לאחר שחזרתי ובחנתי את חומר הראיות לרבות עדויות הצדדים, באתי למסקנה כי התיק אינו בשל למתן פסק דין.

בקצרה אומר כי התובע טוען כי נתבעת 2 ונתבעת 1 הן אותה חברה, מדובר לטענתו באותם עובדים, אותו שם כמעט ואותו סוכן מכירות ואותה פעילות. עוד טען כי מנהל נתבעת 2 מר ליאור הגיע למקום וניסה לבצע תיקון שלא צלח.

נציג נתבעת 2 עומד על הטענה כי מדובר בשתי חברות שונות וכי נתבעת 2 אומנם רכשה את הפעילות של נתבעת 1 אך אין בכך לטענתו כדי לחייב אותה בחובות של נתבעת 1.

הצהרתו של נציג הנתבעת 2 לפרוטוקול כי הבעלים של נתבעת 1 הוא אחיו וכי "אני לקחתי את החברה הזו בגלל שזה אחי" מציבה סימן שאלה גדול לגבי הקשר האמתי בין שתי החבורת.

הוסף לכך אי צירוף מסמכים מהותיים כגון חוזה רכישת הפעילות כנגד תשלום הסך של 360,000 ₪ כנטען בכתב ההגנה.

הנה כי כן, משלא צורף חוזה רכישת הפעילות ולא צורפה אסמכתא לתשלום הסך של 360,000 ₪ ואף לא רשימת העובדים של שתי החברות , כל אלה בצירוף ההצהרה של מר ליאור כי לקח את החברה בגלל אחיו מעלים חשד כבד כי רכישת הפעילות אינה פעולה מהותית אלא פעולה טכנית שמצדיקה הרמת מסך בין שתי החברות.

בית המשפט לא שש לבצע הרמת מסך בין החברות על סמך חשד ממשי זה. יש לתת לנתבעת 2 הזדמנות להסיר חשד ממשי זה באמצעות מסמכים ועדים שמטבע הדברים מצויים ברשותה ו/או בשליטתה ואין כל קושי בהבאתם.

על כן, אני רואה לקבוע ישיבה נוספת במסגרתה תוכל הנתבעת 2 להביא מסמכים, אסמכתאות ועדים להוכחת הטענה כי פעולת הרכישה של פעילות נתבעת 1 בוצעה בפועל כנגד תשלום 360,000 ₪ וכי מדובר בפעולה משפטית שבוצעה כדין ובתום לב באפון שאינו מצדיק הרמת מסך.

יודגש שוב כי אין בהחלטה זו כד להעביר את נטל ההוכחה מהתובע לנתבעת 2. אך סבור אני כי הראיות שהוצגו עד כה לרבות ובמיוחד הודאתו של מר ליאור כי "לקחתי את החברה הזו בגלל שזה אחי" מעבירות את נטל הבאת הראיות לכתפי הנתבעת 2.

מובהר בזאת כי אי המצאת מסמכים ועדים המצויים באופן טבעי ברשות נתבעת 2 ו/או בשליטתה ואשר יש בהן כדי להראות כי מדובר בשתי חברות שונות מבחינה מהותית וכי בוצעה בפעול עסקה של רכישת פעילות תמורת תשלום עלול לשמש לחובתה של נתבעת 2.

המזכירות תשלח החלטה זו לשני הצדדים ותקבע מועד קרוב להמשך הוכחות.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ח, 05 מאי 2018, בהעדר הצדדים.