3. קיבוץ יפעת (ניתן פס"ד)

אקדמות מילין

1. עסקינן בתביעה כספית בעילה חוזית ונזיקית בה עותרים התובעים לתשלום פיצויים בסך של 320,000 ₪, בגין אי-התאמות וליקויי בניה נטענים, שנתגלו בדירתם הידועה כמגרש 48 בשכונה הקהילתית בקיבוץ יפעת, גוש 17427 חלקה 16 (להלן: "הדירה" או "הבית").

(ההדגשות בציטטות שלהלן הן של הח"מ, אלא אם צוין אחרת)

הנפשות הפועלות

2. התובעים הם בני זוג אשר חפצו ברכישת דירה למגוריהם, בהרחבה שבקיבוץ יפעת (להלן: "הקיבוץ"). המדובר הוא בהרחבה שהקיבוץ יזם ופעל להקמתה בשטחו, מכוח החלטה 959 של מועצת מקרקעי ישראל, שאושרה במסגרת תב"ע ג/16115.

3. הנתבעת מס' 1, הינה חברה קבלנית אשר ביצעה את עבודות הבניה בדירה.

4. הנתבעת מס' 2, הינה החברה אשר יזמה את פרויקט ההרחבה בקיבוץ.

5. בישיבת קדם המשפט מיום 16/01/2019, ובהמשך להסכמת הצדדים, ניתן פסק דין חלקי לפיו נדחתה התביעה כנגד הקיבוץ ללא צו להוצאות, וכן תוקן סכום כתב התביעה מ- 370,000 ₪ ל- 320,000 ₪.

מערכת היחסים בין הצדדים

6. ביום 05/05/2009 התקשרה הנתבעת 2 עם הנתבעת 1 בהסכם מסגרת לבניית בתים פרטיים בפרוייקט ההרחבה שבקיבוץ (צורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית של מאיר שבח, סומן נ/1) (להלן: "הסכם המסגרת").

7. ביום 5/07/2010 התקשרו התובעים בהסכם מתיישב שנחתם על ידם ועל ידי הקיבוץ, הנתבעת 2 ומתיישבי יפעת אגודה קהילתית להתיישבות כפרית בע"מ (צורף כנספח ב' לתצהיר התובע 1, סומן ת/1). עוד באותו יום, נחתם בין הנתבעת 1 לתובעים הסכם המסדיר את בניית הדירה (צורף כנספח א' לתצהיר התובע 1, סומן ת/1) (להלן: "הסכם הבנייה").

8. בד בבד עם חתימת ההסכם הנ"ל, התקשרו התובעים עם הקיבוץ בהסכם זכות שימוש במתקנים ומוסדות ציבור (צורף כנספח ג'1 לת/1), הסכם פיתוח מגרש בסיסי שנחתם בין התובעים והנתבעת 1 (צורף כנספח ד' לת/1), והסכם תשתיות ציבוריות שנחתם בין התובעים לבין נתבעת 2 (צורף כנספח ה' לת/1).

9. הבית נמסר לתובעים בתאריך 23/08/2013, ועל כך אין חולק.

טענות התובעים בתמצית

10. על-פי הנטען בכתב התביעה, התגלו לתובעים ליקויים רבים בדירה אשר נגרמו בגין התרשלותם של הנתבעים בבניית דירתם. ביום 24/03/2016 המהנדסת גלינה גורי, ביקרה בדירה לפי הזמנת התובעים, וערכה חוות דעתה ביחס לליקויים שבדירה (סומנה נספח ח' לת/1). התובעים המציאו את חוות דעתה לנתבעות, והנתבעת 1 ביצעה תיקונים לליקויים הנטענים. לאחר מכן התברר לתובעים כי התיקונים כשלו ולא בוצעו כראוי, דבר שאילץ אותם לפנות למומחה נוסף.

11. מטעם התובעים הוגשה חוות-דעת המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא (מיום 17/01/2018) (להלן: "מומחה התובעים" או "המומחה בן עזרא"). בחוות דעתו פירט אי-ההתאמות וליקויי הבנייה אשר מצאם בדירה, והציע דרכים לתיקונם. מומחה התובעים אמד עלויות ביצוע התיקונים בסך של 347,709 ₪ (כולל מע"מ) (חוות דעתו סומנה נספח י' לת/1).

12. עוד טענו התובעים, כי עקב אי-התקנת מסנן ממ"ד, לא ניתן להם 'טופס 4' במועד קבלת הדירה, כך שהיה על התובעים לממן על חשבונם התקנת מערכת סינון לממ"ד לשם קבלת טופס 4, בעלות של 4,897 ₪.

13. לטענת התובעים, נגרמו להם נזקים נלווים המוערכים ב- 20,000 ₪, בגין דיור חלופי, אחסון, הובלה ושמירת הריהוט בתקופה שבה בוצעו התיקונים; שכר טרחת המומחים מטעמם בסך כולל של 7,300 ₪; טרחה ועוגמת נפש בסך של 30,000 ₪; עלות התקנת מסנן לממ"ד שלא הותקן בהתאם להתחייבות הנתבעות בסך של 4,897 ₪.

14. לטענת התובעים, על הנתבעות לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם בסך של 457,841 ₪, ואך בשל טעמים הקשורים לחסכון בתשלום אגרה, העמידו התובעים את תביעתם על סך 370,000 ₪ בלבד, ולבסוף תוקן סכום התביעה ל- 320,000 ₪, כאמור.

תמצית טענות הנתבעת 1

15. בהגנתה טענה הנתבעת 1, כי מעולם לא מכרה לתובעים דירה, אלא אך התחייבה לספק להם שירותי בנייה, ואלה בוצעו באופן מקצועי ומיומן. הנתבעת 1 אף תיקנה את כל הליקויים אשר התגלו בדירה, ושהיו קשורים אליה.

16. לטענתה, הדרישה של הוועדה לתכנון ובניה, לפיה חובה להתקין מסנן אוויר על פתח האוורור של הממ"ד, לא היתה חלק מהמפרט הטכני המהווה חלק מההסכם, ומשכך הנתבעת 1 לא היתה מחויבת להתקין מסנן על חשבונה, ואין לחייבה בעלותו. העיכוב בקבלת טופס 4 נגרם בעקבות התמהמהות התובעים בהתקנת מסנן אוויר לממ"ד ובהגשת אישור התקנתו לרשות התכנון כתנאי לקבלת טופס 4.

17. מטעם הנתבעת 1 הוגשו שתי חוות דעת נגדיות של שני מומחים - אדריכל אבי גולדשטיין ומהנדס קפלן איליה. חוו"ד קפלן התמקדה בליקויים שבקיר התומך. הלה מצא סדיקה אנכית בקיר עם נטיה קלה, צינורות ניקוז סתומים עם בטון, והעדר תפרי הפרדה בקיר. לדעתו הליקויים ניתנים לתיקון בעלות של 8,000 ₪ (לא כולל מע"מ); חוו"ד גולדשטיין התמקדה בשאר הליקויים בדירה. הלה קבע כי עלות תיקון כל הליקויים בדירה עומדת על 7,850 ₪ (לא כולל מע"מ).

תמצית טענות הנתבעת 2

18. הנתבעת 1, ולא הנתבעת 2, היא האחראית היחידה לכל ליקויי הבנייה הנטענים ע"י התובעים, שכן היא היחידה שחתמה על הסכם הבניה עם התובעים, והיא האחראית היחידה לטיב ואיכות הבניה.

19. לא נטענו ע"י מי מהמומחים, ואף לא הוכחו, ליקויי תכנון כלשהם שבאחריות הנתבעת 2.

20. באשר לפיקוח על עבודות הבניה, לא נטענה ולא הוכחה כל התרשלות מצד הנתבעת 2. אדרבא, הראיות שהגישו התובעים עצמם יש בהן להעיד כי הנתבעת 2 עשתה מעל ומעבר בעניין זה. מה גם, נקבע בסעיף 5.1.2 להסכם המסגרת בין הנתבעת 1 לבין הנתבעת 2, כי אין במינוי בקרי (מפקחי) בנייה מטעם הנתבעת 2 כדי לגרוע מאחריותה של הנתבעת 1 ו/או המפקח מטעמה.

המסכת הראייתית

21. במסגרת שמיעת הראיות, העיד מטעם התובעים: התובע 1 (תצהיר עדותו הראשית סומן ת/1). והוגשה חוות דעתו של המומחה בן עזרא (סומנה נספח י' לת/1)

מטעם הנתבעת 1 העידו: מאיר שבח, מנכ"ל הנתבעת 1 (תצהיר עדותו הראשית סומן נ/1); רומן שוורץ, שימש כמהנדס הנתבעת 1 (תצהיר עדותו הראשית סומן נ/3).

מטעם הנתבעת 2 העידו: חיים מירון, שימש כמנכ"ל הנתבעת 2 (תצהיר עדותו הראשית סומן נ/2); רגב טורס, מהנדס אשר תכנן את הקירות התומכים שנבנו במסגרת עבודות הפיתוח בשנת 2010 (להלן: "המהנדס טורס") (העיד בחקירה ראשית ביום 8/03/2021).

22. נוכח הפער בין קביעות המומחים מטעם הצדדים, מונה ע"י בית-המשפט מהנדס דוד דב (להלן: "המומחה") והלה העריך עלויות תיקון הליקויים שמצא כולל פיקוח הנדסי בסכום של 148,239 ₪ (כולל מע"מ).

יצויין, כי חוות-דעת בן עזרא הוגשה תוך שהנתבעים מוותרים על חקירתו הנגדית, אם-כי שומרים על טענותיהם לגוף חוות-דעתו (ראו פרוטוקול הדיון מ- 14/09/20, עמ' 21 ש' 9). גם חוות-דעת המומחים מטעם הנתבעת 1, ואשר צורפו לתצהירי העדות הראשית מטעמה, הוגשו (כנספחים ה1 ו- ה2) ללא שנחקרו נגדית על חוות-דעתם.

דיון והכרעה

23. לאחר עיון בטענות הצדדים, חוות הדעת של המומחים ובכלל הראיות שהוצגו לפניי, הגעתי

לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית.

אחריות הנתבעות

24. יצויין, כי בין הנתבעות לבין רוכשי דירה אחרים, באותו פרויקט הרחבה בקיבוץ, שאינם צד להליך כאן, התנהל הליך משפטי דומה למדי להליך כאן, בפני כב' השופטת הבכירה רים נדאף, בבית משפט זה. (ת"א (נצרת) 36155-06-13 טל נ' דור שבח בניה פיתוח בע"מ ואח', (13/05/2018) (להלן: "פס"ד טל"). במסגרת ההליך המשפטי הנ"ל ניתן פסק דין המקבל את התביעה באופן חלקי. בין היתר, נדון ב-פס"ד טל מערך הסכמים זהה לזה שלפני.

25. במצב דברים זה, מצאתי כי מתייתר הצורך להרחיב בנושא המקור להטלת האחריות על הנתבעות, שכן הנני תמים דעים, עם כל הכבוד, עם הנימוקים והממצאים בעניין טל הנ"ל, בייחוד באשר למקור שמכוחו יש מקום להטיל אחריות על הנתבעת 1 בגין ליקויים בביצוע הבניה וטיבה, ובאשר למקור שמכוחו יש להטיל אחריות על הנתבעת 2 בגין ליקויים בתכנון ובפיקוח. ודי להפנות לפסקאות 40 עד 44 לפס"ד טל, שם הפנה בית המשפט לסעיפים הרלבנטיים במערך אותם הסכמים שבין הצדדים אשר עומדים גם בפניי.

ראו עוד, הליך משפטי דומה של רוכשים אחרים באותו פרויקט נגד אותן נתבעות כאן, בת"א (נצרת) 38542-05-14 סהר ואח' נ' דור- שבח בניה ופיתוח בע"מ ואח' (8/08/2019), שהתנהל בפני כב' השופטת אוסילה אבו-סעד, ואשר בקביעותיה (פסקה 22 לפסק דינה) סמכה ידיה על הדיון וההכרעה המפורטים בפס"ד טל באשר לאחריות הנתבעות מכוח אותם הסכמים המונחים בפני.

המומחה מטעם בית המשפט

26. כאמור, נוכח קיומו של פער בין ממצאי חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, ונוכח המחלוקת שהתגלעה בנושאים שהם במהותם נושאים שבמומחיות, מינה בית-המשפט מומחה מטעמו, מהנדס דוד דב, (חוות דעתו הוגשה וסומנה ב/1); והלה פירט בחוות דעתו מיום 17/04/2019 את הליקויים ואי-ההתאמות שמצא, והעריך עלות תיקונם כולל פיקוח הנדסי בסך 148,239 ₪ (כולל מע"מ) (תשובותיו לשלאולת ההבהרה הוגשו וסומנו ב/2, ב/3, ב/4, ב/5, ב/6 בהתאמה).

27. הלכה ידועה היא, לא בנקל יסטה בית המשפט מחוות דעת המומחה שמינה, אלא רק לאחר הצגת נימוקים כבדי משקל. בהקשר לכך נפסק בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (1990):

"משמנה בית המשפט מומחה על-מנת שחוות-דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם-כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

(בית המשפט העליון חזר על הלכה זו ב-רע"א 6920/14 תשעה חודשים בע"מ נגד בנק דיסקונט, (4/1/2015); השוו גם: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 435 מהדורה 12 (2015); ע"א 1240/96 שיכון עובדים בע"מ נ' חנן רוזנטל, נב (4) 563 (1998); וע"א 323/85 מדינת ישראל נ' אברהם אליהו מזרחי, פד"י ל"ט (4) 185 (1985)).

28. כך גם בספרו של א. ורדי דיני מכר דירות (מהדורה שלישית, 2009) בעמ' 405:

"ככלל, ניתן לומר כי בית המשפט יעדיף לאמץ את מסקנותיו של מומחה אשר מונה מטעמו, באשר, מטעמים מובנים, חוות דעתו אמורה להיות אובייקטיבית וחסרת פניות".

29. עם זאת, ועל אף שמומחה מטעם בית המשפט נהנה מאמון רב הנובע מחזקת התקינות והמקצועיות המיוחסות לו, חוות דעתו אינה כובלת את בית-המשפט. כידוע, בבואו לתת את הכרעתו רשאי בית-המשפט לאמץ חוות דעת מומחה מטעמו או, בהינתן סיבה המצדיקה זאת, לדחות אותה או חלקים בה (ראו לעניין זה: רע"א 2380/12 ט. ר. הנדסה אזרחית נ' החברה הכלכלית לאשקלון, פסקה 8 (1/5/2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 636-635 (מהדורה שלוש עשרה, 2020)).

30. בסעיפים 58 עד 61 לסיכומיהם ביקשו התובעים לבחון חוות דעתו של המומחה דוד בביקורתיות ולהעדיף חוות דעת המומחה מטעמם בפריטים מסוימים. התובעים עתרו לאמץ חלק מהסעיפים שבחוות דעת המומחה דוד, עליהם אינם חולקים, ואלה הם:

"סעיף 5 בעניין מתקן אצירה אשפה 7,000 ₪.

סעיף 16 בעניין שיפועים ברצפת החניה 12,000 ₪.

סעיף 17 בעניין קילופי סיד וטיח עקב

רטיבות בקיר הפונה למדרגות הכניסה 3,000 ₪.

סעיף 18 בעניין רטיבות במחסן הפנימי 11,000 ₪.

סעיפים 20 -22 בעניין סדקים בחזית דרומית 6,000 ₪.

סעיף 23 בעניין העדר איטום ורטיבות כתוצאה מכך 7,000 ₪ + 12,000 ₪ עבור ייבוש.

סעיף 25 בעניין דלת ממ"ד בזוית פחותה מ- 90 2,000 ₪.

סעיף 27 בעניין חדר צמוד לממ"ד ודלת

בזוית פחותה מ-90 1,000 ₪.

סעיף 28 בעניין אדן החלון בחדר הצמוד לממ"ד 5,00 ₪.

סעיף 35 בעניין חיפוי קיר חלולים במקלחת 700 ₪.

סעיף 39 עד 40 בעניין תיקון סדקים וצביעה 5,500 ₪.

סה"כ 77,700 ₪ בתוספת מע"מ ופיקוח 10% = 100,000 ₪".

בסעיפים 62 עד 105 לסיכומיהם התובעים מתייחסים ליתר הליקויים, שלטענתם, אין לקבל את ממצאיו ומסקנותיו של המומחה דוד שנקבעו לחובתם.

31. מנגד, בסעיפים 9 עד 26 לסיכומי הנתבעת 1 נטען, כי יש לאמץ חוות דעת של המומחה דוד, למעט קביעותיו באשר לאחריותה של הנתבעת 1 לרטיבות במחסן הפנימי (עמ' 10 לחוות דעת דוד). וסעיף 27 לסיכומי הנתבעת 1 נטען, כי התובעים הם האחראים לאי-ביצוע תפר הפרדה ברחבת הכניסה, מאחר והם אלה אשר ביצעו את הריצוף בחלק החיצוני של הבית, כולל רחבת הכניסה, ומטעם זה אין להטיל עליה אחריות כלשהי בגין ליקויי זה (הרי בסעיף 19 לחוות דעת המומחה הותיר קביעת האחריות באשר לאי-ביצוע תפר הפרדה ברחבת הכניסה לשיקול דעת בית המשפט).

32. המומחה נתן חוות דעתו לאחר שבחן כל טענות הצדדים, ובמסגרתה התייחס לכלל הליקויים הנטענים. למומחה נשלחו שאלות הבהרה ע"י הצדדים והשיב עליהן תוך מתן הסברים הגיוניים ומשכנעים. ביום 23/09/2020 נחקר המומחה על חוות דעתו בחקירה נגדית ע"י ב"כ הצדדים, ולאחר שמיעת עדותו מצאתי, כי יש לקבל את קביעותיו ומסקנותיו.

חוות דעת המומחה הייתה מפורטת ומנומקת, ממצאיו ומסקנותיו הם בתחום מומחיותו המקצועית, תשובותיו מקצועיות ומניחות את הדעת, ולא מצאתי פגמים מהותיים בחוות דעתו.

לא מצאתי ממש בטענות התובעים המועלות בסיכומיהם, ולפיהן המומחה לא התייחס למכלול טענותיהם ולשאלות ההבהרה שנשלחו אליו. המומחה נתן חוות דעתו כשלנגד עיניו חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, ובתשובותיו לשאלות ההבהרה נתן הסברים ונימוקים משכנעים לקביעותיו וממצאיו שבחוות דעתו.

33. אקדים ואומר, כי דין התביעה נגד הנתבעת 2 להידחות. לא המומחה דוד, ולא המומחים מטעם מי מהצדדים היה בדעה כי מקור ליקויי כלשהוא מן הליקויים שמצא הוא בתכנון לקוי. מאחר וחלקה של הנתבעת 2 בבנייה היה תכנוני בלבד, מתבקשת המסקנה כי פטורה היא מאחריות לפיצויי התובעים בגין הליקויים, שכל כולם מקורם בביצוע לקויי. כפי שיובהר בהמשך, גם הפיקוח שנטלה הנתבעת 2 על עצמה אין בו כדי לגרור חיובה באחריות כלשהיא לליקויים שנמצאו.

הליקויים, עלות תיקונם וזהות האחראי

רטיבות במחסן הפנימי

34. המומחה בן עזרא חיווה דעתו באשר לרטיבות במחסן הפנימי, (בסעיף 18 לחוות דעת) באומרו: "במחסן הפנימי שהגישה אליו היא דרך החניה – יש רטיבות וזרימת מים בפועל בקיר עם הכיור. הקיר הנ"ל מהווה קיר תומך שמעברו החיצוני יש מרפסת ומשטח כניסה. האיטום חייב להיות מבחוץ – והעבודה הנדרשת כוללת פינוי 1 מ' לפחות מחוץ לקירות המחסן וביצוע איטום. העלות – כולל החזרת המצב לקדמותו – 22,000 ₪".

מנגד, המומחה גולדשטיין חיווה דעתו, כי מקור הרטיבות נגרם עקב עבודות הריצוף שביצעו התובעים באופן פרטי, דבר שפגע במערכת האיטום וגרם לחדירת הרטיבות (עמ' 14 לחוות דעתו).

המחלוקת אם כן, אינה באשר לעצם קיום הליקוי, אלא באשר לגורם האחראי לליקוי.

35. המומחה דוד היה בדעה, כי: "ניתן לפתור את הרטיבות באמצעות איטום שלילי על ידי זייפקס או HWO של כרמית. טיפול בקירות מתוך החנייה. (איטום שלילי). לחומר תכונות של התפשטות גבישית לתוך הבטון. "לצוד" את המים ולייצר תרכובת גבישית האוטמת את החללים הנימיים המעבירים מים. היישום הינו על קיר בטון ללא הטיח. הביצוע על ידי קבלנים מורשים בהדרכת פי.בי.אס ישראל בע"מ – זכיינית זייפקס בישראל. החומר המתאים למקרה הנדון הינו : XYPEX CONCENTRATE. הפעולות שיש לבצע:

1. קילוף הטיח הקיים על הקיר ו/או התקרה.
2. הברשת פני השטח עד לקבלת פני בטון נקיים מכל חומר זר.
3. ביצוע טיפול: מריחה או ריסוס ב- XYPEXלפי הוראות היצרן.
4. ביצוע טיח כדוגמת הטיח הקיים.
5. צביעה" (עמ' 10 לחוות דעתו).

המומחה דוד העריך עלות התיקון הינה 11,000 ₪.

36. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לליקויי הנטען ו/או לעלות שנקבעה ע"י המומחה דוד. הצדדים חלוקים בעניין זהות האחראי לליקוי הרטיבות במחסן הפנימי. בעוד התובעים טענו כי הנתבעת 1 הינה האחראית לרטיבות עקב העדר איטום לחנייה ולמחסן, טענה הנתבעת 1 כי התובעים ביצועו ריצוף מעל החניה לאחר מסירת הדירה, דבר שפגע קשות באיטום שביצעה. ראיה לכך צורפה חשבונית הקבלן שביצע את עבודות האיטום (נספח ז' ל-נ/1).

37. הנני מבכר גרסת התובעים על פני גרסת הנתבעת 1. גרסת הנתבעת 1 אינה נתמכת בראיות כלשהן, פרט לחשבונית הקבלן (נספח ז' לנ/1), אשר לא ניתן לדלות ממנה דבר שיש בו כדי לחזק את גרסתה, או להעדיף אותה על פני גרסת התובעים. עיון באותה חשבונית מעלה, כי אין בה כל התייחסות מפורטת לאיטום שבוצע בקיר החניה, מלבד המילים "השלמה מעל החניה". מאידך, טוענים התובעים, כי כל שנעשה הוא מריחת חומר ללא יריעות איטום (ראו עמ' 15 ש' 1 עד 7 לעדותו של התובע 1, וסעיף 53 לת/1 מצורף גם תמונה). בחקירתו הנגדית של מאיר שבח, עד הגנה, לא סיפק תשובות להעדר המצאת חשבונית המפרטת עבודות האיטום שבוצעו, וכך העיד:

"ש: אז למה, אם כך, אם אתה אומר שזאת השלמה לעבודות איטום, איפה החשבונית של עבודות האיטום שנעשו בבית התובעים?

ת: קודם כל, יכול להיות שיש חשבונית קודמת לגבי עיקר עבודות האיטום בבית הזה. הוא סיים עבודה ושילמו לו עבור ההשלמה".

38. עינינו הרואות, חרף חוסר הבהירות של הרשום בחשבונית, ואף העדר אסמכתאות נוספות שיש בהן לחזק גרסת הנתבעת 1, הלה לא טרחה לזמן לעדות עדים רלבנטיים, כגון הקבלן שביצע עבודת האיטום, בכדי לתמוך בגרסתה, דבר שיש לזקוף לחובתה.

39. חיזוק למסקנתי זו מצאתי בעדותו של המומחה דוד אשר ביקר במקום והגיע למסקנה שלא בוצע איטום עם יריעות מעל החנייה, וכך העיד:

"ש: יש פה מספר דברים בחוות דעתך שאתה השארת והעיקרי שבהם זה האיטום מעל החנייה, כתבת מה צריך לעשות אבל השארת את נושא האחריות לביהמ"ש, נכון?

ת: אני חושב שכן.

ש: מפנה לעמוד 10, סעיף 18 ו-19.

ת: (מעיין) מה השאלה?

ש: אתה לא הכרעת אחריות של מי זה, נכון?

ת: בסעיף 19 השארתי את זה לא לסיכום. בסעיף 18 קבעתי מחיר, 11 אלף ₪.

ש: אני מפנה אותך לסעיף 18 לחוות הדעת, תקרא בבקשה את הטענה ותראה התייחסות הנתבעת? אתה רואה שהנתבעת טוענת שהתובעים בצעו ריצוף ופגעו באיטום?

ת: אני רואה את זה.

ש: במה זה שונה מהטענה של 19, מההתייחסות של הנתבעת בסעיף 19? זה אותו דבר.

ת: השוני הוא שבסעיף 19 לא היה ויכוח. בסעיף 18 השתכנעתי שזה לא נגרם על ידי התובעים.

ש: איך קבעת?

ת: כי היה דיון בשטח. זה ההתרשמות שקיבלתי בשטח, ולשם כך כשעושים ביקור ובודק טענות מטעם ביהמ"ש אני שומע את הצדדים, מקיימים דיון, שיח, רואים את הנתונים ומגיעים למסקנה. המסקנה שאין פה אחריות של התובעים אלא של הנתבעת.

ש: תסביר לנו למה?

ת: כי זו ההתרשמות שלי. הרבה מאוד זה שיקול דעת" (עמ' 59 ש' 13 עד ש' 30)

40. כך או כך, גם במידה ואקבל טענת הנתבעת 1 כי בוצע איטום עם יריעות מעל החנייה, לא די בכך כדי להסיר את אחריותה לרטיבות, משלא הוכח על ידה ולו בראיה כלשהי, כי עבודות הריצוף פגעו בעבודות האיטום שבוצעו ע"י הקבלן מטעמה. ואוסיף, אין כל הגיון בכך שעבודות ריצוף על פני השטח הם אלה שפגעו באיטום הקיר. איטום הקיר והתקרה צריך היה להתבצע כיאות ללא קשר עם הריצוף. לו אכן בוצע איטום כיאות, חדירת המים מבעד הריצוף לא הייתה אמורה לגרום לרטיבות בקיר בחלקו הפנימי.

נוכח האמור, מצאתי לנכון להשית על הנתבעת 1 את תיקון הליקוי בסך של 11,000 ₪.

אי-ביצוע תפר הפרדה ברחבת הכניסה

41. בסעיף 19 לחוות דעתו ציין בן עזרא כי : "ברחבת הכניסה, לאורך 8 מ', אין תפר הפרדה בין חיפויי רצפה לבין חיפוי קיר/פנלים" עלות הביצוע הינה 1,600 ₪. מנגד, המומחה גולדשטיין טען, כי מאחר וביצוע הרצוף מעל תקרת החניה, בוצע באופן פרטי ע"י התובעים לא חלה אחריות כלשהי על הנתבעת 1.

42. המומחה דוד חיווה דעתו בעניין זה והביע הסכמתו לאמור בחוות דעתו של המומחה בן עזרא באשר לשיטת התיקון הנדרשת לליקוי זה, אך הותיר קביעת זהות האחראי לשיקול דעת בית-המשפט. כן, המומחה דוד, בדעה כי במידה והתובעים אכן ביצעו את הריצוף מעל החנייה, אז האחריות מוטלת עליהם (עמ' 10 לחוות דעתו).

43. נוכח הטעמים שפורטו ברכיב הקודם, ומשאין מחלוקת כי התובעים ביצעו את הריצוף, מצאתי כי אין להטיל אחריות על מי מהנתבעות, בגין ליקוי זה.

קירות תומכים

44. המומחה מטעם בית-המשפט קבע, כי יש לבצע פתחי ניקוז ותפרי התפשטות בקירות התומכים; ואמד עלות התיקונים בסך 34,000 ₪ (סעיפים 10 – 14 לחו"ד המומחה).

45. בסעיפים 21 עד 54 לסיכומי התובעים נטען, כי הקירות התומכים נבנו באופן לקוי, בלתי מקצועי, וללא ניקוז תקין. הדבר גרם להצפות בגינה וסדקים בקירות התומכים, ולמפגע בטיחותי המתבטא בסכנת קריסה של הקיר ובסכנה שהקיר לא יחזיק מעמד שנים רבות. נטען, כי התובעים לא קיבלו לידם עד היום חישובים סטטיים לקיר התומך, ואף לא קבלו כתב אחריות אישית של המהנדס טורס לקיר התומך, כפי שנדרש על-פי דין. מה גם, לטענתם, המהנדס טורס לא היה מוסמך לתכנן את הקיר התומך, משלא היה רשום כמהנדס במדור מבנים, אלא במדור כבישים ומסלולים.

לטענתם, נוכח הפער בין הערכת המומחה בן עזרא, להערכת המומחה דוד, מוצע פיצויי בגין קירות תומכים בסכום של 109,000 ₪, מחושבים לפי סכום ההפרש בין הערכות שני המומחים (סעיף 48 לסיכומי התובעים). כבר אומר, לא מצאתי כל הגיון בדרך חישובית זו.

46. בסעיפים 8 עד 12 לחוות דעת בן עזרא, התייחס המומחה לליקויים בקיר התומך בחזית הרחוב, באומרו: הקיר מעביר רטיבות ומים, פתחי הניקוז סתומים בבטון ולא מנקזים מים המצטברים בחלל המילוי ויוצרים לחץ הידרוסטטי על הקיר, קיים שבר אנכי לכל גובה הקיר שעוביו הולך וגובר כלפי מעלה. המומחה בן עזרא מצביע על עוד שברים וסדקים באותו קיר, ולדעתו הקיר בסכנת קריסה עקב כך. בסעיף 13 מתייחס המומחה בן עזרא לקיר התומך הצדדי. בקיר קיימים סדקים ושברים בשל לחץ עפר ולחץ הידרוסטטי כמו בקיר הקדמי. לטענתו, הסדקים טרם התפתחו אך הם מעידים על מגמה המעלה חשש לגבי יציבות הקיר, וגם בקיר זה פתחי הניקוז סתומים. בסעיף 14 לחוות דעתו ממשיך ומתייחס לקיר התומך האחורי. לטענתו בקיר נמצאו סדקים, כגון סדק מול פינת הבניין בחגורה עליונה של הקיר, וסדק בקורה מול הפינה השניה של הבנין.

בסעיף 15 לחוות דעתו מציין המומחה בן עזרא, כי נבדקו תוכניות קונסטרוקציה, אך הן לא כוללות את תוכניות הקירות התומכים. לטענתו, יש להמציא תוכניות הערוכות ע"י מהנדס רשוי (שכן גובה הקירות התומכים כולם הוא מעל 2 מ', ומשום כך הם מהווים מבנה שאינו פשוט). עוד, לדעתו דרושה הצהרה של מהנדס רשוי על אחריותו ליציבות הקיר ולנכונות החישובים. לטענתו, פיקוח עליון תקין היה אמור למנוע את הסיכונים בקירות התומכים, ולו היה מתקיים, לא היו שברים וסדקים עקב תזוזות אופקיות בקירות הנ"ל.

המומחה בן עזרא מעריך, כי עלות הכנת דו"ח ייעוץ קרקע הנדרש טרם התכנון הינה בסך 5,000 ₪, עלות הכנת תוכניות קונסטרוקציה לחיזוק וייצוב הקירות התומכים הינה בסך 18,000 ₪, ואומדן עלות ייצוב הקירות, בטרם בדיקת הקרקע, ודו"ח יועץ קרקע הינו בסך 120,000 ₪.

47. לטענת הנתבעת 1, יש לאמץ חוות דעתו של המומחה דוד בעניין יציבות הקיר והעדר סכנה לקריסה. לטענתה, על אף שהוכח כי האחריות הבלעדית לתכנון הקירות התומכים מוטלת על הנתבעת 2, הנתבעת 1 הציגה אישור והתחייבות מהנדס קונסטרוקטור אשר לקח אחריות ליציבות ותקינות הקירות התומכים (נספח ו' ל- נ/1), ואף ביצעה עבודות של סתימת סדקים.

מומחה הנתבעת 1 חיווה דעתו, כי אין ליקויים ביציבות הקירות התומכים, אך ציין כי ישנם סדקים בקיר התומך עם צינורות ניקוז סתומים בבטון, המומחה העריך עלות תיקון בסך 8,000 ₪ (לא כולל מע"מ).

48. הנתבעת 2 טענה, כי אף אחד מהמומחים לא קבע ליקוי כלשהו בתכנון הקירות התומכים. מה גם, לא הוכח שקיימים פגמים בתכנון הקירות התומכים ו/או רשלנות בפיקוח שבאחריותה. לטענתה, ביום 2/05/2019 המציאה הנתבעת 2 מכתבו של המהנדס טורס לו מצורפים חישובים לקירות התומכים בצירוף דו"ח וחו"ד יועץ ביסוס (סומן נ/5), ועל אף זאת, לא הוגשה כל חוות דעת משלימה מטעם מומחה התובעים שיש בה להעיד על הליקוי בתוכניות ובחישובים הסטטיים.

49. לא מצאתי לנכון לסטות מקביעות המומחה דוד, גם בעניין זה, הואיל וקביעותיו לא נסתרו. המומחה דוד חיווה דעתו ביחס לקירות התומכים (עמ' 6 עד 9 לחוות דעתו), בזו הלשון:

"הקיר התומך בחזית הרחוב

הטענה: הקיר מעביר רטיבות מים.

התייחסותי: בקיר חיצוני החשוף לגשם טבעי שתהיה תכולת רטיבות בקיר, אין בכך ליקוי.

הטענה: פתחי הניקוז סתומים בבטון ולא מנקזים מים.

התייחסותי: נמצא כי פתחי הניקוז אכן סתומים ולא מנקזים, כטענת בן עזרא. במידה ולא יוגש אישור המהנדס המתכנן כי הוא התחשב בלחצים ההידרוסטטיים בחישובי יציבות הקיר, יש לבצע פתחי ניקוז בהתאם לפרט המצויין בתכנית הביצוע.

הטענה: יש שבר אנכי לכל גובה הקיר בכל קירות התמך.

התייחסותי: ... בבדיקת הקירות התומכים נמצאו סדקים אולם לא אותרה נטייה אנכית של הקירות ולא אותרו סימני קריסה. הקירות, יש לזכור, בוצעו לפני כ 8 שנים.

לא הומצאו לעיוני תכניות ביצוע של הקירות. תכנית AS MAID וחישובים סטטיים לקירות לרבות הצהרת מהנדס אחראי כנדרש בחוק התכנון והבנייה.

(....)

הסדקים הנ"ל אינם סדקים המצביעים על סכנת קריסה וזאת כ- 8 שנים לאחר בנייתם. יש לבצע את הפעולות הבאות:

1. יש לבצע נקזים לקירות כמפורט בסעיף 10 לעיל.
2. 2. יש לבצע תפרי התפשטות במרווחים של 8 מ' זה מזה לפי הפרט שלהלן:
3. חומות/קירות הגדר בוצע ללא תפרי התפשטות. יש לבצע תפרי התפשטות במרווחים שלא יעלו על 8 מ' זה מזה. אי ביצוע תפרי התפשטות יגרום לסדיקה בלתי מבוקרת של הגדרות הבנויים"

(....)

הטענה: דרושה הצהרה של מהנדס רישוי על אחריותו ליציבות הקיר ולנכונות החישובים.

התייחסותי: כמצוין לעיל, נתבעת 2 תספק אישורי יציבות לקיר כולל הצהרת מהנדס קונסטרוקציה שייקח אחריות ליציבות הקירות. בהעדר תכניות ובהעדר מהנדס רישוי הלוקח אחריות סטטית על הקירות – קיימת ירידת ערך למבנה ויש לקבל על כך הערכת ירידת ערך משמאי מקרקעין."

המומחה דוד העריך עלות תיקון הליקויים, לרבות הסדקים, וכן פיצוי תפרי התפשטות ופתחי ניקוז בקירות התומכים, בסך כולל של 34,000 ₪.

50. אין בידי לקבל טענות התובעים, כי לא הוגשו חישובים סטטיים רלבנטיים למה שבוצע בפועל, וכי המהנדס לא הסכים לתת אחריותו לקירות התומכים. הנתבעת 2 הגישה חישובים סטטיים באמצעות העד רגב טורס במכתבו מיום 2/05/2019 (המכתב על כל נספחיו סומן נ/5).בחקירתו הנגדית העיד המהנדס טורס וספק תשובות משכנעות והגיוניות באשר לעריכת החישובים הסטטיים והתאמתם לעבודות שבוצעו בפועל בשטח (ראו עדותו עמ' 70 ש' 26 עד עמ' 71 ש' 26). בהמשך חקירתו העיד המהנדס טורס מפורשות, כי :

"ש: כלומר לשאלה האם בדקת את התאמת התכניות והחישובים הסטטיים למה שבוצע בפועל, אתה לא יכול להשיב בצורה חד משמעית נכון, בדקתי?

ת: אני יכול להשיב בצורה חד משמעית שאת החלק שקשור לבדיקה שאני אמון עליה עשיתי" (עמ' 72 ש' 12 עד ש' 14).

המהנדס טורס נתן הצהרה ברורה לחישובים הסטטיים לקירות התומכים במועד שבוצעו ונמסרו, אך מיאן לתת הצהרה על הקיר כיום מאחר ולטענתו במשך השנים בוצעו מספר שינויים תכנונים, שיש בהם להשפיע על מצב הקירות התומכים, וכבר אומר הסבריו משכנעים ומקובלים עלי:

"ש: אני מבקשת ממך, האם תוכל לתת הצהרה כזו כמי שתכנן את הקיר?

ת: אני אסביר, מאז ב-10 שנים קרו כמה דברים בקיר הזה. על הקיר הזה שהוא קיר שתוכנן כקיר כובד, יש בו נישה לפילרים בשטח של בערך 6 ומשהו מטר רבוע. לפי התמונות שראיתי, על המגרעת על הגג המיועדת לפילרים הזה בוצע כיסוי, יצרו תקרה, והעמיסו את התקרה הזו בגינה. אני רוצה להגיד באופן ברור, אנו דנים הרבה בהליכים וחישובים סטטיים וכו', ואנחנו בחישובים שלנו לא לקחנו בחשבון פעולה מהסוג הזה. אני לא חושב, למיטב זכרוני, שמישהו התייעץ איתנו, פנה אלינו, שאל אם זה בסדר או לא, אם אפשר לעשות את זה. לא דיברו איתנו מילה על הדבר הזה. פעולה כזו שלוקחת קיר כובד ומעמיסה אותו בצורה כזו היא פעולה לא נכונה, לא טובה. לכן מי שעשה את הפעולה הזו בוודאי יודע שהוא שינה את הסכמה הסטטית, הוא שינה דברים, הוא עשה דברים שאני לא יודע אם נבחנו או לא, אבל זה פעולה שאסור לעשות בלי לבדוק או לתאם, ובטח בלי לבדוק עם מתכנן הקיר המקורי. יש פה שינוי שמישהו עשה על הקיר הזה. זה שינוי משמעותי.

ש: אני מבינה שבגלל זה אתה לא מוכן לתת הצהרה.

ת: אני מוכן לתת הצהרה על מה שיצא לביצוע, כשמסרתי את הקיר הוא היה תקין.

ש: אבל לא על מה שיש היום.

ת: אני לא יכול לדעת כי עשו לו מניפולציות. אפשר לעשות בדיקות היום, לגבי חתך עובי הקיר, חתכים, למרות שאני לא יודע איך עושים את זה כרגע כשהכל כבר קבור באדמה" (עמ' 73 ש' 3 עד ש' 19).

ועוד,

"ש: כשתיארת קודם את השינויים שנעשו ובגללם אתה אומר אני לא יכול לתת היום הצהרה, לא התייחסת לחנייה אלא רק לפילר של האשפה. נכון?

ת: החנייה סגורה גם היא בגב?

עו"ד רבינוביץ': החנייה לא קשורה, אני רוצה שזה יהיה ברור. היא לא חלק מהקיר התומך. כל מה שמונע מאדון רגב היום לתת הצהרה לקיר התומך זה אותו פילר אשפה, זו הכוונה שלי. אני מסכימה שכדי לעשות היום חישובים סטטיים קשה מאוד לעשות, כי צריך לפרק ולראות מה קורה. אני מסכימה שאם עשו שינויים וזה לא נבנה לפי מה שתוכנן אז אין ערך לחישובים הסטטיים.

ת: הקיר כפי שהוא תוכנן לא כלל קירוי של הפילר. כשהקיר נמסר לא היה פילר שם. הפילר הזה בוצע להבנתי כשנה או שנתיים אחרי שהקיר הזה כבר עמד, ואגב לא היה בו שום סדק אז. בקיר תוכננה מגרעת ועשו, אבל לא עשו גג. המשמעות שכשיוצקים גג בטון ושמים עליו עפר ומעמיסים את הקיר מלמעלה, אז יש שינוי פה מסוים. אני לא יודע מה ההשפעה כי לא בדקתי אותה וזה לא תפקידי לבדוק. כשמסרתי את הקיר לא היה שינוי כזה, זה בוצע אחרי ובוודאי שיש לו השפעה אולי על סידוק או דברים אחרים. זה לא דבר שיצר בתכנון. זה לא נלקח בחשבון כיסוי של הפילר" (עמ' 73 ש' 27 עד עמ' 74 ש' 10).

51. בתשובות לשאלות ההבהרה (סומן ב' 6) השיב המומחה דוד כי אין לו ביקורת על תכנון הקירות התומכים. בחקירתו הנגדית העיד כי לא מצא כל פגם ביציבות הקיר, ולא היה צורך בחישובים סטטיים חדשים:

"ש: אני מפנה אותך לסעיף 6 במוצג ב' 6, מכתבך. אתה כותב "לשאלות הבהרה של הנתבעת 2..." (מצטטת) ושאין לך כל טענה או ביקורת על התכנון של הקירות התומכים, האם אתה רוצה להבהיר את הסתירה?

ת: אין כאן סתירה. אני לא רואה סתירה פה. אני קיבלתי חישובים סטטיים, קיבלתי פרט. באיזשהו שלב אם אני זוכר נכון התבקשנו לעשות חישובים סטטיים נגדיים, ואני אמרתי שהחישובים שהוגשו לי זה הרצות במחשב, זה אותה תוכנה שעובדים איתה כל המהנדסים בארץ, ואם ניקח יועץ אחר, נניח נשכור מהנדס אחר מטעם ביהמ"ש שיעשה חישובים הוא יקבל אותה תוצאה, כי הנתונים הגיאומטריים זהים. שמים אקסיומה, נניח שמחליטים שהקיר תומך הוא קיר כובד, זה ההנחת בסיס, ועכשיו מזינים נתונים למחשב עומסים גבהים וכו', ויוצאת תוצאה מהמחשב. כל מהנדס שיריץ את זה עם אותם נתונים יקבל אותה תשובה.
(עמ' 50 ש' 29 עד עמ' 51 ש' 8)

בהמשך חקירתו העיד המומחה דוד באשר לנטילת אחריות של המהנדס על הקירות התומכים, בזו הלשון:

"ש: האם אתה ראית הצהרה של מהנדס שלוקח אחריות על הקיר הספציפי הזה, אם כן תפנה אותי אליה?

ת: קיבלתי מסמך ב-1.6.2020, לפני כ-3 חודשים.

...

המשך חקירה, עו"ד רבינוביץ':

ת: "מהנדס רשוי מספר רישוי 24135", ככה הוא חתם. הוא כותב "לפי הזמנת..." (מצטט) "הינני לוקח על עצמי את האחריות על יציבות הקיר במגרש זה בלבד". תאריך המסמך 17.5.2020" (עמ' 55 ש' 19 עד עמ' 56 ש' 5).

המומחה מעיד כי מכתב המהנדס עונה על דרישתו לנטילת אחריות:

"ש: אתה דרשת בחוות הדעת שלך מכתב אחריות?

ת: נכון. אבל אני לא נכנס לניסוח משפטי. בעיקרון בא מהנדס שהוסמך במדינת ישראל לעסוק בהנדסה וקונסטרוקציה והוא בא ואומר "בדקתי את הקיר ואני לוקח אחריות אישית על יציבות הקיר", אם זה טוב או לא טוב מבחינה משפטית זה לא התחום שלי. זה כמו חגורה על שלייקס, באתי לשטח, אין סימני היפוך. לקיר הזה אין "אבא", למה? כי הקיר הזה הוחרג מטופס 4, טופס 4 של הבניין לא כולל את הקיר. הקיר תחת קטגוריה שונה. המהנדס שלקח אחריות על הבניין עצמו, הקיר לא נמצא תחת אחריותו, הוא אומר "זה לא אני, זה חברת פיתוח", ואז ביקשתי מהנדס שייקח אחריות גם על הקיר כי חסר לי את זה בפאזל.

ש: אני טוענת שהמסמך הזה לא מהווה את האסמכתא שמוגשת לוועדה המקומית, הוא גם לא הוגש, והוא לא עונה לקריטריונים שבטופס של הצהרת מהנדס אחראי שמוגשת לוועדת התכנון?

ת: האם למסמך הזה יש ערך משפטי אני לא יודע. את הדרישה הזו אני דרשתי. זה לא הוועדה דרשה" (עמ' 56 ש' 21 עד עמ' 57 ש' 2)

52. כך או אחרת, גם במידה ואקבל טענות התובעים כי החישובים הסטטיים לא הוגשו ו/או אינם רלבנטיים לביצוע הקירות התומכים, וכי לא ניתן לקבל אחריות של המהנדס משלא ניתנים בהתאם לטופס הצהרת המהנדס שמוגשת לוועדה לתכנון ובניה, אין בכך כדי להשליך על קביעותיו של המומחה דוד באשר ליציבות הקיר, אלא על ירידת ערך (ראו סעיף 15 לחוות דעתו, וכן סעיף 15 תשובה 4 לשאלות ההבהרה מיום 25/07/2019, סומנו ב/3).

משלא נתבע פיצויי בגין ירידת ערך בקירות התומכים ומשלא הוגשה חוות-דעת שמאי לעניין, אין אלא לדחות את הטענה לפיצויי בגין ירידת ערך. בחקירתו העיד המומחה דוד באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי לא היו סימנים לכשלים ביציבות הקיר:

"ש: אז אם אתה בעצם לא יודע, לא יכול לומר מה משקפים החישובים האלה אחד לאחד, אז אתה גם לא יכול לדעת אם החישובים האלה נכונים או שגויים. נכון?

ת: כמו שאמרתי, אני לא אתן עכשיו ציון למתכנן. אם החישובים שגויים אז המתכנן גרוע. מדובר באותם מספרים שהמחשב מוציא בהתאם לנתונים שמזינים אותו. אני חושב שאנחנו פשוט נסחפים, הקיר הזה נבנה לפני 13 שנה, אני מתקן 10 שנים, אפילו 9 או 8 זה לא משנה. כשם שאני עובר ליד בניין שאני בודק אותו ואני נכנס לבעיות כשאני רואה סימני כשל. אם אני לא רואה סימני כשל אין סיבה לחקור אם עשו טוב או לא עשו טוב, הבניין עומד, אין סימני כשל, איזה סיבה יש לבדוק הלאה? יש מתכננים מוסמכים לתכנן. יש קבלן שהיה מוסמך לבנות ובשטח עומד קיר שאין לו סימני כשל מעבר למה שציינתי. מה יש לבדוק הלאה?

ש: תסכים איתי שכשל יכול לקרות בהדרגה, כלומר ככל שהזמן עובר והלחץ ההידרוסטטי שקיים על הקיר התומך גורם לתזוזות של הקיר התומך, כמו שקורה פה, אז אולי יום אחרי שיינתן פסק דין יהיה הכשל שכולנו מפחדים ממנו, ואולי זה יקרה גם בעוד 5 שנים. אבל אתה לא תהיה מוכן לקחת אחריות, וזה מה שביקשו התובעים, שמישהו ייקח אחריות...

ת: מישהו לקח אחריות.

שאלת בית המשפט: מה הערכתך לגבי אורך חיי הקיר, האם אתה חושב שהקיר לא ייפול בעוד 10, 20 או 30 שנה?

ת: זה יחזיק מעמד גם 50 שנה. ביום הביקורת לא היו שום סימני כשל. קיר לא נופל בבת אחת, הוא קודם נוטה קצת ועוד קצת, לא היו שם סימני היפוך.

המשך חקירה, עו"ד רבינוביץ':

ש: אבל אתה הגעת והודענו על כך לבית המשפט, הנתבעת מיהרה לבוא ולסתום את השבר שיש שם והתובעים תיעדו בחוות דעתם כדי שאתה תבוא ותגיד לא ראיתי שום דבר, אז באו וסתמו את זה עם איזשהו חומר כך שכשאתה הגעת זה הוסתר ממך.

ת: אני חושב שדייקתי בתשובה שלי. אמרתי שלא ראיתי סימני היפוך, אם יש סדיקה זה לא קריסה. כשקיר תומך קורס הוא מתהפך, זה בתנועת סיבוב שהמילוי דוחף אותו. שם לא היו סימני היפוך, יש סימני סדיקה זה בגלל התפרים שדיברנו עליהם קודם.

שאלת בית המשפט: סדיקה זה רק בגלל היעדר תפרים, או יכולה להיות גם בגלל לחץ?

ת: זה תלוי באופן הסדיקה. אני יכול לראות את צורת הסדק וכמומחה להבין ממה נובע הסדק. לפי אופי הסדק אפשר לקבוע מה גורם לאותו סדק. הסדקים שאני הבחנתי וגם אלה שנסתמו שהצביעו לי על זה שפה תיקנו ופה תיקנו, זה נבע בעיקר מפתיחה, שהקיר נפתח, לא התהפך, עקב היעדר תפרים לספיגת התפשטות תרמית.

ש: כמה סדקים היו?

ת: אולי 2-3 ואולי 4 מקומות שבהם הופיעו סדקים בכל ההיקף" (עמ' 53 ש' 10 עד עמ' 54 ש' 14)

53. לאחר שהוכח בפניי, כי הקיר התומך יציב מאוד, וימשיך להיות יציב עוד עשרות שנים, למעט סדקים שמקורם בניקוז שנסתם ובהעדר תפרי התפשטות, פגמים שניתנים לתיקון, אין אלא לקבל חו"ד המומחה דוד. כפי שראינו לעיל, חישובים סטטיים אכן הוגשו, והשאלה אם תכנון הקירות התומכים בוצעו ע"י מי שמוסמך כדין, אם לאו, אינה רלוונטית עוד, משלא הוכח כל פגם בקיר הפוגע ביציבותו.

54. משכך, מצאתי לחייב את הנתבעת 1 בעלות התיקונים בקירות התומכים בסך של 34,000 ₪, כפי קביעת המומחה מטעם בית-המשפט.

רטיבות בתקרת חדר האשפה

55. בסעיפים 6 ו- 7 עמודים 5 ו- 6 לחוות דעתו התייחס המומחה בן עזרא לרטיבות בתקרת חדר האשפה, בין היתר נרשם כי: "בתקרת חדר האשפה יש סימני רטיבות וטיח נושר. בעת הבדיקה נזלו מהתקרה מים. מעל תקרה זו יש גינה + דשא. דרוש לפנות את הגינה מעל התקרה ולבצע איטום ע"י יריעת ביטומניות כפולות + הגנה על האיטום ואמצעי ניקוז. השטח הנדרש לעבודה זו כולל את עוביי הקירות והוא- 10 מ"ר. העלות- כולל החזרת המצב לקדמותו – 10 מ"ר * 800 ₪ /מ"ר – 8,000 ₪".

מנגד, מומחה הנתבעת 1 גולדשטיין קבע כי הסיבה לרטיבות הינה העדר אף מים, ועלות התיקון הינה 300 ₪.

56. במחלוקת זו מצאתי לאמץ קביעותיו של המומחה דוד שלא נסתרו. מה גם, המומחה דוד לא נשאל בחקירתו הנגדית בעניין קביעותיו ומסקנותיו באשר לאופן תיקון הליקוי. המומחה דוד חיווה דעתו בעניין זה תוך שהוא מתייחס לטענות שני הצדדים וקבע, כך : "הרטיבות הינה בתקרת הקיר החיצוני ומתחת למעקה. הרטיבות נובעת מספיגת רטיבות בחיפוי האבן והמעקה הבנוי. יש לבצע איטום הקיר שמעל לחדר האשפה, משני צידיו, כולל רולקות בצד הגינה. איטום ורולקות יבוצע בחומר איטום מולטיטייק K2 של א.צ. שיווק ואיטום הקיר יהיה בסיקה לסטיק T490 ". המומחה קבע כי עלות התיקון הינה 4,000 ₪ (ראו עמ' 5 לחוות דעתו).

לסיכום חלק זה, הנני קובע כי הנתבעת 1 לשאת בעלות ביצוע תיקון לליקוי האיטום בסך של 4,000 ₪.

נעילת דלת הכניסה

57. המומחה בן עזרא בדעה, כי " מנגנון הנעילה (נעילת דלת הכניסה – ס"י) אינו מותאם לדרישות תקנה 2.92 – נדרש מנגנון עם בריחים הננעלים ל- 4 כיוונים ובפועל יש בריחים רק ל – 2 כיוונים; אין בריח לכיוון הרצפה, ולכיוון מזוזת הצירים יש פיסת ברזל באורך 1.3 מ' (כנראה הכוונה ל- 1.3 ס"מ – ס"י), במקום בריח ננעל באורך 2 ס"מ. עלות התקנת מנגנון תקני - 2,200 ₪" (ר' סעיף 24 לחוות דעתו).

מנגד, המומחה גולדשטיין טען בחוות דעתו, כי : "כפי שנמסר לי ע"י הקבלן, עולה כי הדלת הינה שידרוג שבוצע באופן פרטי על ידי בעל הנכס" (עמ' 19 לחוות דעתו).

58. המומחה דוד קבע כי נמצא בדלת הכניסה כל ליקוי: "לא מצאתי כל ליקוי כנטען שכן תקנות התכנון והבנייה מתירות לבצע כאופציה גם את צורת הנעילה כפי שבוצעה. א. על פי הוראות התקנות, נעילת הדלתות תעמוד ב 1 מתוך 2 האופציות המפורטות בתקנה – 2.92 או בכל אמצעי אחר שו"ע. המומחה מטעם הדיירים בחר לעצמו את האופציה השנייה בתקנות והתעלם מהעבודה שהתקנות נותנות אלטרנטיבה נוספת להתקנה.

ב. להלן האופציה האפשרית על פי התקנות והתקן הישראלי, בה בחר הקבלן במקרה דנן, אשר צורת נעילת הדלת הנ"ל כן עומדת בדרישותיה", בהמשך מביא המומחה דוד ציטוט מתקנות התכנון והבניה באשר למנגנון הנעילה שווה הערך שעומד בתקן הישראלי. בסעיף 2.92 לתקנות התכנון והבניה, נקבע כדלקמן:

"נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטען כך .....".

המומחה לא נחקר בעניין זה, וקביעותיו לא נסתרו. לא מצאתי לסטות מן הממצאים שנקבעו בחוות דעתו, והנני מקבל את קביעתו המנומקת והנסמכת על תקנות התכנון והבנייה.

מידות חלון הממ"ד

59. המומחה בן עזרא קבע בסעיף 26 לחוות דעתו: " כדי שממ"ד ישמש חדר שינה או מגורים, לפי ייעודו, נדרש כי יהיה בו חלון בשטח 8% מרצפת החדר, וזאת על פי תקנה 2.21. שטח הממ"ד הוא 9.54 מ"ר, ולפיכך נדרש שיהיה בו חלון בשטח 0.7632 מ"ר. בממ"ד גודל החלון לפי מדידת שטח מעבר אויר ואור הוא 85 * 85 סמ"ר – 0.7225- קטן ב- 5.3% מהדרישה המנימלית. עלות הגדלת החלון למידה הנדרשת, כולל עבודות נלוות- 6,500 ₪".

מנגד, בעמ' 19 לחוות דעתו של מומחה התובעים נקבע, כי בדיקתו של המומחה עזרא בוצעה באופן שגוי ומטעה. לטענתו, המומחה בן עזרא שגה במדידת פתח החלון, מאחר והוא לקח בחשבון את שטח פתח מעבר אוויר ואור, ולא את שטח הפתח לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות. ולפי מדידתו עלה כי שטח החלון מהווה 11.5% משטח רצפת החדר.

כאמור, המחלוקת שנפלה בין הצדדים, אם כן, היא בנוגע לאופן מדידת שטח החלון, לפי תקנה 2.01 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "תקנות תכנון והבנייה"). לטענת התובעים הגדרת שטח חלון גדולה בהכרח מהגדרת חלון, פתח המשמש אמצעי לאוורור ותאורה.

60. המומחה דוד חיווה דעתו לעניין מידות חלון הממ"ד, בקובעו, כי "תקנות התכנון והבנייה, מגדירות את מידות החלון כמידת פתח הבנייה ולפיכך החלון הינו בשטח 1 מ"ר. כלומר 10.48% משטח החדר ולכן המידה תקינה. אין ליקוי" (עמ' 14 לחוות דעתו).

61. בסיכומי התובעים ובחוות דעתו של בן עזרא מפנים לפסיקה התומכת בעמדה שלהם (למשל: ע"א (מחוזי חיפה) 13935-06-15 רקפות בגבעה בע"מ נ' סבג מיום 20/1/2015)). אלא שבעניין זה קיימת פסיקה הנוקטת עמדה אחרת (ראו בכגון דא: ע"א (ת"א) 38629-08-18 ווכניש נ' משהב חברה לשכון מיום 18/2/2019; ע"א (מחוזי י-ם) 39478-10-12 לוי חב' לבניין נ' עזבון המנוח שלמה שוורץ" מיום 10/7/2013; ת"א (חיפה) 26398-04-15 מלינקוב נ' שיכון ובינוי מיום 15/12/2017; ת"א 42016-06-12 תורג'מן נ' משרד הביטחון מיום 28/4/2014; ת"א (ת"א) 24009-01-13 קריצ'בסקי נ' משה"ב חברה לשיכון מיום 18/1/2017).

62. במחלוקת זו הנני מעדיף דעת המומחה דוד, ומאמץ את קביעותיו לפיהן אין ליקוי במידות החלון. על-פי לשון התקנה 2.01 לתקנות התכנון והבניה:

"שטח חלון" – שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות המינימליות".

לשון התקנות ברורה וחד-משמעית, הכוונה ל- "שטח הפתח שבו מותקן החלון.." ולא לשטח הפתח שנותר לאחר התקנת המשקוף לחלון. מה גם, המומחה דוד לא נחקר בעניין זה, וקביעותיו לא נסתרו.

משכך, הנני קובע כי לא קיים ליקויי באשר למידת חלון הממ"ד.

מידות חלון חדר אמבטיה

63. בסעיף 29 לחוות דעתו של המומחה בן עזרא קבע, כי לפי חישוביו מידות החלון בחדר האמבטיה קטנות בהשוואה לשטח החדר ולא עומדות בדרישות הוראות תקנה 2.21 לתקנות התכנון והבנייה. מנגד, המומחה גולדשטיין קבע, כי אין ליקוי בחישוב מידות חלון האמבטיה. שטחו של החלון הינו מעל ל- 11.3% ביחס לשטח רצפת החדר (עמ' 21 לחוות דעתו).

64. המומחה דוד חיווה דעתו באשר למידות חלון חדר האמבטיה וקבע כי שטח הפתח מהווה 12.4% משטח החדר. כך שאין ליקוי (עמ' 14 לחוות דעתו).

65. מהטעמים שפורטו לעיל, ביחס למידות חלון הממ"ד לא מצאתי לסטות מקביעות המומחה דוד.

גם לעניין זה המומחה דוד לא נחקר וקביעותיו לא נסתרו.

משכך, הנני קובע כי לא קיים ליקויי באשר למידות חלון חדר האמבטיה.

אוורור בחדרים

66. על רקע אותן טענות של המומחה בן עזרא באשר לאופן חישוב מידות החלונות, קבע בסעיפים 31, 32 ו- 33 לחוות דעתו, כי מידות החלונות במספר חדרים לא בוצעו בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, וכי ויש צורך לבצע שינויים בשטח החלונות כדי לקבל שטחי אוורור כנדרש.

מנגד, המומחה גולדשטיין קבע, כי שטחי החלונות בחדרים הנטענים עומדים בדרישות התקנה, ועל כן אין ליקוי הדורש תיקון.

67. מקובלים עליי קביעות המומחה דוד המפורטות בחוות דעתו באשר להעדר הליקויים הנטענים. המומחה דוד קבע, כי שטחי החלונות עומדים בדרישות תקנות התכנון והבניה, וזאת על בסיס אותם נימוקים המפורטים באשר למידות החלונות בממ"ד ובחדר האמבטיה. בחקירתו הנגדית המומחה דוד לא נחקר על שיטת מדידת החלונות ועל אופן החישוב לפיו הוא קבע את ממצאיו.

יתר הנזקים

מערכת מסנן ממ"ד

68. בסעיפים 106 עד 110 לסיכומי התובעים נטען, כי הנתבעות 1-2 התחייבו להתקין עבורם מערכת סינון לממ"ד, דבר שלא נעשה, ובכך יצרו אי-התאמה וליקוי בטיחותי. התובעים, שהתקינו לבסוף את המערכת על חשבונם, עתרו לפיצוי בסך של 4,897 ₪, המהווה עלות התקנת מערכת סינון בהתאם לחשבונית שצורפה כנספח י"ז וי"ז1 לת/1).

מנגד טוענת הנתבעת 1, כי מערכת מסנן לממ"ד אכן לא הותקן, משום שזו לא הייתה חלק ממפרט הבניה ולא מתכנית הבניה, דרישה שאף לא הייתה קיימת בזמנו. לטענתה, במהלך ביצוע העבודות נתקבלה הודעה מהוועדה לתכנון ובניה, לפיה חובה להתקין מסנן אוויר על פתח האוורור של הממ"ד, והתנתה מתן טופס 4 בהתקנת מסנן, כאמור. מאז ואילך הדברים היו תלויים בוועדה האמורה ובתובעים אשר התמהמהו בהתקנת מערכת סינון לממ"ד.

בסיכומיה טענה הנתבעת 2, כי מערכת סינון לממ"ד כלל לא הופיעה במפרטים ובתכניות העבודה, שממילא נחתמו ע"י התובעים והנתבעת 1 בלבד, ולכן ברור כי האחריות להתקנת מערכת זו מוטלת על התובעים בלבד, במיוחד שהדרישה להתקנת מסנן ממ"ד הועלתה בשלב מאוחר יותר על ידי וועדת התכנון והבנייה.

69. במחלוקת זו בין הצדדים, סבורני כי לא עלה בידי התובעים להוכיח כי הנתבעות 1 ו-2 התחייבו להתקין מסנן ממ"ד. עיון בהסכם, במפרט ובתכוניות מעלה כי לא הייתה כל התייחסות למסנן ממ"ד ו/או להתחייבות כלשהי מצד הנתבעת 1 ו- 2 להתקנת מסנן ממ"ד. הרי דרישת התקנת מסנן ממ"ד הועלתה ע"י הוועדה לתכנון ובניה בשלב מאוחר יותר כתנאי למתן טופס 4, אך למעשה לא הייתה חלק מההסכם, מהמפרט ומתוכניות הבניה, ובשל כך גם לא הייתה עלותה לא גלומה בתמורה המוסכמת (ראו המייל שצורף דווקא כנספח יח' לת/1).

סבורני כי אין מדובר בליקוי כלשהו, אלא באי התאמה נקודתית אשר נגרמה עקב דרישה בלתי צפויה של הוועדה לתכנון ובנייה, ולאחר חתימת ההסכם בין הצדדים, כאשר מן הסתם סכום התשלום המוסכם לא גלם בתוכו עלות הרכבת מסנן הממ"ד.

פינוי דירה

70. בסעיפים 42 עד 44 לסיכומי התובעים נטען, כי ביצוע התיקונים על ידם יצריכם לפנות את הדירה לתקופה של חודשיים לפחות, ולכן זכאים הם לפיצוי בגין דיור חלופי והוצאות העברת תכולת הדירה, הוצאות פועלים ואובדן ימי עבודה, בסכום שהוערך על-ידם על דרך האומדנה בסך של 20,000 ₪ לפחות. מנגד, הנתבעות טענו, כי התובעים לא הוכיחו ההוצאות הנטענות על ידם, ואף לא הציגו אסמכתא כלשהי המעידה על עלות ההוצאות ששלמו בפועל.

71. בחוות דעתו המומחה דוד לא קבע, כי ביצוע התיקונים יצריך את פינוי הדירה. מה גם, בחקירתו הנגדית המומחה דוד כלל לא נחקר לעניין זה, כך שאין בסיס ראייתי ועובדתי לטענת התובעים.

בנוסף, נוכח התיקונים הנדרשים, כפי שאלה נקבעו בחוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט, ומאחר ואין המדובר בתיקונים בתוך הבית, ביצוע התיקונים אינו מצדיק פינוי הדירה עד לסיום העבודות.

משכך, לא מצאתי לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה.

עוגמת נפש

72. התובעים עתרו בתביעתם לקבל פיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין רכיב זה, בשל הטרדה ואובדן ההנאה שנגרמה להם כתוצאה מקיומם של ליקויים בדירתם והתעסקות בתיקונים, בנוסף לצורך לנהל מאבקים לתיקונם.

מנגד הנתבעת 1 כפרה בזכות התובעים לקבל פיצוי בראש נזק זה, וטענה כי הבית שנבנה לתובעים על פי הזמנתם אינו שונה מיתר הבתים שנבנו בשכונה ללא כל טענה מצד הרוכשים. לטענתה, היא הגיבה במהירות וביעילות לכל פניה של התובעים, וטיפלה בכל טענה שלהם שהייתה קשורה לאחריות הנתבעת 1.

73. הבסיס לפסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש בתביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה הינו סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הקובע כי בגין נזק שאינו ממון "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".

74. בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון ב- בע"א 6540/05 ‏‏סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח'‏ (1.12.2008) עמד בית המשפט על השיקולים הרלבנטיים לקביעת גובה הפיצויים בגין נזק לא ממוני בתביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה כדלקמן:

"בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו

(ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפיצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)."

75. ולענייננו, עיקר דרישת התובעים לפיצוי בגין רכיב זה מקורה בחוסר ההנאה שנגרמה להם כתוצאה מליקויי הבניה. בהתחשב במהות הליקויים שהתגלו בדירת התובעים, כפי שקבעתי כי אלו קיימים בדירת התובעים, מדובר ליקויים שאינם גורמים להפרעה משמעותית בשימוש בדירה, אם כי יכולים להפריע לאיכות חייהם ובוודאי שתיקונם כרוך בהכבדה על שיגרת חייהם. אני סבור כי יש מקום לפסוק לתובעים פיצויי בגין נזק לא ממוני, אותו אני מעמיד על סכום של 10,000 ₪, אשר יושתו על נתבעת 1.

ריבית והצמדה

76. בסעיף 123 לסיכומי התובעים נטען, כי יש לזכותם בריבית מחושבת מיום גילוי העילה שלטענתם הוא מועד הגשת התביעה. באשר לחישוב ההצמדה לטענתם מועד קבלת חוות הדעת מהווה בסיס נכון לחישובה, אולם לגבי חישובי הריבית, המועד בו המומחה כתב את חוות דעתו הוא אקראי וחסר כל משמעות מבחינת חיובי ריבית, ואין קשר בין תאריך ההזמנה או המינוי לבין היום בו נולדה עילת התביעה, ובעניין זה הפנו התובעים לת"א (מחוזי-ת"א) 1171/89 זכריה נ' דיור לעולה בע"מ).

מנגד, נתבעת 1 לא העלתה כל טענה בעניין זה.

77. בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ ואח' (28/2/2005), נפסק כי:

"פסיקת הריבית מיועדת להעמיד את הנפגע במצב בו היה אלמלא ההפרה או אילו תוקנה זו במועד, שאחרת יוצא המפר נשכר מחלוף הזמן והנפגע יוצא חסר (ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס פ"ד מו (2) 60, 67-68). קביעת המועד ממנו תחושב הריבית נתונה לשיקול דעת בית המשפט. ככל שמדובר בפסיקת ריבית ביחס לליקויי הבניה, אין לקבל את טענת בעלי הדירות לפיה שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי הריבית המגיעה להם תחושב ליום מתן חוות דעתו הראשונה של וגמן וכי היה עליו לקבוע את הריבית למועד היווצרות העילה, דהיינו למועד מסירת הדירות לידיהם. מוקדם של הפיצויים שנפסקו למערערים הוא בליקויים שנמצאו בדירותיהם וברכוש המשותף ועל כן ראויה קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הריבית תחושב למועד קביעת שווים של מרבית הליקויים – מועד עריכת חוות הדעת (ראו גם: ע"א 9085/00, שם, בעמ' 479; ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 2.6.96))".

78. נוכח האמור, הגעתי למסקנה, כי המועד לחישוב הריבית וההצמדה לעניין הסכום בגין ליקויי הבנייה, יהיה ממועד מתן חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט 17/04/2019, באשר לפיצוי בגין עוגמת הנפש הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

הנתבעת 1 זכאית לתקן את הליקויים בעצמה, האמנם?

79. מלבד טענת הנתבעת 1 בסוף סיכומיה לפיה יש לאפשר לה לתקן בעצמה את הליקויים בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לא הייתה כל התייחסות לעניין זה בסיכומי התובעים.

80. אין בידי לקבל טענה זו אשר נטענה בלשון רפה, כבדרך אגב, וללא נימוק ו/או ביסוס בחומר הראיות. מה גם, על הנתבעת 1 הנטל להוכיח כי לא ניתנה לה הזדמנות לתקן את הליקויים. אלא שבטרם התביעה, הנתבעת 1 ניסתה לתקן חלק מהליקויים, אך ראינו כי חלק ניכר מהליקויים לא תוקן כלל או שלא תוקן כיאות.

81. ממכלול הראיות שהוצגו לפני, לרבות חלופת המכתבים (נספחים ו'1 עד ח' למוצג ת/1), מתבקשת המסקנה כי, בניגוד לטענת הנתבעת 1, התובעים נתנו לה מספר הזדמנויות לתקן את הליקויים שהתגלו, ולא הייתה כל מניעה לבצע את התיקונים, ולמצער, את התיקונים שאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים. מה גם, לא מצאתי, כי הנתבעת 1 ביקשה לקבל נתונים ופרטים אודות הליקויים שהתובעים טענו להם בהתאם לחוות הדעת מטעמם, לוח הזמנים והאופן בו יבוצעו התיקונים, או שהתובעים סירבו להיענות לפנייה זו.

82. בנסיבות המתוארות, המסקנה המתבקשת היא שלנתבעת 1 ניתנה הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים, אך לא תיקנה אותם תוך זמן סביר, ובכלל. על כן, אין הצדקה לאפשר לה כיום לתקן את הליקויים בעצמה.

סוף דבר

83. כעולה מהמקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את קביעותיו והערכותיו של המומחה מטעם בית-המשפט במלואן, ובכפוף לקביעתי בהתייחס לסעיף 19 לחוות-הדעת, לפיה נקבע כי האחריות להעדר תפר הפרדה ברחבת הכניסה, בין חיפוי הרצפה לבין חיפוי הקיר נופלת על התובעים, ובכפוף לקביעתי לפיה נדחתה תביעת התובעים לחיוב הנתבעים בעלות מסנן אוויר לממ"ד.

אשר על-כן, הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים פיצויי בסך 148,239 ₪ (כולל עלות פיקוח הנדסי ומע"מ). לסכום הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום עריכת חוו"ד המומחה (17/4/2019) ועד היום בסכום של -.11,616 ₪. כן, הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים פיצויי לא ממוני בסכום של – 10,000 ₪ (סעיף 75 לעיל).

לסכומים הנ"ל, -,169,855 ₪, יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% (כולל מע"מ), והוצאות משפט בסך 8,000 ₪. כך ראיתי לפסוק בהתחשב בתוצאה של ההליך, ומאחר והתביעה התקבלה, בחלקה, וכן בשים לב לפער בין סכום התביעה לסכום שנפסק בסופו של יום.

מלוא סכומים הנ"ל ישולמו לתובעים תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין. שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית חלקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

כאמור לעיל, דין התביעה נגד הנתבעת 2 לדחייה.

התובעים ישאו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנתבעת 2 בסכום כולל של 7,500 ₪, ואשר ישולמו אף הם במועד כאמור לעיל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, כ"ב אייר תשפ"ב, 23 מאי 2022, בהעדר הצדדים.