1. לפני בקשת המשיבה למחוק את הודעת הערעור מהטעם שהיה ראוי להגיש בקשת רשות ערעור.

2. ביום 24.2.03 ניתן נגד המערער 1 (להלן :"המערער") פסק דין, במסגרתו חויב בתשלומים שונים. מאחר והמערער לא שילם את החיוב הפסוק, פתחה המשיבה תיק הוצל"פ נגדו וביום 06.02.07 ניתן צו תשלומים. אולם, מאחר והמערער הפסיק לעמוד בצו התשלומים, חודשו ב6.16 הליכי ההוצאה לפועל ובגדרם הוטל עיקול אצל המערער 2.

נוכח העיקול, הגישו המערערים ביום 13.6.17 בקשות לתיק ההוצאה לפועל, במסגרתם עתרו להפחתת תוספות הפרשי הצמדה וריבית, לעיכוב הליכים ובטענה כי הכספים המעוקלים הופקדו על ידי המערער 2 לחשבון המערער ורעייתו לצורך חיסכון עבור המערער 2.

כב' רשם ההוצאה לפועל שמע את ראיות הצדדים ובסופו של יום דחה הרשם המלומד את הבקשה להפחתת תוספות הפרשי הצמדה וריבית, ועם זאת הוא נעתר לבקשת המערער 2 וקבע כי הכספים המעוקלים בחשבון המערער ואשתו הם כספי המערער 2.

המשיבה מיאנה להשלים עם החלטת הרשם והגישה בקשת רשות ערעור על החלטת הרשם. בקשת רשות הערעור התבררה בבית משפט השלום שבחיפה, במסגרת רע"צ 63291-01-18. בקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי המשיבה התקבלה על ידי בית משפט השלום אשר דן בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו ובסופו של יום ביטל את החלטת הרשם מחמת חוסר סמכות עניינית.

המערערים ממאנים להשלים עם החלטת בית משפט השלום והגישו ביום 3.5.18 את הודעת הערעור.

3. לטענת המשיבה, אין ערעור בזכות על החלטת בית משפט שלום אשר קיבל את בקשת רשות הערעור על הכרעת רשם ההוצאה לפועל. לשיטת המשיבה, היה על המערערים להגיש בקשת רשות ערעור.

עוד מוסיפה וטוענת המשיבה כי לא ניתן להפוך הודעת ערעור לבקשת רשות ערעור, מה גם שהמועד להגשתה, לשיטת המשיבה, חלף.

4. המערערים מתנגדים לבקשה ומחלקים את החלטת רשם ההוצאה לפועל ופסק דינו של בית משפט השלום לחלקים שונים, ומכאן הם מבקשים ללמוד האם מדובר בגלגול ראשון או שני או שלישי של הערעור.

כך לדוגמא טוענים המערערים כי ערעור המשיבה על החלטת רשם ההוצאה לפועל היה בסוגיה האם הכספים בחשבון הבנק של המערער הם כספי המערער 2. אולם, בית משפט השלום מצא לקבוע כי החלטת רשם ההוצאה לפועל ניתנה בחוסר סמכות.

המערערים מוסיפים דוגמאות לצורך חלוקת ההחלטות, ועל כן לשיטתם הודעת הערעור שהגישו מתייחסת להחלטות בית משפט השלום אשר לא נדונו על ידי רשם ההוצאה לפועל ולא התבקש להכריע בהן.

עוד מבקשים המערערים להסתמך על סעיף 52 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984, (להלן: "חוק בתי המשפט") הקובע כי פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור בזכות לפני בית משפט מחוזי.

מוסיפים וטוענים המערערים כי גם אם עסקינן בגלגול שלישי, הרי נוכח העניין הציבורי הגלום בערעור יש מקום לאפשר אותו.

5. סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 (להלן :"חוק ההוצל"פ") קובע כך :

"(א)...

(ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור ברשות בית משפט השלום לפני בית המשפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים ..., יהא בזכות.

(ב'1)...

(ב'2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב'1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.

(ג)..".

6. סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל קובע דין ספציפי לעניין דרכי ההשגה על פסקי דין והחלטות בית משפט שלום שניתנו בערעורים או בבקשות רשות ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל. ראו לעניין זה לדוגמא ע"א (מרכז) 11168-04-18 בן ארי נ' בנק מזרחי טפחות (פורסם במאגרים) שם נקבע כי ערעור לבית משפט מחוזי על פסק דין של בית המשפט השלום אשר מוגש מכוח סעיף 80 (ב'2) לחוק ההוצל"פ הוא ברשות, במקום בו הערעור לבית המשפט השלום היה בזכות ואנו נוסיף גם בבקשת רשות ערעור.

כמו כן ראו רע"א 4198/14 בן ארי נ' בנק מזרחי טפחות (פורסם במאגרים) שם נקבע כי מכוח סעיף 80 (ב'2) לחוק ההוצל"פ, הדרך להשיג על פסקי דין של בית משפט שלום על החלטות וצווים של רשם ההוצאה לפועל, הוא בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

ראו לעניין זה גם כן ע"א 31042-07-16 עיזבון המנוח רוזן ז"ל נ' עיזבון ויינשטוק ז"ל (פורסם במאגרים) שם נקבע, במקרה דומה, כי למערערים לא עומדת זכות ערעור והיה עליהם להגיש בקשת רשות ערעור.

7. אין מקום לטענת המערערים כי יש לפלח את ההחלטות השונות ולברר איזו החלטה דנה בסוגיה מסוימת בגלגול ראשון ואיזו החלטה בגלגול שני. כאשר נדרש בית משפט להשגה על החלטה, השאלה היא האם המכלול הוא בגלגול ראשון או שני.

בענייננו, הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל לבית משפט השלום אשר נתן רשות הערעור ודן בה. משכך, נוכח האמור לעיל, ככל שהמערערים ביקשו להשיג על החלטת בית משפט השלום היה עליהם להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור.

על פי הדין, לא ניתן להפוך ערעור לבקשת רשות ערעור. ראו לעניין זה לדוגמא ע"א 939/12 איבי נ' צ.א.מ.א הובלות דלק בע"מ (פורסם במאגרים).

8. משכך, הערעור נמחק.

אין בכך כדי למנוע מהמערערים להגיש בקשת רשות ערעור, בשים לב למועדים להגשת בקשה כזו ומבלי שיש בדברים אלה משום רמז לגבי התוצאה ככל שבקשה כזו תוגש.

פסק הדין ניתן בסמכותי כרשם.

ניתן והודע היום, י"ז סיוון תשע"ח, 31 מאי 2018, בהעדר הצדדים.