לפני:

כב' הנשיא מירון שוורץ

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם הנתבע, להפניית שאלות הבהרה לד"ר יפה דוד, אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין.

2. העובדות שהונחו בפני המומחה הינן כדלקמן:

"א. התובעת ילידת שנת 1976.

ב. התובעת עובדת ככוח עזר במרכז הרפואי העמק.

ג. ביום 8.7.17 בשעה 10:30 לערך, התובעת סייעה לחולה לעבור מכיסא רחצה לכורסא. בעת המעבר, החולה כמעט נפל והתובעת אחזה בו כדי לבלום את הנפילה ולטענתה הרגישה כאבים בצוואר (להלן: "האירוע").

ד. התובעת המשיכה לעבוד כרגיל עד ליום 25.7.17 כולל.

ה. הנתבע הכיר באירוע כתאונת עבודה, ובהתאם הכיר במתיחת צוואר וגב כפגיעות בעבודה הקשורות לאירוע.

ו. הנתבע לא הכיר בבליטות דיסקים צוואריים ומותניים כקשורים לאירוע".

3. השאלה שהופנתה למומחה הרפואי הייתה כדלקמן:

"האם לדעתך קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הליקוי של בליטות דיסקים צוואריים ומותניים".

4. בתשובה לשאלה לעיל, השיב המומחה בחוות דעתו מיום 28.8.18 כדלקמן:

"מתוך היבטים תעסוקתיים של כאב גב תחתון, הרפואה כרך 144 נמצאה שכיחות גבוהה יותר של כאבי גב תחתון בקרב עובדים שעבודתם הייתה כרוכה בעבודה גופנית מאומצת בשכיחות גבוהה פי 1.5-9.8 בקרב עובדים שעסקו בעבודה זו. מקומות שבהם יש שיעורי הימצאות גבוהים של בעיות גב המאופיינים באלמנטים קינטיים (הרמה, דחיפה, משיכה ועוד), נחשבים למקצועות עם סיכון למערכת השרירים והשלד בכלל ולגב בפרט.

תנוחות גוף לא תקינות, הנגרמות מכיפוף יתר, מגבירות הלחץ והעמסת היתר על עמוד השדרה. עבודה בתנוחת גוף חיצונית כפויה עלול להוביל (באופן זמני או כרוני) לתנוחה מעוותת ולסיבוכים נוירולוגים. במספר מחקרים נמצאה עליה גבוהה  פי שלושה וקשר מנה-תגובה בין מצבי גוף מעוותים לבין כאב גב תחתון. עבודה תוך המצאות בתנוחת גוף לא רגילה, כגון התכופפות, כריעת ברכיים, הרמה והסתובבות בברכיים ישרות, ותנוחות עבודה קיצוניות, עלולה לגרום לכאבי גב תחתון.

מעט מאוד ידוע לגבי גורמים אתיולוגים לפריצת דיסק בעמוד השדרה הצווארי אולם בהתבסס על הספרות הרפואית הגורם לפריצת דיסק ככל הנראה אינו טראומטי אם כי בגין תהליך ניווני, ועבודה פיזית מאומצת אינה מעלה הסיכון לפריצת דיסק. התהליך יכול להיות מוחמר בגין פגיעה חבלתית כגון חבלה במנגנון של צליפת שוט במהלך תאונת דרכים או במצב בה נגרמה תנועה מוגזמת במנגנון דומה. נמצא כי לנהגים מקצועיים (נהגי משאיות, נהגי מוניות, נהגי אוטובוס) וכן לטייסים בצבא ארה"ב שכיחות גבוהה יותר לפריצת דיסק צווארי אולם לא נמצא קשר בין עבודה רפיטטיבית ופריצת דיסק.

גב' דריי הסובלת מהשמנת יתר, סבלה מאירועי כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין בשנת 2005 ומכאבי גב עם הקרנה לצוואר ולרגליים בשנת 2007. בתאריך 08/07/17 התובעת מנתה נפילת מטופלת מלווה בכאבי צוואר וגב. במהלך המעקב הרפואי בוצעה הערכה הדמייתית כולל בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת מתאריך 13/07/17 ואשר הדגים בלטי דיסק עם לחץ קל על השק הדוראלי בשלושה מרווחים C3-4 , C4-5 , C5-6 מלווה שינויים הפרופים קלים בגופי החוליות. בסריקת עמוד השדרה המתני הודגם בלט אחורי של האנולוס עם סימני לחץ במרכזו במרווח L4-5.

בהתבסס על הרקע הרפואי ואופי התאונה אינני מוצא קשר בין האירוע מתאיך 08/07/17 ולממצאים הצוואריים.

בנוגע לממצא בעמוד השדרה המותני, אופי עבודת התובעת ככוח עזר מהווה עבודה פיזית הדורשת הרמת מטופלים ותנועות גוף לא תקינות.

את הממצא בגבה של התובעת  ניתן לשייך לעבודת התובעת בדרך של החמרה, אולם לא ניתן לשלול כי האירוע מתאריך 08/07/17 הביא לממצא או החמיר אותו".

5. חוות הדעת הועברה לצדדים, ומטעם הנתבע הוגשה בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, כדלקמן:

"1. בחוות דעתך קבעת כי "את הממצא בגבה של התובעת ניתן לשייך לעבודת התובעת בדרך של החמרה אולם לא ניתן לשלול כי האירוע מתאריך 08/07/17 הביא לממצא או החמיר אותו".

לכאורה מקביעה זו עולה כי, הנך מייחס מידה מסוימת של הליקוי בעמוד שדרה מותני לעבודתה של התובעת במשך שנים. יחד עם זאת, בהמשך המשפט הנך מציין להבדיל כי לא ניתן לשלול כי האירוע הביא לממצא או החמיר אותו.

נא הסברך השוני בין הדברים –

כיצד ייתכן שקבעת את הממצא בגבה של התובעת ניתן לשייך לעבודת התובעת באופן כללי ומנגד כי האירוע הוא אשר הביא לממצא או החמיר אותו ללא קשר לתנאי עבודתה?

2. מהי כוונתך כי לא ניתן לשלול שהאירוע מיום 08/07/17 הביא לממצא או החמיר אותו?

נא לכמת קביעתך זו באחוזים.

3. בחוות דעתך התייחסתך לפריצת דיסק בעמוד השדרה הצווארי וקבעת כי תהליך זה יכול להיות מוחמר בגין פגיעה חבלתית או תנועה מוגזמת. בהמשך קבעת כי בהתבסס על הרקע הרפואי ואופי התאונה, לא קיים קשר סיבתי בין האירוע לממצאים בצוואר.

כלומר, הספרות הרפואית אליה נדרשת הינה בכל הנוגע לפריצת דיסק בעמוד השדרה הצווארי.

נא הבהרתך-

כיצד קבעת כי לא ניתן לשלול כי האירוע מתאריך 08/07/17 הביא לממצא בגב או החמיר אותו?

4. האם קביעתך זו היא גם באשר לעמוד שדרה מותני ? נא נמק.

האם קביעתך זו היא גם באשר לבלט דיסק בלבד?

כיצד מתיישבת קביעתך לפיה תהליך של פריצת דיסק צווארי יכול להיות מוחמר בגין פגיעה חבלתית או תנועה מוגזמת עם קביעתך כי לתובעת בלט דיסק בעמוד שדרה מותני במרווח L4-5  וקביעתך כי לא ניתן לשלול שהאירוע מיום 08/07/17 הביא לממצא או החמירו אותו?".

6. התובעת הגיבה לבקשה, כדלקמן:

התובעת לא התנגדה להעברת שאלה מספר 1 בנוסחה כפי שמציע הנתבע.

התובעת הסכימה להעביר למומחה חלק של שאלה מספר 2. נטען כי "מדובר בשאלה ווכחנית. המומחה הבהיר את עמדתו היטב, לעניין זה מבקשת התובעת להפנות לאמור ברישא של חוות הדעת הרפואית מטעם המומחה אשר סקר בהרחבה את חלק מהסיבות בגינן תסבול התובעת מכאבי גב תחתון ומשום כך אין לאפשר שאלה זו במלואה, לעניין כימות באחוזים, התובעת מסכימה להעביר למומחה חלק זה בשאלה".

התובעת התנגדה להעברת שאלה מספר 3. נטען כי "המומחה הסביר בדיוק את עמדתו ביחס להבחנה ולהבדלה בין עמ"ש מותני לעמ"ש צווארי".

התובעת התנגדה להעברת שאלה מספר 4. נטען כי "מדובר גם כאן בשאלה ווכחנית. המומחה הסביר את עמדתו היטב".

דיון והכרעה:

7. לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי:

"הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו". (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז/368).

כן נפסק כי:

"שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון". (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

8. לאחר עיון בבקשה, בשאלות ההבהרה שפורטו ובתגובה עליה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה בעיקרה ולהורות על הפניית השאלות שהתבקשו.

9. לפיכך, יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה הבאות –

א. בחוות דעתך קבעת כי "את הממצא בגבה של התובעת ניתן לשייך לעבודת התובעת בדרך של החמרה אולם לא ניתן לשלול כי האירוע מתאריך 08/07/17 הביא לממצא או החמיר אותו".

לכאורה מקביעה זו עולה כי, הנך מייחס מידה מסוימת של הליקוי בעמוד שדרה מותני לעבודתה של התובעת במשך שנים. יחד עם זאת, הנך מציין כי לא ניתן לשלול כי האירוע הביא לממצא או החמיר אותו.

נא הבהר את שתי קביעותיך האמורות –

כיצד קבעת כי ניתן לשייך את הממצא בגבה של התובעת לתנאי עבודתה, ומנגד כי לא ניתן לשלול כי האירוע הביא לממצא או החמיר אותו?

ב. מהי כוונתך כי לא ניתן לשלול שהאירוע מיום 8.7.17 הביא לממצא או החמיר אותו?

נא לכמת קביעתך זו באחוזים.

ג. בחוות דעתך התייחסת לפריצת דיסק בעמוד השדרה הצווארי וקבעת כי תהליך זה יכול להיות מוחמר בגין פגיעה חבלתית או תנועה מוגזמת. בהמשך קבעת כי בהתבסס על הרקע הרפואי ואופי התאונה, לא קיים קשר סיבתי בין האירוע לממצאים בצוואר.

כלומר, הספרות הרפואית אליה נדרשת הינה בכל הנוגע לפריצת דיסק בעמוד השדרה הצווארי.

נא הבהרתך-

כיצד קבעת כי לא ניתן לשלול כי האירוע מיום 8.7.17 הביא לממצא בגב או החמיר אותו?

ד. האם קביעתך האמורה, ולפיה לא ניתן לשלול כי האירוע מיום 8.7.17 הביא לממצא בגב או החמיר אותו, מתייחסת לעמוד שדרה מותני? אנא נמק.

האם קביעתך מתייחסת לבלט דיסק בלבד?

ה. כיצד מתיישבת קביעתך, לפיה תהליך של פריצת דיסק צווארי יכול להיות מוחמר בגין פגיעה חבלתית או תנועה מוגזמת, עם קביעתך כי לתובעת בלט דיסק בעמוד שדרה מותני במרווח L4-5 , וקביעתך כי לא ניתן לשלול שהאירוע מיום 8.7.17 הביא לממצא או החמירו אותו?

10. החלטה הכוללת את שאלות ההבהרה לעיל, תשלח בנפרד למומחה.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ט, (16 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.