1. ביום 2.7.19 ניתן גזר הדין בעניינו של הנאשם בתיק הנוכחי, וזאת לאחר שהורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת רכב מנועי; ותוקף רישיון הנהיגה פקע (למעלה מ-12 חודשים), לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.
2. במסגרת גזר הדין הוטל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים; מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים בחופף להפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות; פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים; פסילה מותנית של 7 חודשים לתקופה של 3 שנים; מאסר מותנה של 10 חודשים לתקופה של 3 שנים; וקנס כספי בסך 1,500 ש"ח.
3. ביום 22.9.19 התקבלה בקשה מהממונה על עבודות השירות, לפיה בית המשפט מתבקש להפקיע את עבודות השירות בעניינו של הנאשם ולגזור עליו עונש אחר, בשל כתב אישום שהוגש נגדו בתיק אחר, שמספרו 4941-09-19, בבית המשפט לתעבורה בנצרת.
4. כמו כן, ביום 4.12.19 התקבלה בקשה משירות המבחן להפקעת צו המבחן בעניינו של הנאשם, שהוטל עליו במסגרת גזר הדין המקורי בתיק זה. שירות המבחן ציין כי הנאשם היה אמור להשתלב בתוכנית המשך ייעודית בתחום התעבורה במסגרת צו המבחן, כאשר יסיים את עבודות השירות שנגזרו עליו. אולם, מבירור שערך שירות המבחן עם שירות בתי הסוהר ביום 4.12.19 עלה כי הנאשם עודנו עצור עד תום ההליכים בתיק אחר, ועל כן אין ביכולתו להשלים את המוטל עליו במסגרת צו המבחן. בנוסף, בשל החזרתיות בעבירות, שירות המבחן ביקש להפקיע את צו המבחן בעניינו של הנאשם ולשקול ענישה חלופית, מוחשית וקונקרטית.
5. ביום 26.1.20 התקיים דיון בתיק ובאי כוח הצדדים הודיעו בתחילתו כי הם מסכימים שהמותב יחליט בשאלת ההפקעה וכן יכריע את דינו של הנאשם בתיק המצורף, ולאחר מכן התיק יחזור למותב המקורי לצורך מתן גזר דין.
6. בית המשפט ציין בהחלטתו כי לאור האמור בתסקיר ובבקשת הממונה על עבודות השירות, הוא מורה על הפקעת צו המבחן ועל הפסקתן של עבודות השירות, וכי הצדדים ישלימו את טיעוניהם לעונש. יש לציין בעניין זה כי עבודות השירות, שנגזרו על הנאשם בגזר הדין המקורי, אכן הופקעו, אולם עונש המאסר בן 6 החודשים שהוטל עליו נותר בעינו.
7. ב"כ הנאשם ציין כי מאחר ודינו של הנאשם ייגזר מחדש, הוא מבקש לצרף תיק שמספרו 4941-09-19, שקבוע בבית המשפט לתעבורה בנצרת, וציין כי הוא הקריא לנאשם את עובדות כתב האישום בתיק הנוסף והוא מודה בהם. הנאשם (בעצמו) ציין אף הוא כי הוא מודה גם בתיק המצורף בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח.
8. בהכרעת הדין המשלימה מיום 26.1.20 הורה בית המשפט על צירוף תיק מס' 4941-09-19 לתיק זה והרשיע את הנאשם גם בעבירות המיוחסות לו בתיק המצורף.
9. ביום 26.2.20 נשמעו הטיעונים לעונש בתיק. ב"כ המאשימה ציין כי הנאשם נוהג משנת 2008 ולחובתו 20 הרשעות קודמות, הכוללות הרשעות חמורות של נהיגה בזמן פסילה (האחרונה משנת 2015), נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים (משנת 2015), שתי הרשעות נוספות בגין נהיגה בשכרות (משנת 2015) ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים (משנת 2014). כמו כן, לחובתו של הנאשם עבר פלילי מכביד, הכולל תקיפת אדם וקשירת קשר לביצוע פשע, שבגינן ריצה תקופות מאסר ארוכות (תדפיס מידע פלילי ותעבורתי הוגש וסומן ת/1 ו-ת/2 בהתאמה). לשיטתו, מתחם הענישה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה נע בין מאסר בפועל של מספר ימים ועד 20 חודשי מאסר בפועל, ופסילה בפועל הנעה בין 6 חודשים ועד 60 חודשים. הוא הדגיש כי מדובר בנאשם המוגדר כרצידיביסט, שמסוכנותו רבה, וכי לתיק זה צורף תיק נוסף שהתנהל בבית המשפט בנצרת, כך שאנו דנים כיום בעבירה של נהיגה בזמן פסילה בפעם השלישית. כמו כן, לעבירה חמורה זו צורף אישום נוסף של נהיגה בשכרות, ומתחם הענישה בנוגע לכך כולל מאסר בפועל, שנע בין מספר ימים ועד 18 חודשים; פסילה בפועל, שנעה בין 36 חודשים ועד 60 חודשים, וכן רכיבי ענישה נוספים.
10. עוד ציין ב"כ המאשימה כי הנאשם לא השכיל לקבל בזרועות פתוחות את גזר דינו המקורי של בית המשפט, שהקל עמו. הוא עתר להטיל על הנאשם עונש מאסר ראוי, שלא יפחת מ-26 חודשים בפועל. הוא הפנה בעניין זה לע"פ 5342/05 טפלר נ' מדינת ישראל (19.6.2005), שם הוטלו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל ופסילה בפועל בת שנתיים בגין נהיגה בזמן פסילה (למרות שלא היה תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי); לעפ"ת (ב"ש) 534-12-10 זנון נ' מדינת ישראל (5.1.2011), שם הוטלו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל ו-5 שנות פסילה בפועל בגין צירוף 3 תיקים של נהיגה בזמן פסילה, וגם במקרה זה לא היה תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי , וכן היו לו נסיבות אישיות קשות, הכוללות נכות; וכן לרע"פ 7982/13 שגן נ' מדינת ישראל (6.1.2014), שם דובר על מקרה שלישי של נהיגה בזמן פסילה ועל הנאשם הוטלו 15 חודשי מאסר בפועל ו-30 חודשי פסילה. בנוגע לרכיב הפסילה בפועל, ב"כ המאשימה הפנה לגיליון ההרשעות של הנאשם, הכולל עבירות חמורות של נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה, וביקש להפעיל בעניינו את סעיף 40א לפקודת התעבורה ולהטיל על הנאשם פסילה שלא תפחת מ-10 שנים, תוך הפעלת פסילות על תנאי במצטבר, וגם בנוגע לרכיב המאסר, הוא ביקש להפעיל את המאסר המותנה במצטבר, וזאת לצד מאסר ופסילה על תנאי מרתיעים וקנס כספי.
11. ב"כ הנאשם ציין כי אין ספק שהסתבכותו של הנאשם בתיק המצורף קטעה את ההליך הטיפולי והביאה למעצרו, אך, לשיטתו, אין הצדקה להחמיר באופן קיצוני עם הנאשם. הוא ציין כי לחובתו של הנאשם מאסר מותנה בתיק העיקרי, שהפעלתו מתחייבת מכוח הרשעתו בתיק המצורף, וביקש כי יתרת המאסר תרוצה בחופף לעונש המאסר שבית המשפט אמור לגזור על הנאשם. לעניין העונש הכולל, הוא ביקש להסתפק בהפעלת המאסר המותנה למשך 10 חודשים וציין כי הנאשם נשוי, אב לשני ילדים קטנים בני 3 שנים ו-8 חודשים והוא בן יחיד להוריו. עוד הוא ציין כי הנאשם הודה ולא ניהל משפט בעניינו, וכי הוא הבין שהוא עשה טעות, שבגינה הוא צריך לשלם מחיר כבד.
12. כמו כן, ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם עצור כבר תקופה ארוכה וביקש לנכות מתקופת המאסר את תקופת מעצרו בשני התיקים. הוא ציין כי בתיק העיקרי הנאשם היה עצור מתאריך 6.2.18 ועד 27.3.18, ובתיק המצורף הוא נמצא במעצר מיום 12.9.19 ועד היום. לעניין מדיניות הענישה, הוא הפנה לרע"פ 7810/16 לוי נ' מדינת ישראל (30.10.2016) וכן לעפ"ת (חי') 59233-05-15 גואר נ' מדינת ישראל (10.3.2016) וציין כי בשני המקרים, חרף העובדה שהנאשם חזר וביצע את אותה עבירה, בתי המשפט ציינו כי יש להשית עונש של מאסר בפועל, אך לא לתקופות ממושכות מאוד, ובתי המשפט בשני המקרים החליטו להפעיל את תקופת התנאי, ועונש המאסר שהוטל בגין העבירה הושת בחופף לתקופת התנאי שהופעלה. כך ביקש ב"כ הנאשם לנהוג בעניינו של הנאשם ולהסתפק בתקופת מאסר של 10 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בשני התיקים. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בתהליך הטיפולי שעבר וניסה להשלים אותו, אך נקטע בשל מעצרו, ולהשית על הנאשם מאסר שלא יעלה על תקופה של 10 חודשים, פסילה מידתית ולהימנע מקנס כספי נוכח נסיבותיו.
13. יש לציין כי ב"כ המאשימה ביקש להפעיל מאסר מותנה בן 15 חודשים, שלטענתו תלוי ועומד כנגד הנאשם, אך ב"כ הנאשם התנגד לכך והפנה לדיון בעניין זה במסגרת הטיעונים לעונש בתיק המקורי. אכן, המאסר המותנה בן 15 חודשים, שהוטל על הנאשם במסגרת ת"פ (מחוזי חיפה) 35359-02-15 (גזר הדין ניתן ביום 6.9.15), היה כי התנאי יופעל אם הנאשם יעבור במשך 3 שנים עבירת רכוש מסוג פשע, ועל כן הוא אינו רלוונטי לענייננו.
14. העבירות אותן ביצע הנאשם בשני התיקים המצורפים הן חמורות. נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ברכב ללא ביטוח טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של הנוסעים ברכב ולהולכי הרגל. כאשר מי שנוהג אינו מחזיק ברישיון נהיגה בתוקף, גלומה בכך ההנחה כי הוא אינו בעל הכישורים הראויים לשם נהיגה, והסיכון שהוא יוצר לעצמו ולאחרים גדול יותר מהסיכון שיוצר מי שמחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף. יתר על כן, נהיגה בזמן פסילה משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט, בפרט כאשר תלוי ועומד כנגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה.
15. מתחם העונש ההולם בעבירות שבהן הורשע הנאשם בשני התיקים המצורפים כולל רכיב מאסר בפועל, הנע בין 3 חודשים ל-20 חודשים; רכיב פסילה בפועל, הנע בין שנה אחת ועד 10 שנים, וזאת לצד עונשים נלווים נוספים.
16. ראו בעניין זה, למשל, רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל (26.5.2005), שם אישר בית המשפט העליון עונש של שנת מאסר בפועל, תוך הפעלה בחופף של עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים, למי שעבר פעמיים עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

כמו כן, ראו עפ"ת (חי') 29969-03-19 מדינת ישראל נ' אבו דעוף (4.4.2019), שם ערערה המאשימה על קולת העונש באשר לעונש הפסילה בלבד. בבית המשפט קמא נגזרו על המשיב, שהורשע בעבירות עיקריות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה), כשבעברו ריבוי עבירות דומות, מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים ופסילה בפועל בת 36 חודשים. כב' השופט א' בולוס בבית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באשר לרכיב הפסילה בפועל והעמיד אותו על 10 שנים.

ראו גם עפ"ת (חי') 22833-10-14 נדאף נ' מדינת ישראל (24.11.2014), שם הוטלו על הנאשם, בין היתר, 14 חודשי מאסר בחופף להפעלת 14 חודשי מאסר מותנים ו-7 שנים פסילה בפועל, בגין עבירות זהות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא ביטוח ואי ציות להוראות שוטר.

כן ראו פ"ל (י-ם) 9886-06-18 מדינת ישראל נ' פרוך (14.7.2019), שם הורשע הנאשם בעבירות עיקריות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה), כשבעברו שתי הרשעות קודמות בעבירה דומה של נהיגה בזמן פסילה ו-4 הרשעות קודמות בעבירה דומה של נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה) ונגזרו עליו מאסר בפועל למשך 10 חודשים ופסילה בפועל בת 10 שנים.

ראו גם פ"ל (חי') 1526-07-16 מדינת ישראל נ' אבו-עטא (25.3.2018), שם דובר על נאשם, שהורשע בשני תיקים מצורפים, הכוללים הרשעות בעבירות דומות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (אך ללא נהיגה בשכרות), עם תסקיר חיובי של שירות המבחן וללא הרשעות קודמות של נהיגה בזמן פסילה בעברו התעבורתי, ונגזרו עליו מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שירוצה בעבודות שירות, בחופף להפעלת מאסר מותנה בן 4 חודשים מתיק קודם, לצד פסילה בפועל בת 24 חודשים ועונשים נלווים.

1. במסגרת השיקולים לחומרה, יש לציין כי הנאשם ביצע את העבירות בתיק המצורף ביום 12.9.19, זמן קצר של כחודשיים לאחר מועד השמעת גזר הדין בתיק המקורי (2.7.19), במסגרתו הוטלו עליו, בין היתר, עונש מאסר בפועל, פסילה ממושכת בפועל ועונשי מאסר ופסילה מותנים.
2. עוד יש לציין כי הנאשם ביצע את העבירות בתיק הנוכחי כשתלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה מהרשעותיו הקודמות, וכן ביצע את העבירות בתיק המצורף כשתלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה מהרשעתו בתיק הנוכחי, ובכל זאת בחר לנהוג ללא רישיון נהיגה בתוקף ובעודו נתון בפסילה, על אף הסיכון הרב הטמון בכך.
3. יתרה מכך, הנאשם אף לא השכיל לנצל את ההקלה המשמעותית שניתנה לו במסגרת גזר הדין המקורי, שם זכה להמלצה חיובית של שירות המבחן ולכך שבית המשפט אימץ את המלצת שירות המבחן לאפיק שיקומי והטיל עליו, בין היתר, צו מבחן למשך 18 חודשים.
4. שיקול נוסף לחומרה הוא היקף הרשעותיו הקודמות של הנאשם. עיון בגיליון ההרשעות הקודמות שלו מלמד כי הוא הוציא רישיון נהיגה בשנת 2008 (ולפי שני כתבי האישום תוקפו פג ביום 15.9.10) וכי לחובתו 19 הרשעות קודמות, הכוללות הרשעה קודמת אחת בגין נהיגה בזמן פסילה מיום 6.9.15 (שם נדונה גם עבירה פלילית נוספת); הרשעה קודמת בגין נהיגה בשכרות מיום 14.1.15, 3 הרשעות קודמות נוספות בגין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים (מהשנים 2015, 2014 ו-2012), הרשעה קודמת בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה) וכן 3 הרשעות קודמות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף (רישיון נהיגה שפקע למעלה מ-12 חודשים). ביחס לוותק נהיגתו של הנאשם, מדובר בעבר תעבורתי מכביד.
5. במסגרת השיקולים לקולא, שקלתי את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שפורטו לעיל ותוארו על ידי בא-כוחו של הנאשם במסגרת הטיעונים לעונש, לרבות גילו הצעיר יחסית של הנאשם, מצבו המשפחתי והטיפול בילדיו הקטנים, ומצבו הכלכלי.
6. שקלתי לקולא גם את העובדה לפיה הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בשני התיקים המצורפים בהזדמנות הראשונה ובכך לקח אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי.
7. יש לציין גם את הימצאותו של הנאשם זמן ממושך בתנאים מגבילים. בנוגע לתיק המקורי, תחילה במעצר ממשי מאחורי סורג ובריח למשך חודש ו-21 יום, לאחר מכן מעצר באיזוק אלקטרוני ובהמשך מעצר בית. בנוגע לתיק המצורף, הנאשם שהה במעצר ממשי מיום 12.9.19 ועד היום (6 חודשים ו-19 יום). אני סבורה כי יש להתחשב בנתונים אלה לקולא בעת גזירת דינו של הנאשם.
8. כמו כן, יש לציין כי המדובר בתקופת חירום, שבה המדיניות היא לנסות לצמצם תקופות מאסר או מעצר במקרים רבים. מצאתי לנכון להתחשב גם בנתון זה ולהסתפק בתקופת המאסר המותנה.
9. ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש פסילה בפועל ממושך של 10 שנים, בהתאם להוראת סעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה, לפיה אם הורשע אדם על עבירה בסעיפים המצוינים וב-10 השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו פסילה לתקופה שלא תפחת מ-10 שנים. יש לציין כי הוראת הסעיף רלוונטית בענייננו, מכיוון שהנאשם הורשע בעבר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה וב-4 עבירות של נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול.
10. בעניין זה, הוראת סעיף 40א(ג)(1) מאפשרת לבית המשפט להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופה האמורה, בהתקיים שני תנאים מצטברים: קיום נסיבות מיוחדות שיפורשו בפסק הדין, ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור. "יש להדגיש כי סמכות זו מוגבלת, והפעלתה טעונה נימוקים משכנעים תוך עמידה בשני התנאים, אחרת הדבר יביא לריקון סעיף זה, התכליות שביסודו והעונש שבצדו מכל תוכן, ואף יהפוך את הוראת המחוקק לאות מתה" [דברי כב' השופט א' בולוס בעפ"ת (חי') 62597-07-19 מדינת ישראל נ' זועבי (19.9.2019)].
11. במקרה הנדון, לאור ריבוי הרשעותיו החמורות הקודמות של הנאשם ויתר השיקולים לחומרה שצוינו לעיל, ונוכח הפקעת צו המבחן בתיק הנוכחי והעדר אפיק שיקומי בעניינו של הנאשם, אני סבורה כי נהיגתו של הנאשם טומנת בחובה מסוכנות רבה למשתמשי הדרך ועל כן איני יכולה לקבוע כי אין בהמשך נהיגתו של הנאשם משום סכנה לציבור, ומשכך לא מצאתי לחרוג מהוראת הסעיף האמור.
12. בנסיבות אלה, נוכח העבירות החמורות שביצע הנאשם בשני התיקים המצורפים ולאחר שצו המבחן ועבודות השירות, שנגזרו עליו במסגרת גזר הדין המקורי, הופקעו בעניינו, ולאור עברו התעבורתי המכביד ויתר השיקולים לחומרה שצוינו לעיל, אין מנוס מלגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, וזאת לצד פסילה בפועל ממושכת, המצויה בתקרה העליונה של מתחם הענישה. עם זאת, נוכח עונש הפסילה הממושך, נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצב החירום הנוכחי ויתר השיקולים לקולא שצוינו לעיל, מצאתי לגזור על הנאשם עונש מאסר מידתי, המצוי במרכזו של מתחם הענישה, וכן להפעיל את עונש המאסר המותנה, התלוי ועומד כנגדו, בחופף ולא במצטבר.
13. לאור האמור, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
14. מאסר בפועל למשך 10 חודשים, וזאת בחופף להפעלת מאסר מותנה בן 10 חודשים, שהוטל על הנאשם במסגרת גזר הדין המקורי בתיק זה (גזר הדין ניתן ביום 2.7.19), כך שבסה"כ ירצה הנאשם מאסר בפועל בן 10 חודשים [יש לציין כי בגזר הדין המקורי הופעל מאסר מותנה בן 6 חודשים, שהיה תלו ועומד כנגד הנאשם בתיק ת"פ (מחוזי חיפה) 35359-02-15 (גזר הדין ניתן ביום 6.9.15)].

ממשך המאסר ינוכו התקופות שבהן שהה הנאשם במעצר תחת סורג ובריח בשני התיקים המצורפים: בתיק העיקרי מתאריך 6.2.18 ועד 27.3.18 (1 חודש ו-21 יום) ובתיק המצורף מיום 12.9.19 ועד היום (6 חודשים ו-19 יום), בסה"כ ינוכו 8 חודשים ו-10 ימים.

1. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 שנים בפועל, וזאת בחופף להפעלת פסילה מותנית בת 7 חודשים, שהוטלה על הנאשם במסגרת גזר הדין המקורי בתיק זה (גזר הדין ניתן ביום 2.7.19).

הפסילה תחושב מיום גזר הדין המקורי ב-2.7.19 ועד מעצרו בתיק המצורף ביום 12.9.19.

יתרת הפסילה תחל ביום שחרורו מהמאסר, ללא צורך בהפקדה.

1. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת מהעבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה ויורשע בה.
2. אני מטילה על הנאשם מאסר מותנה לתקופה של 15 חודשים למשך 3 שנים, לפיו לא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות ו/או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ו/או נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה) ו/או נהיגה ללא רישיון נהיגה (שתוקפו פקע מעל 12 חודשים) ו/או נהיגה בזמן פסילה.
3. אני מגדילה את גובה הקנס, שהוטל על הנאשם בגזר הדין המקורי, ומטילה עליו קנס כספי בסך 2,000 ש"ח. הקנס ישולם ב-8 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.10.20 ובכל 1 לחודש שאחריו.

המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן וכן לממונה על עבודות השירות.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, ו' ניסן תש"פ, 31 מרץ 2020, במעמד הנוכחים.