1. לפניי בקשה לפטור מאגרה אשר הוגשה לצד תובענה שכנגד בגין ביטול הסכם מכר ותביעת פיצויים בסך 10,000,000 ₪. לצד הסכום צוין "לצרכי אגרה". הוגשו תגובות המשיבה והיועמ"ש באמצעות הפרקליטות ותשובת המבקש.
2. הרציונליים העומדים בבסיס חובת תשלום אגרת בית משפט ברורים וידועים הם ועיקרם השתתפות חלקית בעלותו של ההליך והיותה מסננת מפני תביעות סרק ותביעות בסכום מופרז ללא בסיס. כמו כן, היא מסייעת בהפחתת היווצרות עומס על המערכת לשם ניהולם של הליכים משפטיים לא ראויים וסיומם תוך פרק זמן סביר: "תשלום האגרה הוא תשלום חובה המוטל על כל מתדיין עם פתיחת ההליך. בבסיסו כמה מטרות, ביניהן נשיאת החלק היחסי של ניהול ההליך על ידי המתדיין שמבקש לפתוח אותו וכן מניעת פתיחתם של הליכי סרק", ר' בג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל, מיום 21.7.14.
3. אל מול אלה, ניצבת כידוע זכות הגישה לערכאות שהינה זכות יסוד חוקתית. לשם האיזון בין השניים נקבעו בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, הוראות המאפשרות לפטור את בעל הדין מתשלום אגרה, כולה או חלקה, כשהמבחן הוא מצבו הכלכלי של המבקש לצד בחינת עילת התביעה.
4. בין הצדדים נחתם הסכם עקרונות לביצוע עסקת קומבינציה (להלן: "ההסכם"). בהתאם להסכם שילמה המשיבה למבקש סך 676,000 ₪ בתלושי קניה של רשת "כל בו חצי חינם בע"מ".
5. אחר זאת הגישה המשיבה תביעת השבה בסך 686,000 ₪. המבקש הגיש מנגד את התובענה שבעטיה מבוקש פטור מתשלום אגרה.
6. נטען כי המבקש מתגורר עם רעייתו, בנו וכלתו בדירת מגורים שהזכויות בה כך נטען שייכות לבן. אסמכתה לא צורפה. למבקש חשבון בבנק הדואר. דפי בנק ביחס ל-6 חודשים אחרונים לא צורפו. פירוט חיובים בכרטיס אשראי ביחס ל-6 חודשים אחרונים לא צורפו. מידע לגבי חסכונות וקופות גמל לא צורף. גם לא הוצג מידע המצביע על העדר רכוש. תצהיר לגילוי מלוא ההכנסות והרכוש של הרעייה, הבן והכלה, לא צורפו. רעיית המבקש משתכרת סך 6,400 ₪ נטו לחודש כעולה מתלוש שכר יחיד שצורף.
7. בכך לא גילה המבקש לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי. דינה של הבקשה אפוא להידחות מטעם זה בלבד. ר' ת"א 28158-07-12 שורר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 31.10.12.

1. צורף הסכם שכירות עליו חתומים בנו של המבקש ורעייתו של המבקש, לפיו משכיר הבן נכס לאמו תמורת הסך 5,000 ₪ לחודש. גילו של הבן 25 שנים. בדל ראיה לתמיכה בביצוע הסכם זה, לא צורפה, קרי להעברת דמי השכירות מאת הרעייה לבן. תמהתי, מדוע נחתם הסכם שכירות אם נטען כי המבקש ורעייתו גרים יחד עם הבן והכלה. לכך לא ניתן כל הסבר, וודאי לא כזה המניח את הדעת.
2. המבקש טען כי ניתן צו לכינוס נכסים בהליך פשיטת רגל. בדל ראיה לא צורף.
3. קצבה המתקבלת על-פי מבחן גיל מאת המוסד לביטוח לאומי, אינה מעידה על מצב כלכלי.
4. הלכה פסוקה היא כי על המבקש פטור מאגרה להוכיח כי עשה כל שביכולתו כדי לגייס כספים לתשלום האגרה לרבות מקרובים. ר' בשא (חי') 9814/00 ניר רווה נ' דור כימיקלים בע"מ, מיום 3.5.01. גם נכסים עשויים להיות מקור לגיוס כספים לתשלום אגרה, בין בדרך של מימושם ובין בדרך של קבלת הלוואה כנגדם. המבקש לא טען דבר בעניין זה וממילא לא הרים את הנטל.
5. יתרה מזאת, המבקש קיבל לידיו מאת המשיבה סך 676,000 ₪ באמצעות תלושי קניה. לא ברור מדוע נמנע ממנו להשתמש בתלושים אלה בדרך של מכירתם, על מנת לממן תשלום האגרה.
6. זאת ועוד, המבקש מיוצג על-ידי עורכת-דין פרטית. כידוע, וכפי שנפסק לא פעם בעל דין שהינו בעל יכולת כלכלית לממן ייצוג פרטי, יישא גם באגרת בית המשפט בהתאמה.
7. בתשובתו, המחזיקה 79 עמודים, לא הכחיש המבקש, וודאי שלא סתר, אף אחת מטענות המשיבה אשר נטענו בתגובתה. בין היתר, לא הוכחש כי המבקש הוא בעל מניות יחיד בחברה אשר הוקמה בשנת 2017, וכי הוא משמש דירקטור בחרה נוספת משנת 2018, כי הוא אינו רשום כיום כפושט רגל וכי מדו"ח חקירה עולה כי קיימות זכויות פנסיה, פיקדונות וקופות גמל.
8. מדובר בסכום תביעה גבוה "שלא לומר אסטרונומי", כלשון הפרקליטות. הרציונאליים הנזכרים לעיל חלים בענייננו ביתר שאת.
9. על יסוד מכלול האמור לעיל, לא הורם הנטל להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. התרשמתי, בזהירות המתבקשת, כי רב הנסתר על הגלוי.
10. אשר לסיכויי ההליך, גם אם אלך כברת דרך לקראת המבקש ואניח כי קיים סיכוי להליך הרי שממילא התנאים הם מצטברים ולא הורם הנטל להוכיח העדר יכולת כלכלית כאמור.
11. אשר על כן, הבקשה לפטור מאגרה, נדחית.
12. האגרה תשולם עד יום 26.10.19.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ט, 15 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.