1. בפני בקשת הנתבעת 2 להתיר הגשת דוח חוקר אודות התאונה נשוא ההליך, לכל המוקדם, לאחר סיום פרשת התביעה והעדת הנהג מטעם התובעת בהתאם להלכת סויסה רע"א 4249/08 שמעון סויסה נ' הכשרת היישוב (פורסם בנבו).

2. מנגד מבקשים התובע והנתבע 1 כי בית המשפט יורה על חשיפת דוח החוקר כעת ובטרם יחקרו העדים מטעמם עפ"י הנהוג בתביעות המתנהלות בסדר דין מהיר בהם המשפט מתנהל ב"קלפים פתוחים" וכן על מנת שלא לפגוע בהגנת הנתבע 1. לטענתם מתן האפשרות להציג ראיות לאחר סיום פרשת התביעה הינה החריג לכלל.

3. הסמכות להשהות גילוי של חלק מהמסמכים (או של כולם) מסורה לבית המשפט מכח שיקול דעת רחב המוענק לו בהחלטה לעניין גילוי מסמכים (ראה לשון תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"))

סמכות זו רחבה עד כי יש בה במצבים מסויימים אפילו להביא לכדי שינוי בסדר הבאת הראיות (המנוי בתקנה 158(א) לתקנות) וזאת כאשר הראיה, שמבוקש לדחות גילויה, הינה מטעם התובע דווקא.

4. בעת האחרונה ניתנו החלטות שונות ובכלל זה פסק הדין ברע"א 883/19 מקסים בטישצ'ב נ' מגדל חברה לביטוח (פורסם בנבו) במסגרתו בית המשפט העליון שב על עקרונות הלכת סויסה , בתביעה בגין נזקי רכוש ברכב, בה נטענו, כפי שנטען בפנינו, טענות בדבר אופן התרחשות התאונה (ראה גם ברע"א 6801/15 יעקב ברנשטיין נ' נכסים ו.מ.ג בע"מ (פורסם בנבו)).

5. בנסיבות האמורות וכיוון שגם במקרה זה קיימת מחלוקת בין הצדדים בעצם שאלת התרחשות התאונה ואף טענות להונאת ביטוח, ועל מנת להפיג את החשש לשינוי או תיאום גרסאות ו/או שיבוש ראיות, אני מורה על דחיית חשיפתו של דוח החוקר מטעם הנתבעת 2 עד לסיום פרשת התביעה.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ט, 14 יולי 2019, בהעדר הצדדים.