10 פברואר 2020

לפני:

כב' השופטת דפנה חסון זכריה

החלטה

1. לפני בקשת התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית הדין.
2. ביום 6.7.2016, הייתה התובעת מעורבת בתאונת דרכים, עת היתה בדרכה לעבודה.
3. ביום 11.12.2018 מונה ד"ר עידו ציון, מומחה לכירורגיה אורתופדית, לשמש כמומחה רפואי מטעם בית הדין, על מנת לחוות דעתו בשאלה האם מתקיים קשר סיבתי בין הליקויים מהם סובלת התובעת בגבה וצווארה לבין תאונת הדרכים מיום 6.7.2016.
4. על יסוד הסכמת הצדדים, הועברו למומחה העובדה הבאה:

"ביום 6.7.2016 נפגעה התובעת בתאונת דרכים, בהיותה בדרכה לעבודה."

1. המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות:

א. מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת בגבה ובצווארה כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?

ב. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין ליקויים אלה לבין האירוע בעבודה מיום 6.7.16 כמתואר בעובדות המקרה?

1. בחוות דעת מיום 28.12.2018 קבע המומחה הרפואי, כי לא מתקיים קשר סיבתי כאמור:

"א) כאב גב תחתון ללא הקרנה

כאב צוואר ללא הקרנה (לא צליפת שוט)

בדימות סיטי עמ"ש מותני, ציטוט מתוך ביקורי רופא (אין פענוח פורמלי בתיעוד) –

16.2.17 שינויים ניווניים, בלט דיסק 1S-3L עם לחץ ועיבוי פלאבום.

23.5.18 בקע דיסק 4-5L ולחץ שק ובלט דיסק לחץ קל שק 3-4L.

ב) על פי התיעוד הרפואי, הן בדו"ח פינוי מד"א והן ברישומי ד"ר נדל במהלך התקופה ממועד האירוע 6.7.16 ועד למועד הראשון בו נרשמו תלונות בגב תחתון 16.11.16 ד"ר מרגוליס, יש לקבוע כי אין קשר בין האירוע בו החבלה שאובחנה הינה חבלת בית חזה / צלעות קדמיות, לבין ליקוי כלשהו או החמרה בגב תחתון או צוואר.

התובעת לאורך התקופה 6.7.16 ועד 16.11.16 קרי 4 חודשים ללא כל תלונות אצל רופא המשפחה למרות ביקורים חוזרים מסיבות אחרות. גם במועד התלונה 16.11.16 מודגש כי מדובר בכאב חדש – "היום בזמן עבודה הופיעו כאבים עזים בגב משמאל".

רישומי האורתופד 4 חודשים לאחר האירוע ד"ר קזנסקי 22.11.17 או ד"ר גרינברג 5.1.17 הינם לאחר ניתוק הרצף או הקשר לאירוע.

כאבי צוואר מתועדים רק החל 2.2018 קרי שנה וחצי לאחר האירוע וכלל אינם קשורים."

1. בית הדין נעתר לבקשת התובעת להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה. המומחה הרפואי השיב לשאלות ההבהרה בחוות דעת משלימה מיום 27.8.2019, כדלקמן:

לשאלה:

"א. האם נכון כי בדו"ח הרפואי של מד"א מיום 6.7.18 המצ"ב כנספח "ג/1" מצויין כי הנפגעת מתלוננת על כאבים באזור הגב התחתון? אם לא נכון נא הסבר מה נכון."

השיב המומחה הרפואי:

"בדוח מד"א 6.7.16 אכן מצויין "מתלוננת על כאבים באיזור הגב התחתון.."."

לשאלה:

"ב. האם לא ניתן לשייך את אותם כאבים לתאונה מיום 6.7.18? אם לא ניתן לשייך נא הסבר."

השיב המומחה הרפואי:

"הרישום בטופס פינוי מד"א 6.7.16 מתאר תלונה לכאבים בגב תחתון, ללא איזכור לתלונה על כאב צווארי.

בטופס חדר המיון 6.7.16 הממוחשב נכתב – "כעת מלינה על כאבים גב לכל אורכו, ובחזה", ללא התייחסות לתלונות בצוואר או איזור מסויים."

לשאלות:

"ג. האם ראית את תעודת חדר המיון מיום 6.7.18 המצ"ב כנספח "ג/2"? אם לא נא עיין בה כעת.

ד. האם נכון כי סיבת הפניה הרשומה היא "צליפת שוט" בעקבות תאונת שרשרת, כאבים בצוואר ובכל הגב, חזה". אם לא נכון נא הסבר."

השיב המומחה הרפואי:

"הרישום המתואר הינו בדף החזית ברישום ידני, רישום המתבצע ע"י אחות הקבלה – אתי בן חמו. לעניין זה הרישום המהותי הינו ע"י האורתופד במיון, ד"ר שייניס, אשר אינו קובע אבחנת "צליפת שוט" אלא מצב אחרי תאונת דרכים.

...

הרופא הכירורג במיון, ד"ר קרסיק, אמנם רשם בכתב יד "צליפת שוט" אך זו אבחנה אורתופדית בעיקרה.

כיוון שמדובר על פי תיאור התאונה בתאונת שרשרת, קיימת סבירות גבוהה למנגנון מתאים לצליפת שוט, כך שלסיכום ניתן לקבוע כי אבחנת הסיכום מחדר מיון כללה "צליפת שוט"."

לשאלות:

"ה. האם ראית את סיכום יעוץ אורטופדי ממיון המצ"ב כנספח "ג/3"? אם לא נא עיין בו כעת.

ו. האם יש באמירות במסמך זה הנוגעות לרגישות התובעת בעמוד השדרה כדי לשנות מחוות דעתך?"

השיב המומחה הרפואי:

"ראה תשובה ג-ד לעיל. האורתופד רושם – "מתהלכת ללא צליעה. תנועות הצוואר חופשיות ללא כאב, טווח מלא, ללא רגישות על פני עמ"ש צווארי, ללא רגישות על פני רקמה רכה. כיפוף ויישור הגב מלאים. כוח גס 5/5 ב-4 גפיים, תחושה שמורה ללא פלס. החזרים גידיים הופקו סימטריים. ללא רגישות במישוש עמ"ש לכל אורכו".

מכאן ברור כי בבדיקת האורתופד במיון אין רגישות עמ"ש צווארי וללא רגישות במישוש עמ"ש לכל אורכו."

לשאלות:

"ז. האם יהיה נכון לומר לאור זאת כי האבחנה במיון הייתה פגיעת צליפת שוט וכאבים בצוואר ובכל הגב ובחזה?

ח. האם ניתן לשייך את המתואר בסיבת הפניה בתלונות ובאבחנה לתאונה מיום 5.7.18? אם לא נא הסבר מפורט.

אם לא נא הסבר מדוע בחרת להתעלם בחוות דעתך מסיבת הפנייה מהתלונות ומהאבחנות."

השיב המומחה הרפואי:

"כאמור התלונה שנרשמה לראשונה הייתה כאבים בגב תחתון מד"א. במיון נכתב ע"י אחות הקבלה ובכירורג "צליפת שוט" אך במכתב הסיכום / שחרור האורתופדי התלונה שנרשמה הינה "כאבים בגב לכל אורכו ובחזה".

כאמור רישום חדר מיון לא צורף לתיעוד המקורי.

ניתן לסכם כלל הרישום כי לאחר התאונה 6.7.16, התובעת התלוננה על כאבים בגב לכל אורכו ובחזה, לא נרשמה תלונה מצד התובעת על כאבי צוואר ובבדיקת האורתופד לא נמצאה רגישות במישוש או הגבלת תנועות בצוואר. במצב כזה, לא ניתן לקבוע כי האורתופד איבחן "צליפת שוט"."

לשאלה:

"ט. האם נפגע יכול לטעות ולשייך חבלת צליפת שוט לכאבים שהוא מרגיש בחזה עקב חבלת חזה מקבילה? אם לא נא הסבר."

השיב המומחה הרפואי:

"אין קשר בין תלונות צליפת שוט המתבטאת בכאב ובעיקר בנוקשות והגבלת תנועה בצוואר לבין כאב בית חזה. המגבלה המשמעותית בצליפת שוט הינה הגבלת טווח קשה עם כאב בכל ניסיון הנעה. בכך אין כל דמיון לכאבים אחרי חבלת חזה או חגורת בטיחות."

לשאלה:

"י. לאור האבחנות במד"א ובמיון האם נכון כי לא ניתן לשלול שחלק מהכאבים וההגבלות בגב התחתון ועמ"ש צווארי משויכים לתאונה? אם לא נכון נא הסבר מפורט."

השיב המומחה הרפואי:

"לעניין זה יש לחזור ולעיין בתשובה 5 ב) המקורית ...

אילו כאבי הגב או הצוואר אשר נרשמו ביום התאונה היו משמעותיים, היה צפוי להחמרה בתוך ימים בודדים, באשר האופייני לכאבי צוואר או עמ"ש לאחר אירוע תאונתי כי שיא הכאבים יכול 7-10 ימים ממועד האירוע. כאן, על פי התיעוד אין כל תלונות להופעת כאבים בסמוך לאירוע – כאבי גב תועדו רק לאחר כ-4 חודשים וכאבי צוואר אחרי כשנה וחצי. בכך גם חל ניתוק קשר וגם אילו נטען שמדובר בהחמרה כלשהי עקב האירוע, הרי שההחמרה הן בגב לכל אורכו והן בצוואר, אינה משמעותית ואינה מגיעה לכדי 20%."

1. לאחר קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף. לטענתה, חוות הדעת הראשונה התבססה על מידע חסר, שכן הרישומים ממד"א וממיון אסף הרופא מיום האירוע לא עמדו לנגד עיניו, עת נתן את חוות דעתו הראשונה. לטענתה, אף לאחר שמסמכים מהותיים אלה הובאו לעיונו, התבצר המומחה בעמדתו בניסיון להצדיק את קביעותיו הקודמות, בניגוד לקביעת הרופא המטפל בבית החולים בזמן אמת, שקבע כי מדובר בפגיעת "צליפת שוט". בנסיבות אלה, יש לטענתה למנות מומחה נוסף, שיבחן את המקרה ללא דעות והטיות מוקדמות.
2. הנתבע התנגד לבקשה. לטענתו, העובדה שהתובעת חולקת על מסקנותיו הרפואיות של המומחה, אינם מהווה עילה מספקת המצדיקה מינוי מומחה רפואי נוסף. הנתבע הדגיש, כי המומחה פירט במסגרת חוות הדעת המשלימה באופן ברור ומנומק מדוע לטענתו התובעת אינה סובלת מ"צליפת שוט" כתוצאה מהתאונה, לאחר שנתן דעתו למסמכים בהם צוין כי היא סובלת מפגיעה כאמור. עוד טען הנתבע, כי על פי הנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, לא ימנה בית הדין מומחה רפואי נוסף אלא במקרים מיוחדים, בעוד שבענייננו המומחה לא חרג מהעובדות שהוצגו בפניו, השיב באופן מפורט, מקצועי וענייני לשאלות שנשאל, קביעותיו התייחסו למישור הרפואי בלבד, ולא נמצא בחוות הדעת כל פגם משפטי אחר המצדיק את פסילתה.
3. לאחר שעיינתי בחוות הדעת ובכלל החומר שבתיק, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
4. על פי ההלכה הפסוקה, פסילת מומחה מטעם בית הדין ומינוי מומחה רפואי אחר תחתיו, ייעשה במשורה, אך במקרים בהם ישנו טעם ממשי לפסילה, כגון מקרים בהם נמצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; נפל פגם אישי במומחה; לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; נראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או טעם מיוחד אחר שיירשם (ראו: עב"ל (ארצי) 51920-09-17 שמעון שושן – המוסד לביטוח לאומי (29.08.2018); עב"ל (ארצי) 156/09 יוסף חיון - המוסד לביטוח לאומי (27.1.10); עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי - יעקב בן סימון (8.3.10); עב"ל (ארצי) 204/10 יעקב דיין - המוסד לביטוח לאומי (7.7.10); עב"ל (ארצי) 12472-03-13 יהודה גינסבר - המוסד לביטוח לאומי (15.10.15)).
5. לא מצאתי כי במקרה שלפני מתקיימת עילה כלשהי מכוחה ניתן למנות מומחה נוסף.

לא התרשמתי כי מדובר במקרה בו לא ניתן מענה לשאלות שהן חיוניות לשם הכרעה במחלוקת. כמו כן, לא נטען, וממילא לא הוכח, כי ישנה בנמצא אסכולה אחרת, מקלה יותר. טענת התובעת החולקת על מסקנת המומחה לפיה לא סבלה מצליפת שוט בעקבות התאונה, היא טענה שברפואה, שבין הדין אינו מוסמך, ואף אין לו הכלים, לדון בה. אף טענת התובעת לפיה המומחה התבצר בעמדתו בניסיון להצדיק את קביעותיו הקודמות, נטענה בעלמא, ואין לה על מה שתסמוך. העובדה שצוין במסמך רפואי אחר שהתובעת סבלה מצליפת שוט, אין בה, כשלעצמה, כדי להעיד על פגם בחוות דעתו של המומחה הרפואי.

לאמור לעיל יש להוסיף כי המומחה היה ער לכך שבגליון חדר המיון צוין שהתובעת סובלת מצליפת שוט, ואולם הוא קבע, כי התובעת התלוננה במיון על כאבים בגב בלבד, ולא על כאבים בצוואר, וכי בבדיקת האורטופד לא נמצאה רגישות או הגבלת תנועה בצוואר. משכך, לדעתו לא ניתן לקבוע כי האורטופד אכן אבחן אצל התובעת פגיעה מסוג "צליפת שוט". המומחה הוסיף, כי אילו כאבי הצוואר אשר נרשמו ביום התאונה היו משמעותיים, היתה נצפית החמרה בתוך ימים בודדים, שכן לאחר אירוע תאונתי שיא הכאבים מופיע כ-7-10 ימים ממועד האירוע. במקרה דנן, על פי התיעוד אין כל תלונות להופעת כאבים בסמוך לאירוע – אלא בחלוף כשנה וחצי לאחר התאונה.

קביעותיו אלה של המומחה הן קביעות רפואיות, הנסמכות על המסמכים הרפואיים שעמדו בפניו, והעומדות במבחן ההיגיון והסבירות.

1. נוכח כל האמור, ומשלא מצאתי כי מתקיים טעם ממשי המצדיק מינוי מומחה חלופי- הבקשה נדחית.
2. התובעת תודיע האם עודה עומדת על התביעה לא יאוחר מיום 10.3.20
3. התיק יובא לעיוני ביום 11.3.20

ניתנה היום, ט"ו שבט תש"פ, (10 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.