התובעים רכשו בית חדש אליו התכוונו לעבור מדירה שכורה בה התגוררו, והכל בשעה שהתובעת היתה בהריון עם תאומים.

במסגרת הכנת הבית החדש אשר עבר שיפוץ, הזמינו התובעים אצל הנתבע מטבח, והכל בהתאם לתוכנית שנערכה ע"י האדריכלית שאת שרותיה שכרו.

עפ"י ההסכם בינם לבין האדריכלית מונתה זו כמפקחת על השיפוץ, וזו יצרה את הקשר בין התובעים לבין הנתבע. בהתאם להסכם שבין הצדדים היה על הנתבע לספק את המטבח בתוך 10 שבועות מיום "סיכום כל הפרטים הטכניים". כן הוסכם בין הצדדים על לוח תשלומים בו עמדו התובעים עד למועד ביטול ההסכם על ידם.

לשיטת התובעים, לאחר שנלקחו מידות לצורך הכנת המטבח עד יום 22.6.17, הגיעו נציגים מטעם הנתבע להתקנת ארונות המטבח ביום 17.7.17. עוד באותו היום ערכה המפקחת ביקור במקום וכאשר התברר לה כי במטבח שהותקן ליקויים רבים, שלחה במייל מכתב אל הנתבע ובו פרסה את כל הליקויים וצירפה תמונות להמחשת הדברים.

בתמצית יובהר כי הליקויים כללו הנחת קנטים בצורה מרושלת, יחידה פינתית שאיננה תואמת את התכנון, יחידות ללא חיזוק וללא הלבשות מתאימות, שימוש בפורמייקה בצבע שונה באחת היחידות, וגופים עקומים.

הנתבע לא הגיב לתכתובת שנשלחה לו ולאחר שהצליחו לבסוף התובעים ליצור עמו קשר טען כי ביום ההתקנה היה בביה"ח. ביום 19.7., בד בבד עם ביצוע התשלום השני, הוחלף הארון הפינתי בארון התואם את התוכנית, ואולם יתר התיקונים לא תוקנו. החל מיום 20.7 ועד ליום 3.8 נערכו שיחות טלפוניות, תכתובות בווטסאפ, הודעות מייל וכיו"ב על מנת להמריץ את הנתבע לבצע תיקונים בהתאם לדרישות המפקחת, אשר דרשה בין היתר לפרק את היחידות הלקויות, להשיבן לנגריה ולבצע בהם תיקונים.

ביום 3.8 הגיעו שני נציגים מטעם הנתבע לצורך ביצוע תיקונים והתקנת חזיתות בנוכחות המפקחת, ואולם המפקחת הבהירה כי התיקונים אינם מבוצעים בהתאם לדרישות, וכי למעשה נעשות פעולות אשר יש בהן כדי להחמיר את המצב ו/או להסתיר אותו. כך לשיטתה, נצבעו חלקים שבורים להסתרת השברים, חלקים עקומים "יושרו" באמצעות פטיש, באופן שיצר סדקים, והנציגים עמדו על התקנות חזיתות לארונות, מבלי להשלים את התיקון.

בעקבות דברים אלו, ולאחר התנהלות בעייתית לכאורה ביום ביצוע העבודות כאמור, נתגלעה מחלוקת מילולית בין המפקחת לבין עובדי הנתבע, ואלו עזבו את האתר מבלי להשלים את התיקונים. באותו יום שלחה המפקחת מייל נוסף ומפורט, הן לנתבע והן לתובעים, והתובעים ניסו ליצור קשר עם הנתבע, והכל ללא מענה.

בנסיבות אלו הודיעו התובעים לנתבעת ביום 4.8.17 כי בכוונתם לבטל את ההתקשרות שבין הצדדים ולפנות ולהזמין מטבח חלופי, נוכח התעלמותו החוזרת של הנתבע מדרישותיהם, בחירתו שלא להתייצב ביום 3.8 ביחד עם עובדיו לביצוע התיקונים, אי עמידה בהסכמות ועוד.

על מנת לסבר את האוזן יצוין כי גם הביקור ביום 3.8 תואם ע"י הנתבע רק ברגע האחרון, ועל אף בקשותיהם החוזרות ונשנות של התובעים לבצע את התאום עם המפקחת מבעוד מועד, בשים לב לעובדה שאף זו עובדת על פרויקטים נוספים, כמו הנתבע.

התובעים ניסו ליצור קשר עם הנתבע פעמים נוספים על מנת לקבל התייחסותו לדברים, ביום 7.8 הודיע הנתבע במסרון כי קיבל את המייל וישיב במייל עוד באותו יום. הנתבעים חזרו וביקשו תגובה ותאום של מועד לביטול והשבת הכספים והחלקים בתכתובות ווטסאפ ובמיילים בימים 8.8 ו- 9.8. ביום 10.8 שוחחו עמו טלפונית ואף שלחו לו מייל, וביום 11.8 הודיעו כי הזמינו מטבח חלופי.

כל המכתבים לא זכו למענה עד אשר ביום 14.8 שלח הנתבע לראשונה תגובה כתובה, וזו טען כי כל שנותר לעשות זה כיוונון של החזיתות, אותן ניתן לבצע רק לאחר התקנת השיש, וכי הדרישה לפרק את הארונות ולבצע את העבודה מחדש מוגזמת ואינה מידתית, ועל כן סורבה.

לבסוף ביקש הנתבע להבהיר במכתב התשובה כי המועד לביצוע סיום העבודות הוא ביום 31.8.17 אשר טרם חלף. לתגובתו זו הגיבו התובעים והבהירו כי הנתבע מתעלם מפניותיהם, איננו זמין, איננו מבצע את התיקונים הנדרשים וניכר כי אין בכוונתו לעמוד בהסכם.

התובעים חזרו וציינו כי לאור התנהלותו והתעלמותו נאלצו להזמין מטבח חדש, ומכל מקום הבהירו כי הם אינם מכחישים את מועד המסירה המוסכם. יחד עם זאת, הם מבקשים שיתואם מועד לביצוע העבודות והתיקונים, כך שהתיאום ייערך עד ליום 18.8.17, על מנת שיוכלו להיות בטוחים כי תבוצע התקנה מלאה כנדרש, עד יום 31.8.17.

ביום 30.8.17 ולאחר שהנתבע לא פנה אליהם לשיטתם לתיאום מועד אחר להשלמת התיקונים, הותקן בבית התובעים מטבח חלופי ובאותו מועד ממש בשעה 14:51 הודיע הנתבע בהודעת SMS את הדברים הבאים: "יום טוב. אנחנו רוצים לצאת אליכם לאתר לצורך השלמת התקנת המטבח. האם יש מישהו באתר?". להודעה זו השיבו התובעים כי ההודעה הגיעה האיחור, לאחר שביקשו תיאום של מעוד התקנה אשר יבוצע עד יום 18.8, וכי בשלב זה הותקן זה מכבר מטבח חדש.

לאור כל האמור לעיל, ביקשו התובעים להורות על ביטול העסקה ולחייב את הנתבע להשיב להם את מלוא הסכום ששולם על ידם (17,550 ₪), הוצאות פינוי עתידי של המטבח לפי מחירון, עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה והוצאות משפט. בסה"כ הועמדה התביעה על סך של 21,950 ₪.

הנתבע הגיש כתב הגנה ובמסגרתו טען כי התחייב לספק את המטבח עד ליום 31.8.17, וכי התובעים לא איפשרו לו למעשה להשלים את ההתקנה כנדרש. לטענתו, אף לו היה ממש בטענה כי נדרשו אי אלה תיקונים, לא היה בכך כדי למנוע מעברם של בני הזוג אל הדירה, ואת התיקונים ניתן היה לבצע גם שעה שהם מתגוררים בדירה.

הנתבע טען כי הסיבה האמיתית לביטול העסקה נעוצה בכך שבינו לבין האדריכלית התעוררה מחלוקת, כאשר בהתאם למקובל בתחום שילם הוא לאדריכלית עמלה בעבור התיווך בינו לבין התובעים, אלא שהוא שילם 1,170 ₪ ואילו האדריכלית דרשה תשלום כפול.

הנתבע הוסיף וטען כי בסמוך לביצוע ההתקנה הראשונית נפצע בעינו, ועל כן נבצר ממנו לאור מצבו הרפואי להיות נוכח באתרי בניה עתירי אבק, ועל כן הוא לא הגיע ביום 3.8 ביחד עם עובדיו על מנת לבצע את העבודות.

לשיטת הנתבע, העבודות שבוצעו על ידו עד למועד זה היו עבודות ראשוניות בלבד, ולא היה מקום לבצע פירוק והחזקה לנגריה לשם ביצוע התיקונים, אותם ניתן היה לבצע באתר. הנתבע מלין על כך שנעשתה בחינה של העבודות טרם שאלה הושלמו, ולשיטתו היה מקום להעביר רשימת תיקונים נדרשים רק בסיום ההתקנה.

לבסוף מבקש הנתבע להפנות לעברו של פרסום שנעשה באתר הפייסבוק של האדריכלית ביום 30.8.17 בשעה 13:35, ממנו עולה כי כבר במועד זה בוצעה התקנה של מטבח חלופי, והוא טוען שסביר יותר להניח שהתובעים ביצעו הזמנה של מטבח חלופי במועד מוקדם מזה המוצהר על ידם, מבלי ליידע אותו ומבלי לתת לו הזדמנות לתקן, באופן שיש בו כדי ללמד על כך שמטרתה של התביעה לעשות עושר ולא במשפט על חשבונו.

הצדדים נחקרו לפניי בנוגע לנסיבות המקרה, וחזרו איש איש על טענותיו.

כמו כן, העידה כאן האדריכלית, אשר פיקחה אחר ביצוע העבודות, ולאחר ששמעתי את כל העדויות התרשמתי כי דין התביעה להתקבל ברובה.

ראש וראשון יובהר כי אין חולק בנוגע לכך שמועד האספקה המוסכם הוא ביום 31.8.17. במהלך הדיון ניסה תחילה הנתבע לטעון כי מועד האספקה מאוחר יותר, אך כאשר הופנה לאמור בתכתובות שנערכו עמו בזמן אמת ולאמור בכתב הגנתו, אישר כי זהו המועד המוסכם.

התמונות אשר צולמו ע"י האדריכלית וצורפו לכתב התביעה, מלמדות על חוסר אחידות בין היחידות, על ליקויים בהתקנת הקנטים, על עקמומיות בחיבור בין היחידות, והאדריכלית סיפקה במהלך הדיון הבהרות ותיאורים בנוגע לליקויים אשר צולמו כאמור, כך שהתרשמתי שבעבודה אשר סופקה אכן נפלו ליקויים רבים.

עוד התרשמתי כי העבודות אשר בוצעו ע"י עובדי הנתבע ביום 3.8.17 לא היה בהן כדי לתקן את הליקויים כנדרש, ולמעשה נוכחתי כי מדובר בעבודות שיש בהן כדי להסתיר את הליקויים, לטשטש אותם, ולמעשה "לקבור" אותם מאחורי החזיתות והצבע.

הואיל והנתבע לא היה נוכח ביום 3.8.17, בין אם מסיבות רפואיות ובין אם מסיבה אחרת, מצופה היה שיזמן לדיון את העובדים מטעמו אשר הגיעו ביום זה, על מנת להעיד על אופן ביצוע העבודות על ידם, ולהזים את גרסת האדריכלית והתמונות מטעמה. משלא עשה כן קמה לחובתו החזקה לו היו מגיעים אלו לעדות כאן, היתה עדותם תומכת בגרסת האדריכלית בעניין.

עיון בתכתובות הרבות והשונות אשר הוגשו לעיוני יש בו כדי לחזק את גרסת התובעים לפיה ניסו ליצור קשר עם הנתבע פעמים רבות במטרה לתאם מועד לתיקון הליקויים ללא הועיל, ואבהיר כי גרסת הנתבע לפיה אין מקום להעביר רשימת ליקויים קודם שמושלמת המסירה, אין לה על מה לסמוך.

למעשה, העברת רשימת ליקויים לפני המועד שנקבע להשלמת המסירה, יש בה כדי לייעל את העבודה, למנוע טענות בהמשך ולמעשה להקטין את הנזק. העובדה שהנתבע בחר להתעלם מפניות התובעים, לדחות מתן מענה ולהותיר תחושה של חוסר טיפול, יש בה כדי ללמד לכאורה על כוונתו העתידית שלא להשלים את העבודות במועד, לא לעמוד בהתחייבותו, ולמעשה יש בה כדי ללמד על הפרה צפויה של ההסכם מטעמו. במיוחד נכונים הדברים בשים לב לאופי העבודות אשר בוצעו ביום 3.8.

הנתבע אישר במהלך הדיון כי ידע אודות התקנת המטבח החדש בבית התובעים (המטבח החלופי) מתוך הפרסום שנעשה באתר הפייסבוק של האדריכלית. כאמור מעלה, הפרסום נעשה ביום 30.8.17 בשעה 13:35 ובמצב דברים זה אין לך אלא לתהות מדוע כתב הנתבע ביום 30.8.17 בשעה 14:51 בהודעת SMS לתובעים, כי בכוונתו להגיע להשלמת התקנת המטבח.

לתחושתי הודעת ה- SMS לא נולדה אלא לצורך ההליך כאן, ובעקבות הדברים המפורסמים באתר הפייסבוק, מהם משתמע באופן חד וברור כי בכוונת התובעים להגיש כנגד הנתבע תביעה להשבת כספם לאחר שהתקינו במקום מטבח אחר.

לבסוף ראיתי לנכון להבהיר כי עדותו של הנתבע בנוגע לתיאום שנערך מול התובעים בדבר השלמת העבודות עובר ליום 30.8.17, הותירה רושם בלתי מהימן על ביהמ"ש, כאשר זה טען תחילה כי התאום נעשה באופן טלפוני אך בחר שלא להציג רשימת שיחות יוצאות להוכחת טענתו, ובהמשך טען כי התקשורת הטלפונית נערכה ע"י עובדיו נוכח העובדה שהוא עצמו לא עבד באותה תקופה. כך או אחרת, התרשמתי כי התובעים נתנו לנתבע הזדמנויות לתקן את המחדלים ואת ההפרה הצפויה, וזה לא ניצל את ההזדמנות ולא תיקן את הפרתו, התעלם מפיותיהם ומהתראתם בטרם רכישת מטבח חלופי וביטול העסקה, וכי יש לראות מהתנהלותו הפרה צפויה המזכה בכפוף למתן הזדמנות לתיקון כפי שניתנה כאן, את התובעים בזכות לביטול העסקה.

אציין כי לא ניתן לטעמי להתעלם מן העובדה שהתובעים עמדו בפני לידת תאומים במועדים הרלבנטיים, ונדרשו לפנות דירה מושכרת, במכלול השיקולים בנוגע למועדים שקצבו לביצוע תיקונים ע"י הנתבע ולמתן הודעה מטעמו.

מכל אלו – אני מורה על ביטול העסקה.

הנתבע ישיב לתובעים את מלוא התמורה החוזית אותה שילמו בסך של 17,550 ₪, כמפורט בהעברות הכספים אשר לא הוכחשו ע"י הנתבע.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבע בהוצאות התובעים בגין נזק בלתי ממוני בעקבות הפרת ההסכם, בסך של 1,500 ₪ בנסיבות העניין.

שיעור הוצאות המשפט אשר נכלל בכתב התביעה איננו מבין רכיבי תביעה ברי תביעה כאן, והוא מסור לעולם לשיקול דעת ביהמ"ש בהתאם לאופן ההתנהלות הדיונית, תוצאות ההליך ומשכו.

מכל האמור – אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 19,050 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 15.1.18, ועד יום התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבע בהוצאות ההליך כאן בסך כולל של 1,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ח, 14 מאי 2018, בהעדר הצדדים.