אפוא, היא כלהלן: הנתבעת 3 תגיש כתב הגנה מטעמה לא יאוחר מיום 17.6.18; הנתבעת 1 רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמה לא יאוחר מיום 17.6.18; ויש לקוות כי בכך יסתיים העיסוק בנושא מועדי הגשת כתבי הטענות.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ח, 07 יוני 2018, בהעדר הצדדים.