בפני בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בקריות (כבוד הרשם הבכיר נדים מורני) מיום 7.3.19 בת"ק 41321-01-18.

המשיבים רכשו מהמבקשת מערכת ישיבה סלונית. בתביעה שהגישו נגד המערערת טענו כי כעבור פרק זמן קצר מאז רכשו את המערכת, התגלו ליקויים בספה התלת מושבית ובאחת הכורסאות וכי המבקשת הסכימה לתקן את המערכת בכפוף להשתתפות עצמית של 50% מצידם.

המשיבים תבעו את ביטול העיסקה והשבת התמורה ששילמו בתוספת פיצוי .

בפסק דינו של בימ"ש קמא הוא דחה את טענת המבקשת כי המשיבים עשו במערכת שימוש לא סביר, וקבע כי ניסיון המבקשת להתנער מאחריותה על ידי העלאת טענות בלתי סבירות מקומם.

בימ"ש קמא קבע עוד כי קיימת אי התאמה בולטת בין המוצר שסופק בפועל למשיבים לבין המוצר שהמבקשת התחייבה לספק להם, בעיקר מבחינת איכותו.

בנסיבות אלה הורה בימ"ש קמא על ביטול העיסקה וחייב את המבקשת להשיב למשיבים את הסכום ששילמו עבור המערכת (15,458 ₪) בצירוף פיצוי בסך 4,000 ₪ והחזר אגרה.

המבקשת מבקשת רשות ערעור על פסק הדין. המבקשת טוענת בבקשתה כי בפסק הדין נפלו טעויות משפטיות ועובדתיות, שגרמו לה עיוות דין .

ב"כ המבקשת היפנה בטיעוניו לפסק הדין בבר"ע (ת"א) 1744/09 אריה נקאש נ. לב ארי (19.10.09) ואין לי אלא להפנות לאמור שם:

"ככלל, התערבות ערכאת הערעור בפסקי דין של בית המשפט לתביעות קטנות תהיה מוצדקת רק במקרים חריגים של טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

בית המשפט לתביעות קטנות אינו כבול לסדרי הדין ולדיני הראיות הרגילים והמגמה היא להביא לסיום הסכסוך במהירות ולאחר דיון קצר (ראו: תקנה 13(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) , תשל"ז-1976; סעיף 62(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984). מטרתו, לאפשר לצדדים הליך יעיל פשוט ומהיר שמאפשר להביא לסיום המחלוקת ללא שיהוי, שאינו יקר, בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ולפטור את הצדדים בכל הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה רגילה (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ([פורסם בנבו], 17.3.09)).

תכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות ערעור על פסק הדין".

כפי שנקבע שם וכך גם אני קובעת:

"תכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות ערעור על פסק הדין.

המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים תיקון בערעור. גם לא מצאתי שגיאה בולטת בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות".

לפיכך, ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבקשה.

מאחר ולא התבקשה תגובה – איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א אדר ב' תשע"ט, 18 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.