23 ינואר 2019

ב"כ המערער עו"ד ד"ר אלון גלבוע

ב"כ המשיבה עו"ד ראובן בילט

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת נטע רות ונציג הציבור מר יצחק סרי; סע"ש 25158-04-14) שבו חוייב המערער לשלם למשיבה פיצוי בסכום של 100,000 שקל לפי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן - החוק).

2. ערעור המערער סב בסופו של יום, כפי שהובהר בפתח הדיון על שני נושאים: האחד, נוגע לשיעור הפיצוי. השני, נוגע לכך שבית הדין האזורי לא דן בתביעתו, במסגרת התביעה שכנגד, לתשלום חלף הודעה מוקדמת בגין 30 ימים שהם מעבר להודעה המוקדמת שניתנה לו בפועל.

3. לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ושקלנו את טענות הצדדים לפנינו בכתב ובעל פה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

4. אשר לתביעה לחלף הודעה מוקדמת – לא היה חולק כי בהסכם העבודה של המערער מיום 1.7.1998 נקבע כי המערער זכאי להודעה מוקדמת בת 60 ימים. טענת המשיבה לפיה בעת המעבר למשרדים בכפר סבא בשנת 2000 בוטל חוזה העבודה נוכח השינוי בתנאי השכר של המערער דינה להידחות. העובדה כי תניה מסויימת בהסכם העבודה שונתה אין משמעה בהכרח כי שונתה או בוטלה תניה אחרת. המשיבה לא הציגה חוזה חדש או הודעה אחרת על תנאי עבודה. אשר על כן, המערער זכאי לחלף הודעה מוקדמת בסכום של 15,585 ₪ נכון ליום 1.1.2014.

5. אשר לערעור על גובה הפיצוי לפי החוק – מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי כי המעשים שנעשו על ידי המערער הם ברף הגבוה מבחינת חומרתם של הפרת החוק. העתקה של מידע סודי המצוי בידי המשיבה הוא מעשה חמור לא רק בהיבט של השימוש בסוד אלא גם בהיבט של העתקת מידע פרטי שנוגע לצדדים שלישיים. בנסיבות אלה מקובלת עלינו עמדת בית הדין האזורי כי גובה הפיצוי ללא הוכחת הנזק צריך לתת ביטוי לחומרת המעשים.

יחד עם זאת, יש להביא בחשבון כי לא הוכח נזק שנגרם למשיבה או כי בפועל נעשה נסיון לעשות שימוש במידע זה להפקת רווח פרטי על ידי המערער. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי יש להפחית את סכום הפיצוי לסכום של 70,000 שקלים נכון למועד מתן פסק דינו של בית הדין האזורי.

6. נוכח התוצאה אין צו להוצאות. תוך 15 ימים יודיעו הצדדים מבוקשם לעניין ערבות אשר הופקדה על ידי המערער בבית הדין.

ניתן היום, י"ז שבט תשע"ט (23 ינואר 2019), בנוכחות הצדדים.