רקע ועיקרי טענות הצדדים

לפני בקשת המבקשים-התובעים לתיקון כתב התביעה, בקשה לה מתנגד המשיב 1 והמשיב 2 לא השיב עליה.

ברקע הדברים, תביעת המבקשים בגין ליקויים שונים ואיחור במסירת בית, שהוגשה במקור על סכום של 872,530 ₪.

בישיבת יום 8.9.19 גיבשו הצדדים את ההסכמה הבאה אשר קבלה תוקף של החלטה –

"בהמלצת בית המשפט, הסכמנו כי מכתב התביעה ימחק סעיף הפיצוי המוסכם וסעיף עוגמת הנפש כך שסכום התביעה יופחת ב-280,000 ₪ וכתב התביעה יתוקן לעניין הוספת טענה חלופית בדבר פיצוי סטטוטורי, כאשר במידה שבית המשפט יפסוק פיצוי על האיחור בגין נזק בעין ייקח בחשבון גם את מרכיב עגמת הנפש מבלי שהדבר מגדיל את סכום הפיצוי מעבר לסכום הנקוב של 470,000 ₪.

לאחר מכן בית המשפט ימנה מומחה מטעמו לעניין הליקויים ולעניין סכומי החיוב הנקובים בנספח 12 לכתב ההגנה ויחווה דעתו האם מדובר בחיובים סבירים.

לאחר האמור, יכריע בית המשפט הן לעניין הפיצוי בגין האיחור והליקויים הן לעניין טענות הנתבעים בגין העבודות הנוספות, והן לעניין טענות התובעים כי התשלומים עבורן שולמו במסגרת התקזזות כנגד זיכויים עבור עבודות שלא בוצעו או אלמנטים שלא סופקו.

בשלב זה, לא ייקבע אופן ההכרעה ע"י בית המשפט והעניין יבחן ע"י הצדדים לאחר קבלת חוות דעת המומחה ולאחר השלמת הליכי גילוי מסמכים. ..."

על פי הסכמה זו מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר הגיש את חוות דעתו לתיק בית המשפט ביום 5.3.20 ולאחר קבלת חוות הדעת האמורה התקיימה ישיבה נוספת ביום 7.12.20 (לאחר מספר דחיות) והגם שחלף המועד להגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה על פי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות"), החלות על הליך זה, הסכימו הצדדים כי המבקשים יוכלו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בעקבות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מבלי שהמשיבים יטענו כנגדה לעניין חלוף המועד, וזו הבקשה שלפני.

התיקון המבוקש בבקשה הוא תיקון סכום התביעה לסכום כולל של 770,000 ₪ כך שרכיבי הסכום יהיו כדלקמן (ציטוט מסעיף 4 לבקשה):

1. 470,000 ₪ – פיצוי בגין איחור במסירה (לפי המוסכם בדיון מיום 8.9.19 פיצוי זה הינו בהתאם לפיצוי הסטטוטורי, ולחילופין פיצוי בגין הנזקים שנגרמו, לרבות בגין עגמת נפש שנגרמה לתובעים).
2. 400,000 ₪ – פיצוי בגין הליקויים בבית (בהסתמך על חוות דעת מומחה ביהמ"ש).
3. מהסכומים הנ"ל יש לקזז סך של 100,000 ₪ המצויים בידי התובעים.

המשיב 1 מתנגד לבקשה מאחר שלטענתו כל העובדות עליהן מבוסס כתב התביעה המקורי היו ידועות למבקשים גם קודם לקבלת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט והזכות לתקן כתב תביעה על פי תקנה 136 לתקנות הישנות אינה בלתי מוגבלת אלא אמורה להיות בזיקה לנובע מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, וזה אינו המקרה בנידון דידן מאחר שלא התגלו ליקויים חדשים שלא היו ידועים להם מלכתחילה.

עוד טען המשיב 1 כי בקשת המבקשים אינה נתמכת בתצהיר כמצוות תקנה 241 לתקנות הישנות וגם מסיבה זו דינה להדחות.

הכרעה

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אשר לרכיב הראשון של סכום הפיצוי, מדובר למעשה ברכיב עליו הסכימו הצדדים בישיבת יום 8.9.19 והסכמתם קבלה תוקף של החלטה.

אמנם לא הוגש כתב תביעה מתוקן בעקבות החלטה זו אך לא היה צורך בכך שכן דובר בתיקון שדי היה בתיעודו בפרוטוקול ובמתן ההחלטה המאשרת אותו, אולם עתה – משחפצים המבקשים להגיש ממילא כתב תביעה מתוקן נכון וראוי כי זה יכלול גם את התיקון שכבר הותר, בהסכמה!

למעשה, אין בהחלטתי בנושא זה כדי להתיר מאומה מעבר למה שכבר הותר.

עתה לתיקון סכום הפיצוי הנתבע בגין הליקויים.

המבקשים הסבירו בבקשתם כי בכתב התביעה המקורי, המבוסס על חוות דעת המומחה מטעמם, נתבע פיצוי בגין הליקויים בבית שקבלו בסך 222,530 ₪ וכי המומחה מטעם בית המשפט העמיד את עלות תיקון הליקויים על סכום גבוה יותר ולפיכך יש לאפשר להם לתקן את סכום התביעה.

על פי תקנה 130(ג) לתקנות הישנות, משמונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמה – כבדידן – לא יוגשו חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין, כך שחוות הדעת היחידה בנושא ההנדסי בהליך זה אשר תשמש ראיה תהיה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

כמו כן, תקנה 136 לתקנות הישנות קובעת כך –

"בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום."

מאחר שהמשיבים הסכימו שלא להעלות טענה בנושא המועדים לכאורה עומדת הזכות הקבועה בתקנה זו למבקשים הגם שחלף המועד הנקוב בה.

אשר לעצם ההצדקה לתיקון מבחינת תוכן ואופי התיקון המותר, כך נקבע ברע"א 2540/16 פלוני נ' מדינת ישראל-המרכז הרפואי ע"ש שיבא (26.6.2016, פסקה 6) –

"התקנה שבמוקד דיוננו אמנם מאפשרת לבעל דין לתקן את כתב טענותיו לאחר שהוגשה חוות דעת של מומחה (למצער מומחה מטעם בית המשפט ...) ללא נטילת רשות מבית המשפט, ולא רק לעניין הסעד המבוקש. ואולם, התקנה מורה בפירוש כי תיקון מעין זה ייעשה לאור האמור בחוות הדעת ובזיקה אליה, והיא אינה מקנה לבעל הדין חופש פעולה לתקן את כתב הטענות בהתאם לשיקול דעתו."

יש לשים לב כי התקנה קובעת כי התיקון יהיה "לאור האמור בחוות הדעת" וכפי שהוסיף בית המשפט העליון "ובזיקה אליה", וכי כאשר מדובר בתובע – "רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום" (ההדגשה שלי).

דומה בעיני כי כאשר מורה התקנה כי ניתן לתקן את הסעד הנתבע כשלעצמו בעקבות חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, תיקון הכולל את האפשרות של העלאה או הפחתה, לא ניתן לשלול את זכותו של בעל דין לתקן את הסעד הנוגע לאותם ליקויים שהיה מודע אליהם אולם המומחה קבע כי עלות תיקונם שונה מזו שתבע – בין להעלאה ובין להפחתה.

כאשר מדובר בתביעה העוסקת בליקויים שלא תוקנו במלואם ומונה מומחה מוסכם אשר חוות דעתו היא הראיה היחידה מסוג זה שתונח לפני בית המשפט נהיר כי יקשה מאד על בעל דין להוכיח עלות שונה של תיקון הליקויים מזו שקבע המומחה מטעם בית המשפט.

במצב זה נהיר ההיגיון המצדיק הפחתה בסכום תביעה כאשר המומחה מטעם בית המשפט קבע סכום נמוך מזה שתבע התובע, וקשה מאוד לקבל את ההיגיון בטענה כאילו אין מקום לאפשר תיקון שכזה ולהותיר סכום תביעה שלפי חומר הראיות יקשה מאוד לקבל שמפצה את התובע פיצוי ההולם את נזקיו, לפחות לכאורה.

כאשר סכום התביעה בוסס על חוות דעת מטעם התובע וכלל נזקים שטרם תוקנו – ולא רק על השבת הוצאות שהוציא בפועל לתיקון הליקויים, הנתמכות בראיות – והמומחה מטעם בית המשפט קבע עלות תיקון הליקויים גבוהה מזו שתבע התובע על בסיס חוות דעת המומחה מטעמו, אין כל הצדקה להעניש את התובע אשר התבסס בתום לב על חוות דעת המומחה מטעמו, בהעדר ידיעה אישית, ולמנוע ממנו את האפשרות לתובע את העלות האמיתית של תיקון ליקויים אלה.

בשל משקלה הראייתי הנכבד של חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כפי שנקבע לא אחת בפסיקה (וראו הערתו של כב' השופט (כתוארו אז) אליקים רובינשטיין בע"א 4330/07 מוזס אוריאל נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה (5.3.2009) פסקאות ט"ו-ט"ז), התירה התקנה לבעל דין לתקן את כתב טענותיו באופן שיתבסס על ראיה מהותית זו.

מחוקק המשנה לא מצא לנכון להגביל את זכות התיקון רק לגבולות סכום התביעה המקורי ומטה, ואף קבע כי האפשרות המוקנית על פי התקנה לתקן את כתב התביעה נוגעת גם לסעד בלבד – ללא שינוי או תיקון של העילות – להעלאה או להפחתה.

פרשנות כגון זו שמבקשים המשיבים להעניק לתקנה נראית לי בלתי סבירה, חוטאת למטרת התקנה וללשונה ואף בלתי הוגנת, וכזו העלולה להוביל תובעים לנקוב סכומי תביעה החורגים כלפי מעלה מחוות דעת המומחים מטעמם ללא בסיס או להפעיל לחץ על המומחים מטעמם לנקוב בסכומים מופרזים (אף מעבר למקרים כאלה בהם אנו נתקלים לא אחת) שמא בדיעבד יתברר כי מומחה מטעם בית המשפט יקבע סכום גבוה יותר ויבצר מהם לתקן תביעתם בהתאם, ועל כן מדובר בפרשנות שגם מדיניות שיפוטית תומכת בדחייתה.

גם טענת המבקשים כי הבקשה אינה נתמכה בתצהיר ועל כן יש לדחותה מוטב היה לה שלא תעלה, שכן מדובר בבקשה המושתתת על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ועל ההבדל בינה לבין חוות הדעת מטעם המבקשים שצורפה לכתב התביעה ועליה התבסס סכום התביעה המקורי, ולא על תשתית עובדתית אחרת שביקשו המבקשים להניח לפני בית המשפט.

למעשה, מרגע שלא ניתן להגיש את חוות דעת המומחים מטעם הצדדים קיימת רק תשתית עובדתית אחת לפני בית המשפט בנושא שבמומחיות ולא קיימת תשתית ראייתית אחרת זולת זו, כך שכמעט מתבקש שהתביעה תותאם אליה (במקרים בהם הדבר דרוש והולם ובהתאם לתקנות הישנות).

לאור כלל האמור אני מקבל את הבקשה ומתיר למבקשים לתקן את סכום התביעה באופן שיתבסס על הערכת עלות תיקון הנזקים שנקב המומחה מטעם בית המשפט הגם שסכום זה גבוה מן הסכום שנתבע למרות שלא אותרו ליקויים חדשים.

יש לשבח את המשיב 1 וב"כ על שהלכו לקראת המבקשים באופן "ג'נטלמני" (כלשונם) ולא עמדו על המועדים, אך בה במידה יש להסתייג מהתנגדות המשיב 1 לבקשה גופה.

לאור האמור, ישא המשיב 1 בהוצאות המבקשים בגין הבקשה בסך 1,000 ₪.

המזכירות תתייק את כתב התביעה שצורף לבקשה במחיצת כתבי טענות.

מאחר שמדובר רק בתיקון סכום התביעה לאור חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ומאחר שממילא תקנה 84 לתקנות הישנות קובעת כי לעולם רואים את "שיעור דמי הנזק" כשנוי במחלוקת אינני מורה על תיקון אוטומטי של כתב ההגנה, אלא כי המשיבים יודיעו עד יום 11.4.21 אם בכוונתם להגיש כתב הגנה מתוקן או שמא מסתפקים הם בכתב ההגנה המקורי תוך שמירת זכותם להכחשת הנזק גם בסכומו העדכני.

במידה שהמבקשים יבקשו להגיש כתב הגנה מתוקן ובשים לב לתיקון המוגבל, שיהיה רק בהתייחסות לתיקוני כתב התביעה, יעשו זאת עד יום 29.4.21.

בהתאמה יוארכו המועדים שנקבעו בתום ישיבת יום 7.12.20 להגשת תצהירי הצדדים כך שתצהירי המבקשים יוגשו עד יום 31.5.21 ותצהירי המשיבים יוגשו עד יום 1.7.21.

יתר ההנחיות שניתנו לעניין הגשת תצהירי העדות הראשית בעינן יעמדו.

לאור כלל האמור, ידחה מועד ישיבת קדם המשפט שנועדה להתקיים לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית, וזו תתקיים ביום 7.10.21 בשעה 9:30.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשפ"א, 01 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.