לפניי תביעה להשבת 7,000 ₪ אשר נגבו מהתובע בעד שירותי תיירות שאמור היה לקבל יחד עם אשתו, ו 3,000 ₪ נוספים בגין הוצאות ועוגמת נפש. השירותים הוזמנו באמצעות הנתבעת 2, סוכנות הנסיעות, (להלן: "הסוכן"), אך הנסיעה המיועדת בוטלה בגלל שהתובע התאשפז בבית חולים, והתובע חויב בדמי ביטול מלאים על ידי הנתבעת 1, חברת החברה שארגנה את הנופש, (להלן: "הספק").

יצוין כי למרות שזומן לדין והגיש כתב הגנה מטעמו, הנתבע 2 לא הגיע לדיון, ומשהתקשר אליו התובע במהלך הדיון לברר מדוע לא הגיע לדיון, השיב הסוכן כי שכח מהדיון. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לתת פסק דין נגדו במעמד הדיון, יחד עם זאת, ועוד בטרם אדרש לשאלת החבות של הנתבעת 1 במסגרת התביעה, אני מקבלת באופן חלקי את התביעה נגד הנתבע 2, ומחייבת אותו בתשלום פיצוי לתובע בצירוף הוצאות משפט כפי שיפורט בסיפא פסק דין זה.

עובדות המקרה והמחלקות בין הצדדים

השאלות שבמחלוקת הן מתי הודיע התובע לספק על ביטול יציאתו, יחד עם בת זוגו, לנופש, והאם הודעת הביטול במועד זה מחייבת דמי ביטול חלקיים או מלאים.

התובע טען כי בתחילת חודש אוגוסט 2017 פנה לסוכן ורכש דרכו חבילת נופש עבור אשתו ועבורו, לצפון איטליה, במסגרת טיול אותו מארגן הספק, בין התאריכים 19.09.17 ועד ל 26.09.17. התובע שילם עבור כך באמצעות כרטיס אשראי סך של 7,000 ₪. באופן פתאומי, ולאחר שמצבו הרפואי של התובע התדרדר, הוא התאשפז בבית חולים מתאריך 08.09.17 ועד לתאריך 27.09.17. התובע הוסיף וטען כי לאור ההתדרדרות במצבו הרפואי, וביום 10.09.17 פנה בנו טלפונית לסוכן ובקש לבטל את הנסיעה, וזה בתורו הפנה אותו לספק, או אז שלח הבן באותו יום פקס לספק ובקש לבטל או להקפיא את העסקה עד להחלמת התובע. בנו של התובע לא נענה ובהמשך התובע חויב בדמי ביטול בגובה של 100% מעלות הנופש. יצוין כי התובע לא דאג להתייצבות בנו למתן עדות בבית המשפט.

בכתב ההגנה שהוגש מטעמו טען הסוכן כי הסביר לתובע בעת רכישת חבלת הנסיעה כי ביטול נסיעה בטיולים מאורגנים הינו בעייתי, ואף המליץ בפניו לערוך ביטוח נסיעות המכסה ביטול הנסיעה. בעניין הודעת הביטול, הסוכן לא ציין מתי פנה אליו בנו של התובע ובקש ממנו לבטל את הנסיעה, והסתפק בטענה כי מיד עם קבלת ההודעה על ביטול הנסיעה מטעם התובע, העביר את הבקשה לספק, ונציג מטעם הספק השיב כי התובע אינו זכאי להחזר היות ומדובר בנסיעה מאורגנת. הסוכן הוסיף וטען כי בהמשך לכך העביר את תוכן תשובת הספק לבנו של התובע ואף מסר לו את מספר הטלפון של הספק על מנת לפנות אליו בעצמו, יחד עם זאת מצא הסוכן להחזיק בכספים ששילם התובע ברשותו עד יממה אחת לפני הנסיעה על מנת לברר אם הספק יבטל את הנסיעה, ורק לאחר שהבין כי הספק לא ביטל את העסקה העביר את מלוא הסכום לספק. הסוכן צירף לכתב הגנתו תדפיס שיחות מהטלפון שברשתו בסמוך למועד ביטול הנסיעה הנטען על ידי התובע שמראה כי התקבלו אצלו שיחות ממספר הטלפון השייך לתובע, וכן מזה השייך לבנו.

הספק טען בכתב ההגנה ובפניי באמצעות נציגו כי ההזמנה בוצעה באמצעות הסוכן ב 09.08.17, וכי ההזמנה הנ"ל הייתה כפופה למסמך "תנאי השתתפות בטיולים מאורגנים ומידע כללי" (להלן: "מסמך תנאי ההזמנה"), אשר נמצא אצל כל סוכני הנסיעות, ומפורסם באתר האינטרנט של הספק. בעניין זה הוסיף הספק כי מחובת הסוכן להביא את תוכן מסמך תנאי ההזמנה בפני התובע כפי שמפורט בתחילת המסמך. בנוגע למועד קבלת ההודעה אודות הביטול ציין הספק כי ב 15.9.17, כארבעה ימים לפני מועד הנסיעה פנה אליו הסוכן ובקש לבדוק אפשרות ביטול ההזמנה של התובע, או אז הוא נענה כי ביטול מועד זה מחויב בדמי ביטול מלאים. בהמשך לכך, יממה בלבד לפני מועד הנסיעה, במסגרת פניה מטעם הספק לסוכן על מנת לברר אם התובע יוצא לחופשה, בקש הסוכן לבטל את הנסיעה, הנסיעה בוטלה וחויבה בדמי ביטול מלאים. הספק הוסיף כי אם הודעת הביטול הייתה מתקבלת מבעוד מועד, היו נעשים ניסיונות למכור את המקומות של התובע ובת זוגו בטיול המאורגן. הספק הוסיף וטען כי המועד בו התקבלה הודעת הביטול מטעם הסוכן, יממה אחת עובר למועד הנופש, אינו נופל בגדר מועדי הביטול המזכים בהחזר על פי מסמך תנאי ההזנה, וכן לא במועדים שנקבעו בחוק הגנת הצרכן.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הגעתי למסקנה כי דין התביעה נגד הספק להידחות, ואלה הנימוקים:

1. על פי הראיות שהוצגו בפניי אני מקבלת את גרסת הספק כי את ההודעה על ביטול העסקה הוא קבל כיממה אחת בלבד לפני הנסיעה, מועד שמחייב תשלום דמי ביטול מלאים. בעניין זה לא מצאתי לקבל את טענת התובע כי בנו פנה לספק ב 10.9.17 באמצעות הפקס וכך ביקש לבטל או להקפיא את הנסיעה. בנו של התובע לא העיד בבית המשפט, ומן הסתם, התובע עצמו אשר היה מאשפז בבית חולים באותה העת, לדבריו בין חיים ומוות, לא יכל לדעת מה ומתי בנו עושה בנוגע ביטל הנסיעה. בעניין זה, גם מ ת/1 לא ניתן ללמוד על הפנייה הנטענת היות ומפרטי הפקס המופיעים במסמך זה לא ניתן להסיק חד משמעית כי המסמך נשלח למספר פקס השייך לספק.

2. חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 קובע בסעיף 14ג(ג) כי בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה -

(2) בשירות – בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.

(תיקון

1. (ד) הוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 14ג1(ג) לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של –

(תיקון

תשע"ו-

2) שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;

בסיבות העניין, כשמדובר בעסקת מכר מרחוק, במסגרתה מכר הספק את חבילת הנופש לתובע באמצעות הסוכן, קובע החוק אין הצרכן רשאי לבטל את העסקה משמועד הביטול חל בתוך שבעה ימי עסקים ממועד קבלת השירות. בענייננו, יממה אחת לפני מועד הנסיעה אינה נופלת בגדר המועדים שניתנה בהם לצרכן האפשרות לבטל את העסקה ללא דמי ביטול.

3. גם אם הייתי מקבלת את גרסת התובע בנוגע למועד ההודעה לספק אודות הביטול, קרי ב 10.9.17, מועד זה הינו למעלה מחודש ימים לאחר ביצוע העסקה, וכשבעה ימי עסקים לפני מועד היציאה, כשמועד ביטול זה על פי האמור במסמך תנאי ההזמנה מחייב בדמי ביטול מלאים, משאין המדובר במועד רחוק למעלה מ 14 ימים ממועד טיסת ההלוך.

סיכום דבר - מצאתי לדחות את התביעה נגד הנתבעת 1.

יחד עם זאת, בכל הקשור לנתבע 2, משלא הגיע לבית המשפט ולא פרש את גרסתו העובדתית וטיעוניו המשפטיים, ולא הוכיח כי קיים הוא את חובותיו על פי חוק כלפי התובע, אני מחייבת אותו בתשלום פיצוי לתובע בסך של 7,000 ₪, ובתשלום הוצאותיו המשפטיות בסך של 500 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לנתבע 2, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים, אשר רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, ז' סיוון תשע"ח, 21 מאי 2018, בהעדר הצדדים.