לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה, בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") .

עניינו של ההליך הוא המוצר " Newa Activator Gels " (להלן: "הג'ל" או "המוצר") המשווק על ידי המשיבה.

בקשת האישור מבוססת על הודעת המשיבה מחודש ינואר 2018, במסגרתה הודיעה המשיבה ללקוחות אשר רכשו את הג'ל המופץ ( אך לא מיוצר ) על ידה, כי הובא לידיעתה שהג'ל מכיל חומרים אסורים במינון העולה על המותר (להלן: "ההודעה").

בקשת האישור

1. ביום 23.1.2018 הגישו המבקשות תובענה ובקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור").

בבקשת האישור צוין, כי המבקשות הן לקוחות המשיבה, שרכשו את המוצר.

המשיבה, כך נטען, חברה המתמחה בשיווק בינלאומי של מוצרים המיוצרים בישראל במיוחד לשימוש פרטי. בין היתר, משווקת את המוצר ומוצרים נלווים למוצר כטכנולוגיה לשימוש ביתי להפחתת קמטים.

בבסיס התובענה ובקשת האישור, טענת המבקשות לפיה המשיבה הטעתה את לקוחותיה, כאשר שיווקה מוצר שנועד להיטיב עם עור הלקוחות, כאשר בפועל המדובר היה במוצר פגום ו/או מסוכן ו/או אינו בריא, שהחדיר לעור הלקוחות חומרים אסורים ובכך גרם להם נזק וחרדה רבה.

כך, המבקשת 1 רכשה את המוצר ב-25.5.2017, ביחד עם הקיט הנלווה לו. המבקשת 2 רכשה את המוצר במועד סמוך. המבקשות עשו שימוש במוצר בהתאם להוראות השימוש, מתוך אמונה כי המוצר מיטיב עם עורן.

בחודש ינואר 2018, כשמונה חודשים לאחר רכישת המוצרים על ידי המבקשות ולאחר שנעשה בו שימוש, פרסמה המשיבה באתר האינטרנט מטעמה כי המוצר פגום, בשל העובדה כי בבדיקה שנערכה במוצר, התגלה כי הוא מכיל חומרים אסורים מהמינון החורג מהמינון המותר.

משמע, המשיבה הודתה כי המוצר פגום והטעתה את המבקשות לחשוב כי השימוש בו ייטיב עם עורן, כשלמעשה נגרם להן נזק וחרדה. היא הטעתה את לקוחותיה, עת העלימה מעיניהן טרם שיווק המוצר, כי לא ביצעו הבדיקות הנדרשות. עקב זאת, ביצעו המבקשות שימוש במוצר הפגום, באופן שלא רק שלא מימש תכלית רכישת המוצר, אלא אף אפשר ופגע בעור המבקשות.

אמנם, המשיבה הציעה לספק מוצר חלופי ללקוחות שהוטעו, אולם נוכח ההטעיה החמורה והשלכותיה, לרבות חרדת המבקשות מהחדרת החומרים האסורים לעור פניהן למשך תקופה ארוכה, איבדו המבקשות אמון במוצר והן אינן מעוניינות במוצר החלופי.

המבקשות ביצעו פנייה מקדימה למשיבה לצורך קבלת תגובתה. ב-10.1.2018 השיבה המשיבה בדוא"ל, במסגרתו טענה כי העבירה הפנייה ליצרן שאחראי לפגם.

בהמשך הועברה תגובה מחברת אנדימד בע"מ שהכחישה היותה היצרנית של המוצר, ומכל מקום, לא הוצע כל פיצוי למבקשות, מלבד החלפת המוצר הפגום.

1. בבקשה נטען כי המשיבה הפרה את ס' 2-4 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרה חובה חקוקה, לפי ס' 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש); התרשלה לפי ס' 35 לפקודת הנזיקין; הפרה חובת תום הלב והטעייה לפי חוק החוזים (כללי), התשל"ג-1973; פגעה באוטונומיה; והפרה ס' 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968.
2. חברי הקבוצה הוגדרו ע"י המבקשות כ-"כל מי שרכש ו/או עשה שימוש במוצר Newa Activator Gels, המשווק על ידי המשיבה (להלן: "המוצר") ב-7 השנים טרם הגשת בקשת האישור, ואשר המשיבה הודיעה כי הוא מכיל חומרים אסורים במינון החורג מהמינון המותר."
3. הסעד המרכזי לו עתרו המבקשות בבקשת האישור הוא, לקבוע פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, על סך 3,000,000 ₪ (הערכה ראשונית).

תמצית תשובת המשיבה

1. המשיבה בתשובתה לבקשת האישור, הכחישה את טענות המבקשות.
2. המשיבה עמדה על כך שבקשת האישור נוגעת למוצר הג'ל בלבד, אשר מהווה מוצר נלווה למכשיר ה-NEWA עצמו (להלן: "המכשיר").

המכשיר הינו מכשיר חשמלי המעניק טיפול אנטי אייגי'נג לא חודרני בטכנולוגיה ייחודית, המבוססת על גלי רדיו. במסגרת השימוש במכשיר, נדרש המשתמש למרוח ג'ל שישמש כמתווך לפעולת המכשיר על העור.

הג'ל הוא מוצר נפרד מן המכשיר, ומיוצר על ידי חברת בי.פור.יו (לעומת המכשיר עצמו, המיוצר על ידי חברת אנדימד מדיקל בע"מ). הן המכשיר והן הג'ל משווקים בישראל על ידי המשיבה.

למעשה, עניינה של התובענה הוא בג'ל בלבד, שעלותו זניחה ונאמדת ב-99 ₪.

1. אין בפגם הנטען בג'ל כדי להביא להפסקת השימוש במכשיר ה- ה NEWA עצמו.
2. מכשיר ה NEWA נמכר בישראל ל 2,372 צרכנים בלבד.
3. עם פרסום החשש להימצאות חומרים אסורים בג'ל, פנתה המשיבה ישירות לכלל צרכניה בקריאה להפסיק השימוש בג'ל, והביעה נכונותה להחליפו.

מרבית הצרכנים שפנו ( 928 צרכנים) בחרו לקבל את הג'ל החלופי ורק מיעוטם ( 174 צרכנים) בחר לקבל כספו בחזרה וזה הושב להם. יתר הצרכנים (כ-1,000) כלל לא פנו למשיבה, ובכך גילו דעתם שהדבר לא מעניינם.

1. היה על המבקשות למקד טענותיהן בבעלת הדין הרלוונטית, יצרן הג'ל, שלא צורף להליך דנן, ולא במשיבה, שכלל איננה קשורה להליך הייצור של הג'ל.
2. מכל מקום, אף היצרן עצמו סבור כי אין ולא היו חומרים אסורים בתכשירי הג'ל.
3. מעבר לכך, לאור האמור לעיל, המבקשות חפצות לייצג חברי קבוצה שאינם בנמצא, שכן אלו כבר פוצו.

המסגרת הדיונית

1. לאחר שהמשיבה הגישה תשובה לבקשה, החלו הצדדים לבוא בדברים והסכימו כי בשלב זה לא תוגש תגובה לתשובה.
2. המשיבה עתרה בבקשה למשלוח הודעת צד ג' כנגד חברת בי.פור.יו בע"מ , ובקשתה נעתרה בהחלטה מיום 12.8.2018.
3. ביום 8.11.2018 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית (להלן: "הסדר הפשרה").
4. ביום 28.11.18 פורסמה בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו-"הארץ" הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה.
5. ביום 7.5.19 הודיע היועמ"ש כי לא מצא לנכון להתנגד לבקשה לאישור הסדר הפשרה, מבלי להביע עמדה לגופה של הפשרה.

מטעם הציבור, לא הוגשו התנגדויות.

עיקרי הסדר הפשרה

1. הגדרת חברי הקבוצה:

"כלל הצרכנים אשר רכשו ו/או עשו שימוש ב- Newa Activator Gels, עד ליום הגשת התובענה."

1. העילות והסעדים שלגביהם יהווה הסדר הפשרה מעשה בית דין הם כמפורט בבקשת האישור ובכלל כך:

הפרת חוק הגנת הצרכן, התשמ"א -1981; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הפרת חוזה בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, וכן בנוגע לכל הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור כמפורט לעיל וזאת עד יום מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה.

1. ואלה עיקרי הסדר הפשרה:
   1. כל חבר קבוצה שיפנה למשיבה בתוך 60 יום לאחר מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, ויציג ג'ל או קבלה בגין רכישת ג'ל מהמשיבה או יחתום על הצהרה לפיה הוא רכש ג'ל מאת המשיבה, יהא זכאי לקבלת שני מוצרים מסדרת Newa Gels, המופצים על ידי המשיבה, ללא עלות וללא הוכחת נזק. שווי ההטבה, עומד על כ-198 ₪.
   2. אופן מימוש הפיצוי יפורסם בעמוד הראשי בדף האינטרנט של המשיבה, וכן בהודעה של אישור הסדר הפשרה בעיתונות.
   3. גמול ושכר טרחה:

הצדדים המליצו כי כל אחת מהמבקשות תקבל גמול סופי בסך של 5,000 ₪, ובא כוחן יקבל שכר טרחה על סך של 50,000 ₪, בתוספת מע"מ.

1. הצדדים ביקשו כי בית המשפט יורה על אישור הסדר הפשרה מבלי להיזקק לבודק.
2. וויתור ומעשה בית דין:

עם אישור בית המשפט להסדר פשרה זה, יתגבש אוטומטית מעשה בית דין ביחס לכל העילות והסעדים שבתביעה כלפי חברי הקבוצה, כפי שפורטו בבקשת האישור, ואשר לא נתנו הודעת פרישה שאושרה על ידי בית המשפט.

השיקולים

1. השיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע אם לאשר הסדר פשרה, מעוגנים בסעיפים 19(א) ו- 19(ג) לחוק התובענות הייצוגיות:

"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין...

"(ג) (1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

(ג) עיקרי הסדר הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."

עיקר הטעמים לאישור הסדר הפשרה

1. על פני הדברים, התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ובהן, בחינת השאלה, האם התנהלות המשיבה עולה כדי הפרת הוראות הדין, עת שיווקה מוצר אשר לגביו פירסמה מודעה כי הוא מכיל חומרים אסורים במידה העולה על המותר.
2. בהינתן כי הסדר הפשרה הושג בטרם התבררו המחלוקות בין הצדדים, לא ניתן לקבוע מסמרות במחלוקות בין הצדדים.
3. מהטעמים שיפורטו להלן, נחה דעתי כי סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות בנסיבות העניין.
4. לעניין זה יש להביא בחשבון, כי המשיבה איננה יצרנית הג'ל (אלא המשווקת אותו).

עמדת היצרן היא, כי מעולם לא נמצאו חומרים אסורים במוצרי הג'ל שהופצו על ידי המשיבה וכי ההודעה מחודש ינואר 2018 נבעה מטעות בתוצאות המעבדה.

על פי הנטען על ידי היצרן, בדיקות של מעבדות נוספות אישרו, כי אכן דובר היה בטעות בתוצאות המעבדה. יצויין כי לעמדת המבקשות, דין בקשת האישור היה להתקבל גם אם מדובר בטעות מעבדה.

על מנת להכריע במחלוקות מושא בקשת האישור, היה צורך בבירור סוגיות כימיות לעומקן, תוך מינוי מומחים, דבר הכרוך בהוצאות כבדות לצדדים.

בהינתן כי על פני הדברים מדובר בקבוצה אשר אינה מונה חברים רבים, ספק אם הייתה הצדקה לניהול הליך יקר, הגם שהתועלת הצפויה ממנו תהיה לקבוצה קטנה בלבד.

עוד יש ליחס משמעות לכך שמרבית חברי הקבוצה כבר פוצו על ידי המשיבה. כך, המשיבה מסרה את הנתונים הבאים באשר לפניות שהתקבלו בעקבות ההודעה:

מרבית הצרכנים שפנו ( 928 צרכנים) בחרו לקבל את הג'ל החלופי ורק מיעוטם ( 174 צרכנים) בחר לקבל כספו בחזרה וזה הושב להם. יתר הצרכנים (כ-1,000) כלל לא פנו למשיבה.

1. כאמור, הסדר הפשרה כולל הטבה ללקוחות הזכאים: המשיבה תעניק הטבה ללקוחות אשר הינם חברי הקבוצה ורכשו את הג'ל ו/או עשו בו שימוש, לרכישת שני מוצרים בשווי 198 ₪.

בהינתן כי קיים קושי להוכחת הנזק ושיעורו המדוייק, לרבות לעניין נזק לא ממוני נטען, הרי שהטבה לחברי הקבוצה, מהווה פתרון ראוי והוגן.

בנסיבות המתוארות לעיל ובהתחשב בטענות המשיבה, שווי ההטבה הינו ראוי והוגן.

1. בחנתי את הסדר הפשרה ונחה דעתי כי הוא משקף את הסיכויים והסיכונים בהמשך ניהולה של התובענה הייצוגית. הסדר הפשרה הוגש עוד טרם שהוגש כתב תגובה לתשובה לבקשת האישור מטעם המבקשות, כך שבגיבוש הסדר זה חסכו הצדדים הליך ארוך ויקר וסייעו להשגת תוצאות ראויות באופן יעיל, תוך חיסכון בזמן שיפוטי.

לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה ואף היועמ"ש לא הביע התנגדות ביחס אליו.

1. בנסיבות העניין, לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה ושקלתי את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, הריני סבורה כי הסדר הפשרה מהווה מענה ראוי, הוגן וסביר לעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
2. הגדרת הקבוצה, עילות התובענה, הסעדים שנתבעו, ועיקרי הסדר הפשרה הם כמפורט לעיל.

מינוי בודק

1. בסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע כדלקמן:

"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".

בנסיבות העניין, מינוי בודק אינו מחוייב בשים לב למחלוקות המבוססות עובדה ומשפט בלבד, ואינן מחייבות מומחיות מלבד זו של בית המשפט. מה עוד שהנזק שנגרם, לכאורה, אינו בהכרח נזק הניתן לכימות מדוייק.

לאור האמור, ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה שלא למנות בודק.

גמול ושכר טרחה

1. השיקולים בהם יתחשב בית המשפט בבואו לפסוק גמול לתובע המייצג במסגרת הכרעה בתובענה ייצוגית מנויים בסעיף 22 לחוק תובענות ייצוגיות ובהם: הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית וניהולה, התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, ומידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.
2. הגמול לתובע המייצג נועד להוות תמריץ להגשת תובענות ייצוגיות.

כך נקבע כי "התכלית העיקרית של הגמול לפצות את התובע הייצוגי על הטרחה שטרח, ועל הסיכון שנטל על עצמו נוכח האפשרות כי התובענה הייצוגית שהגיש תדחה, והוא יחויב בהוצאות הנתבע. גמול זה משמש גם מעין פרס לתובע המייצג, אשר נועד להגביר את הכדאיות בהגשת תובענות ייצוגיות ראויות, במיוחד במקרים שבהם אין די בפיצוי על הנזק הקונקרטי כדי להפוך את הגשת התובענה לכדאית" (עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל (27.12.2010), פיסקה 20).

במסגרת הוראותיו של סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, התווה המחוקק מסכת שיקולים אותם ייקח בית המשפט בחשבון בקביעת שכר הטרחה לבא-כוח המייצג.

בהתייחס לשיקולים אלה נאמר כי: "קריטריונים אלו מציירים קווים מנחים אשר מהם ניתן ללמוד על מגמתו של החוק ועל המטרות אותן ביקש להשיג באמצעות מוסד שכר הטירחה בתובענות ייצוגיות" (ע"א 9134/05 לויט נ' קו אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ (7.2.2008), להלן: " עניין לויט")

בעניין לויט סיווג בית המשפט את השיקולים כדלקמן:

"דומה, כי ניתן להצביע על שלושה סוגי שיקולים המשתקפים בקריטריונים המנויים בסעיף. סוג שיקולים אחד נוגע לסוגיית התמריץ להגשת תביעה ייצוגית. בעניין זה קיים מתח בין שני שיקולים נוגדים אשר יש לאזן ביניהם: יצירת תמריץ חיובי להגשת תביעות ייצוגיות ראויות אל מול הצורך למנוע הגשתן של תביעות סרק ייצוגיות או מנופחות יתר על המידה.... סוג שיקולים שני עניינו הכוונת התנהגות "בא כוח מייצג", כהגדרתו בסעיף 2 לחוק, בנוגע לאופן ניהול התובענה והבקשה לאישורה. החוק מבקש ליצור תמריץ לכך שהדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ובתובענה עצמה ינוהל ביעילות ובהגינות. לאור מטרה זו קובע החוק, כי בקביעת גובה שכר הטירחה יש להתחשב באופן בו ניהל בא הכוח המייצג את התובענה הייצוגית ...

סוג שיקולים שלישי המשתקף בסעיף הינו השאיפה כי יהיה יחס הולם בין שכר הטירחה לבין התובענה הייצוגית. היינו, כי שכר הטירחה יהיה סביר והוגן בהתחשב בכלל מאפייניה של התובענה הייצוגית. חלק מהגורמים המשפיעים על סבירותו של גובה שכר הטירחה הינם המאמץ שהושקע בה והתועלת שהיא הניבה לקבוצה" (פסקה 12 לפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס).

אמות המידה והשיקולים שנקבעו בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, יחולו אף במקרה בו "אישר בית המשפט הסדר פשרה", כאשר לפי הוראת סעיף 19 (ו) לחוק "... רשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לענין זה".

1. בענייננו, הצדדים המליצו לאשר גמול למבקשות סך 5,000 ₪, לכל אחת, ולבא כוחן שכר טרחה בסך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ.

בנסיבות העניין, ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, כפי שמצאו ביטוי בהלכה הפסוקה, מצאתי כי הגמול ושכר הטרחה המומלצים הינם ראויים.

במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, ציינו הצדדים כי "כל הקבוצה (ולמצער, חלקה העיקרי) פוצתה בסמוך לפרסום ההודעה ואכן לאחר הגשת בקשת האישור".

עוד הדגישו הצדדים:

"כי על אף שהמשיבה סבורה כי חברי הקבוצה פוצו זה מכבר הרי שלצורך הסכם פשרה זה היא הסכימה להעניק פיצוי לכלל חברי הקבוצה. זאת, על מנת להסיר ספק ביחס לחברי הקבוצה אשר רכשו ג'ל ולא פנו למשיבה בזמן אמת".

במסגרת ההסדר, התחייבה המשיבה להוסיף ולפצות את חברי הקבוצה, זאת על ידי הטבה שתינתן להם בדמות מענק של שניים ממוצרי המשיבה, בשווי 198 ₪.

נוכח האמור, נראה כי ההליך הניב תועלת לחברי הקבוצה באופן שמצדיק תשלום גמול ושכר טרחה.

ברי, כי הגשת התובענה והבקשה לאשרה כתובענה ייצוגית הצריכו מהמבקשות ובא כוחן השקעת זמן ומשאבים, המזכים אותם בגמול ובשכר.

1. סבורתני, כי השיעור המבוקש על ידי המבקשות ובא כוחן עומד ביחס סביר לעבודה ולמאמץ שהושקעו, כמו גם לתועלת שהניב ההליך.

נוכח האמור, הריני רואה לנכון לאשר את הגמול ושכר הטרחה המומלצים ע"י הצדדים בהסדר הפשרה.

סוף דבר

1. הריני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם למבקשות גמול בסך 5,000 ₪ לכל אחת; ולבא כוחן שכר טרחה בסך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ.

הגמול ומחצית שכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

יתרת שכר הטרחה תשולם לאחר שתוגש הודעה כי המשיבה ביצעה את התחייבויותיה, תוך הצגת אסמכתאות לעניין מתן ההטבה לחברי הקבוצה.

1. בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, הריני מורה על פרסום אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים נפוצים. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו- (2) לחוק תובענות ייצוגיות, תוך הפנייה לפנקס תובענות ייצוגיות, שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה כאמור בסעיף 25(ד) לחוק.

המשיבה תישא בעלויות הפרסום.

נוסח הודעת הפרסום יובא לאישור בית המשפט בתוך 10 ימים מהיום.

1. בהתאם להוראת סעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות, הצדדים ימציאו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות. כמו כן, בהתאם לתקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, יישלח העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה.

ניתן היום, כ"ג סיוון תשע"ט, 26 יוני 2019, בהעדר הצדדים.