אני ער לחובתי לתת פסק דין תוך שבוע ימים, ואין מניעה לתתו באופן מידי שכן הטיוטה מוכנה.

עם זאת, ובאופן חריג ביותר, סברתי כי בנסיבותיו המיוחדות של התיק מוטב לנסות בכל זאת לקרב בין הצדדים שכן התרשמתי שלשניהם מטרה משותפת שבצדה תועלת ציבורית ואישית וכי הגעה לעמק השווה תיטיב עם הצדדים יותר מאשר הכרעה שיפוטית.

משמיעת הצדדים בדיון ומבחינה נוספת של המסמכים וההתכתבות ביניהם, התרשמתי כי מטרתו העיקרית של התובע היא לקבל את ההסמכה כבודק הגנה קתודית ולעבוד בתחום. במקביל, כפי שציין ד"ר פיסטינר, הממונה מטעם המשרד לאיכות הסביבה, המדינה מעוניינת בבודקי הגנה קתודית. עוד נאמר בדיון כי התובע היה תלמיד מצוין ואין חולק שיש לו ניסיון רב כחשמלאי וניסיון מסוים (אמנם חלקי ולא עדכני) בתחום ההגנה הקתודית.

בנסיבות אלו, הואיל והמפרט עצמו אינו דורש ניסיון עדכני דווקא, אני ממליץ לצדדים היא כי יבואו בדברים ויבחנו הסכמות ברוח הצעה שעלתה בסעיף 2 למכתב המכון מ-19/1/6, כשהיקף ההיתלוות של התובע לבדיקות מומחה יקבע בתיאום עם הממונה (ד"ר פיסטינר) ובהתחשב ברקע של התובע, כמובן תוך הקפדה, כמובן, על הבטיחות הנדרשת. סביר גם כי הנתבע והמכון לאנרגיה וסביבה יוכלו לסייע לו במציאת מומחה מתאים.

התובע אמנם דחה את הצעת המכון בעבר, ברם יתכן וכעת, לאחר שהצדדים שמעו זה-את-זה באולם, ואם הוא עדיין מעוניין בהסמכה, מוטב לצדדים לבחון את הדברים במקום הכרעה שיפוטית שהיא בינארית מעצם טיבה.

אציע אפוא לצדדים לבוא בדברים ברוח החלטתי זו.

מובהר כי אין חובה לקבלה, ובמידה ויבקשו פסק דין הוא יינתן מידית.

תז"פ 15/12/18 אם לא תתקבל הודעה כלשהי ישלח פסק דין לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ט, 23 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.