גזר דין

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת רכב מנועי; ותוקף רישיון הנהיגה פקע (למעלה מ-12 חודשים), לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.
2. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 6.2.18, סמוך לשעה 02:28, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג "פולקסווגן" נושא מספר רישוי 4984910 (להלן: "הרכב") ברח' דרך בר יהודה בחיפה, מכיוון צ'ק פוסט לכיוון העיר התחתית. ביום 14.1.15 בבית משפט מחוזי בחיפה בתיק 60143-03-14 נפסל הנאשם בנוכחותו מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים ולא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו. ביום 21.1.15 בבית משפט שלום לתעבורה בעכו בתיק 8054-05-13 נפסל הנאשם בנוכחותו מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים ולא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו. ביום 6.9.15 בבית משפט מחוזי בחיפה בתיק 35359-02-15 נפסל הנאשם בנוכחותו מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים , במצטבר לכל פסילה אחרת התלויה כנגדו, ולא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו. בנסיבות אלה נהג הנאשם ברכב בעוד הפסילות בתוקף. אותה עת נהג הנאשם ברכב כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע בתאריך 15.9.10. כמו כן, אותה עת נהג הנאשם ברכבו כאשר אין לו תעודת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב.
3. בדיון ביום 25.4.18 הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
4. כמו כן, במועד זה הפניתי את הנאשם, טרם גזירת דינו, לשירות המבחן, על מנת שיוגש בעניינו תסקיר, אשר יבחן את נסיבותיו האישיות וכן אפשרות של הארכת שני מאסרים מותנים, התלויים ועומדים כנגדו.
5. ביום 3.10.18 התקבל תסקיר שירות המבחן. על פי התסקיר, הנאשם בן 28, נשוי ואב לשני ילדים בגילאי 8 חודשים ו-3 שנים, עלה מרוסיה בשנת 2003, עובד כמכונאי רכב ותושב עפולה. אשתו בת 30, עקרת בית וסטודנטית לעיצוב אופנה. שירות המבחן ציין כי הנאשם מוכר אצלם משנת 2010 ואף ריצה מספר מאסרים בעבר וכן טופל בעבר בשירות המבחן לנוער. בהתייחסו של הנאשם לעבירות נשואות כתב האישום, כפי שמתואר בתסקיר, הנאשם ציין כי ביום האירוע תיקן רכב באופן עצמאי בביתו וכשסיים יצא לנסיעת מבחן על מנת לבחון את כשירותו בטרם ישיבו לבעליו, ובעת נסיעתו הוא נעצר. הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו וסיפר כי באותה עת היה לחוץ מבחינה כלכלית ולכן נאלץ לעבוד בתחום עיסוקו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם לוקח אחריות מילולית מלאה על מעשיו ומביע חרטה על כך, אך מתקשה להכיר בחומרת מעשיו ובמסוכנות העולה מהם. שירות המבחן התרשם כי סנקציות עונשיות קודמות לא היוו הרתעה עבורו, ולכן הם סבורים כי ענישה מוחשית, לצד הרתעתית, יחדדו עבורו את גבולות החוק ויהוו עבורו גורם מציב גבול, ולאור האמור הם לא באו בהמלצה טיפולית בעניינו.
6. בדיון ביום 5.11.18 ביקש ב"כ הנאשם להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר עדכני. לדבריו, התסקיר מבוסס על נתונים בסיסיים שאינם עדכניים וכי הנאשם מצוי בטיפול קבוצתי מטעם שירות המבחן וחלה התפתחות מסוימת מאז קבלת התסקיר הקודם ועד היום. בהחלטתי במועד זה מצאתי לנכון להפנות את הנאשם לתסקיר משלים, אשר יבחן את השתלבותו בהליך הטיפולי במסגרת שירות המבחן ויגבש המלצות לאחר שיבחן סוגיה זו.
7. ביום 5.3.19 התקבל התסקיר המשלים בעניינו של הנאשם. על פי התסקיר המשלים, הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית ייעודית בתחום עבירות תעבורה תחת השפעת אלכוהול. לאחר מכן, במהלך תקופת הדחייה, המשיך הנאשם בהליך הטיפולי בשירות המבחן, וצוין כי הוא מגיע למפגשים באופן סדיר ובזמן, משתתף באופן דומיננטי ופעיל, נענה למשימות ולאתגרים ועורך התבוננות פנימית. הנאשם הביע בפני שירות המבחן מוטיבציה להמשך טיפול גם במסגרת צו המבחן והכיר בנזקקותו להמשך הליך טיפולי. שירות המבחן התרשם כי תקופת הדחייה איפשרה להבחין שהנאשם מגלה יכולת להיעזר בהליך הטיפולי והעריך כי קיימת פרוגנוזה שיקומית טובה, ובמצב זה הם חוזרים בהם מהמלצתם בתסקיר הקודם. בהתייחס למאסרים המותנים, התלויים ועומדים כנגדו, שירות המבחן סבור כי מאסר מאחורי סורג ובריח עשוי לפגוע במאמצי השיקום שלו, להפגיש אותו עם אוכלוסייה שולית ולא יפחיתו את הסיכון להישנות עבירות מסוג זה בעתיד. מאידך, שירות המבחן סבור כי הליך טיפולי ממושך תחת פיקוח שירות המבחן יסייע לו להעמיק את הפנמת המחירים אותם הוא משלם כתוצאה ממעשיו והאופן בו הם משפיעים על הסובבים אותו, וזאת לצד ענישה מוחשית, אשר תחדד עבורו את גבולות החוק. לאור האמור, שירות המבחן ממליץ להטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים, במסגרתו ישולב בקבוצה נוספת בשירות המבחן. בנוסף, שירות המבחן ממליץ להאריך את המאסרים המותנים שעומדים כנגדו ולהטיל עליו מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות.
8. בדיון ביום 7.3.19 חזר ב"כ המאשימה על עמדתם למאסר תחת סורג ובריח. נוכח המלצות התסקיר, וטרם גזירת דינו של הנאשם, הוריתי על הפנייתו של הנאשם לממונה על עבודות השירות, על מנת שתתקבל בעניינו חוות דעת בעניין כשירותו לרצות עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.
9. ביום 28.3.19 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם לא ניתן להשמה בעבודות שירות בשלב זה עקב העדר חוות דעת רופא תקינה. ביום 28.4.19 התקבלה חוות דעת עדכנית מטעם הממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם הביע הסכמתו לריצוי מאסר בעבודות שירות והוסברו לו תנאי הריצוי. הנאשם נבדק ונמצא כשיר לביצוע עבודות שירות ללא מגבלה. הומלץ להציבו בבית אבות משלב ברח' ז'בוטינסקי 6, גבעת המורה, עפולה.
10. בדיון ביום 29.4.19 טענו הצדדים לעונש. ב"כ המאשימה ציין כי העבירות שבהן הורשע הנאשם הינן ברף המסוכן ביותר. הוא ציין כי הנאשם יליד 1992, מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2008 וצבר לחובתו 18 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות של נהיגה מזמן פסילה, האחרונה שבהן משנת 2015, נהיגה כשרישיונו פקע, 3 הרשעות של נהיגה בשכרות, נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, נהיגה תחת השפעת סמים משנת 2012 ועוד. כמו כן, הוא ציין כי בשנת 2015 הוטל על הנאשם מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים, וכן בהרשעה נוספת משנת 2015 הוטל על הנאשם, בין היתר, מאסר על תנאי בן 10 חודשים ל-3 שנים. לשיטתו, מתחם הענישה בעבירות אלה מתחיל ממאסר של מספר ימים ועד 20 חודשי מאסר בפועל, וכן פסילה בפועל שבין 6 חודשים ל-60 חודשים. לדבריו, שילוב העבירות שבהן הורשע מציב אותו ברף העליון. הוא הפנה לעפ"ת 40936-05-13, שם נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר ו-12 חודשי פסילה, וכן הפנה לרע"פ 221/11, שם נגזרו על הנאשם 16 חודשי מאסר ו-10 שנות פסילה בגין עבירות של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה.
11. עוד ציין ב"כ המאשימה כי מעיון בתסקיר שירות המבחן משתקפת רמת סיכון גבוהה של הנאשם לאור החזרתיות בביצוע העבירות. במקרה הנדון מדובר בנאשם שצבר לחובתו 4 הרשעות קודמות של נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה. הוא ציין כי המלצת שירות המבחן כל-כך החלטתי שלא ניתן לתת אמון בנאשם והם אף מצאו, לדבריו, כי עלול להיווצר מצב בו הנאשם יחזור על אותן עבירות וזאת מניסיון העבר של ניסיונות טיפול. לפיכך, ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר על תנאי במצטבר; פסילה בפועל שלא תפחת מ-10 שנים, לפי האמור בסעיף 40א לפקודת התעבורה; מאסר על תנאי מרתיע, פסילה על תנאי וקנס כספי. גיליון הרשעות פלילי ותעבורתי הוגשו וסומנו ת/1; גזר הדין מ-ת"פ 35359-02-15 הוגש וסומן ת/2.
12. כמו כן, ב"כ המאשימה ביקש להגיש גם את גזר הדין בתיק 60143-03-14, אולם ב"כ הנאשם התנגד לכך ולדבריו בגזר הדין אין ציון של תאריך וכי המאשימה מעולם לא טענה כי קיים כנגד הנאשם מאסר על תנאי כפי שמופיע בגזר דין זה. נוכח חוסר הבהירות והשינוי בעמדת המאשימה לאחר למעלה משנה בתיק זה, הוא ביקש שלא לקבל את גזר הדין. בהחלטתי קבעתי כי גזר הדין בתיק זה אינו נושא את התאריך בו ניתן ובמצב דברים זה אין באפשרותי לקבל את גזר הדין בתיק זה.
13. ב"כ הנאשם ציין כי דבריו של ב"כ המאשימה אינם מדויקים, בייחוד בכל הנוגע לעמדת שירות המבחן, וככל הנראה הוא הסתמך על האמור בתסקיר הקודם. הוא ציין כי הנאשם מצוי בתנאים מגבילים למעלה מ-14 חודשים, תחילה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך חודש וחצי, לאחר מכן קרוב ל-10 חודשים במעצר באיזוק אלקטרוני ולאחר מכן במעצר בית. בתקופה זו היה הנאשם בפיקוח של שירות המבחן, השתלב מיד בקבוצה טיפולית וחל שינוי משמעותי בגישתו של הנאשם. לדבריו, יש הצדקה להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה וחצי, שם ימשיך את ההליך הטיפולי בו הוא מצוי. הוא הפנה לדברי שירות המבחן בתסקיר כי קיים חשש ממשי ששליחתו של הנאשם לעונש מאסר עלולה להוריד לטמיון את ניסיונותיו לטפל בעצמו ותסכן כל אופציה שיקומית בעתיד.
14. עוד הפנה ב"כ הנאשם לשלושה פסקי דין של בית המשפט בחיפה, שם נדונה שאלת השיקום של ימי שביצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה ובית המשפט בחר לאפשר מיצוי ההליך הטיפולי והאריך מאסרים מותנים: עפ"ת 567-03-17; עפ"ת 33889-06-15 ועפ"ת 6597-09-15. ב"כ הנאשם ביקש כי עונש המאסר המותנה בן ה-6 חודשים, התלוי ועומד כנגד הנאשם, יופעל בחופף לעונש המאסר בגין עבירה זו, שלא יעלה על 6 חודשים, כדי שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות. עוד הוא ציין כי מדובר בנאשם צעיר, נשוי ואב לשני ילדים, שנמצא מזה שנה וחודשיים בתנאים מגבילים ומצבו הכלכלי קשה מאוד והוא נמצא בחובות כבדים. על כן, הוא ביקש גם להטיל על הנאשם עונש פסילה שלא יהיה ארוך, שכן לחובתו גם פסילה ארוכה מתיקים אחרים. הוא ביקש שהפסילה תהיה מידתית, כדי שתאפשר לנאשם בעתיד להוציא רישיון נהיגה.
15. העבירות אותן ביצע הנאשם בתיק זה הן חמורות. נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של הנוסעים ברכב ולהולכי הרגל. כאשר מי שנוהג אינו מחזיק ברישיון נהיגה בתוקף, גלומה בכך ההנחה כי הוא אינו בעל הכישורים הראויים לשם נהיגה, והסיכון שהוא יוצר לעצמו ולאחרים גדול יותר מהסיכון שיוצר מי שמחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף. יתר על כן, נהיגה בזמן פסילה משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט, בפרט כאשר תלוי ועומד כנגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה.
16. מתחם העונש ההולם בעבירות שבהן הורשע הנאשם נע בין מאסר מותנה ו-6 חודשי פסילה ועד ל-24 חודשי מאסר בפועל ו-48 חודשי פסילה בפועל. ראו בעניין זה, למשל, פ"ל (חי') 5860-11-14 מדינת ישראל נ' חורי (8.10.2015), שם גזר בית משפט זה על נאשם, שהורשע בעבירות דומות, עונש מאסר בן 6 חודשים, שרוצה בעבודות שירות, בחופף להפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים בתיק קודם, לצד פסילה בפועל ועונשים נלווים נוספים.
17. כמו כן, ראו פ"ל (חי') 1526-07-16 מדינת ישראל נ' אבו-עטא (25.3.2018), שם נגזרו על הנאשם, שהורשע בעבירות דומות בשני תיקים מצורפים, מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שרוצה בעבודות שירות, בחופף להפעלת מאסר מותנה בן 4 חודשים בתיק קודם, לצד פסילה בפועל בת 24 חודשים ועונשים נלווים נוספים.
18. עיון בגיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם מלמד כי הוא הוציא רישיון נהיגה בשנת 2008 (אולם לפי כתב האישום פג תוקפו ביום 15.9.10) וכי לחובתו 18 הרשעות קודמות, הכוללות הרשעה קודמת אחת בגין נהיגה בזמן פסילה מיום 6.9.15 (שם נדונה גם עבירה פלילית נוספת); 3 הרשעות קודמות בגין נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול וכן 3 הרשעות קודמות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה (רישיון נהיגה שפקע למעלה מ-12 חודשים). ביחס לוותק נהיגתו של הנאשם, מדובר בעבר תעבורתי מכביד.
19. עוד יש לציין כי הנאשם ביצע את העבירות בתיק הנדון כשתלויים ועומדים כנגדו עונשי מאסר מותנים מהרשעותיו הקודמות, ובכל זאת בחר לנהוג ללא רישיון נהיגה בתוקף ובעודו נתון בפסילה, על אף הסיכון הרב הטמון בכך.
20. במסגרת השיקולים לקולא, יש לציין את המלצתו החיובית של שירות המבחן בתסקיר המשלים שהוגש בעניינו. שירות המבחן ציין כי הנאשם הביע מוטיבציה להמשך טיפול גם במסגרת צו המבחן והכיר בנזקקותו להמשך הליך טיפולי, התרשם כי הנאשם מגלה יכולת להיעזר בהליך הטיפולי והעריך כי קיימת פרוגנוזה שיקומית טובה, ובמצב זה הם חזרו בהם מהמלצתם בתסקיר הקודם. כמו כן, שירות המבחן סבור כי מאסר מאחורי סורג ובריח עשוי לפגוע במאמצי השיקום של הנאשם, להפגיש אותו עם אוכלוסייה שולית ולא יפחיתו את הסיכון להישנות עבירות מסוג זה בעתיד. לאור האמור, שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים, במסגרתו ישולב בקבוצה נוספת בשירות המבחן, וכן המליץ להאריך את המאסרים המותנים שעומדים כנגדו ולהטיל עליו מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות.
21. כמו כן, יש לציין את הימצאותו של הנאשם מזה כ-14 חודשים בתנאים מגבילים, תחילה במעצר ממשי מאחורי סורג ובריח, לאחר מכן מעצר באיזוק אלקטרוני ובהמשך מעצר בית. אני סבורה כי הימצאותו של הנאשם זמן ממושך בתנאים מגבילים יש בה גם כן כדי להעמידו על חומרת מעשיו.
22. שקלתי גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שפורטו לעיל ותוארו הן בתסקיר והן על ידי בא-כוחו של הנאשם במסגרת הטיעונים לעונש, לרבות גילו הצעיר יחסית של הנאשם, מצבו המשפחתי והטיפול בילדיו הקטנים ומצבו הכלכלי.
23. כמו כן, שקלתי לקולא את העובדה לפיה הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בהזדמנות הראשונה וכן הביע חרטה בפני שירות המבחן. בהודאתו יש כדי ללמד על כך שהנאשם קיבל אחריות למעשיו.
24. ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש פסילה בפועל ממושך של 10 שנים, בהתאם להוראת סעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה, לפיה אם הורשע אדם על עבירה בסעיפים המצוינים וב-10 השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו פסילה לתקופה שלא תפחת מ-10 שנים. יש לציין כי הוראת הסעיף רלוונטית בענייננו, מכיוון שהנאשם הורשע בעבר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה וב-3 עבירות של נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול. יחד עם זאת, ב"כ המאשימה הפנה במסגרת טיעוניו לעונש גם לפסק דין שבו הוטלו על הנאשם 12 חודשי פסילה בפועל, וכן לא התייחס כלל לאמור בתסקיר המשלים, אלא לתסקיר המקורי בלבד, שההמלצה בו הייתה שונה לחלוטין.
25. בעניין זה, הוראת סעיף 40א(ג)(1) מאפשרת לבית המשפט להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופה האמורה, ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור. לאור התרשמות שירות המבחן, ההליך הטיפולי שהנאשם כבר החל לעבור שם וימשיך לבצע בעתיד במסגרת צו המבחן בעניין נהיגה תחת השפעת אלכוהול, אני סבורה כי לאחר שהנאשם יסיים את ריצוי הפסילה הממושכת בתיק זה ובתיקים קודמים, הוא יוכל להוציא רישיון נהיגה מחדש וכי לא יהיה בהמשך נהיגתו משום סכנה לציבור. על כן, משיקולים של שיקום הנאשם, הבולטים במיוחד בתסקיר המשלים של שירות המבחן, והטיפול אשר מפחית את מידת מסוכנותו, אני קובעת כי ניתן להסתפק במקרה זה בפסילה בפועל משמעותית, אך מתונה יותר מהקבוע בסעיף הנדון.
26. בסיכומו של דבר, לאור חומרת העבירות ועברו התעבורתי המכביד של הנאשם, לא אוכל לקבל את המלצת שירות המבחן להאריך את מאסרו המותנה של הנאשם, ומשכך, אין מנוס מלהפעיל את המאסר המותנה במקרה הנדון. אולם, נוכח המלצות שירות המבחן ויתר השיקולים לקולא שצוינו לעיל, החלטתי להפעיל את המאסר המותנה בחופף לענישה בתיק הנוכחי, וזאת לצד פסילה בפועל ממושכת, עונשי מאסר ופסילה מותנים לתקופות משמעותיות וקנס כספי.
27. על יסוד האמור, מצאתי לנכון לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
28. אני מטילה על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים, אשר במהלכו ישולב הנאשם בתכנית התערבות ייעודית בתחום התעבורה במסגרת שירות המבחן, בהתאם לתכנית שיכין עבורו שירות המבחן.

הודע לנאשם כי במידה ולא יבצע את צו המבחן, רשאי בית המשפט לדון אותו פעם נוספת ולהטיל עליו עונשים אחרים וחמורים יותר.

1. מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים בחופף להפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם בתיק ת"פ (מחוזי חיפה) 35359-02-15 (גזר הדין ניתן ביום 6.9.15), כך שסך הכל ירצה הנאשם מאסר בן 6 חודשים בדרך של עבודות שירות. הממונה יעדכן

את הנאשם בדבר מועד תחילת ריצוי עבודות השירות.

1. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים בפועל. הפסילה מצטברת לכל עונש פסילה קיים , ותחל היום ללא צורך בהפקדה.
2. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 7 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת מהעבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה ויורשע בה.
3. אני גוזרת על הנאשם מאסר מותנה בן 10 חודשים לתקופה של 3 שנים, ולפיו לא יעבור הנאשם עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
4. אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח. הקנס ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.9.19 ובכל 10 לחודש שלאחריו.

עותק מגזר הדין זה יועבר לשירות המבחן וכן לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ט, 02 יולי 2019, בהעדר הצדדים.