2. עו"ד גיל דפני – כונס נכסים

3. יוסף כהן – "המלווה הזוכה"

4. שייקה הללי "החייב"

5. מיכאל פרץ

6. מרינה ברזובסקי

1. בתיק זה הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, מיום 8.1.18 בתיק הוצל"פ 20-10950-13-5 שמתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה.

2. לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה לפיה הסמכות המקומית לדון בבקשת רשות ערעור זאת, נתונה לבית משפט השלום בפתח תקווה.

3. לפי תקנה 119(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979, יש להגיש בקשת רשות ערעור ל"בית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו".

ברעצ (חי') 22632-12-14 סער עמית נ' צבי טקץ', נאמר:

"המבקש לא דק פורתא. בהתאם לסעיף 119(ד) הנ"ל יש להגיש בקשת רשות ערעור ל"בית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו". כך, במובחן מסעיף 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, שעל פיו, באורח קלאסי, יש להגיש תובענה "לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי... מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע משמע, כל עוד לא זכה התובע בדינו, ומשום חובתו "ללכת אחר הנתבע", הסמכות המקומית, הקלאסית, מבקשת לכבד את האינטרס של הנתבע, הגם שהיא מאפשרת לתובע לבחור אחד מבתי המשפט ש"באזור השיפוט". שונים הם פני הדברים כאשר התובע זכה בדינו, והפך ל"זוכה". או-אז "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין" (סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967). משמע, הסמכות המקומית מבקשת עתה לכבד את האינטרס של התובע להגיש את הבקשה, כנוחותו, לכל לשכת הוצל"פ שבה יחפוץ" ומשום הטעם האמור, מורה תקנה 119(ד) כי בר"ע תוגש דווקא לאותו "בית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו".

ראו רע"צ 22296-08-12 רבקה דלק נ' בנק מזרחי טפחות בעמ.

רע"צ 30023-02-17 היתאם סואעד נ' חנאן עוקלה, ורע"צ 64963-03-16 מאהר איברהים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (ההחלטות פורסמו במאגרים המשפטיים).

4. מעבר לנימוק זה שמבוסס על פרשנות של החקיקה, יש מקום לכך שהערעורים על לשכת ההוצאה לפועל מסוימת יוגשו לאותו בית משפט, שבתחום סמכותו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל.

יש למנוע מצב לפיו החייב יבחר את המקום שבו יתנהל הערעור שמוגש על ידו.

מסקנה זאת, תמנע גם אפשרות לפיה יגיש החייב ערעור על החלטות שונות באותו תיק, בבתי משפט שונים.

5. מקרה זה מדגים את הבעייתיות שמתעוררת כאשר החייב בוחר את המקום אליו הוא מגיש את ערעוריו.

הכונס כותב בסעיף 2 לתגובתו: "בקשות אלה הן החוליה האחרונה בשרשרת ארוכה מאוד של בקשות. עד היום הגיש חלה מאות בקשות וכן בקשות רשות ערעור רבות. חלה מחליף מידי פעם את המיקום של כב' ביהמ"ש, וכך מכוון כל פעם למותב אחר אשר איננו מכיר את מעלליו, כך שבתחילה הגיש ערעוריו בנושא תיק ההוצל"פ לבית המשפט השלום בכפר סבא, לאחר מכן נדד לפתח תקווה, עבר לראשון לציון ועכשיו הגיע לרמלה".

אין מקום לאפשר לחייב לבחור את בית המשפט אליו הוא מגיש את הערעור, על פי מידת שביעות הרצון שלו מההחלטות שניתנו בערעורים קודמים שהגיש.

6. לאור האמור לעיל, אני מורה על העברת התיק לבית משפט השלום בפתח תקווה.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ח, 06 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.