1. עיינתי בבקשת ב"כ התובעת לבטל את ההוצאות על סך 300 ₪, שהוטלו בהחלטתי מיום 28.08.2019. אציין כי ב"כ התובעת הפנה את בקשתו, כנראה בשגגה נמשכת, לנשיא בית המשפט השלום בתל אביב .
2. סעיף 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") דן בסמכות מקומית בתובענה שאינה במקרקעין וקובע כדלקמן:

3(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבגינו תובעים;

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 28.08.2019, מעיון בתיק עולה כי מקום מגורי הנתבע הינם בנצרת ומקום קרות התאונה בשכונת ספאפרה בנצרת. בנוסף, ביום 12.12.2018 הוגשה בקשה מטעם ב"כ התובעת לזמן לעדות עד (נהג ברכב) שגם כתובת מגוריו הינה בנצרת.

לאור האמור לעיל, הסמכות המקומית לדון בתובענה הינה בבית המשפט במחוז הצפון.

1. על אף האמור, ב"כ התובעת החליט, מסיבותיו שלו, להגיש את התיק לבית המשפט השלום במחוז תל אביב, למרות שאין לו כל זיקה מבחינת הסמכות המקומית.
2. ב"כ התובעת נימק את בקשתו לביטול ההוצאות כדלקמן:

"...התובעת הגישה תביעה זו לבית המשפט, שכן בד"כ כאשר מדובר בתיקי רכב- פח, לצד הנתבע יש ביטוח באחת החברות ואז התיק מתנהל בבית משפט זה, כפי שכל תביעות הפח מתנהלות וכמובן לא מתוך רצון לבזבז את זמנו של בית המשפט."

ניכר כי התנהלותו של ב"כ התובעת הינה התנהלות דיונית פסולה, בה מגישים תביעות באופן שיטתי לבית משפט שנעדר סמכות מקומית. התנהלות זו גורמת לעומס מיותר על בתי המשפט לאור הטיפול בתיקים המועברים בגין חוסר סמכות מקומית.

1. חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה מעוגן בתקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי:

" ראה בית המשפט או הרשם כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, וללא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך או המשפט בשיעור שימצא לנכון בנסיבות הענין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם".

1. בנוסף, חיוב בהוצאות מעוגן אף בסמכותו הטבועה של בית המשפט, כפי שנקבע מפי כבוד הנשיא (בדימוס) אשר גרוניס ברע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול (24.04.2006):

"תקנה זו מאפשרת לבית המשפט לפסוק הוצאות מקום ש'בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת'. כאמור בתקנה, פסיקת ההוצאות אפשרית הן לטובת בעל הדין שכנגד והן לטובת אוצר המדינה. האמצעי האמור נותן בידי בית המשפט כלי ניהולי, שיש לו אף פן שניתן לכנותו משמעתי. הארכת הדיון שלא לצורך מביאה לכך שבית המשפט מקדיש זמן להליך מסוים בלא הצדקה. המשמעות מבחינת בעלי הדין האחרים שתיקיהם תלויים בבית המשפט הינה ברורה: ממשאב הזמן העומד לרשות בית המשפט נגרעות יחידות שניתן היה להקדישן לטיפול בתיקים אחרים. במילים אחרות, אובדן זמן שיפוטי בשל הארכת דיון שלא לצורך פוגע בכלל בעלי הדין ולאו דווקא באלה שבתיק המסוים... כלומר, נפגעת היכולת לנצל באופן מיטבי את הזמן השיפוטי".

1. בהתאמה לעניינו, הצורך בטיפול בתיקים המועברים, הן בידי הערכאה המעבירה והן בידי הערכאה המקבלת, יוצר עומס מיותר על גורמים רבים במערכת וכרוך בבזבוז זמן שיפוטי יקר. במיוחד, לאור העובדה כי התיקים בבתי המשפט במחוז הצפון מנותבים על ידי מערכת ממוחשבת וכאשר מועברים תיקים לבית המשפט התיקים מועברים באופן ידני, דבר היוצר מעמסה על בית המשפט וגוזל את זמנו היקר של הציבור.
2. לאור האמור לעיל, הריני דוחה את בקשת ב"כ התובעת לביטול ההוצאות.
3. בית המשפט חוזר ומבהיר כי הגשת תיקים שלא בהתאם לסמכות המקומית, באופן הגורם להעברתם ממחוז למחוז, דבר היוצר מעמסה על בית המשפט, תגרום להטלת הוצאות של ממש. במקרה זה , שיעור ההוצאות שנפסקו הוא מתון, ואינו משקף את הטרחה שנגרמה לבית המשפט ולזמן שנגרע מהציבור.

הבקשה נידחת.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות נוספות.

ניתן היום, כ' אלול תשע"ט, 20 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.