לפניי בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש, מר אביגזר אברהם (להלן: "המבקש") מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית כנגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן:"המשיבה"), בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") וכן תקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע 2010 (להלן: "התקנות").

רקע עובדתי בקצירת האומר

1. המבקש רכש מהמשיבה פוליסת ביטוח נכות מתאונה על פי תכנית ביטוח הידועה בשם "משפחה בטוחה – פוליסה לביטוח תאונות" (להלן: "הפוליסה"). מועד תחילת הביטוח נקבע ליום 1.1.2012.
2. במסגרת בקשת האישור טען המבקש כי על פי תנאי הפוליסה המשיבה מחויבת בתשלום מלוא סכום הביטוח במקרה של נכות מלאה ותמידית או חלקית ותמידית עקב תאונה.
3. בפועל, המשיבה עושה שימוש בנוסחה אשר מובילה לתשלום של מחצית מדמי הביטוח לו זכאי המבוטח. המבקש טען כי הוא נפצע בשוק רגל ימין ונקבע לו נכות בשיעור של 5%, אולם בפועל המשיבה שילמה למבקש תגמולי ביטוח לפי שיעור נכות של 2.5%.
4. אופן חישוב התגמולים של הפוליסה קבוע בסעיף 6.3. במסגרת הסעיף הוגדרו האיברים שפגיעה בהם תביא לתשלום תגמולים וכן צוין סכום התגמולים שישולם. כמו כן בסעיף טבלה במסגרתה מנתה המשיבה רשימה של איברים, תוך שהיא מבחינה בין איברים לבין "רגל".
5. טענותיו של המבקש הם לעניין סעיף 6.3 לפוליסה. סעיף 6.3(ב)(2) עוסק בנכות חלקית ותמידית בקשר עם איבר המופיע בטבלה, שאין מדובר באיבוד מוחלט וגמור של אותו איבר. במסגרת הסעיף נקבעה נוסחה לחישוב התגמולים כאשר לטענת המבקש המשיבה אינה רשאית לעשות שימוש בנוסחה זו.
6. סעיף 6.3(ג) עוסק בפיצוי בגין איברים שלא מופיעים בטבלה. במקרה זה סכום תגמולי הביטוח יחושב בשים לב לסכום הביטוח המלא כשהוא מוכפל בשיעור הנכות לפי תקנות הביטוח הלאומי שייקבע על ידי רופא מומחה מוסמך הרשום בישראל אשר בדק את המבוטח או על סמך ראיות רפואיות מקובלות.
7. לטענת המבקש, כל איבר שאינו מופיע בטבלה מהווה "איבר עצמאי" ולכן יש לפצות את המבוטח על פי סכום הביטוח המלא הנקוב בדף פרטי הפוליסה שלו. כך לטענת המבקש "שוק" הוא בגדר איבר עצמאי בגוף ואין לראותו כחלק "מרגל" ולכן יש לשלם למבוטח את מלוא סכומי הביטוח. עוד טען המבקש כי בפוליסה זהה בחברת הפניקס זכה המבקש לתשלום מלוא תגמולי הביטוח.
8. המבקש העריך את נזקו האישי בסך של 8,909 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. לעניין זה טען המבקש כי בשים לב לעובדה שנקבעה לו נכות בשיעור של 5% הרי שהוא היה זכאי לקבל תגמולי ביטוח מלאים. סכום תגמול מלא עומד על 17,818 ₪, ומכאן שנזקו האישי מהווה מחצית מסכום התגמול המלאה. באשר לנזק לחברי הקבוצה נטען כי הוא עולה על סך של 10,500,000 ₪ על דרך האומדנה בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. לחילופין, הנזק עולה על 4,500,000 ₪, על דרך האומדנה, בשלוש השנים שקדמו להגשת התביעה.
9. באשר לחברי הקבוצה הרי שבמסגרת בקשת האישור בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה כ"כל מבוטחי הכשרה ביטוח בפוליסה ובפוליסות אחרות הכוללות טבלת איברים דומה לטבלה שבפוליסה ו/או פוליסות אשר אין בנספח הגילוי הנאות שלהן גילוי נאות בקשר עם האופן בו מחשבת הכשרה ביטוח את הפיצוי, לרבות גילוי בקשר עם הנוסחה המפחיתה (לעיל ולהלן: "פוליסות דומות של הכשרה ביטוח")".
10. לטענת המבקש עילות התביעה הן בין היתר: הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"). לעניין זה טען המבקש כי המשיבה הפרה הוראות בחוזר ביטוח 9/2001 "גילוי נאות למבוטח בעת ההצטרפות לפוליסות בביטוח בריאות". הוראות אלו הן בגדר הוראות דין מחייבות ולכן המדובר בהפרת חובה חקוקה.
11. עוד נטען כי התנהלות המשיבה מהווה עולה כדי פגיעה בשוויון והפרת חובת תום הלב. מתוקף מעמדה של המשיבה כגוף דואלי חלות עליה חובות מהמשפט הציבורי ולכן היא מחויבת לנהוג בשוויון ביחס לכל מבוטחיה ולא להפלות ביניהם. לטענת המבקש מבוטחים אשר נעדרים את היכולת הכלכלית לעמוד על זכויותיהם לא מקבלים מהמשיבה את המגיעה להם מהפוליסה. בכך פוגעת המשיבה בשוויון וכן מפרה את חובת תום הלב.
12. עוד נטען כי הסעיף בפוליסה אשר מעגן את הנוסחה המפחיתה הוא בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים").
13. חוזה הביטוח מנוסח ומעוצב באופן בלעדי על ידי המבטח ולכן חלים עליו כללי החוזים האחידים. לעניין זה טען המבקש כי הנוסחה המפחיתה היא תניה שמקנה למשיבה יתרון מהותי על פני המבוטחים באופן לא הוגן.
14. עוד נטען כי יש להפעיל בעניינו את הכלל הפרשני בדבר "פרשנות כנגד המנסח", ובהתאם כי יש לבחור בפרשנות אשר מטיבה עם המבוטח וכן בפרשנות אשר מגשימה את ציפייתו הסבירה של המבוטח.
15. המשיבה הגישה תשובה מטעמה, במסגרתה טענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף. יש לדחות את טענת המבקש כי "שוק" מהווה איבר עצמאי נפרד "מרגל" שכן המדובר בטענה מופרכת שאף לא נתמכה בחוות דעת מומחה. המשיבה צירפה לתשובה מטעמה חוות דעת מומחה רפואי במסגרתה נקבע כי השוק מהווה חלק מהרגל.
16. עוד טענה המשיבה כי בניגוד לנטען על ידי המבקש הרי שהיא לא הפרה את הוראות חוזר המפקח על הביטוח וכי היא עומדת בכללי הגילוי הנאות.
17. באשר לפוליסה אשר נרכשה על ידי המבקש ציינה המשיבה כי בתו של המבקש הוגדרה כמוטבת ראשית ואילו הוא הוגדר כמוטב משני. כמו כן ציינה המשיבה כי בשנת 2015 היא חדלה לשווק את הפוליסה האמורה והחלה בשיווק פוליסה אחרת, כאשר לא צוין מדוע בוצע השינוי האמור.
18. המשיבה פירטה במסגרת תשובתה את נסיבות אירוע התאונה של המבקש, וכן את התביעה אשר הוגשה על ידו לקבלת התגמולים. לטענתה טענה יש לדחות את טענות. הפוליסה כוללת גילוי נאות לעניין אופן חישוב התגמולים. לטענת המשיבה במסגרת נספח הגילוי הנאות אשר מצורף לפוליסה אין חובה להביא את כלל האמור בפוליסה אלא את עיקריה וכך היא עשתה. עוד צוין כי פוליסה זו זכתה לאישור המפקח על הביטוח.
19. כמו כן באם תתקבל פרשנות המבקש לפוליסה הרי שיהיה בכך כדי להביא לעלייה משמעותית בסכום הפרמיה שיידרש לשלם המבטח שכן הפרשנות המבקש תוביל לשינוי הקצאת הסיכונים בין הצדדים.
20. אין לקבל את הטענה בדבר החלת הכלל לעניין פרשנות כנגד המנסח וזאת בשל העובדה שלא קיימת כל עמימות בפוליסה. עוד טענה המשיבה כי המבקש נעדר עילת תביעה אישית וכי לא התקיימו יתר התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, בין היתר נטען כי קיימת שונות גדולה בין חברי הקבוצה ומכאן שאין מקום לאשר ניהול תובענה ייצוגית.
21. המבקש הגיש תגובה מטעמו במסגרתה טען כי יש לדחות את טענות המשיבה. בין היתר טען המבקש כי אין באישור שניתן על ידי המפקח לפוליסה האמורה כדי להכשיר את מעשי המשיבה, זאת בשים לב להליך האישור של הפוליסה. עוד נטען כי יש לדחות את הטענה כי בדבר היעדר חוות דעת מומחה רפואית שכן בשורה של פסקי דין והוראות דין קיימת התייחסות ל"שוק" כאיבר עצמאי שאינו מהווה חלק מהרגל.
22. ביום 24.12.2018, ובהמשך להסכמת הצדדים, מונה עו"ד ערן יוליש כמגשר. ביום 17.2.2020 הודיעו הצדדים על סיום הליך הגישור. ביום 25.5.2020 התקיים דיון במעמד הצדדים. ביום 31.5.2020 הוריתי על קבלת עמדת המאסדר בשים לב לטענות בבקשת האישור. כמו כן, ובהתאם להוראת סעיף 20 לחוק החוזים האחידים נמסרה הודעה ליועץ המשפטי לממשלה לעניין הטענה כי סעיף 6.3(ב)(2) לפוליסה הוא בבחינת תנאי מקפח בחוזה אחיד.
23. ביום 7.12.2020 הוגשה עמדה מטעם רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן: "עמדת המאסדר"). באשר לטענה לעניין אופן חישוב תגמולי ביטוח במקרה של נכות חלקית – כאשר בעניינו של המבקש היה לבחון את השאלה האם "שוק" מהווה חלק רגל. לדעת המאסדר אין מקום לקבל את פרשנות המבקש. "שוק" אינו בגדר איבר עצמאי אלא הוא חלק מהרגל ולכן יש לבצע את חישוב תגמולי הביטוח בהתאם לנוסחה שקבועה בסעיף 6.3(ב)(2) לפוליסה.
24. באשר לטענה לעניין הפרת חובת הגילוי הנאות נטען כי לדעת המאסדר המשיבה לא הפרה את הוראות חוזר גילוי נאות. לטענת המאסדר אין דרישה במסגרת חוזר הגילוי הנאות לפרט אילו איברים הם עצמאיים ואלו לא. הוראות החוזר עקרוניות וקובעות חובה לפרט את עיקרי הפוליסה והסייגים לה ולכן גם בהקשר הזה המבטחת לא הפרה את הוראות החוזר.
25. בהמשך לעמדת המאסדר ביום 5.1.2021 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות, במסגרתה ציינו כי לאחר הגשת כתבי הטענות ניתנו מספר פסקי דין נוספים על ידי בתי המשפט המחוזיים השונים, שתמכו בעמדה הפרשנית של המשיבה, לפיה איברים כגון: שוק, ברך, קרסול, וכד', הם חלק מהאיבר רגל ואינם איברים עצמאיים.
26. עוד צוין כי לנוכח פסקי הדין האחרונים בסוגיה, המבהירים את ההתייחסות לאיברים עצמאיים אל מול איברים שהם "חלק מהרגל", על אף שהמבקש עדיין בדעה כי עמדתו הפרשנית היא העמדה הנכונה, המבקש מסכים כי הסיכויים כי עמדתו תתקבל נמוכים וכי ישנו סיכוי גבוה יותר כי עמדת המשיבה תתקבל.
27. בנסיבות העניין ונוכח האמור בבקשת ההסתלקות המוסכמת, הסכמות הצדדים מאושרות וניתן להם תוקף של פסק דין.
28. משאין בהסתלקות המבקש משום מעשה בית דין ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובעים חילופיים או בפרסום הודעת הסתלקות (להרחבה בעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ר': ת"צ (ת"א) דניאל מישורי נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010) ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010).

סוף דבר

1. ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.
2. תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.
3. לא נפסקים בנסיבות תיק זה גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו.
4. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור.
5. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, י"ג אדר תשפ"א, 25 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.