1. לפניי בקשת רשות להתגונן.
2. הצדדים התקשרו ביום 3.4.17, ב"הסכם עקרונות". ההסכם נוסח על-ידי נציגי המשיבה. המבקש לא היה מיוצג. תכלית ההסכם בתמצית, כפי שניתן ללמוד באופן מרומז, היא ביצוע "בדיקות", כך לשון ההסכם, על מנת להבטיח רישום משכנתא והערת אזהרה, לצורך עסקת קומבינציה עתידית. סוכם כי המבקש "מתחייב לגרום" לשיעבוד הקרקע לטובת המשיבה ובנק מלווה. כן סוכם כי הסכם ייחתם בתוך 15 ימים עבודה. מקדמה בסך 676,000 ₪ שולמה למבקש בתלושי קנייה "כל בו חצי חינם בע"מ". ההסכם לא נחתם והמבקשת הגישה תובענה בסדר דין מקוצר על-סך 686,000 ₪ להשבת המקדמה ששולמה כאמור.
3. מעבר לכך שלהלן תינתן למבקש הרשות להתגונן ללא כל תנאי, כלל לא ברור לי מהי הוראת הדין מכוחה הוגש ההליך דנן בסדר דין מקוצר, שכן הוא אינו נכנס לגדריו של אף אחד מסעיפיה הקטנים של הוראת תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בכתב התביעה לא צוין מהו הבסיס בעטיו מתאפשר למשיבה להגיש ההליך בסדר הדין כאמור.
4. לא קיים בענייננו מסמך אשר יצא תחת ידיו של המבקש או נחתם על-ידו או אושר על-ידו, קרי, מסמך שיש בו התחייבות לשלם למשיבה. עצם קיומו של הסכם בין הצדדים איננו מקנה למשיבה זכות תביעה על סכום קצוב בסדר דין מקוצר, אלא הקנה לה לכאורה זכות לרישום שיעבוד לטובתה על הקרקע המיועדת לעסקת הקומבינציה (ר' ת"א 2406-09-13 אדיר מבנים נידים בע"מ נ' א. עמית ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ, מיום 15.12.13). יתרה מזאת, המשיבה עצמה טענה כי לא בטוח שההסכם נכנס לתוקפו: "... ככל שהשתכלל הסכם העקרונות עקב התנאי המתלה לכלל הסכם, הרי הוא הופר ע"י הנתבע באופן יסודי וחמור, הפרה מהותית...", כך שמתחדדת אי הבהירות ביחס לשאלה מדוע הוגש כאמור ההליך בסדר דין מקוצר.
5. מבלי לקבע כל ממצא, כלל לא ברור לי מהי אותה הפרה נטענת, כשממילא לא צוין דבר באשר לזכויות המבקש בקרקע באותו הסכם עקרונות, ככל שישנן, לא הוסכם דבר ביחס לאירוע של הפרה, כלל לא הוגדר מהי ההתנהגות או האירוע אשר ייחשבו להפרה ומהו הפיצוי בגין כך. לא זו אף זו, כל לא ברור לי מיהו הצד המפר ובעטיו של מי לא נחתם בסופו של יום "הסכם מפורט". בהקשר זה יצוין כי רישום הערה באישור הזכויות מיום 19.3.18 אשר מונע ביצוע עסקה לשיטת המשיבה, נרשם כ-9 חודשים לאחר שהודיעה המשיבה למבקש כי הפר את ההסכם (מכתב מיום 30.7.17).
6. בהתאמה, את טענות המשיבה שלפיהן, בין היתר, "מייד עם תחילת הבדיקות... התגלה לתובעת בדיעבד, כי על זכויות הנתבע במקרקעין קיימים צווי עיקול..."; על כן לא ניתן לבצע את עסקת הקומבינציה; הסכם החכירה בין הנתבע לבין רמ"י פג תוקף; יש ללבן במסגרת הליך הכולל שמיעת ראיות.
7. בשאר טענות הצדדים כפי שעלו בדיון אשר התקיים לפניי ושבמהלכו נחקר המבקש, לא מצאתי רלבנטיות לענייננו. כל המחלוקות דינן להתלבן בהליך העיקרי אשר יתנהל בסדר דין רגיל.
8. אני מורה אפוא על מחיקת הכותרת. מאליו מובן כי ניתנת למבקש הרשות להתגונן, הגם שכלל אין צורך במתן רשות זו.
9. התובענה על-פי סכומה תידון בסדר דין רגיל.
10. בקשת הרשות להתגונן והתצהיר ישמשו כתב הגנה.
11. מועבר למנ"ת לצורך קביעת מותב ומתן המשך הוראות.
12. המשיבה תישא בהוצאות המבקש אשר נגרמו לו כתוצאה מהגשת ההליך בסדר דין מקוצר בסך 2,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום. ימי הפגרה במניין הימים.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ח, 23 יולי 2018, בהעדר הצדדים.