לפני בקשה להוספת תצהיר נוסף להתנגדות לביצוע שטר שאותה הגיש המבקש. החלטתי ניתנת לאחר קבלת תגובת המשיב לבקשה ותשובת המבקש לתגובת המשיב.

כידוע, שיקול דעתו של בית המשפט בשאלה האם להתיר תיקון ו/או הוספת תצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר תלוי בשני שיקולים עיקריים: האחד, הסיבה לתיקון ו/או הוספת התצהיר באיחור; השני, האם יש באמור בתצהיר כדי לבסס לכאורה את טענת המבקש רשות להתגונן. ככל שהשיקול השני גובר, פוחתת חשיבותו של השיקול הראשון (ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015), בעמ' 770). זאת ועוד, על בית המשפט לשקול האם ראוי להתיר את תיקון ו/או הוספת התצהיר לשם עשיית צדק בין הצדדים, ואם לא ייגרם בכך עיוות דין למשיב. כאשר הבקשה לתיקון ו/או לצירוף תצהיר הוגשה לפני הדיון ייטה בית המשפט לקבלה, כמובן בתנאי שהאמור בתצהיר הנוסף מקים למבקש עילת הגנה לכאורה, שכן אין בכך כדי לעכב את הדיון או כדי לגרום למשיב לעיוות דין (ראו גורן, שם); ע"א 424/86 נאות מרינה בע"מ נ' הבנק הבינלאומי, פ"ד מג(2) 355, 363)).

לאחר ששקלתי את הבקשה שלפני בראי האמור לעיל, ובאיזון בין זכויות הצדדים, מצאתי לנכון להתיר למבקש הוספת תצהיר תשלים, כמבוקש. ויובהר. הבקשה דנן הוגשה לפני מועד הדיון ומעיון בתצהיר הנוסף עולה, כי הוא עשוי להקים למבקש עילת הגנה לכאורה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ט, 28 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.