לפנַי בקשת החייב להקטין רטרואקטיבית את צו התשלומים החודשי לסך של 1000 ₪ ולהורות כי חוב הפיגורים שנצבר יתווסף לתוכנית הפירעון שתקבע בעניינו.

ביום 29.3.2018 ניתן צו כינוס לנכסי החייב ונקבע כי צו התשלומים יעמוד על סך של 200 ₪ בחודש.

ביום 24.10.2019 התקיים דיון בעניין החייב, שצבר עד אותו שלב מחדלים מהותיים ההליך. על יסוד הסכמת המנהלת המיוחדת והכנ"ר נקבע כי החייב יסיר כל מחדליו בהליך, לרבות חוב הפיגורים, תוך 30 יום. עוד נקבע כי מעתה ינהג צו תשלומים שונה בעניינו של החייב: בחודש נובמבר 2019 ישלם החייב סך של 450 ₪, בחודשים דצמבר 2019 עד מאי 2020, ישלם 1,500 ₪ בחודש. החל מחודש יוני 2020 ועד להחלטה אחרת ישלם החייב סך של 2,000 ₪ בחודש. בית המשפט (כב' השופטת ש' גלר) הבהיר כי יתכן תשלומים אלה ייזקפו, כולם או חלקם, על חשבון תכנית פירעון עתידית שתגובש בעניינו של החייב אם יעמוד בדרישות ההליך.

ביום 19.01.2021, נעתר בית המשפט לבקשת החייב, ובהסכמת המנהל המיוחד הפחית זמנית את צו התשלומים לסך של 500 ₪ בחודש, למשך 60 ימים, וזאת בשל פציעת החייב. הבקשה נתקבלה.

בחלוף חודשיים הגיש החייב את הבקשה דנן. לטענתו מאז הפציעה מצבו הנפשי הורע, הוא סובל מחרדות ונזקק לטיפול פסיכיאטרי ותרופתי הגורם לתופעות לוואי, אינו יכול לעבוד, עבר להתגורר בבית הוריו בצפון הארץ ומתקיים מקצבת אבטלה בסך של 5,800 ₪ בחודש בלבד.

המנהלת המיוחדת מתנגדת למבוקש. לשיטתה, חובות החייב נוצרו מלכתחילה בחוסר תום לב והחייב מנצל לרעה את ההליך, מפר כל הסכמה אליה הגיעו הצדדים, ממשיך בצבירת חוב פיגורים, מסתיר הכנסות ונמנע מהגשת דוחות ומסמכים כנדרש. לטעמה, האסמכתאות למצב הרפואי שצרף החייב לבקשה אינן עדכניות ואינן מלמדות על חוסר יכולת לעבוד או להשתכר.

החייב טען בתגובתו כי הוא מתקשה לשוב למעגל העבודה וקצבת האבטלה משמשת אותו לרכישת תרופות והוצאות מחיה. עוד טען כי חלק מהמסמכים הנדרשים הומצאו על ידו למנהלת המיוחדת והוא מתחייב להמציא את יתר המסמכים החסרים תוך 30 יום.

לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה, מצאתי לדחות את הבקשה.

ככל שהחייב אינו יכול לעבוד בשל מצבו הבריאותי או הנפשי עליו למצות זכויותיו במוסד לביטוח לאומי. בקשת החייב לא נתמכה באסמכתא רפואית מתאימה ועדכנית לאי יכולתו לעבוד. החייב לא פנה לרופא תעסוקתי. החייב אף לא צרף כל אסמכתא להוצאות הנטענות בגין התרופות והוצאות המחייה בבית הוריו.

יוזכר כי מונחת לפנַי בקשת המנהלת המיוחדת לביטול ההליך (בקשה עליה החייב לא ראה לנכון להגיב במועד) ולא מן הנמנע כי כלל לא תקבע כל תכנית פירעון בעניין החייב.

במצב דברים זה לא שוכנעתי כי יש להקטין את צו התשלומים.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשפ"א, 28 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.