אין מחלוקת כי התובעים רכשו התובעים מנתבעת מס' 3 ארבעה צמיגים עם אחריות לארבע שנים וכי ביום 16.11.2017 נפסלו שני הצמיגים הקדמיים במבחן הרישוי שעבר רכבם של התובעים. התובעים עותרים לפצותם בגין עלות החלפת הצמיגים, הפסד ימי עבודה, הוצאות ועוגמת נפש. את כתב התביעה תמכו התובעים בחוות דעת מומחה שקבע כי קיים פגם יצור בשני הצמיגים הגורם לתלישה של הגומי בסוליה, כן נקבע כי באחד הצמיגים תוקן תקר שלא בהתאם לדרישות משרד התחבורה.

הנתבעים הכחישו את אחריותם לנזק הנטען וטענו כי כל טענה בגין שירות, אחריות או תקינות הצמיגים יש להפנות לצד ג' נותנת האחריות למוצר. הם שלחו הודעת צד ג' נגד היבואנית של הצמיגים.

צד ג' טענה כי בהתאם לתקנון המופיע על גבי תעודת האחריות, צד ג' אינה חבה בפיצוי עבור בזבוז זמן, אי נוחות, אובדן הכנסה וכו'.. עקב תביעה. וכי התובעים לא טרחו למצות את בירור טענותיהם על פי נוהל הטיפול בצמיגים של משרד התחבורה כמצוין על גבי תעודת האחריות. עוד נטען כי באחד משני הצמיגים יש תיקון תקר שלא בהתאם להוראות משרד התחבורה ולכן האחריות אינה חלה עליו. עוד נטען כי נציג צד ג' בדק את הצמיגים עקב פניה של הנתבעים אך לא נמצא פגם בייצור. ככל שהתובעים חולקים על תוצאת הבדיקה פתוחה בפניהם האפשרות לפנות לאחת משתי המעבדות המוסמכות- מכון התקנים או הטכניון אשר מפקחות על צד ג' כפי שמצוין בתעודת האחריות ובנוהל משרד התחבורה לטיפול בצמיגים פגומים במסגרת תקופת האחריות. עוד נטען כי האחריות אינה חלה על מקרים של שבירה לחתיכות ופיסות או התפוררות של סוליית הצמיג.

בדיון בפני העיד התובע מס' 1 כי רכש מנתבעת מס' 3 ארבה צמיגים וכי במעמד הרכישה נמסרה לו תעודת אחריו לארבע שנים. שנים מהצמיגים נפסלו במבחן הרישוי בתוך תקופת האחריות והוא נאלץ לרכוש 4 צמיגים חלופיים ולהפסיד ימי עבודה. נתבעת מס' 1 העידה כי לאחר בדיקה נמצא כי הצמיגים נפסלו עקב שחיקה וכי אחד מהם עבר תיקון תקר שלא כהלכה. לא מדובר בפגם בייצור ולכן אין תחולה של תעודת האחריות.

נציג צד ג' מסר כי התובעים לא חלקו על חוות הדעת של היבואנית בהתאם לנוהל של משרד התחבורה ולא ממשו את זכותם לפנות למעבדה של מכון התקנית המפקחת על צד ג'. הוא מסר כי האחריות אינה חלה על הגלגל שעבר תיקון תקר שלא בהתאם להנחיות משרד התחבורה ואינה חלה על התקלפות והפסד ימי עבודה, הוצאות ועוגמת נפש.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה לדחות את התביעה.

בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם הנתבעים באחד מהצמיגים בוצע תיקון תקר שלא בהתאם להוראות משרד התחבורה ובשני הצמיגים נמצאו תלישות גומי מהסוליה. התובע מס' 1 תיאר את התופעה הנ"ל בפני המוחה מטעמו כהתפוררות בנסיעה (עמ' 2 לחווה"ד מטעם התובעים). סעיפים 2 ו- 11 לתקנון תעודת האחריות קובעים כי האחריות אינה חלה על צמיגים שנעשו בהם שינויים לרבות צמיגים אשר תוקן בהם תקר. ואינה חלה על שבירה לחתיכות ופיסות או התפוררות סוליית הצמיג. כן נקבע בתקנון תעודת האחריות כי היא אינה תקפה לגבי תביעה לפיצויים בגין בזבוז זמן, אי נוחות, אובדן הכנסה, וכיו"ב . כך שאין אחריות לנזק הנטען בכתב התביעה.

יתרה מזו, התובעים לא הצליחו להרים הנטל להוכיח כי הצמיגים נפגמו במהלך השימוש בהם בשל פגם בייצור. הצמיגים היו בשימוש התובעים משך כשנתיים מיום הרכישה עד להתגלות הפגם. חוות הדעת מטעם התובעים אינה מתייחסת למספר הקילומטרים שנסע רכב התובעים עם הצמיגים, ולמרכיב הבלאי והשחיקה הטבעית ומדוע נתגלה הפגם בשני הגלגלים הקדמיים בלבד ולא בגלגלים האחוריים שנרכשו באותה הזדמנות.

מעדותו של התובע מס' 1 עולה כי יצר קשר עם משרד התחבורה וכי נוהל הטיפול בצמיגים לא תקינים בתקופת האחריות של משרד התחבורה הובא לידיעתו. התובעים בחרו לא למצות את הליך הבדיקה של מקור הפגם בצמיגים על פי הנוהל הנ"ל. הצמיגים נבדקו על ידי צד ג' לבקשת התובעים ולא נמצא פגם בייצורם. ככל שקביעה זו לא מקובלת על ידי התובעים היה עליהם לפנות בכתב לתחום סחר יבוא ויצור במשרד התחבורה לשם קבלת הפניה לבדיקת הצמיג במעבדה מוסמכת (סע' 6.10 לנוהל משרד התחבורה נספח ב' לכתב ההגנה מטעם צד ג'). התובעים בחרו כאמור לא לפעול על פי הנוהל ופנו לקבלת חוות דעת פרטית שכאמור אינני רואה לסמוך על ממצאיה, בפרט נוכח העובדה כי המומחה לא התייצב למתן עדות בדיון שהתקיים ולא ניתנה לנתבעים הזדמנות לחקור אותו על חוות דעתו.

לאור האמור אני דוחה את התביעה.

התובעים ישאו בהוצאות הנתבעום וצד ג' בסך של 500 ₪ לכל אחת (בסך הכל 2000 ₪).

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ח, 26 יוני 2018, בהעדר הצדדים.