טוען...

פסק דין שניתנה ע"י מירב כפיר

מירב כפיר06/08/2020

לפני

כבוד השופטת מירב כפיר

מערער

אריה בן ארי

נגד

משיב

בנק מזרחי טפחות בע"מ

פסק דין

ערעור על החלטתה של כב' רשמת ההוצל"פ דיאנה פסו-ואגו מיום 25/1/18 בתיק הוצל"פ 20-17538-10-3 (להלן: "תיק המשכנתא") ולפיה נדחתה בקשת החייבים לסגירת התיק ונקבע כי ניתן להמשיך במימוש המשכנתא בשל חובות נוספים שיש למערער (להלן: "ההחלטה").

המחלוקת בין הצדדים הינה האם בהתאם להחלטות בית המשפט העליון ברע"א 3180/13, ברע"א 4057/14 וברע"א 1109/15, שניתנו בערעורים שונים שהגיש המערער כנגד הבנק, ניתן להמשיך ולפעול למימוש הבית של המערער ע"פ שטר המשכנתא, גם לאחר סילוק יתרת ההלוואה בגינה נרשמה המשכנתא.

רקע ופירוט ההליכים בין הצדדים

  1. ראשית יצוין כי תיק זה הינו אחד מהליכים רבים המתנהלים בין הצדדים, אשר חלקם יפורטו להלן בהתאם לצורך.
  2. כנגד המערער מתנהלים שני תיקי הוצל"פ עיקריים:
  3. תיק המשכנתא, שנפתח למימוש משכנתא הרשומה על בית המערער וגב' שרה בן ארי ע"פ שטר משכנתא ע"ס 1,675,000 ₪. בסכום החוב בעת פתיחת התיק צוין סכום יתרת הלוואת המשכנתא אותה עת שעמדה ע"ס של כ-948,000 ₪ (ת/1).
  4. תיק הוצל"פ 01-32563-10-19 אשר נפתח לגביית חוב כספי ע"פ פס"ד חלוט בגין חוב של המערער לבנק בסכום של למעלה מ-4 מיליון ₪ (להלן: "תיק הוצל"פ ע"פ פס"ד"). החוב מקורו בפס"ד שבו נקבע כי המערער אשר ייצג בעבר את הבנק בגביית חובות משכנתא, שלח ידו בכספי הבנק ולא העביר לבנק חלק מהכספים אותם גבה עבורו.
  5. לאחר פתיחת תיק המשכנתא התנגד המערער לבקשה למימושה המיידי של המשכנתא על מלוא חוב ההלוואה המובטח באמצעותה.
  6. פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי ברע"א 38032-12-12 דחה את עמדת המערער קבע כי הבנק רשאי לממש משכנתא הרשומה לטובתו על זכויות המבקשים (המערער וגב' בן ארי) בבית מגורים, בין היתר, מאחר שהוטלו עיקולים על זכויות המערער בנכס, ואף שעיקולים אלו הוטלו בעקבות מעשיו של המערער לבדו.
  7. ערעור שהגיש המערער על החלטת ביהמ"ש המחוזי נדחה (רע"א 3180/13 אריה בן ארי נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ).

בית המשפט העליון בהחלטתו שם בחן את הוראות "נספח התנאים המיוחדים של המשכנתא" וקבע בעמ' 6 לפסה"ד כי:

"עולה כי המבקשים הסכימו בין היתר לתנאים הבאים:

10. משכנתא זו תשמש בתור בטחון חוזר עבור כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לבנק מאת הלווה ...מכל מקור שהוא לרבות הלוואות, ערבויות והתחייבויות מכל מין וסוג שהוא ......

מן האמור עולה, כי המבקשים הסכימו שבאמצעות המשכנתא ניתן יהיה לפרוע גם חובות אחרים שמגיעים לבנק ממי מן המבקשים..." (הדגשה שלי. מ.כ.)

ובהמשך בעמ' 10 להחלטה נקבע:

"סיכומם של דברים, על פי המערכת ההסכמים שבין הצדדים הבנק היה רשאי להעמיד את המשכנתא לפירעון מידי על מלוא החוב, ואין הדבר עומד בסתירה להוראות סעיף 81ב1לחוק ההוצאה לפועל וההגנות הכלולות בו. זאת מהטעם שמלשון החוק עולה, כי סעיף 81ב1 אינו פורש עצמו על מצב בו בקשת מימוש המשכנתא מוגשת בשל הטלת עיקול או לשם החזר חוב אחר, שאינו החוב המובטח במשכנתא..." (הדגשות שלי. מ.כ.).

  1. ברע"א 4057/14 אריה בן ארי נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ, חזר בית המשפט העליון על קביעתו כדלקמן:

"עיקרי העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטתי ברע"א 3180/13 בן ארי נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (6.6.2013). בקצרה ייאמר שעל ביתם של המבקשים הוטלו עיקולים בשל חוב שהמבקש 1...למשיב. יודגש כי אין מדובר בחוב הנובע מפיגור בהחזר ההלוואה שנטלו המבקשים מן המשיב לצורך רכישת הבית...

דין הבקשה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה.... אין מניעה שהמשיב יפעל למימוש המשכנתא ויעמיד לפירעון מיידי את מלוא יתרת ההלוואה מן הטעם שההגנות הקבועות בסעיף 81ב1, בהן נתלו המבקשים בבקשותיהם הקודמות, לא נועדו למצב אליו הם נקלעו; קרי, מצב בו הבקשה למימוש המשכנתא אינה מוגשת בגין חוב שנוצר כתוצאה מפיגורים בהחזר ההלוואה המובטחת במשכנתא.

  1. בהמשך בהליך נוסף בין הצדדים ברע"א 1109/15 אריה בן ארי נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ חזר ביהמ"ש העליון שוב על קביעתו והפעם במותב תלתא כדלקמן:

"זוהי בקשת רשות ערעור רביעית שמגישים המבקשים באותו הנושא- האם ניתן לנקוט בהליכים למימוש משכנתא הרובצת על בית המגורים שלהם בגין חובם למשיב (להלן: הבנק), חוב שנוצר ללא קשר להלוואה שנטלו מהבנק ושבגינה נרשמה המשכנתא.

...

במילים אחרות- מימוש המשכנתא נעשה בגין חוב לבנק שמקורו בהתנהלות המבקש, שהותיר בידיו שלא כדין את כספי הבנק, ולא בגין אי החזר ההלוואה שבגינה נרשמה המשכנתא. האפשרות לממש את המשכנתא בנסיבות אלה נובעת מהמערכת ההסכמית שבין הצדדים...

בהחלטה ברע"א 3180/13 נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים ונקבע כי הבנק רשאי לפעול למימושה המידי של המשכנתא על מלוא החוב.

...

דין הבקשה להידחות אף בלי שתתבקש תגובה... המבקשים עושים כל שלאל ידם כדי לעכב את ההליכים שנוקט כלפיהם המשיב. לשם כך המבקשים אף מנצלים לרעה את זכות הגישה לערכאות בכך שהם נוקטים בהליכים שונים כדי לחזור על טענות שכבר נדחו במסגרת הליכים קודמים שנקטו ואף שאין בהן לחדש מאום.

...

ראשית, כל שנקבע בהחלטה ברע"א 3180/13 (פורסם בנבו) הוא, כי ההגנות הקבועות בסעיף 81ב1 לא נועדו לחול במצבם של המבקשים, שכן בעניינם מימוש המשכנתא לא התבקש בשל פיגור בתשלומי החזר החוב המובטח במשכנתא (החוב שנוצר כתוצאה מנטילת ההלוואה לצורך רכישת דירת המגורים), אלא בשל חוב אחר של המבקש כלפי המשיב, שנוצר בגין מעשי המבקש שנטל לכיסו שלא כדין את כספי הבנק ושבגינו אף הוטלו עיקולים על בית המבקשים..." (הדגשות אינן במקור. מ.כ.).

  1. לאחר מכלול ההחלטות הנ"ל, ביום 1/10/17 שילם המערער לבנק סך 615,425 ₪, המהווה לטענתו את יתרת ההלוואה המובטחת במשכנתא.
  2. המערער ביקש לסגור את תיק ההוצל"פ וביום 25/1/20 ניתנה ההחלטה מושא הערעור, הדוחה בקשתו.
  3. על החלטה זו הוגשה הבר"ע, כאשר הבנק הסכים למתן רשות ערעור ללא דיון וביקש לדחות הערעור.
  4. בראשית ההליך הוריתי למערער להפקיד סך של 5,000 ₪ להבטחת הוצאות הבנק ומשאלו לא הופקדו נדחתה הבר"ע ב-18/2/18. בגין דחיית הבר"ע הוגש ההליך ברע"א 47053-05-18 ובו נקבע כי ככל שהמערער יפקיד סך של 3,500 ₪ עד למועד הדיון שנקבע בתיק, תתייתר הבר"ע וההליכים בביהמ"ש קמא יימשכו. המערער הפקיד הסך האמור ב-21/11/19 אולם החלטת ביהמ"ש המחוזי כמו גם עובדת הפקדת הפיקדון הובאה לעיוני רק ביום 1/4/20 וע"כ נמשך ההליך זמן ארוך מהמקובל.
  5. יצוין כי במקביל להליך כאן התנהל הליך נוסף בין הצדדים בתיק עש"א 28044-08-18 (להלן: "התיק המקביל"), שבו ערער המערער על החלטתה של כב' רשמת ההוצל"פ מיום 12/7/18 בתיק המשכנתא, בה קבעה כי באפשרות הבנק לממש המשכנתא אשר נרשמה בגין הלוואות שנטל המערער מהבנק, לשם מימון רכישת בית מגורים וזאת לצורך גביית החוב בתיק ההוצל"פ ע"פ פס"ד. ביום 29/6/20 ניתן פסה"ד הדוחה את הערעור.
  6. הבנק הגיש בקשה לדחיית הערעור דנן על הסף וזאת נוכח מעשה בי"ד בהתאם לפסה"ד בתיק המקביל. משנערך דיון לגופו של עניין בערעור שלפני התייתר הצורך בדיון בבקשה לדחייה על הסף.

טענות הצדדים

  1. המערער טוען כי החלטות בית המשפט העליון בעניינו קבעו שמימוש המשכנתא הוא עד לגובה יתרת ההלוואה ולא ניתנה החלטה המאפשרת המשך מימוש הבית לאחר שנפרעה ההלוואה על ידו. המערער מבסס מסקנתו זו על מספר נימוקים:
  2. לשון ההחלטות בבית המשפט העליון, לטענתו, מלמד על כך שהן התייחסו למימוש המשכנתא עד לסילוק יתרת חוב ההלוואה (ההפניות המפורטות בפרוטוקול הדיון).
  3. החלטות ביהמ"ש המחוזי בבר"ע 47053-05-18 ובבר"ע 16109-04-19 (בקשות רשות ערעור שהוגשו על החלטה ביחס לדחיית הערעור שלפניי בגין אי הפקדת כספי ערובה וכן החלטה ביחס למחיקת הערעור בתיק המקביל בגין אי תשלום אגרה) בהן הורה ביהמ"ש המחוזי לבנק להמציא את סכום החוב בתיק המשכנתא ביום פתיחת תיק ההוצל"פ, התשלומים ששולמו ויתרת החוב, החלטות שמלמדות לטעמו של המערער, על כך שיש לבחון את גובה החוב בגין יתרת ההלוואה.
  4. בקשת הבנק לפתיחת תיק המשכנתא (ת/1) מתייחסת ליתרת חוב ההלוואה בלבד.
  5. לטענת המערער מסקנה אחרת משמעה שהופכים משכנתא מוגבלת בסכום למשכנתא שאינה מוגבלת בסכום.
  6. כיוון שכך, לטענת המערער טעתה רשמת ההוצל"פ בכך שלא דנה בשאלת גובה יתרת החוב בגין ההלוואה וקבעה כי ניתן לפעול למימוש השעבוד עד לגובה הגבלת שטר המשכנתא דהיינו סך של 1,675,000 ₪ בתוספת ריביות והוצאות.
  7. הבנק טוען כי כל עוד המערער חייב כספים לבנק ע"פ פסה"ד בגינו נפתח תיק ההוצל"פ ע"פ פס"ד, ניתן להמשיך ולפעול למימוש שטר המשכנתא. לטענת הבנק קביעה זו עולה במפורש מכל פסקי הדין של בית המשפט העליון.
  8. אשר להחלטות ביהמ"ש המחוזי נטען כי לא מדובר בפסקי דין שדנו בתיק גופו, אלא דובר על החלטות ביניים ביחס להחלטות שניתנו בעניין הפקדת ערבות או תשלום אגרה בהליך העיקרי, ולא ניתן להסיק מהן המסקנה המתבקשת ע"י המערער.
  9. אשר לגובה החוב בתיק המשכנתא ציין הבנק כי הרשמת דחתה במספר החלטות את הצורך להגדיל החוב בשלב זה ע"פ גובה חוב שטר המשכנתא וכי הטענה ביחס לגובה החוב בתיק המשכנתא היא טענה טכנית כאשר המהות נקבעה בפסקי הדין של ביהמ"ש העליון.
  10. להשלמת התמונה טוען הבנק כי התשלום שביצע המערער לבנק בסך 615,425 ₪, אין בו כדי לכסות אפילו את החוב מושא ההלוואה, שכן מסכום זה יש להפחית תחילה בהתאם לחוק ובהתאם להסכם ההלוואה תשלום אגרת ביהמ"ש ושכ"ט פסוק בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

דיון והכרעה

  1. החלקים הרלוונטיים מהחלטות שניתנו בבית המשפט העליון צוטטו לעיל.
  2. מההחלטות עולה באופן מפורש כי ניתן לפעול למימוש הבית בהתאם לשטר המשכנתא לגבייתו של החוב האחר של המערער, דהיינו החוב בתיק ההוצל"פ ע"פ פסה"ד וזאת ללא קשר להלוואה.
  3. לא ניתן לקבל טענת המערער כי החלטות ביהמ"ש העליון מתייחסות למימוש הבית עד לסילוק יתרת ההלוואה בלבד. העובדה שביהמ"ש העליון מתייחס בהחלטותיו להעמדת מלוא יתרת ההלוואה לסילוק מיידי הינה רק חלק מההחלטה, שנובעת מטענת המערער באותם הליכים כי לא ניתן היה כלל לפתוח את תיק ההוצל"פ למימוש הבית על כל יתרת חוב ההלוואה.
  4. אין באמירות אלה של בית המשפט בהחלטה כדי לסייג את מהות ההחלטות שבהן נקבע פעם אחר פעם כי ניתן לפעול למימוש הבית לצורך גביית חובות נוספים של המערער ולא רק חוב ההלוואה, שכן נקבע ששטר המשכנתא מבטיח גם חובות נוספים.
  5. הדברים נקבעו באופן מפורש בעיקר (אך לא רק!) בהחלטה ברע"א 1109/15 בה הוגדרה בצורה מפורטת השאלה:

האם ניתן לנקוט בהליכים למימוש משכנתא הרובצת על בית המגורים שלהם בגין חובם למשיב (להלן: הבנק), חוב שנוצר ללא קשר להלוואה שנטלו מהבנק ושבגינה נרשמה המשכנתא.

והתשובה לה בהחלטה, שדוחה את ערעורו של המערער, היא חיובית.

  1. כיוון שכך משניתן לממש את המשכנתא בשל חוב אחר של המערער, אין רלוונטיות לשאלת פירעון ההלוואה. גם אם הייתה מתקבלת טענת המערער כי ההלוואה נפרעה במלואה (ועניין זה לא נידון בהחלטת הרשמת), אזי משנקבע ע"י בית המשפט העליון כי שטר המשכנתא מבטיח גם חובות אחרים, אין די בפירעון יתרת ההלוואה אלא ניתן לפעול למימוש כל עוד לא סולקו החובות לבנק במלואם.
  2. אני מקבלת את עמדת הבנק כי לא ניתן ללמוד מהחלטות ביהמ"ש המחוזי דבר ביחס למהות הצורך בבחינת גובה יתרת חוב ההלוואה וזאת משמדובר בהחלטות ביניים, שלא דנו בהליך לגופו של עניין ואף לא קבעו כל קביעה אופרטיבית לגופו של עניין. בוודאי שאין בהחלטות אלה כדי לשנות מהחלטותיו של בית המשפט העליון.
  3. אשר לבקשת הבנק בעת פתיחת תיק המשכנתא למימוש המשכון (ת/1), הרי שאין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בשטר משכנתא מוגבלת בסכום ע"ס 1,675,000 ₪, שהוגש לביצוע. תיק המשכנתא נפתח מלכתחילה בגין יתרת חוב ההלוואה, אולם אין בכך כל מניעה מהמשך מימוש המשכנתא בגין החובות הנוספים של המערער, כפי שנקבע ע"י בית המשפט העליון.
  4. מכל מקום, נראה כי הבנק ביקש להגדיל החוב בתיק, אולם רשמת ההוצל"פ קבעה כי אין צורך לעשות כן בשלב זה. (ההחלטות צורפו כנספח ח' לתגובת הבנק).
  5. טענת המערער כי מדובר במימוש כפול או במשכנתא, שאינה מוגבלת בסכום, הינה שגויה. העובדה ששטר המשכון מוגבל בסכום, אין משמעה כי החוב שמבטיח שטר המשכנתא פוחת לכדי סכום יתרת ההלוואה בלבד. המשכון בא להבטיח כי המערער יישא בתשלום כל חובותיו המובטחים באותו משכון (כמפורט בתנאי השטר, וכפי שנותחו ע"י ביהמ"ש העליון בהחלטתו ברע"א 3180/13), שאם לא כן ניתן יהיה לממש את הנכס הממושכן ואז יוכל הבנק להיפרע מהתמורה שתתקבל עד לגובה שטר המשכון בתוספת הוצאות, כמפורט בשטר.
  6. הנה כי כן גם אם נפרעה יתרת ההלוואה ומכיוון שהשטר מבטיח חובות נוספים, הרי שטרם פירעונם של אותם חובות ניתן להמשיך ולפעול למימוש הנכס לצורך קבלת הסכום המובטח במשכון ע"ס 1,675,000 ₪ בתוספת ההוצאות כמפורט בשטר.
  7. כב' הרשמת צדקה בקביעתה זו, המבוססת כאמור על כל ההחלטות שניתנו ע"י בית המשפט העליון ואשר פורטו לעיל.
  8. בנסיבותיו של הליך זה ממילא לא היה מקום לדון בשאלת גובה יתרת ההלוואה וזאת כאשר שטר המשכנתא מבטיח את החוב הנגבה בתיק ההוצל"פ ע"פ פס"ד העומד ע"ס הגבוה מ-4 מיליון ₪ וממילא השטר מוגבל בסכום של 1,675,000 ₪.
  9. בשולי הדברים ייאמר כי לא בכדי צוטטה בסע' 7 לעיל במסגרת החלטת בית המשפט העליון ברע"א 1109/15 התייחסות ביהמ"ש לעיכוב הליכי המימוש וניצולו של המערער את הליכי ביהמ"ש לרעה.

נראה שהמערער ממשיך בהתנהלות זו כאשר הגיש ערעור הן על החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 12/7/18 (בתיק עש"א 28044-08-18) והן על ההחלטה מה-25/1/18 מושא הליך זה, למרות שעסקינן באותה החלטה מהותית, שמשמעה הוא כי ניתן להמשיך ולפעול למימוש הבית לצורך גביית חובות נוספים של המערער והכל לאחר שניתנו בהקשר זה לפחות שלש החלטות ע"י בית המשפט העליון.

  1. סיכומם של דברים הערעור נדחה.
  2. נוכח דחיית טענות המערער מורה על ביטול הצו הזמני לעיכוב הליכי הפינוי כפי שניתן בהחלטת ביהמ"ש המחוזי מיום 18/6/19 ברע"א 47053-05-18 .
  3. המערער יישא בהוצאות הבנק בסך 10,000 ₪.

הפיקדון שהופקד ע"י המערער ישוחרר לטובת הבנק ע"ח ההוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אב תש"פ, 06 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
26/02/2018 החלטה על בקשה של מבקש 1 בקשה באמצעות המזכירות מירב כפיר צפייה
16/06/2020 החלטה שניתנה ע"י מירב כפיר מירב כפיר צפייה
06/08/2020 פסק דין שניתנה ע"י מירב כפיר מירב כפיר צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מערער 1 אריה בן ארי
משיב 1 בנק מזרחי טפחות בע"מ יצחק גולדשטיין