לפניי בקשה לביטול עיקול, שהוטל בטרם מתן אזהרה.

בתיק ההוצל"פ שבכותרת הוגשו לביצוע שני צ'קים ע"ס 30,527.20 ₪ כל אחד. המוקדם, לזמן פרעון 4/1/18 חולל מסיבת "א.כ.מ.-אין כיסוי מספיק", והשני, לז.פ. 20/1/18, מסיבת "חשבון מוגבל".

המשיב עתר ביום 31/1/18, עם פתיחת התיק, לעיקול בטרם מתן אזהרה של זכויות המבקש אצל שתי מחזיקות: אלביט מערכות סאיקלון בע"מ ו-KLA טנקור בע"מ. אצל האחרונה לא נמצאו נכסים, והדיון התנהל אודות העיקול אצל אלביט מערכות סאיקלון בע"מ (להלן: "אלביט"). אלביט לא הגישה תשובת מחזיק.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר במועד, שנקבעה לדיון ביום 25/6/18, ובקשה לביטול העיקול. נקבע דיון דחוף בבקשה לביטול עיקול, והוא התקיים אתמול.

בבקשת העיקול טען המשיב כי ביצע עבודות עבור המבקש, והאחרון שילם לו בהמחאות. המשיב טען כי המבקש חייב לו כ-240,000 ₪, וכי הוא מחזיק המחאות נוספות של המבקש. המשיב טען כי ההמחאות נשוא בקשת הביצוע נמסרו בגין עבודות, שבוצעו בחודשים נובמבר-דצמבר 2017 ותנאי התשלום שוטף +60/90. המשיב ציין כי חילול ההמחאות מלמד כי המבקש נקלע לקשיים, ועוד נודע לו כי המבקש חייב גם לאחרים, על כן עולה חשש להכבדה באי הטלת העיקול כעת.

העיקול כאמור הוטל עד לסכום החוב בתיק, 69,054.45 ₪.

המבקש טען כי העיקול מכביד עליו עד מאד, וכי אלביט אינה מעבירה לו כספים בסכום של כ-400,000 ₪, המגיעים לו. עוד טען כי העיקול בבנקים מזרחי ודיסקונט מכביד על פעילותו. ביום 15/3/18 ניתנה החלטת ביניים שלי, בין השאר, על ביטול עיקולי חשבונות בנק כנגד עיקול יתרת זכות בפקדון או הצגת יתרת חובה בלבד. הובהר כי העיקול באלביט מוגבל לסכום החוב, וכי אם יוכח עיקול סכום זה אצל המחזיק יבוטלו העיקולים. כאמור, לא הוגשה אסמכתא לעיקול, שנרשם אצל אלביט.

לגוף התביעה השטרית טען המבקש כי הצ'קים נמסרו למשיב בקשר עם העברת עבודה אליו, שהוזמנה מהמבקש על ידי אלביט (הזמנת רכש מאלביט, נספח א' להתנגדות, הזמנת רכש מהמבקש אל המשיב, נספח ב'). המבקש טען כי מתוך 14 הפריטים שהוזמנו ביצע המשיב רק ששה, שניים מהם גם לא היו מושלמים, והוא נדרש להעביר את ביצוע העבודה לאחרים ולשלם להם במצטבר 46,597 ₪ (הזמנת רכש, תעודות משלוח וחשבוניות מספקים אחרים, נספחים ה', ו' להתנגדות). אז הוציא המבקש למשיב הזמנת רכש עבור העבודה שביצע ע"ס 18,954 ₪ (נספח ג' להתנגדות), והמשיב הוציא לו חשבונית על סכום זה בציון "כרסום 6 חלקים" (נספח ד').

המבקש טוען כי עקב התנהלות המשיב בקשר עם ההזמנה, וסירובו להשיב לו את הצ'קים העתידיים נתן הוראת ביטול לצ'קים.

המבקש טוען עוד כי בינו לבין המשיב הועברו כספים נוספים: המבקש שילם עבור הובלות ביום 7/11/17 בסך 15,327 ₪ (חשבונית מנופי גיא, וצילום צ'ק ע"ס 5,109 ₪ שנפרע, נספח ד' להתנגדות); המבקש טען כי נתן הלוואות למשיב בסך 15,000 ₪ ביום 8/9/17 (דף חשבון בנק המעיד על ההעברה, נספח ח' להתנגדות) ו-20,000 ₪ ביום 6/6/17 (טופס העברה, נספח ט' להתנגדות). עוד טען המבקש כי העביר למשיב שלושה צ'קים בסכום כולל 50,667 ₪ כהלוואה עבור משכורות, שהיה על המשיב לשלם ולא היה לו כסף (צילום שלושה צ'קים מיום 4/12/17 ע"ס 25,000 ₪, 20,667 ₪ ו-5,000 ₪, נספחים י'-י"ב להתנגדות). המבקש מציין כי צ'קים שהמשיב נתן לו להשבת ההלוואה עבור המשכורות בסך 52,241 ₪ חוללו, שניים בהעדר כיסוי ואחד בהוראת ביטול (צילומי הצ'קים, נספח י"ג לבקשה לביטול עיקול).

המבקש טוען כי המשיב הגיש את הצ'קים דנן לביצוע בחוסר תום לב, כי הצ'קים ניתנו לבטחון לתשלום עבור עבודות, והמשיב לא ביצע אותן אלא בחלקן הקטן, וכי המבקש זכאי לקיזוז התחייבויות המשיב כלפיו כנגד יתרת החוב של המבקש למשיב, ככל שיקבע כי קיים.

המבקש מציין כי נגרם לו נזק רב מול אלביט, אשר לא רק שלא שילמה לו עבור החשבוניות הקיימות, גם לא העבירה אליו עבודה בשלושת החודשים האחרונים, וכי שמו הטוב נפגע (דו"ח חשבוניות של המבקש אצל אלביט, נספח י"ג להתנגדות וגם נספח ב' ו-ה' לבקשה לביטול עיקול). המבקש מתאר כי עבודתו כרוכה בסיווג בטחוני גבוה, ומבוצעת מול אלביט בהיקף חודשי גבוה, ואין חשש כי יבריח נכסים.

המבקש טוען כי הקשיים הכלכליים והחריגה בחשבון, אליה נקלע, נובעים מההליכים שהמשיב נקט נגדו, דבר שגם לנקיטת הליכים גם על ידי ספקים אחרים. לבקשה לביטול עיקול צורף ריכוז יתרות בחשבון המבקש בבנק המזרחי (נספח ו' לבקשה לביטול עיקול).

דיון והכרעה

בדיון לפניי נחקרו הצדדים ארוכות והמשיב הגיש מסמכים רבים, שלא צורפו לבקשה לעיקול בטרם אזהרה (מוצגים מש/1 עד מש/14).

מהדיון עלה כי בין הצדדים היתה תקשורת עניפה, הוזמנו עבודות שונות, הן על ידי המבקש והן על ידי חברה מטעמו גבי טק שירותי הנדסה ופיתוח בע"מ (להלן: "גביטק"), והצדדים עירבו טענות על הזמנות ותשלומים ביחס למבקש ולחברה.

מבין המסמכים הרבים, עלתה תמונה לכאורית, כיאה לשלב זה של הדיון, ובה הציג המבקש ספק בעילת התביעה ביחס לרוב סכום בקשת הביצוע.

הדיון בבקשה לביטול עיקול, שהוטל בלשכת ההוצאה לפועל, נדון לאחר הגשת התנגדות, לפי משטר תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") (ע"א 7815/09 דוד נ' אקסלנס, 3.11.2009, פורסם בנבו). המשיב השלים את הבטוחות, בהתאם להחלטתי, והגיש התחייבות עצמית, ערבות צד ג' וערבון בסך 5,000 ₪.

לאחר ששקלתי את בקשת העיקול מלכתחילה, כמקובל בדיון בבקשה לביטול עיקולים (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן, פ"ד נא(3) 789, 798 (1997)), החלטתי לבטל את העיקול אצל אלביט, בתנאי הפקדת הסכום 20,000 ₪ בקופת בית המשפט.

לצורך מתן החלטה בשאלת הטלת עיקולים זמניים, בית המשפט נדרש לבחון התקיימות התנאים המצטברים הבאים: קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה, ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר להכבדה, איזון נזקים, תום לב ומידתיות (ראו סיכום ההלכה ברע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ, 5.12.2007, מופיע בנבו).

ראיות מהימנות לזכות התביעה

הצ'קים, שנמסרו וחוללו, והזמנת הרכש מס' 700098 (נספח ב' להתנגדות לביצוע שטר) באותו סכום מהווים ראיה מהימנה לכאורה לעילת התביעה.

לצורך הדיון בבקשה לביטול עיקול על המבקש לטעת בלב השופט ספק בצדקת התביעה, הנתמכת לכאורה במסמכים (ע"א 275/74 אברהם קלש ואח' נ' ר' ווקסלמן ושות' חברה קבלנית בע"מ, פ"ד כח(2) 722 (1974).

ויש האומרים כי המבקש נדרש לטעת ספק ניכר: "בבוא בית המשפט להחליט כלום יש לתביעה סיכוי שתתקבל, עליו להתייחס בעיקר לנטען בכתב התביעה, אלא אם כן יש בכתב ההגנה טענות המעמידות את הנטען שם בספק ניכר" (ר"ע 490/86 יונה יונה ואח' נ' דן מקמילן ואח', פ"ד מ(4) 115 (1986)).

הדיון בתיק דנן אינו המקום לדון במכלול המערכת החשבונאית בין הצדדים, אלא הדיון יתמצה בתביעה השטרית, במסגרתה הוטל העיקול. המשיב לא צירף לבקשה, שהגיש לרשם ההוצאה לפועל הנכבד, כל מסמך. מהמסמכים הרבים, שהגיש לתיק רק ביום הדיון, עלה כי בין הצדדים מערכת התחשבנות מלאה בנושאים שונים, כולל בין המשיב לחברה האחרת שהמבקש מנהל "גביטק". במערכת יחסים זו הועברו סכומים בין הצדדים, למרות שכאורה רק המשיב הוא ספק של המבקש.

ספק בעיני אם המשיב היה ער לעובדה שהגיש בדיון צ'ק ע"ס 17,550 ₪ לז.פ. 20/12/17, שהוא משך לטובת חב' גבי טק, וחולל (מש/3). על המשיב היה להציג את כל המסגרת העובדתית בפני כב' רשם ההוצאה לפועל, ככל שסבר שיש בעובדות ובמסמכים כדי להשפיע על בקשת העיקול. משלא נעשה הדבר ידונו מלוא התביעות בין הצדדים במסגרת אחרת, שתיבחר על ידם.

ביחס לשני הצ'קים שהוגשו לביצוע כאן, המבקש פירט גרסת הגנה מבוררת ונתמכת במסמכים. המבקש פירט כי הוזמנו 14 חלקים, מתוכם ביצע המשיב רק 6 ו-2 חלקית. טענתו לפיה המשיב לא נתן תמורה מלאה עבור שני הצ'קים נתמכה גם בהודאת המשיב כי לא ביצע במלואה עבודה נשוא הזמנת רכש קודמת בסך 216,000 ₪ (מש/2, פרוטוקול, עמ' 3, שורות 27-29, עמ' 4, שורות 29-30, עמ' 7, שורות 7-10).

טענת המבקש נתמכת גם בחשבוניות וההזמנות, שביצע המבקש מספקים אחרים בסכום 46,597 ₪ (סעיף 13 לתצהיר, נספחים ה'-ו' להתנגדות). ניתן לזהות את מספריהם הקלוגיים של החלקים במסמכים השונים. הזמנת הרכש מיום 13/12/17 והחשבונית, שהוציא המשיב בהתאם (נספחים ג' וד' להתנגדות) מאפשרים הסכמת הצדדים כי המשיב ביצע רק חלק מההזמנה, בגינה נמסרו הצ'קים, והוציא חשבונית עבור ששת החלקים שביצע בסך 18,954 ₪, כפי טענת המבקש בהזמנת הרכש 700092 "כירסום 6 חלקים שמתוכם 4 כירסום מלא ו-2 כירסום חלקי".

טענות המבקש בעניין קיזוז חובות בגין הלוואות קודמות, נענו על ידי המשיב בהצגת תשלומים נגדיים ממנו אל המבקש או לגביטק בזמנים סמוכים (מש/7 עד מש/11). ב"כ המשיב טענה בחקירה הנגדית ובסיכומים כי המבקש לא הוכיח כי מדובר בהלוואות (פרוטוקול, עמ' 9, שורות 8-28, עמ' 15, שורות 5-6), אך המשיב לא הכחיש כי מדובר בהלוואות. במש/7 ישנה הודאה כי המדובר בהלוואה. נכתב בכתב יד "החזר של 16,000 ₪ עבור הלוואה של 15,000 ₪". גם ב"כ המשיב בסיכומיה טוענת לבסוף "ככל שטענת המבקש לעניין הענקת הלוואה בסך כ-100,000 ₪ למשיב, ייטען המשיב כי הוא השיב למבקש סך של כ-70,000 ₪ ולכן ככל שמדובר בהלוואות הרי שהמשיב נותר חייב למבקש רק כ-30,000 ₪" (שם, שורות 8-10). המדבור בטענות עובדתיות סותרות, שאינן מהוות משקל לטענות המבוררות והמפורטות של המבקש.

אני קובעת כי המבקש הטיל ספק בצדקת התביעה, למעט ביחס לסכום של 18,954 ₪, ובהינתן כי הדרישות בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הינן מצטברות ניתן היה לסיים את הדיון כאן.

למען הזהירות אדון ברכיבים הנוספים.

ראיות מהימנות לכאורה להכבדה

בעניין זה אין צורך להכביר במילים. העיקול הוטל ביום 30/1/18. הצ'קים של המבקש חוללו הראשון מסיבת העדר כיסוי מספיק ביום 5/1/18 והאחר מהסיבה שהחשבון הוגבל ביום 22/1/18. המשיב טען כי עוד לפני כן חוללו צ'קים של גביטק (מש/4), וחשבונה הוגבל (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 10-16).

אני מוצאת כי לצ'קים אלה אין רלוונטיות לעניין, ואף המשיב אישר זאת בחקירתו הנגדית (שם, עמ' 5, שורות 20-28). המשיב טען כי הביא את הצ'קים על מנת להראות את ה"משחק" של המבקש. אני קובעת כי ההזמנה נשוא הצ'קים דנן נעשתה לאחר שנודע למשיב כי חשבונה של גביטק הוגבל (כפי טענתו, שלא הוכחה אך גם לא נסתרה על ידי המבקש). המשיב המשיך לעבוד עם המבקש תחת שמו, קיבל ממנו הזמנות, קיבל ממנו תשלומים, והמשיך להתנהל מולו במספר מישורים (תשלום לספקים אחרים, הלוואות, החזרתן ועוד העברות כספים, שיתבררו, כל שיתבררו, לא במסגרת תיק זה).

טענת המבקש בתחילת ההליך לפניי כי חשבונו עוקל על ידי המשיב התבדתה. נמצא כי חשבון הבנק שלו עוקל על ידי נושה אחר "גיא המוביל", ויש לו נושים נוספים, להם לא שילם, יחיאל מחברת אגמים ציפויים בע"מ ו-"אריה עיבוד שבבי בע"מ". את האחרונה מייצגת גם ב"כ המשיב. אין חולק כי הגבלת חשבון המבקש, לפני נקיטת ההליכים על ידי המשיב, מעידה על קשיים כלכליים. טענת המבקש כי ביטל את הצ'קים מתבדית מסיבת חילולם, המופיעה על פלט הצ'קים (א.כ.מ. ו-מוגבל). גם העיקולים הנוספים, וקיומם של נושים נוספים מוכיחים לכאורה הכבדה צפויה.

עם זאת עלה מדברי המבקש עצמו כי העיקולים לא מנעו העברת כספים מאלביט אליו למצער ביום 4/2/18 ע"ס 99,471 ₪ (מש/14), ולזכותו עומדים נכון ליום 21/3/18 עוד 146,975 ₪ (מסמך אלביט, חשבוניות מאושרות לתשלום, שהגיש המבקש ביום 21/3/18) וחשבוניות נוספות, שטרם אושרו.

כובד משקלם של השיקולים השונים להשארת העיקול על כנו משפיעים אלה על אלה, ואני קובעת כי נימוקי ההגנה מטים את הכף לזכות המבקש. סירוב לשלם עקב מחלוקת אמיתית אינו מהווה הכבדה במובנה בפסיקה (רע"א 6614/06 כפרית נ' ICC INDUSTRIES INC, 4.1.2007, פורסם בנבו, רע"א 10076/07 בנק דיסקונט נ' ICC INDUSTRIES INC, 28.11.2007, פורסם בנבו).

איזון נזקים, מידתיות ותום לב

בע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב (1) 193 (1998), נקבע כי בשלב זה של הדיון זכותו של המבקש עדיפה.

הותרת צו העיקול על כנו עלולה ליצור פגיעה ביכולתו של המבקש להתנהל, ולהמשיך לעבוד, מול לקוחות וספקים. יש לזכור כי בעידן הנוכחי דירוג אשראי הינו פרט עסקי רלוונטי, המשפיע על השוק, בו מתנהל העוסק, ולשם הטוב יש ערך כלכלי. למשיב עצמו עניין בכך שהמבקש ימשיך לפעול בהצלחה עסקית, כולל מול אלביט, שהיקף העבודה שלו עמה רב ויציב, על מנת שעד שיינתן פסק דין, וככל שינתן לטובתו, יהיה לו מהיכן להיפרע (ת.א. (מחוזי נצרת) 661/98 פוליפז נ' אינטגרל, 13.8.1998, פורסם בנבו, אושר ברע"א 5170/98 אינטגרל נ' פוליפז, 14.9.1998).

כאמור לעיל, קבעתי כי בין הצדדים מחלוקת בתום לב בעניין ההתחשנות הכוללת, ולא מצאתי כי נפל פגם בתום הלב של מי מהם בהליך לפניי.

אני קובעת כי איזון נכון בין האינטרסים של הצדדים יהיה בביטול העיקול כנגד הפקדת הסכום 20,000 ₪ בקופת בית המשפט על ידי המבקש.

בכך תובטח זכותו של המשיב לגבות את הסכום, נגדו לא הציג המבקש הגנה מפורטת ומבוררת, ואף הנפיק הזמנת רכש בסכום זה, ומן הצד האחר יוסר ה"כתם", שגרם למבקש נזק מצטבר של תביעות נושים, והוא יוכל להמשיך לעבוד, ולהסדיר את חובותיו ללא כניסה לסחרור בלתי הפיך.

העיקול יבוטל עם ביצוע הפקדה במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית וצמודה לטובת המשיב בסכום זה. ניתנים למבקש 30 יום לשם כך, אך מומלץ כי יבצע את ההפקדה ויקבל את ביטול העיקול בהקדם, להקטנת נזקיו.

לאור הדיון המפורט בראיות לזכות התביעה, אני ממליצה לצדדים לאמץ את ההחלטה בפרק הרלוונטי לעיל, כהחלטה בהתנגדות לביצוע שטר, ולהסכים לקבלתה כנגד אותו סכום הפקדה.

השיקולים והדיון ברמה הלכאורית בלבד, ללא דרישת הוכחת הטענות או דיון במהימנותן דומים, ונראה כי דיון נוסף מיותר.

ההפקדה תבוצע, ותגובה להצעתי הדיונית תוגש עד ליום 3/5/18.

מאחר והבקשה וטענות הצדדים התקבלו באופן חלקי, אין צו להוצאות ושכ"ט בגין הבקשה.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"ח, 23 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.