1. התובעים, אב יליד 1965, ושני בניו ילידי 1993 ו- 1995, הגישו תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם להם בתאונת דרכים ביום 19.12.2013, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.
2. בהתאם להחלטות קודמות שניתנו בתיק, לא מונו מומחים רפואיים, וחזקה כי לא נגרמה לאף אחד מהתובעים נכות צמיתה.
3. לאחר שעיינתי בכל המסמכים בתיק, לרבות התיעוד הרפואי ותחשיבי הנזק, ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים שהעלו הצדדים, הצעת בית המשפט לפשרה לגבי גובה הנזק כשלעצמו, היא בסך של 20,000 ₪ לתובע 1, 15,000 ₪ לתובע 2 ו- 11,000 ₪ לתובע 3, ובסך כולל של 46,000 ₪.
4. דא עקא, מהמסמכים שהוגשו עלה כי התובע 1 נהג ברכב ללא רשיון. הצדדים חלוקים אם התובע ידע על כך, כאשר קיים אישור לפיו דבר הדואר "נמסר לנמען", אולם התובע טען כי לא קיבל את המכתב ולא ידע על השלילה.
5. עוד טענה הנתבעת, כי על פי "מידע מהימן" בידיה, התאונה ארעה בדרכם של התובעים הביתה בסוף יום עבודה, ולכן מדובר בתאונת עבודה, לגביה יש לנכות ניכוי רעיוני את התקבולים שהיו מתקבלים אם התאונה היתה מדווחת לביטוח הלאומי.
6. לנוכח טענות הנתבעת, בשלב זה, מבלי לקבוע מסמרות ולצרכי פשרה בלבד, מוצע לנכות 30% מסכום הנזק בגין הסיכון לתביעה שבשתי הטענות הללו.
7. הסכום המוצע לפשרה עומד אפוא על סך כולל לגבי שלושת התובעים של 32,000 ₪, בתוספת שכ"ט כחוק והשבת אגרה.
8. יודגש כי הצעת הפשרה היא רק מסד למשא ומתן בין הצדדים.
9. הצדדים יבואו בדברים ויודיעו עד ליום 2.10.19 אם הגיעו להסכמות או שאין מנוס מקידום התיק לשמיעה.
10. לעיוני ביום 3.10.19.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ט, 10 יולי 2019, בהעדר הצדדים.